סיפור על אחד האדמו"רים בתחילת כהונתו, כאשר נפל עליו עול מוסדות מסועפים שלא הסכין לו.
לאחד מחסידיו, אדם שגר וסוחר באירופה, נולד בן למז''ט.
החסיד חפץ מאד שהרבי החדש יהיה נוכח בברית, אבל להביא את הרך הנולד מאירופה לארץ הקודש לא בא בחשבון.
בא החסיד בדברים עם הגבאים, על האפשרות שהרבי יגיע במיוחד לאירופה לרגל הברית מילה.
נמנו וגמרו, שעבור תרומה הגונה למוסדות בסך כרבע מליון דולר הרבי יטרח להגיע במיוחד.
כך היה, והחסיד עלז ושש על הכבוד שנפל בחלקו, ועמד בדיבורו מיד אחר הברית.
עוד בדרכו של האדמו"ר חזרה לארץ ישראל, קיבל הגבאי טלפון מיהודי בארה"ב, אשר בא בטענה.
הייתכן שהרבי מקבל תרומה כזו מבעל השמחה, בעוד הוא חייב לו עצמו סכום דומה, ומתמהמה מלפורעו זה עידן ועידנים?
הגבאי שיתף את הרבי בתוכן השיחה,
והרבי, ללא היסוס, ביקש לדאוג להעביר תיכף ומיד את הסכום בשלמותו ליהודי בארה"ב!
מקור הסיפור מהאיש שביצע את ההעברה בפועל, ואני מכיר את הנפשות הפועלות כולן.
דרך אגב, רבי כזה זוכה שיש לו גבאי כזה...
גבאים רבים היו מסננים את תוכן השיחה וחסל...