למה "כסא" ו"שולחן" הם בלשון זכר, ואילו "צלחת" ו"כפית" הם בלשון נקבה?

אור החכמה

משתמש ותיק
כמובן שרק נתתי דוגמא, אבל אני רוצה לדעת באופן כללי לאיזה דבר אנחנו משתמשים בלש' זכר או להיפך? האם יש כללים ברורים בשורש ההבדלים האלו?
 

במבי

משתמש ותיק
ספיציפית כמעט כל מילה שמסתיימת ב"ן" היא זכר וכל מילה שמסתיימת ב"ת" היא נקיבה (וכן ב"ה")
 

הכהן

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
האם יש כללים ברורים בשורש ההבדלים האלו?
ממש לא!
למה 'שמש' נקבה ו'ירח' זכר? למה 'מזלג' זכר ו'כף' נקבה?
התשובה בקצרה: ככה!
 

אור החכמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
ספיציפית כמעט כל מילה שמסתיימת ב"ן" היא זכר וכל מילה שמסתיימת ב"ת" היא נקיבה (וכן ב"ה")
אפי' אם נניח שזה חילוק נכון (ראיתי שהקשו על זה ואף אתה בעצמך חזרת מזה) מ"מ שאלתי היא למה לדברים מסוימים בחרו מלכתחילה לקרוא להם בלש' זכר ודברים אחרים בחרו לקרוא בלש' נקבה?
 
 

זאב בודד

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
זאב בודד אמר:
ואני אוסיף ואקשה. מדוע קראו לצלחת צלחת?

ובכן אם כבר פשפש בשאלה, מדוע לא פשפש עמוק יותר - למה נועדה היא הצלחת?..
מסתבר שכדי לצלוח את הדרך מהמטבח עד לשולחן דרושה הצלחת..

אמירה מוצלחת במיוחד..
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
נדיב לב אמר:
זאב בודד אמר:
ואני אוסיף ואקשה. מדוע קראו לצלחת צלחת?
מסתבר שכדי לצלוח את הגשת המאכלים מהמטבח עד לשולחן דרושה הצלחת..
צלחת  = צנצנת סיר יורה קערה
 

אכן, והמשך נא ידידי, הצד השווה שבניהם___
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
נדיב לב אמר:
בשלמא אמר:
צלחת  = צנצנת סיר יורה קערה

אכן, והמשך נא ידידי, הצד השווה שבניהם___
שהם לא כף ולא מזלג
 

הצד השווה לא השולל.
בקצב זה עוד נגיע שא"א לגמוע מרק בכף..
ומה מזלג שא"א לשתות איתו מרק אבל אפשר לאכול בו בשר, כף שא"א לאכול עמה בשר כ"ש שא"א לשתות איתה מרק..
 

אור החכמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
זאב בודד אמר:
ואני אוסיף ואקשה. מדוע קראו לצלחת צלחת?


השאלה היא לאיזה פירוש אתה מתכוון?

https://www.milononline.net/do_search.php?Q=%F6%EC%E7%FA

רש"י משלי פרק יט
(כד) טמן עצל ידו בצלחת - ביורה חמה שכשיעברוה מן האור ופינוה רקנית מחמם ידו בתוכה ודומה לו בשלו בסירות ובדודי' ובצלחות (דברי הימים ב לה) ומשום רבינו יצחק הלוי שמעתי בצלחת מלשון תרגום ויבקע וצלח בשעת הצנה והגליד על שם שהקור והגליד מבקעין וצולחים הידים, ואני שמעתי בצלחת קרע החלוק שקורין פאנדאדור"י, בלעז כלומ' טומנה בחיקו (סא"א): 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
כמובן שרק נתתי דוגמא, אבל אני רוצה לדעת באופן כללי לאיזה דבר אנחנו משתמשים בלש' זכר או להיפך? האם יש כללים ברורים בשורש ההבדלים האלו?
אולי אפשר לקשר את זה לבחינה מסויימת שיש בזכר או בנקיבה (כמו שברור ש"חץ" ו"כלי" הוא לשון זכר, למשל, או ההבדל בין קרב למלחמה, שקרב הוא זבנג וגמרנו, והוא לשון זכר כי כך דרכו. אך מלחמה המורכבת מכמה קרבות, והיא דבר הנמשך, היא לשון נקיבה כי כך דרכה, אך עבודה רבה היא למצוא בכל המילים את בחינתם, אם בכלל שייך).
שמעתי פעם פרפרת נאה משמיה דהיבי"א, שאמר עה"פ דעת קנית מה חסרת, שיש שני אנשים שרבים ביניהם, ואם אין בהם דעת, נהיית מריבה ביניהם, ומריבה לשון נקבה, היינו שהיא מעמידה וולדות, והיא רגשית יותר. אבל אם יש בהם דעת, נהיה רק ריב ביניהם, שהוא לשון זכר, שהוא לא מעמיד וולדות, וכל הנושא הוא שכלי ולא רגשי.
ועל זה אמרו דעת קנית, אם יש לך דעת, "מה" חסרת, כי נחסר מ"מריבה" ה"מה" ונשאר רק "ריב".
ובזה גם ביאר את מה שכתוב (בראשית י"ג ז') ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט, ואח"כ בפס' ח' אומר לו אברם אל נא תהי מריבה ביני ובינך, שהיינו שבתחילה היה רק ריב בין הרועים, ואאע"ה חשש שתהיה מזה מריבה שהיא עושה וולדות הלאה, ונהיה מזה כעס לאורך זמן.
 

הכהן

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
שמעתי פעם פרפרת נאה משמיה דהיבי"א, שאמר עה"פ דעת קנית מה חסרת, שיש שני אנשים שרבים ביניהם, ואם אין בהם דעת, נהיית מריבה ביניהם, ומריבה לשון נקבה, היינו שהיא מעמידה וולדות, והיא רגשית יותר. אבל אם יש בהם דעת, נהיה רק ריב ביניהם, שהוא לשון זכר, שהוא לא מעמיד וולדות, וכל הנושא הוא שכלי ולא רגשי.
והדעת עצמה ל"נ, בשונה משכל.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
הכהן אמר:
והדעת עצמה ל"נ, בשונה משכל.
השכל הוא הפועל והאקטיבי ולכן הוא לשון זכר.
הדעת, והחכמה, והבינה, כולן לשון נקבה, כי הן אינן אקטיביות, אלא כל הרוצה ליטול יבוא ויטול (ויש לבאר לפי"ז למה תורה לשון נקבה).
 

הכהן

משתמש ותיק
כפי שכבר נכתב באשכול אחר
הכהן אמר:
אין שום קשר בין 'לשון נקבה' ל'בחינת נקבה'
המין הדקדוקי לא מושפע מ'משפיע' ו'מקבל'.
 

נש בר נש

משתמש רגיל
נראה מהרבה מקומות במקרא שאין משמעות לזכר ונקבה בדוממים ומתחלפים הרבה
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
הכהן אמר:
כפי שכבר נכתב באשכול אחר
הכהן אמר:
אין שום קשר בין 'לשון נקבה' ל'בחינת נקבה'
המין הדקדוקי לא מושפע מ'משפיע' ו'מקבל'.
מש"כ שאין שום קשר בין לשון זכר ולשון נקבה לבחינת משפיע ומקבל, יעוי' רש"י שמות ל"ה י"ז
הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה, וכן דברים הרבה: 
וכתב שם בדברי דוד להט"ז לבאר זה:
צריך לתת טעם דהיאך יאמר שני הפכים בנושא אחד דהיינו במקום אחד. ובג"א כתב דהאדנים הם לשון נקבה לפי שהם יש להם בית קבול, והעמודים הם לשון זכרים, וע"כ נקרא החצר בלשון שניהם. ולא מתיישב בזה דהא עכ"פ החצר עצמו הוא נזכר בלשון שניהם, וכי בשביל שיש בו נקבה יהיה הוא נקרא לשון נקבה, דרך משל: מי שיש לו בנות אין שייך עליו לומר לשון נקבה כיון שיש לו נקבות. ונ"ל דהענין הוא שהחצר עצמו שייך בו שניהם דכל משפיע הוא לשון זכר, ומקבל השפע הוא לשון נקבה וכאן בחצר המשכן הוא מקבל שפע הטוב מן השמים ואח"כ משפיעו לישראל ע"כ נקרא שמו על שניהם: 
וזה בחיפוש מקופיא. 
אם היה לי זמן אולי הייתי מוצא עוד מקורות.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
אור החכמה אמר:
האם יש כללים ברורים בשורש ההבדלים האלו?
ממש לא!
למה 'שמש' נקבה ו'ירח' זכר? למה 'מזלג' זכר ו'כף' נקבה?
התשובה בקצרה: ככה!

וכי מנין לך שאין הסבר לזה?
לא שמענו אינו ראיה...
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
הכהן אמר:
כפי שכבר נכתב באשכול אחר
הכהן אמר:
אין שום קשר בין 'לשון נקבה' ל'בחינת נקבה'
המין הדקדוקי לא מושפע מ'משפיע' ו'מקבל'.
מש"כ שאין שום קשר בין לשון זכר ולשון נקבה לבחינת משפיע ומקבל, יעוי' רש"י שמות ל"ה י"ז
הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה, וכן דברים הרבה: 
וכתב שם בדברי דוד להט"ז לבאר זה:
צריך לתת טעם דהיאך יאמר שני הפכים בנושא אחד דהיינו במקום אחד. ובג"א כתב דהאדנים הם לשון נקבה לפי שהם יש להם בית קבול, והעמודים הם לשון זכרים, וע"כ נקרא החצר בלשון שניהם. ולא מתיישב בזה דהא עכ"פ החצר עצמו הוא נזכר בלשון שניהם, וכי בשביל שיש בו נקבה יהיה הוא נקרא לשון נקבה, דרך משל: מי שיש לו בנות אין שייך עליו לומר לשון נקבה כיון שיש לו נקבות. ונ"ל דהענין הוא שהחצר עצמו שייך בו שניהם דכל משפיע הוא לשון זכר, ומקבל השפע הוא לשון נקבה וכאן בחצר המשכן הוא מקבל שפע הטוב מן השמים ואח"כ משפיעו לישראל ע"כ נקרא שמו על שניהם: 
וזה בחיפוש מקופיא. 
אם היה לי זמן אולי הייתי מוצא עוד מקורות.

אם אני זוכר נכון,  מופיע גם בגו"א 

אין טעם להשיב למכחישים בקדושת לשון הקודש. רחמנא לצלן, 

 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
יש גם חז"ל על השירות , שירה הזאת, שיר חדש,
לא יודע מי גילה רז זה שאין שום קשר בין לשון נקבה לבחינת נקבה, סליחה, אבל זה לא מבוסס לא על חז"ל, הראשונים, הקדמונים, והגיון הבריא
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
אהרן פישר אמר:
נתנאל_ב אמר:
הכהן אמר:
כפי שכבר נכתב באשכול אחר
מש"כ שאין שום קשר בין לשון זכר ולשון נקבה לבחינת משפיע ומקבל, יעוי' רש"י שמות ל"ה י"ז
הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה, וכן דברים הרבה: 
וכתב שם בדברי דוד להט"ז לבאר זה:
צריך לתת טעם דהיאך יאמר שני הפכים בנושא אחד דהיינו במקום אחד. ובג"א כתב דהאדנים הם לשון נקבה לפי שהם יש להם בית קבול, והעמודים הם לשון זכרים, וע"כ נקרא החצר בלשון שניהם. ולא מתיישב בזה דהא עכ"פ החצר עצמו הוא נזכר בלשון שניהם, וכי בשביל שיש בו נקבה יהיה הוא נקרא לשון נקבה, דרך משל: מי שיש לו בנות אין שייך עליו לומר לשון נקבה כיון שיש לו נקבות. ונ"ל דהענין הוא שהחצר עצמו שייך בו שניהם דכל משפיע הוא לשון זכר, ומקבל השפע הוא לשון נקבה וכאן בחצר המשכן הוא מקבל שפע הטוב מן השמים ואח"כ משפיעו לישראל ע"כ נקרא שמו על שניהם: 
וזה בחיפוש מקופיא. 
אם היה לי זמן אולי הייתי מוצא עוד מקורות.

אם אני זוכר נכון,  מופיע גם בגו"א 

אין טעם להשיב למכחישים בקדושת לשון הקודש. רחמנא לצלן, 
לא ראיתי איפה ידידנו הרב @הכהן הכחיש בקדושת לה''ק.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
כדי לצלוח את הגשת המאכלים מהמטבח עד לשולחן דרושה הצלחת.
הבקע שבכל אחד מצידי הגּ'וּבֶּה, קרוא 'צלחת' בספר משלי, לפי פירושו של רש"י (Fendedure בלעז), מלשון 'וצלחו הירדן'.
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
אהרן פישר אמר:
נתנאל_ב אמר:
מש"כ שאין שום קשר בין לשון זכר ולשון נקבה לבחינת משפיע ומקבל, יעוי' רש"י שמות ל"ה י"ז

וכתב שם בדברי דוד להט"ז לבאר זה:

וזה בחיפוש מקופיא. 
אם היה לי זמן אולי הייתי מוצא עוד מקורות.

אם אני זוכר נכון,  מופיע גם בגו"א 

אין טעם להשיב למכחישים בקדושת לשון הקודש. רחמנא לצלן, 
לא ראיתי איפה ידידנו הרב @הכהן הכחיש בקדושת לה''ק.

אולי יבוא ויביא מקור לדבריו התמוהים
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
אהרן פישר אמר:
קדמא ואזלא אמר:
אהרן פישר אמר:
אם אני זוכר נכון,  מופיע גם בגו"א 

אין טעם להשיב למכחישים בקדושת לשון הקודש. רחמנא לצלן, 
לא ראיתי איפה ידידנו הרב @הכהן הכחיש בקדושת לה''ק.

אולי יבוא ויביא מקור לדבריו התמוהים
איפה יש כאן הכחשה בקדושת לה''ק?
 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
לשים לב, שלא תקפתי לא' מהחברים בשם או עם ציטוט, רק אמרתי ככלל, הגם שהי' רמזים חזקים

אחרי שחזרתי לעיין, לומר על מלות של לה"ק "ככה" נראים שזה באמת הכחשה בקדושת לה"ק, מה אתה חושב הרב @קדמא ואזלא
 
חלק עליון תַחתִית