ברור שקריעת בגדים היא ביטוי לצער, והתורה מחייבת את האבל לבצע ביטוי זה, אבל מי שבצערו מבצע פעולה זו אין כל תלונה עליו.שייף עייל אמר:האם אפשר ללמוד מכאן היתר לקרוע את הבגדים גם באופן אחר מהלכות אבל?
איוב ב, יב.תורתו אומנותו אמר:נשמח למקור מדויק, בספר איוב.
תורתו אומנותו אמר:להעיר שקריעת בגדים בנוסף לכך שזה מורה על צער, זה גם מורה על פירקת כעס, שלכך לאדם אסור לקרוע בשבת בגד, היות וזה מקלקל על מנץ לתקן ואסור.
היה אפש"ל שקריעה לצורך מסויים אינה בל תשחית. אבל בקידושין ל"ב ע"א מבואר להדיא לא כן!שייף עייל אמר:מבואר בספר איוב שרעיו וחבריו קרעו את המעילים שלהם כשראו אותו. והשאלה הראשונה שעולה (לכה"פ לדעות שהיה לאחר מתן תורה) באיזה היתר הם קרעו את הבגדים, הרי לכאו' יש כאן בל תשחית!
האם אפשר ללמוד מכאן היתר לקרוע את הבגדים גם באופן אחר מהלכות אבל?
זה שעל מתו חייב חטאת, כוונתך באם עושה זאת בשבת?חימקו אמר:תורתו אומנותו אמר:להעיר שקריעת בגדים בנוסף לכך שזה מורה על צער, זה גם מורה על פירקת כעס, שלכך לאדם אסור לקרוע בשבת בגד, היות וזה מקלקל על מנץ לתקן ואסור.
קורע על מתו חייב חטאת, קורע בחמתו פטור אבל אסור.
תורתו אומנותו אמר:זה שעל מתו חייב חטאת, כוונתך באם עושה זאת בשבת?חימקו אמר:תורתו אומנותו אמר:להעיר שקריעת בגדים בנוסף לכך שזה מורה על צער, זה גם מורה על פירקת כעס, שלכך לאדם אסור לקרוע בשבת בגד, היות וזה מקלקל על מנץ לתקן ואסור.
קורע על מתו חייב חטאת, קורע בחמתו פטור אבל אסור.
למה לא?HaimL אמר:הם היו ישראל?
מילא לשיטות חז"ל שהיה קודם מתן תורה, אבל מה נאמר לשיטות שהיה לאחר מתן תורה?הכהן אמר:ברור שקריעת בגדים היא ביטוי לצער, והתורה מחייבת את האבל לבצע ביטוי זה, אבל מי שבצערו מבצע פעולה זו אין כל תלונה עליו.שייף עייל אמר:האם אפשר ללמוד מכאן היתר לקרוע את הבגדים גם באופן אחר מהלכות אבל?
גם השבטים קרעו שמלותיהם בצער, ופשוט שאין לזה שייכות לקודם מ"ת.
הוא אשר אמרתי, שמי שבצערו מבצע פעולה זו אין כל תלונה עליו, ופשוט שאין לזה שייכות לקודם מ"ת.שייף עייל אמר:מילא לשיטות חז"ל שהיה קודם מתן תורה, אבל מה נאמר לשיטות שהיה לאחר מתן תורה?
ראיה לחילוק הזה יש?הכהן אמר:הוא אשר אמרתי, שמי שבצערו מבצע פעולה זו אין כל תלונה עליו, ופשוט שאין לזה שייכות לקודם מ"ת.שייף עייל אמר:מילא לשיטות חז"ל שהיה קודם מתן תורה, אבל מה נאמר לשיטות שהיה לאחר מתן תורה?
ועוד יש להוסיף דאם היה צדיק מותר לעשות כן בשביל כבודו דהא רב קרע תליסר מאני עליה דשמואל ואמר אזיל גברא דמיסתפינא מיניה (בתקוה שלא עירבבתי את לשון הש''ס כי אינו שגור כעת על לשוני).הכהן אמר:ברור שקריעת בגדים היא ביטוי לצער, והתורה מחייבת את האבל לבצע ביטוי זה, אבל מי שבצערו מבצע פעולה זו אין כל תלונה עליו.שייף עייל אמר:האם אפשר ללמוד מכאן היתר לקרוע את הבגדים גם באופן אחר מהלכות אבל?
גם השבטים קרעו שמלותיהם בצער, ופשוט שאין לזה שייכות לקודם מ"ת.
שמואל קרע על רב גמ' מו"ק כד,כמעיין המתגבר אמר:רב קרע תליסר מאני עליה דשמואל ואמר אזיל גברא דמיסתפינא מיניה
אבוקה כנגדו אמר:כמעיין המתגבר אמר:רב קרע תליסר מאני עליה דשמואל ואמר אזיל גברא דמיסתפינא מיניה
אני משתאה לראות את תגובתויך בכל נושא ונושא בפורום ברגעא חדא חודר לאמת ולא יחטיא