אבוקה כנגדו
משתמש ותיק
מבואר שם פלוגתא לגבי ביהשמ"ש ומזה הוכיח רמב"ן דע"כ ליכא תוספת
מזכיר לי קצת [אף שאינו קשור] מקרה שארע היום בביהכ"נ בו התפללתי:משה נפתלי אמר:רבינא אמר:לא ראיתי שמקפידים.ברם, מעשה היה באדם שקנה עליית שלישי במאתים ש"ח, אך הואיל ולא היה שם כהן עלו לפניו שני ישראלים, ומאחר שכן מאן הקונה לשלם, בטענה: מקח טעות הוא כיין ונמצא חומץ! שהרי במקום שאין כהן – העלייה הנכבדה היא עליית ראשון, ונמצאתי עולה לעלייה פשוטה.ובא מעשה לפני הגרי"ב דסקל, ופטר את הקונה מלשלם (מצד הדין), על יסוד פסק זה של רש"י.
לענ"ד נראה שחייב לשלם, לפי שעיקר התשלום הוא על העליה ולא על פסוק מסוים, ואין זה מקח טעות.בלויא אמר:מזכיר לי קצת [אף שאינו קשור] מקרה שארע היום בביהכ"נ בו התפללתי:משה נפתלי אמר:רבינא אמר:לא ראיתי שמקפידים.ברם, מעשה היה באדם שקנה עליית שלישי במאתים ש"ח, אך הואיל ולא היה שם כהן עלו לפניו שני ישראלים, ומאחר שכן מאן הקונה לשלם, בטענה: מקח טעות הוא כיין ונמצא חומץ! שהרי במקום שאין כהן – העלייה הנכבדה היא עליית ראשון, ונמצאתי עולה לעלייה פשוטה.ובא מעשה לפני הגרי"ב דסקל, ופטר את הקונה מלשלם (מצד הדין), על יסוד פסק זה של רש"י.
יהודי קנה שלישי, בסכום נכבד, כי הגבאי הכריז שבשלישי קוראים את הפסוק 'יוסף ה' עליכם ככם' כו',
והנה מתברר שהבעל קורא הוא חסיד נדבורנה,
והם נוהגים לעצור בפסוק שלפני זה
[כי אח"כ כ' 'איכה'].
ובאמת העולה בירך ברכה אחרונה לפני הפסוק הנ"ל.
ונשאלה שאלה,
אולי הוא פטור מלשלם על העלייה שלו ?
מה אומרים הרבנים ?
גם בב' וה'? נשמע משונה.בלויא אמר:והם נוהגים לעצור בפסוק שלפני זה
הרי המכירה הוכרזה על הפסוק "יוסף ה' עליכם וגו'", וכפי הנשמע מדברי המספר, קנה הנ"ל את העליה בסכום יותר מהרגיל, וא"כ הרי מוכח שהסיבה היא משום שרצה את קריאת פסוק זה, ולא את העליה...דרומאי אמר:לענ"ד נראה שחייב לשלם, לפי שעיקר התשלום הוא על העליה ולא על פסוק מסוים, ואין זה מקח טעות.בלויא אמר:מזכיר לי קצת [אף שאינו קשור] מקרה שארע היום בביהכ"נ בו התפללתי:משה נפתלי אמר:
ברם, מעשה היה באדם שקנה עליית שלישי במאתים ש"ח, אך הואיל ולא היה שם כהן עלו לפניו שני ישראלים, ומאחר שכן מאן הקונה לשלם, בטענה: מקח טעות הוא כיין ונמצא חומץ! שהרי במקום שאין כהן – העלייה הנכבדה היא עליית ראשון, ונמצאתי עולה לעלייה פשוטה.ובא מעשה לפני הגרי"ב דסקל, ופטר את הקונה מלשלם (מצד הדין), על יסוד פסק זה של רש"י.
יהודי קנה שלישי, בסכום נכבד, כי הגבאי הכריז שבשלישי קוראים את הפסוק 'יוסף ה' עליכם ככם' כו',
והנה מתברר שהבעל קורא הוא חסיד נדבורנה,
והם נוהגים לעצור בפסוק שלפני זה
[כי אח"כ כ' 'איכה'].
ובאמת העולה בירך ברכה אחרונה לפני הפסוק הנ"ל.
ונשאלה שאלה,
אולי הוא פטור מלשלם על העלייה שלו ?
מה אומרים הרבנים ?
מיהו הבעל קורא עשה שלא כדין, ומה לי שהוא חסיד נדבורנא, אטו כל העולם משועבד למשוגעתן שלו?
נא לכתוב בכבוד ובדרך ארץ. ייש"כ.דרומאי אמר:לענ"ד נראה שחייב לשלם, לפי שעיקר התשלום הוא על העליה ולא על פסוק מסוים, ואין זה מקח טעות.בלויא אמר:מזכיר לי קצת [אף שאינו קשור] מקרה שארע היום בביהכ"נ בו התפללתי:משה נפתלי אמר:
ברם, מעשה היה באדם שקנה עליית שלישי במאתים ש"ח, אך הואיל ולא היה שם כהן עלו לפניו שני ישראלים, ומאחר שכן מאן הקונה לשלם, בטענה: מקח טעות הוא כיין ונמצא חומץ! שהרי במקום שאין כהן – העלייה הנכבדה היא עליית ראשון, ונמצאתי עולה לעלייה פשוטה.ובא מעשה לפני הגרי"ב דסקל, ופטר את הקונה מלשלם (מצד הדין), על יסוד פסק זה של רש"י.
יהודי קנה שלישי, בסכום נכבד, כי הגבאי הכריז שבשלישי קוראים את הפסוק 'יוסף ה' עליכם ככם' כו',
והנה מתברר שהבעל קורא הוא חסיד נדבורנה,
והם נוהגים לעצור בפסוק שלפני זה
[כי אח"כ כ' 'איכה'].
ובאמת העולה בירך ברכה אחרונה לפני הפסוק הנ"ל.
ונשאלה שאלה,
אולי הוא פטור מלשלם על העלייה שלו ?
מה אומרים הרבנים ?
מיהו הבעל קורא עשה שלא כדין, ומה לי שהוא חסיד נדבורנא, אטו כל העולם משועבד למשוגעתן שלו?
מדובר בשטיבלאך, ופשוט שכל אחד עושה כמנהגו.לבי במערב אמר:גם בב' וה'? נשמע משונה.בלויא אמר:והם נוהגים לעצור בפסוק שלפני זה
ככלל, על בעל־הקריאה לשעבד עצמו למנהגי ביהכ"נ, ולא להפך. ופשוט.
פרט שלא נאמר מראש...בלויא אמר:מדובר בשטיבלאך
לא הייתי בזמן המכירה.לבי במערב אמר:פרט שלא נאמר מראש...בלויא אמר:מדובר בשטיבלאך
ועוד דבר: בעל־הקריאה לא נכח בעת המכירה?
כמו כן, בעיקר הענין - לא אדע מהו הטעם לנהוג כן בב' וה'.
לבי במערב אמר:עכ"פ: מהו ביאור המנהג שלא לקרות פסוק האחרון בב' וה'?
לא כן. המנהג מאז הי' לקרות עד 'כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם', ואף שבדורות האחרונים חשו דלא מסמנא מילתא ושינו בזה - מ"מ קריאת ב' וה' כדקיימא קיימא.חימקו אמר:והפסוק יסף עליכם, שייך לשני.
תודה למחנך הדגול...בלויא אמר:אזכיר שאשמח, ואודה, ואעריך, תגובות ענייניות.
[אגב כמדומה ש 99% מהתגובות בפורום, בעת האחרונה עכ"פ, הם כאלו. אשריכם !]
\פשוטשזה קודם לכל הצדקות????מ אלישע אמר:
1. (יש נוהגים להוציא את ספר התורה פתוח, וההגבהה תוך כדי ההוצאה)בלויא אמר:אחרי קריאת התורה, מגביה אחד המתפללים את הספר תורה, מראה אותו לכל הציבור, ומתפלל אחר גולל אותו.
כתוב בגמרא, שהגולל נוטל שכר כנגד כל אלה שעלו לתורה, ומבואר במפרשים שהכוונה לזה שמגביה.
לכן חשוב יותר להגביה את הספר תורה, מאשר לגלול.
[יש הנוהגים להגביה את הספר תורה לפני קריאת התורה].
ראה ערוה"ש סי' קמז ס"ח־ט.בלויא אמר:לכן חשוב יותר להגביה את הספר תורה, מאשר לגלול.
בלויא אמר:יב מנחם אב.
אחרי קריאת התורה, מגביה אחד המתפללים את הספר תורה, מראה אותו לכל הציבור, ומתפלל אחר גולל אותו.
כתוב בגמרא, שהגולל נוטל שכר כנגד כל אלה שעלו לתורה, ומבואר במפרשים שהכוונה לזה שמגביה.
לכן חשוב יותר להגביה את הספר תורה, מאשר לגלול.
[יש הנוהגים להגביה את הספר תורה לפני קריאת התורה].
לבי במערב אמר:מנהג חב"ד שעולים לתורה ב(סמוך ל)יום ההולדת, ולבחור שנולד ביוהכ"פ הורה כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע שישתדל לזכות עכ"פ בהגבהה או גלילה.
מעניין, מה ההסבר במנהג? ומהו מקורו?לבי במערב אמר:מנהג חב"ד שעולים לתורה ב(סמוך ל)יום ההולדת
לבי במערב אמר:רק בפרט א' לא דייק: לא רק בימינו זהו מנהג חב"ד 'בעיקר', אלא גם בשעתו, ועליהם כוונת הערוה"ש (שכן אלו היו החסידים במדינתו)...
ביום חול?בלויא אמר:והם נוהגים לעצור בפסוק שלפני זה
[כי אח"כ כ' 'איכה'].
חימקו אמר:א. כי קראו עשרה פסוקים, וד"ב.לבי במערב אמר:עכ"פ: מהו ביאור המנהג שלא לקרות פסוק האחרון בב' וה'?
ב. המנהג לקרוא עד שני של שבת, והפסוק יסף עליכם, שייך לשני.
לבי במערב אמר:לא כן. המנהג מאז הי' לקרות עד 'כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם', ואף שבדורות האחרונים חשו דלא מסמנא מילתא ושינו בזה - מ"מ קריאת ב' וה' כדקיימא קיימא.
עכ"פ ניתן להבין טעם הנוהגים כך, ויישר כחו.