הלכה למעשה בשפה ברורה

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
ו אב.
ענין כללי בלימוד הלכה:
לפעמים אדם אומר: מה לי להבין את המושגים ההלכתיים [שנאמרים לפעמים בארמית, או בלשון חזלי"ת עתיקה] ?
אני רוצה לדעת בפשטות, מה ההלכה במקרה פלוני ובמקרה פלוני.
על פניו נראה כאילו קל יותר ללמוד הלכה ככה,
אבל באמת אינו כן.
ומשתי סיבות:
1. קל יותר לזכור כמה מושגי יסוד, מאשר אלפי פרטים.
לדוגמא, קל יותר להבין מה זה: מוקצה מחמת גופו, כלי שמלאכתו לאיסור, מוקצה מחמת מצוה, ומה ההלכות שלהם,
מאשר לזכור על כל אלפי הפריטים שיש היום, מה דינו של כל אחד.
2. זאת ועוד. כשאדם נתקל במקרה חדש, ואין לו כעת את מי לשאול,
אם הוא יודע את הבסיס ההלכתי, את המושגים,
קל לו יותר לחשוב קצת בעצמו מה ההלכה במקרה זה.
וגם, יידע שיש כאן שאלה בכלל.
וגם, ישאל באופן הברור והנכון.
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
רבינא אמר:
לא ראיתי שמקפידים.
ברם, מעשה היה באדם שקנה עליית שלישי במאתים ש"ח, אך הואיל ולא היה שם כהן עלו לפניו שני ישראלים, ומאחר שכן מאן הקונה לשלם, בטענה: מקח טעות הוא כיין ונמצא חומץ! שהרי במקום שאין כהן – העלייה הנכבדה היא עליית ראשון, ונמצאתי עולה לעלייה פשוטה.
ובא מעשה לפני הגרי"ב דסקל, ופטר את הקונה מלשלם (מצד הדין), על יסוד פסק זה של רש"י.
מזכיר לי קצת [אף שאינו קשור] מקרה שארע היום בביהכ"נ בו התפללתי:
יהודי קנה שלישי, בסכום נכבד, כי הגבאי הכריז שבשלישי קוראים את הפסוק 'יוסף ה' עליכם ככם' כו',
והנה מתברר שהבעל קורא הוא חסיד נדבורנה,
והם נוהגים לעצור בפסוק שלפני זה
[כי אח"כ כ' 'איכה'].
ובאמת העולה בירך ברכה אחרונה לפני הפסוק הנ"ל.
ונשאלה שאלה,
אולי הוא פטור מלשלם על העלייה שלו ?

מה אומרים הרבנים ?
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
בלויא אמר:
משה נפתלי אמר:
רבינא אמר:
לא ראיתי שמקפידים.
ברם, מעשה היה באדם שקנה עליית שלישי במאתים ש"ח, אך הואיל ולא היה שם כהן עלו לפניו שני ישראלים, ומאחר שכן מאן הקונה לשלם, בטענה: מקח טעות הוא כיין ונמצא חומץ! שהרי במקום שאין כהן – העלייה הנכבדה היא עליית ראשון, ונמצאתי עולה לעלייה פשוטה.
ובא מעשה לפני הגרי"ב דסקל, ופטר את הקונה מלשלם (מצד הדין), על יסוד פסק זה של רש"י.
מזכיר לי קצת [אף שאינו קשור] מקרה שארע היום בביהכ"נ בו התפללתי:
יהודי קנה שלישי, בסכום נכבד, כי הגבאי הכריז שבשלישי קוראים את הפסוק 'יוסף ה' עליכם ככם' כו',
והנה מתברר שהבעל קורא הוא חסיד נדבורנה,
והם נוהגים לעצור בפסוק שלפני זה
[כי אח"כ כ' 'איכה'].
ובאמת העולה בירך ברכה אחרונה לפני הפסוק הנ"ל.
ונשאלה שאלה,
אולי הוא פטור מלשלם על העלייה שלו ?

מה אומרים הרבנים ?
לענ"ד נראה שחייב לשלם, לפי שעיקר התשלום הוא על העליה ולא על פסוק מסוים, ואין זה מקח טעות.
מיהו הבעל קורא עשה שלא כדין, ומה לי שהוא חסיד נדבורנא, אטו כל העולם משועבד למשוגעתן שלו?
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
בלויא אמר:
משה נפתלי אמר:
 
ברם, מעשה היה באדם שקנה עליית שלישי במאתים ש"ח, אך הואיל ולא היה שם כהן עלו לפניו שני ישראלים, ומאחר שכן מאן הקונה לשלם, בטענה: מקח טעות הוא כיין ונמצא חומץ! שהרי במקום שאין כהן – העלייה הנכבדה היא עליית ראשון, ונמצאתי עולה לעלייה פשוטה.
ובא מעשה לפני הגרי"ב דסקל, ופטר את הקונה מלשלם (מצד הדין), על יסוד פסק זה של רש"י.
מזכיר לי קצת [אף שאינו קשור] מקרה שארע היום בביהכ"נ בו התפללתי:
יהודי קנה שלישי, בסכום נכבד, כי הגבאי הכריז שבשלישי קוראים את הפסוק 'יוסף ה' עליכם ככם' כו',
והנה מתברר שהבעל קורא הוא חסיד נדבורנה,
והם נוהגים לעצור בפסוק שלפני זה
[כי אח"כ כ' 'איכה'].
ובאמת העולה בירך ברכה אחרונה לפני הפסוק הנ"ל.
ונשאלה שאלה,
אולי הוא פטור מלשלם על העלייה שלו ?

מה אומרים הרבנים ?
לענ"ד נראה שחייב לשלם, לפי שעיקר התשלום הוא על העליה ולא על פסוק מסוים, ואין זה מקח טעות.
מיהו הבעל קורא עשה שלא כדין, ומה לי שהוא חסיד נדבורנא, אטו כל העולם משועבד למשוגעתן שלו?
הרי המכירה הוכרזה על הפסוק "יוסף ה' עליכם וגו'", וכפי הנשמע מדברי המספר, קנה הנ"ל את העליה בסכום יותר מהרגיל, וא"כ הרי מוכח שהסיבה היא משום שרצה את קריאת פסוק זה, ולא את העליה...
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
בלויא אמר:
משה נפתלי אמר:
 
ברם, מעשה היה באדם שקנה עליית שלישי במאתים ש"ח, אך הואיל ולא היה שם כהן עלו לפניו שני ישראלים, ומאחר שכן מאן הקונה לשלם, בטענה: מקח טעות הוא כיין ונמצא חומץ! שהרי במקום שאין כהן – העלייה הנכבדה היא עליית ראשון, ונמצאתי עולה לעלייה פשוטה.
ובא מעשה לפני הגרי"ב דסקל, ופטר את הקונה מלשלם (מצד הדין), על יסוד פסק זה של רש"י.
מזכיר לי קצת [אף שאינו קשור] מקרה שארע היום בביהכ"נ בו התפללתי:
יהודי קנה שלישי, בסכום נכבד, כי הגבאי הכריז שבשלישי קוראים את הפסוק 'יוסף ה' עליכם ככם' כו',
והנה מתברר שהבעל קורא הוא חסיד נדבורנה,
והם נוהגים לעצור בפסוק שלפני זה
[כי אח"כ כ' 'איכה'].
ובאמת העולה בירך ברכה אחרונה לפני הפסוק הנ"ל.
ונשאלה שאלה,
אולי הוא פטור מלשלם על העלייה שלו ?

מה אומרים הרבנים ?
לענ"ד נראה שחייב לשלם, לפי שעיקר התשלום הוא על העליה ולא על פסוק מסוים, ואין זה מקח טעות.
מיהו הבעל קורא עשה שלא כדין, ומה לי שהוא חסיד נדבורנא, אטו כל העולם משועבד למשוגעתן שלו?
נא לכתוב בכבוד ובדרך ארץ. ייש"כ.
 
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
בלויא אמר:
והם נוהגים לעצור בפסוק שלפני זה
גם בב' וה'? נשמע משונה.

ככלל, על בעל־הקריאה לשעבד עצמו למנהגי ביהכ"נ, ולא להפך. ופשוט.
מדובר בשטיבלאך, ופשוט שכל אחד עושה כמנהגו.
אגב, הבעל קורא אמר לי אח"כ שאם היה יודע שזה חשוב כ"כ לעולה, היה ממשיך בשמחה, פשוט לא הסבירו לו.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
והפסוק יסף עליכם, שייך לשני.
לא כן. המנהג מאז הי' לקרות עד 'כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם', ואף שבדורות האחרונים חשו דלא מסמנא מילתא ושינו בזה - מ"מ קריאת ב' וה' כדקיימא קיימא.

עכ"פ ניתן להבין טעם הנוהגים כך, ויישר כחו.
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
ז מנחם אב.
גם אלו הנוהגים לרחוץ היום כל הגוף, בסבון, לכבוד שבת,
יעשו זאת במהירות, רק לנקות קצת הגוף, וייראו שהמים לא יהיו חמים ממש, רק חמימים כדי שלא יהיה צער מהקור של המים.

אזכיר שאשמח, ואודה, ואעריך, תגובות ענייניות.
[אגב כמדומה ש 99% מהתגובות בפורום, בעת האחרונה עכ"פ, הם כאלו. אשריכם !]
 

רבינא

משתמש ותיק
בלויא אמר:
אזכיר שאשמח, ואודה, ואעריך, תגובות ענייניות.
[אגב כמדומה ש 99% מהתגובות בפורום, בעת האחרונה עכ"פ, הם כאלו. אשריכם !]
תודה למחנך הדגול...
 

מאיר גוטמן

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
\פשוטשזה קודם לכל הצדקות????
ודאי שלא יתומים אין להם מי שיעזור להם עמלי תורה ג"כ ודאי קודמים לחקלאים ששמתפרנסים בשאר שני שבוע פי כמה מאברך, יש ענין לעודד ולסייע לשומרי השביעית אבל לא לשכוח את העיקר
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יב מנחם אב.
אחרי קריאת התורה, מגביה אחד המתפללים את הספר תורה, מראה אותו לכל הציבור, ומתפלל אחר גולל אותו.
כתוב בגמרא, שהגולל נוטל שכר כנגד כל אלה שעלו לתורה, ומבואר במפרשים שהכוונה לזה שמגביה.
לכן חשוב יותר להגביה את הספר תורה, מאשר לגלול.
[יש הנוהגים להגביה את הספר תורה לפני קריאת התורה].
 

מ אלישע

משתמש ותיק
בלויא אמר:
אחרי קריאת התורה, מגביה אחד המתפללים את הספר תורה, מראה אותו לכל הציבור, ומתפלל אחר גולל אותו.
כתוב בגמרא, שהגולל נוטל שכר כנגד כל אלה שעלו לתורה, ומבואר במפרשים שהכוונה לזה שמגביה.
לכן חשוב יותר להגביה את הספר תורה, מאשר לגלול.
[יש הנוהגים להגביה את הספר תורה לפני קריאת התורה].
1. (יש נוהגים להוציא את ספר התורה פתוח, וההגבהה תוך כדי ההוצאה)
2. בספרי התורה שנהגו בהם האשכנזים צריך שיהודי אחר יגלול. (כמדומה בגמרא משמע שהמגביה גולל)
3. יש עוד ביאורים במפרשים שהגולל הוא הגבאי שמכין את הספר לפני הקריאה.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בלויא אמר:
יב מנחם אב.
אחרי קריאת התורה, מגביה אחד המתפללים את הספר תורה, מראה אותו לכל הציבור, ומתפלל אחר גולל אותו.
כתוב בגמרא, שהגולל נוטל שכר כנגד כל אלה שעלו לתורה, ומבואר במפרשים שהכוונה לזה שמגביה.
לכן חשוב יותר להגביה את הספר תורה, מאשר לגלול.
[יש הנוהגים להגביה את הספר תורה לפני קריאת התורה].

ישר כח למר שמעלה לפורום מידי זמן סיכום תמציתי ונהדר בשפה ברורה לכל דורש הלכה למעשה.

כהשלמה לדברים אציין שאלה מעשית שהעלה מכובדי @מלמד להועיל באשכול שפתח, האם בגלל שנוטל שכר כולם יש עדיפות לקנות הגבהה מאשר עליה? אפשר להוסיף בפרט כשיש יארצייט. או מדוע מעדיפים להביא לרב עליית שלישי ולא הגבהה. כמו כן העיר שם הנ"ל מצד עשיית מצווה ע"מ לקבל פרס.
ועיין שם מה שהובא בעצם הדין מהמ"ב ומערוך השולחן בכמה מהמנהגים בענין.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מנהג חב"ד שעולים לתורה ב(סמוך ל)יום ההולדת, ולבחור שנולד ביוהכ"פ הורה כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע שישתדל לזכות עכ"פ בהגבהה או גלילה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מנהג חב"ד שעולים לתורה ב(סמוך ל)יום ההולדת, ולבחור שנולד ביוהכ"פ הורה כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע שישתדל לזכות עכ"פ בהגבהה או גלילה.

וכאן ציין עוד מנהג חב"ד בענין. לא יודע אם דייק שם הכותב.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
רק בפרט א' לא דייק: לא רק בימינו זהו מנהג חב"ד 'בעיקר', אלא גם בשעתו, ועליהם כוונת הערוה"ש (שכן אלו היו החסידים במדינתו)...
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
רק בפרט א' לא דייק: לא רק בימינו זהו מנהג חב"ד 'בעיקר', אלא גם בשעתו, ועליהם כוונת הערוה"ש (שכן אלו היו החסידים במדינתו)...

א"כ לא פלא היחס "החיובי" שגילה בנו בספריו המתנגדיים:)
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחר הפסקה הריני אוזר אומץ בעז"ה להמשיך ולכתוב כאן..
רק הערה נחוצה לרבנים המשיבים שליט"א:
אני טרוד לפרנסתי, וגם לא זכיתי ללמוד כ"כ הרבה תורה כרבים מהמשיבים כאן, לכן אבקש מחילתכם מראש אם לא אגיב על הערות שעניינם: תיקון טעות של ממש.
בתקווה להבנה,
בכל הכבוד הראוי, כבוד התורה, להיושבים ולומדים תורה הקדושה. אשריכם !

ההודעה הבאה תהיה קצת ארוכה יותר, כי זה סיכום של [חלק מ]ההלכות שנאמרו בעז"ה במשך הזמן שלא כתבתי כאן. 
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
הלכות סעודה​
מי שנטל ידים לאכילת לחם, ובאמצע הסעודה נגע במקום המכוסה שבגוף או יצא לשירותים, אם רוצה אחר כך לאכול או לשתות, אפילו אם רוצה לשתות רק מים, צריך קודם ליטול ידים, כדין נטילת ידים לסעודה, בלי ברכה, ואחרי הנטילה צריך מיד לאכול קצת לחם, ורק אז מותר לו לאכול או לשתות מה שרוצה.
הסיבה שצריך לאכול לחם זה כמו כשנוטלים ידיים בתחילת הסעודה יש הלכה של תיכף לנטילה סעודה, אז גם הנטילה הזו זה נטילת ידיים חדשה לסעודה.
ברכת אשר יצר - באופן הזה שיצא לשירותים באמצע הסעודה - אפשר לברך מיד אחרי נטילת הידים, לפני שאוכלים לחם.


נטילת הידים לסעודה צריכה להיות מתוך כלי דוקא.
כוס חד פעמית כשרה לנטילה, בעת הצורך. אם יש כוס פלסטיק אז זה עדיף.


מים שהצבע שלהם השתנה, למשל שהיה סבון כלים בספל והכניסו שם מים, המים האלה פסולים לנטילה.
מים שהשתנה הצבע שלהם בגלל לחץ אויר, וזה נראה כמו אבק בתוך המים, כדאי לחכות עד שהמים יצטללו ויהיו בחזרה נקיים.
מים שנעשתה בהם מלאכה פסולים לנטילת ידים.
לדוגמא:
מים שכיבו בהם נר או גפרור,
מים שהכניסו שם אצבע כדי לקרר אותה אחרי כוויה,
מים שהכניסו שם אצבע כדי לנקות אותה מלכלוך,
בכל המקרים האלו המים פסולים.
אבל מים שבטעות הכניסו לשם אצבע, בלי כוונה מסוימת, המים האלה כשרים לנטילה.

[אגב הלכה זו נשאלתי לגבי מנהג ש'אם תינוק או ילד קטן שלא ידע מה הוא עושה נגעו ביין של הקידוש בתוך הגביע זה פסול לקידוש'. ועניתי שכמה שידוע לי היין כשר לכתחילה].

כמו שצריך ליטול ידים לפני אכילת לחם, ככה צריך ליטול ידים לפני שאוכלים 'דבר שטיבולו במשקה'.
'דבר שטיבולו במשקה' פירושו, כל דבר שהוא רטוב ממים או ממשהו שנחשב בהלכה ל'משקה', כמו: שמן זית, יין, חלב.
לדוגמא: תפוח ששטפו אותו במים והוא עדיין רטוב, ביסקוויט שטובלים אותו בחלב, ירק שטבלו אותו בשמן זית.
בכל אלו נוטלים ידים בלי ברכה.

יש כמה הבדלים בין חובת נטילת ידים לאכילת לחם, לבין חובת נטילת ידים ל'דבר שטיבולו במשקה'.
קודם כל - על זה מברכים על נטילת ידים, ועל זה לא.
הבדל נוסף.
מי שנטל ידים לתפילה, הוא לא יכול אחרי התפילה לאכול לחם על סמך הנטילה הזאת.
אבל דבר שטיבולו במשקה כן אפשר לאכול בלי נטילה, אם האדם זוכר שהוא נטל ידים, ושמאז עד עכשיו הוא שמר את הידיים בנקיות.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כבר נדון לעיל,
וזהו סיום הענין:
חימקו אמר:
לבי במערב אמר:
עכ"פ: מהו ביאור המנהג שלא לקרות פסוק האחרון בב' וה'?
א. כי קראו עשרה פסוקים, וד"ב.
ב. המנהג לקרוא עד שני של שבת, והפסוק יסף עליכם, שייך לשני.
לבי במערב אמר:
לא כן. המנהג מאז הי' לקרות עד 'כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם', ואף שבדורות האחרונים חשו דלא מסמנא מילתא ושינו בזה - מ"מ קריאת ב' וה' כדקיימא קיימא.

עכ"פ ניתן להבין טעם הנוהגים כך, ויישר כחו.
 
חלק עליון תַחתִית