מלתא דבדיחותא -במשנתם של גדולי ישראל

נדיב לב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
כפשוטו אמר:
אמרתי אחכמה אמר:
פעם בעת שהגאון הגדול ר' יהודה אריה הרשלר זצ"ל מר"י בית מתתיהו נטל את ידיו בישיבה, בחור שעבר מאחוריו חשב כי מודבר בחברו וטפח על שכמו של הגרי"א כנוהג שבעולם בין חברים...
הגרי"א לא סובב את ראשו לעבר הבחור והרים את קולו וקרא לעבר הבחור: " אני עכשיו דקה לא אסובב את הראש עד אשר תלך מהאזור וכך לא אראה מי אתה, כי כנראה התבלבלת"...
מעניין לציין שקראתי סיפור דומה על הרב שטיינמן בו מסופר שהיה מישהו שחשב את הרב שטיינמן לחבירו, והגף עליו את דלת הכיתה בשעה שהיה צריך למסור שיעור. לאחמ"כ כשהתלמיד קלט את טעותו שחרר את לפיתת הדלת, והרב שטיינמן המתין עד שהתלמידים כולם ייכנסו כך שלא ידע מי התלמיד שסגר את הדלת.
למה זה "מילתא דבדיחותא"?
 

מה זה בכלל 'בדיחותא'?
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
וְהַגַּס לִבּוֹ בְהוֹרָאָה (אבות ד, ז).

פעם דיבר רבנו (הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זי"ע) מענין ידיעת התורה, והדגים לשומעיו כמה גרוע להיות עם הארץ, וכה סיפר:

פעם בחנתי אדם אחד שלמד להיות שוחט, ושאלתי אותו כמה שאלות, וזה אשר השיב עליהן.

דבר ראשון שאלתי אותו: מה זה סכין "אוגרת"? ילדה בת שנים עשר וחצי ויום אחד! - השיב בביטחה. א"כ איפוא מה זה "בוגרת"? שאלתיו שוב, תאנה יבשה! - הפטיר בברירות. והאם יודע אתה ג"כ מה זה "גרוגרת"? - ניסיתי הלאה את ידיעותיו הנפלאות. בודאי! - ענה - גרוגרת היינו ספק זכר ספק נקבה.

ומה פירוש של "אנדרוגינוס"? - שאלתיו בעוצר נשימה. יסלח לי כבוד הרב! אמר ברצינות גמורה - דבר זה איני יודע כי לפי ידיעותי דבר זה כבר אינו שייך להלכות שחיטה...

אוהב שלום, ח"א עמ' קל
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
וְהַגַּס לִבּוֹ בְהוֹרָאָה (אבות ד, ז).

פעם דיבר רבנו (הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זי"ע) מענין ידיעת התורה, והדגים לשומעיו כמה גרוע להיות עם הארץ, וכה סיפר:

פעם בחנתי אדם אחד שלמד להיות שוחט, ושאלתי אותו כמה שאלות, וזה אשר השיב עליהן.

דבר ראשון שאלתי אותו: מה זה סכין "אוגרת"? ילדה בת שנים עשר וחצי ויום אחד! - השיב בביטחה. א"כ איפוא מה זה "בוגרת"? שאלתיו שוב, תאנה יבשה! - הפטיר בברירות. והאם יודע אתה ג"כ מה זה "גרוגרת"? - ניסיתי הלאה את ידיעותיו הנפלאות. בודאי! - ענה - גרוגרת היינו ספק זכר ספק נקבה.

ומה פירוש של "אנדרוגינוס"? - שאלתיו בעוצר נשימה. יסלח לי כבוד הרב! אמר ברצינות גמורה - דבר זה איני יודע כי לפי ידיעותי דבר זה כבר אינו שייך להלכות שחיטה...

אוהב שלום, ח"א עמ' קל
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=2675&p=155163&hilit=%D7%90%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%AA#p155163
 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
כפשוטו אמר:
אמרתי אחכמה אמר:
פעם בעת שהגאון הגדול ר' יהודה אריה הרשלר זצ"ל מר"י בית מתתיהו נטל את ידיו בישיבה, בחור שעבר מאחוריו חשב כי מודבר בחברו וטפח על שכמו של הגרי"א כנוהג שבעולם בין חברים...
הגרי"א לא סובב את ראשו לעבר הבחור והרים את קולו וקרא לעבר הבחור: " אני עכשיו דקה לא אסובב את הראש עד אשר תלך מהאזור וכך לא אראה מי אתה, כי כנראה התבלבלת"...
מעניין לציין שקראתי סיפור דומה על הרב שטיינמן בו מסופר שהיה מישהו שחשב את הרב שטיינמן לחבירו, והגף עליו את דלת הכיתה בשעה שהיה צריך למסור שיעור. לאחמ"כ כשהתלמיד קלט את טעותו שחרר את לפיתת הדלת, והרב שטיינמן המתין עד שהתלמידים כולם ייכנסו כך שלא ידע מי התלמיד שסגר את הדלת.
למה זה "מילתא דבדיחותא"?
אולי משום שתמיד היה מדבר בנעימות מופלגת עם חיוך על פיו
משום הכי טעה הכותב
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
אמרתי אחכמה אמר:
פעם בעת שהגאון הגדול ר' יהודה אריה הרשלר זצ"ל מר"י בית מתתיהו נטל את ידיו בישיבה, בחור שעבר מאחוריו חשב כי מדובר בחברו וטפח על שכמו של הגרי"א כנוהג שבעולם בין חברים...
הגרי"א לא סובב את ראשו לעבר הבחור והרים את קולו וקרא לעבר הבחור: " אני עכשיו דקה לא אסובב את הראש עד אשר תלך מהאזור וכך לא אראה מי אתה, כי כנראה התבלבלת"...
מזכיר לי סיפור מפעים ששמעתי על ר' שבתי פרנקל שהו"ל את הרמב"ם המפו'. פעם אחת ישב עם כמה עורכים על איזה כת"י נדיר מאוד ויקר וכו' ולפתע אחד בטעות שפך על כת"י המיוחד כוס תה רותחת, מה שגורם לכת"י לההרס כליל. ר' שבתי מיד קם ויצא מהחדר - למנע מהשופך את האי נעימות של לעמוד מולו במצב כזה!!!
מרטיט!
גם עלי קשה את קושיית הרב @יושב אוהלים (שאי"ז מלתא דבדיחותא) ול"ש תי' הרב @פיילוט 0.4 שנאמרה ע"ז לעיל. ולכן יש להשאר בצ"ע. :)
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מאוצה"ח:
עדיאל ברויאר אמר:
נס קפה הפוך - סיפור שפורסם השבת בעיתון בשבע על ר' שבתי פרנקל, שרכש כת"י נדיר ממצרים, והכת"י הושח[ת] בגלל קפה שנשפך. מעניין אם מישהו כאן יודע להגיד מה אמת בסיפור. הצג קובץ מצורף נס קפה הפוך ור' שבתי פרנקל.pdf
ר_חיים_הקטן אמר:
https://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%93/%D7%91-%D7%94%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D/
השואל מרבו אמר:
יישר כח! הסיפור הזה היה מוזר מאוד בעיני. עוד דוגמה קטנה לסיפור מפורסם מאוד שלא היה ולא נברא.
עדיאל ברויאר אמר:
ייש"כ!
בהקשר למסר האמיתי של הסיפור, בספר על ר' אושר פריינד זצ"ל יש סיפור מדהים על מזוודת תכשיטים שנעלמה מידי אחד מתלמידיו, ואף הוא שאל את התלמיד אם הוא אכל כבר ושתה וכדו', ולא העיר דבר על המזוודה
לעומקו של דבר אמר:
הבעל מספר כנראה הראשון של סיפור זה הוא הגרמ"מ שולזינגר, ואכן הוא סיפר את זה בלי כל התוספת על הכת"י המהפכני של הרמב"ם במוזיאון המסרי וכו' וכו'.
אמנם לפי דבריו כן היו כתבי יד על השולחן בשונה ממה שמספר היום המגיב מהוצאת פרנקל.
(אגב, המספר להגרמ"מ שולזינגר - "העורך הראשי של ספר המפתח" - הוא יבל"ח הגר"ד שמידל, לא?)

מ"מ נעם לדעת שלפתע יש שם ופנים להוצאת פרנקל, כמדומה יותר חשוב היה לשמוע אם יש להם משהו לספר לנו על עניין הספרים הבדויים בספר המפתח, מאשר לדייק בסיפורי מופת על ר"ש פרנקל ז"ל.

getimg (1).jpg
getimg.jpg
 

דניאלי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
אמרתי אחכמה אמר:
פעם בעת שהגאון הגדול ר' יהודה אריה הרשלר זצ"ל מר"י בית מתתיהו נטל את ידיו בישיבה, בחור שעבר מאחוריו חשב כי מדובר בחברו וטפח על שכמו של הגרי"א כנוהג שבעולם בין חברים...
הגרי"א לא סובב את ראשו לעבר הבחור והרים את קולו וקרא לעבר הבחור: " אני עכשיו דקה לא אסובב את הראש עד אשר תלך מהאזור וכך לא אראה מי אתה, כי כנראה התבלבלת"...
מזכיר לי סיפור מפעים ששמעתי על ר' שבתי פרנקל שהו"ל את הרמב"ם המפו'. פעם אחת ישב עם כמה עורכים על איזה כת"י נדיר מאוד ויקר וכו' ולפתע אחד בטעות פך על כת"י המיוחד כוס תה רותחת, מה שגורם לכת"י לההרס כליל. ר' שבתי מיד קם ויצא מהחדר - למנע מהשופך את האי נעימות של לעמוד מולו במצב כזה!!!
מרטיט!
גם עלי קשה את קושיית הרב @יושב אוהלים (שאי"ז מלתא דבדיחותא) ול"ש תי' הרב @פיילוט 0.4 שנאמרה ע"ז לעיל. ולכן יש להשאר בצ"ע. :)
כנראה הקושיה בסוף היא המשייכת לאשכול..
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
מרן גאב''ד ירושלים הגאון האדיר בעל מנחת יצחק זצוק''ל ניהל פעם מערכה נגד אדמו''ר אחד שכיהן כרבה של אחת מהקהילות הירושלמיות
ואנשי החסידות שלחו משלחת של זקני החסידים אל הגאב''ד
ובתוך הדברים אמרו לו שמקובל בידם שאם עשרה מישראל יאמינו במקל  יקבל המקל כח מן השמים

וענה להם הגאב''ד ''כח הוא מקבל אבל מקל הוא נשאר.......''.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
אמרתי אחכמה אמר:
בזמנו סיפרו בעולם סיפור על הגרמ"ד סולובייציק, כשאושפז בביה"ח בסוף ימיו,
הגרמ"ד לא חפץ ללבוש את המכנסיים של הבית חולים וביקש מבנו את המכנסיים הרגילות, הבן השיב שאמא לקחה את המכנסיים לכבס בבית, כשהרבנית הגיעה לביקור שאל ראש הישיבה את רעייתו מה עם המכנסיים כבר כיבסת אותם? הרבנית השיבה לראש הישיבה שאינה יודעת על מה הוא מדבר.... אחרי שהיא הלכה קרא ראש הישיבה לבנו ואמר לו: "הראש של אמא כבר לא בסדר לך תיגש לעשר את כל מה שיש בבית"..

שמעתי את הסיפור בגירסא אחרת
שהוא לא הסכים ללובשם משום חשש שעטנז והיא הלבישהו בערמה
ואמר שהיא איבדה את הנאמנות ושמהיום הבן יעשר  ולא היא.........
 

שומע כעונה

משתמש רגיל
איש תלמודי אמר:
אביאלי אמר:
חזק וברוך. שמעתי מר שריה דבליצקי שלחזון איש היה חוש הומור....

נו אז תביא איזה 'ווערט'ל' בשמו.
ביקש פעם החזון איש ממאן דהו "עט", נענה לו שיש לו עט שאינו כותב.
ענה לו החזו"א גם לי יש מטאטא שאינו כותב...
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שומע כעונה אמר:
איש תלמודי אמר:
אביאלי אמר:
חזק וברוך. שמעתי מר שריה דבליצקי שלחזון איש היה חוש הומור....

נו אז תביא איזה 'ווערט'ל' בשמו.
ביקש פעם החזון איש ממאן דהו "עט", נענה לו שיש לו עט שאינו כותב.
ענה לו החזו"א גם לי יש מטאטא שאינו כותב...
 

תגובה אופיינית גם לאחיינו מרן הגר"ח.
 

אמרתי אחכמה

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
אביאלי אמר:
חזק וברוך. שמעתי מר שריה דבליצקי שלחזון איש היה חוש הומור....

נו אז תביא איזה 'ווערט'ל' בשמו.

פעם הכובע של החזו"א נפל מהשולחן לריצפה, אחד מהנוכחים ניגש להרים את הכובע, אמר לו החזו"א "למה להרים? מהריצפה זה כבר לא יפול"...
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
אביאלי אמר:
חזק וברוך. שמעתי מר שריה דבליצקי שלחזון איש היה חוש הומור....
נו אז תביא איזה 'ווערט'ל' בשמו.
אולי כבר הובא לעיל, אכתוב מהזכרון:

פ''א רצה להעיר לאדם חשוב שהיה הולך עם כובע קש שאין זה לפי כבודו
ושאלו מה הדין אם בהמה הלכה ברחוב ואכלה כובע קש האם חייבת כמו אם אכלה מהשק שלו או חייבת ח'''נ כי זה משונה...
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
בצאת השבת בעת שהבדיל החזו"א על היין, היו הילדים עומדים בתור, והיה משקם יין מן הכוס, היתה במקום ילדה קטנה של אחד מן הת"ח שנדחקה אף היא לשתות מן היין, ואמר לה אביה אם תשתי יצמח לך זקן, החזו"א ששמע את הדברים חייך ואמר: דער וועלט האט א טעות, לא מי ששותה צומח לו זקן, אלא מי שצומח לו זקן הוא שותה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
אמרתי אחכמה אמר:
פעם בעת שהגאון הגדול ר' יהודה אריה הרשלר זצ"ל מר"י בית מתתיהו נטל את ידיו בישיבה, בחור שעבר מאחוריו חשב כי מדובר בחברו וטפח על שכמו של הגרי"א כנוהג שבעולם בין חברים...
הגרי"א לא סובב את ראשו לעבר הבחור והרים את קולו וקרא לעבר הבחור: " אני עכשיו דקה לא אסובב את הראש עד אשר תלך מהאזור וכך לא אראה מי אתה, כי כנראה התבלבלת"...
מזכיר לי סיפור מפעים ששמעתי על ר' שבתי פרנקל שהו"ל את הרמב"ם המפו'. פעם אחת ישב עם כמה עורכים על איזה כת"י נדיר מאוד ויקר וכו' ולפתע אחד בטעות שפך על כת"י המיוחד כוס תה רותחת, מה שגורם לכת"י לההרס כליל. ר' שבתי מיד קם ויצא מהחדר - למנע מהשופך את האי נעימות של לעמוד מולו במצב כזה!!!
מרטיט!
גם עלי קשה את קושיית הרב @יושב אוהלים (שאי"ז מלתא דבדיחותא) ול"ש תי' הרב @פיילוט 0.4 שנאמרה ע"ז לעיל. ולכן יש להשאר בצ"ע. :)
 

אחרי סיפור מדהים ומרטיט שכזה כבר לא נשאר מי שיעיז להעיר..
 

משיב דבר

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
משיב דבר אמר:
אמרתי אחכמה אמר:
פעם בעת שהגאון הגדול ר' יהודה אריה הרשלר זצ"ל מר"י בית מתתיהו נטל את ידיו בישיבה, בחור שעבר מאחוריו חשב כי מדובר בחברו וטפח על שכמו של הגרי"א כנוהג שבעולם בין חברים...
הגרי"א לא סובב את ראשו לעבר הבחור והרים את קולו וקרא לעבר הבחור: " אני עכשיו דקה לא אסובב את הראש עד אשר תלך מהאזור וכך לא אראה מי אתה, כי כנראה התבלבלת"...
מזכיר לי סיפור מפעים ששמעתי על ר' שבתי פרנקל שהו"ל את הרמב"ם המפו'. פעם אחת ישב עם כמה עורכים על איזה כת"י נדיר מאוד ויקר וכו' ולפתע אחד בטעות שפך על כת"י המיוחד כוס תה רותחת, מה שגורם לכת"י לההרס כליל. ר' שבתי מיד קם ויצא מהחדר - למנע מהשופך את האי נעימות של לעמוד מולו במצב כזה!!!
מרטיט!
גם עלי קשה את קושיית הרב @יושב אוהלים (שאי"ז מלתא דבדיחותא) ול"ש תי' הרב @פיילוט 0.4 שנאמרה ע"ז לעיל. ולכן יש להשאר בצ"ע. :)

אחרי סיפור מדהים ומרטיט שכזה כבר לא נשאר מי שיעיז להעיר..
אכן. סיפור מלא מוסר השכל. ראה לעיל שהובא מקור הסיפור (ככה"נ) מהרמ"מ שולזינגר.
 
 

יאיר אור

משתמש ותיק
אמרתי אחכמה אמר:
פעם בעת שהגאון הגדול ר' יהודה אריה הרשלר זצ"ל מר"י בית מתתיהו נטל את ידיו בישיבה, בחור שעבר מאחוריו חשב כי מדובר בחברו וטפח על שכמו של הגרי"א כנוהג שבעולם בין חברים...
הגרי"א לא סובב את ראשו לעבר הבחור והרים את קולו וקרא לעבר הבחור: " אני עכשיו דקה לא אסובב את הראש עד אשר תלך מהאזור וכך לא אראה מי אתה, כי כנראה התבלבלת"...
שמעתי שפעם בעת שהיה הגאון רשז"א במקוה בשערי חסד ופגשו אחד מעדות המזרח שלא הכירו וטפח לו על השכם ואמר לו "סבא איך במים נעים" והגרשז"א ענה לו מיד בחיבה בלשון שרגילים כאלו הטופחים "עלא כיף כיפק"
סיפור זה שייך גם לאשכול וגם לעניוותותו הנקיה של גאון עולם גדול הדור נוסח ירושלים שחוץ מבחור שעמד בדיוק באותו זמן ושמע את הדברים לא ידע מזה איש
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
"מרן הסטייפלער זצ"ל היה נזהר שלא להוציא מפה קדשו שמו של רחוב הקרוי על שם רשע, וכאשר היה צריך לומר לפלוני שיילך לרחוב ההוא, היה מנסה להיזכר בשמו של גאון או צדיק המתגורר ברחוב זה ואומר לו 'לך לרחוב בו גר צדיק פלוני'…
(קול ברמה – בטאונה של רמת אלחנן, סיוון תשע"ט)

מסופר על אחד מחכמי פורת יוסף שפעם היה צריך לקחת מונית לרחוב אחד העם ימ"ש ולא רצה לומר את השם (אפי' שלא זה היה שמו) אמר לנהג "קח אותי לרחוב שאחרי כמעט שכב..."
אם כן איך הנהג הבין?.. עיין שם.

עוד משם, הרב י. פ סיפר שפעם בשיחה עם הגרש"א הוא רצה להזכיר את מקום מגוריו של הנ"ל שגר ברחוב בן גוריון, אז התבטא כך: אתה גר ברחוב של זה שנפגש עם החזו"א...
 
נדיב לב אמר:
"מרן הסטייפלער זצ"ל היה נזהר שלא להוציא מפה קדשו שמו של רחוב הקרוי על שם רשע, וכאשר היה צריך לומר לפלוני שיילך לרחוב ההוא, היה מנסה להיזכר בשמו של גאון או צדיק המתגורר ברחוב זה ואומר לו 'לך לרחוב בו גר צדיק פלוני'…
(קול ברמה – בטאונה של רמת אלחנן, סיוון תשע"ט)

וכנראה הועתק מארחות רבנו.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עוד משם. אחד ממקורבי מרן הגר"ח שליט"א, הזכיר לפניו בר"ח תמוז את הר"ת על חודש זה בשם גדולי ישראל, כי ז'מני ת'שובה מ'משמשים ו'באים.

השיב לו מרן בדרך צחות: "אם תרצה אומר לך גם ראשי תיבות – ת'זדרז מ'הר ו'תלמד ז' (כאשר כוונתו היא ללמוד במשך כל שבעת ימי השבוע) וזה נכון גם לכל השנה".
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מסופר על אחד מחכמי פורת יוסף שפעם היה צריך לקחת מונית לרחוב אחד העם ימ"ש ולא רצה לומר את השם (אפי' שלא זה היה שמו) אמר לנהג "קח אותי לרחוב שאחרי כמעט שכב..."
אם כן איך הנהג הבין?.. עיין שם.
הסיפור המדויק:
אבני גזית אמר:
חיימקה אמר:
. . א"ה וכלשונו של רבי עמרם בלוי "היכן הוא רחוב כמעט שכב"
המליצה במקור שייכת לרבי [יוסף] ידיד הלוי, הראב"ד בירושלים.
נזהר לא להזכיר את שמותם, והיה צריך להגיע לרחוב אחד העם. שאל עוברים ושבים, היכן הוא רחוב אחרי כמעט שכב?
עד שעבר יהודי מעט אינטלגנט והבין את שאלתו.
חלמישצור אמר:
כך כתב הרב מוצפי (כאן), וי"א הרב יוסף עדס (כאן), וי"א האדמו"ר מבעלז. ועיין כאן
 

יחיד ורבים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
יחיד ורבים אמר:
נדיב לב אמר:
לכל כלל [גם אם זה של כבודו..] יש יוצא מן הכלל.
לא כשהדברים מחודשים ועומדים נגד ההיגיון הפשוט, ובפרט שיש שמועה הפוכה ורווחת על אדמו"ר חסידי.
ולכך לא מבעי כלפי מר שאיני כ"כ מכיר בטיבו, אלא אף של מכובדי @אברך שידוע לכל כמשיב מובהק ואחראי וכפי שיעידו הודעתיו שהועלו רק לאחרונה, ובכ"ז קשה לקבל.
וכמובן המקור שהעלה מכובדי @למה זה תשאל לשמי אינו אלא מקור נוסף לבדיחותא מוצלחת, לא יותר. ואם אעפ"כ, מר רואה בזה מקור חוששני בגלל שקיבל מכה ממטאטא קשוח :).

מעניין מאד, כי באזורים שלנו השמועה הזאת רווחת על הרב מבריסק, וכפי שכבר העירו כאן כמה וכמה ניקים, כך שאחרי רבים להטות :)

אכן להטות לבדיחותא. ומי שלא הבין הבדיחותא של הגרי"ז אינו אלא בחינת שוטה:) ועל שכאלה לא אמרינן אחרי רבים .... :)

סליחה על הקפצת ההודעה הישנה.
לגבי השיוך של הסיפור לבית בריסק - ראו כאן וכאן
 

יחיד ורבים

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
נוריאל עזרא אמר:
 כידוע בגור לא אומרים תחנון בט"ז אדר, וזאת משום שהייתה הו"א בגמ' שפורים זה בט"ז, ומבואר בספרי החסידות שאף ההו"א ירדו מהר סיני, והיה מי שאמר שהם קיבלו את ההו"א שכיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו...
____________________________
א. לא רק בגור, ולא רק בט''ז, אלא ב''שיתסר ושיבסר'' שלגבי שניהם היתה ההו''א. ויש חסידויות שעושות טיש זוטא בימים אלה.
בציבור הליטאי יוצאים יד''ח במסיבות מוצאי שושן פורים שנמשכות עמוק אל תוך הלילה.

ב. ע''פ היסוד הנ''ל יש מי הקשה מדוע אינן מלים באוזן, הרי הגמ' שואלת (שבת קח) ואימא באוזן...

נוריאל עזרא אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
נוריאל עזרא אמר:

ב. ע''פ היסוד הנ''ל יש מי הקשה מדוע אינן מלים באוזן, הרי הגמ' שואלת (שבת קח) ואימא באוזן...
ייש"כ, וכבר כתב כן הרב @כסא דהרסנא לעיל.
 

בשלמא אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
נוריאל עזרא אמר:
 ומבואר בספרי החסידות שאף ההו"א ירדו מהר סיני

ב. ע''פ היסוד הנ''ל
יסוד שלא היה ולא נברא וכמובן לא נזכר בשום ספר מספרי החסידות.
מי שיעיין במקור הדברים בתורת אמת לרבי לייבלה איגר בשם הרה"ק החזוה מלובלין ובספרו של הרב ממונקאטש והרב משאפרן ושאר דברי הצדיקים שנו"נ בענין איך שהם מסבירים את יסוד הענין, יבין שאלו דברי ליצנות של בדחנים שלא מבינים כלום (לא אהיה חלק מהם)

 

שוב סליחה על הקפצת הודעה ישנה (פשוט לא נכנסתי לפורום עד עתה)

התירוץ על ליצנות זו פשוטה מאד (ואדרבה - הליצנות נובעת מחשיבה שטחית ורדודה).
הוה-אמינא הכוונה כשיש סברא או סיבה מסויימת לומר כך, אלא שהדבר נדחה מחמת טעם צדדי.
שאלתה של הגמרא "ואימא שיתסר ושיבסר" איננה פירכא ודחיה בעלמא, אלא היה צד חזק לומר כך (ובמשנת החסידות הדבר מוסבר משום שחז"ל הרגישו כי בימים אלו עדיין ישנה הארה מסויימת של פורים), אלא שבא הכתוב ואמר "ולא יעבור", אך דבר זה אינו שולל את קדושת ימים אלו מחמת טעמים פנימיים מסויימים, למרות שמצד גדרי ההלכה נאמר עליהם ולא יעבור (ואדרבה, זה שהוצרכו להגביל עם ה"ולא יעבור" מראה שבעצם - קדושת ימי הפורים נמשך על שני הימים הבאים אשר עליהם בקשו חז"ל לומר "ואימא שיתסר ושיבסר", דאל"ה למה להם לומר ולא יעבור, וכי מה הצד שכן ימשיכו הלאה).
אך הפירכא "הותרה לו סלקא דעתך" או הפירכא "ואימא באוזנו" שוללים את ההוה-אמינא מכל וכל, כלומר שלא יתכן שהיתה כזו הו"א בכלל, רק שהיתה טעות בהבנה וכדומה, ובזה לא שייך לומר כלל שגם להו"א יש חשיבות.
 

ובכן

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
חלמישצור אמר:
... וי"א האדמו"ר מבעלז. ועיין כאן
אין לי גישה לפורום אוצר החכמה, וכן אינני יכול להכחישו באמרו שיש האומרים בשם האדמו"ר מבעלזא, אבל לגוף השמועה עצמה - אין לה שחר והיתכנות, למי שמכיר קצות דרכי הרה"ק מבעלזא.
והיכן שהוא, לא מצליח להזכר איפה ומה, שמעתי שהאדמו"ר מבעלזא שליט"א סיפר זאת כמדומני על רבי יוסף שיינברגר, המזכיר המיתולוגי של העדה החרדית, שפעם ביקש להגיע אל הרה"ק מבעלזא זי"ע, שמקום מגוריו היה ברחוב 'אחד העם', ובירר אצל עוברים ושבים איפה הוא הרחוב שאחר 'כמעט שכב'.
 

בשלמא

משתמש ותיק
הג"ר עמרם בלום בעל ה'בית שערים' אמר פעם:
מעודי הסתפקתי מדוע דברי אינם נשמעים, אם מחמת שלא יצאו מן הלב ולכך אינם נכנסים אל הלב, או שמא מחמת שאין לשומעי לב כלל ועיקר, לימים כאשר ביקשתי מראשי הקהילה שיוסיפו לי על משכורתי מכיון שאינה מספקת את צרכי, ולא נענו לבקשתי, פשטתי את ספיקתי, כי הלא ודאי שדברי אלה יצאו מן הלב ואם גם זה לא נכנס ללבם ע"כ שחסר להם לב בשר.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ובכן אמר:
אין לי גישה לפורום אוצר החכמה, וכן אינני יכול להכחישו באמרו שיש האומרים בשם האדמו"ר מבעלזא
הקישור מוביל לאזכור של השמועה בשם 'חכם ספרדי', ותול"מ.
 
חלק עליון תַחתִית