מאמר נפלא נתפרסם ע"ש ישראל גינצבורג

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
להרוס לבחור ישיבה את בין הזמנים כל אחד יכול, אך לגרום לבחור לתסכול כזה שיהרוס לו גם את "זמן אלול" יודעים רק המקצוענים. 'כיכר השבת' ארגן לכם מדריך מקוצר, שילמד אתכם להרוס את הבחור בצורה יסודית, ובעשרה צעדים פשוטים!

1. הרסו את תחושת היציבות שלו - בחור ישיבה שמרגיש בנח בבין הזמנים בבית הוריו, סיכון גדול שיצליח גם בזמן אלול. אם אתם לא מעוניינים שהוא יצליח (ואנחנו בטוחים שאתם לא מעוניינים), נסו לגרום לו לכמה שיותר טלטלות רגשיות. אתם רואים אותו ישן? תעירו אותו. רואים אותו נח? העירו לו. הוא רוצה לצאת עם חברים? אתם כבר תמצאו את התירוץ המתאים למנוע ממנו את התענוג.

2. הקפידו לטשטש את הזהות שלו - אחת הבעיות הגדולות עם בחורי ישיבות איכותיים, היא שהם מזוהים עם הטייטל של "בחור ישיבה". הקפידו להדגיש לבן שלכם שהוא לא "בחור ישיבה", וודאי שלא "בחור ישיבה איכותי". הקפידו לומר משפטים כמו "בחור שלא לומד 5 שעות ביום - הוא לא בחור ישיבה". או "בין הזמנים זה המראה של הבחור ואפשר לראות לאיזה בחור יש מנוע פנימי ואיזה בחור סתם נגרר - בחור שלא לומד בבין הזמנים כנראה שגם באמצע הזמן הוא לא באמת רוצה ללמוד".

3. הימנעו משיחות איכותיות - הגעתם עם הבן שלכם לשיחת עומק? מרגישים שהוא מדיי פתוח אתכם ומרגיש קרוב אליכם? עדין לא מאוחר לקלקל. תמיד אפשר להרוס שיחה טובה ולצמצם את התועלת שבה. תוכלו להעיר לו על כך שהוא מדבר אתכם שלא מספיק בדרך ארץ, תוכלו לייצר טוויסט בשיחה ולתקוף אותו במילים חריפות על התנהגות לא מספיק ראויה (ולכל בחור ישיבה יש לפחות אחת כזאת), ותמיד תוכלו להיפגע ממשהו שהוא אמר עליכם, ולבלום את השיחה האיכותית.

4. שקפו התנהגויות לא ראויות - בבין הזמנים תוכלו ביתר קלות לזהות התנהגויות לא רצויות של הבן שלכם ולשקף לו אותם בצורה שתביך אותו. השתמשו במשפטים כמו "אתה כל היום רב עם אח שלך הקטן, ממש כמו ילד בן 3. אי אפשר להאמין שאתה בן 23", או "מהבוקר לא פתחת גמרא, אם הרבנים בישיבה היו רואים אותך בבין הזמנים, הם ללא ספק היו מפסיקים להעריך אותך".


5. הדגישו את האסור - יש לא מעט פעילויות כשירות בבין הזמנים שעלולות לגרום לבן שלכם לתחושת שחרור. הדגישו את החלקים האסורים, וודאו שהמילה "אסור" תהדהד בחלל הבית. כשאתם בכל זאת נאלצים להתיר משהו בלית ברירה, עשו זאת עם אינסוף סייגים ותנאים, ותוכלו אף לדרוש התנהגות נאותה או שעות לימוד נוספות- כתמורה.

6. זלזלו בישיבה של הבן שלכם - הדגישו בפניו עד כמה אתם לא מעריכים את הישיבה שבה הוא לומד. הציגו בפניו את יכולתכם הפלאית לזהות את ההשפעה הלא טובה של הישיבה והחברים שלו בהתנהגותו הרעה. אמרו משפטים כמו: "אנחנו לא מאשימים אותך, זה הישיבה והחברים שהשפיעו עליך".

7. שדרו חוסר קבלה - הקפידו לגרום לבן שלכם תחושה של חוסר קבלה. העניקו לו תחושה ברורה של "אהבה בתנאי כפול" בלבד. הדגישו בפניו שלא תוכלו להיות מרוצים ממנו, אם הוא לא לומד 8 שעות ביום, מתפלל במניין "ותיקין", וצם בכל שני וחמישי. אם הבן שלכם משתף אתכם בנפילה רוחנית שעוברת עליו, הקפידו לא להרגיע אותו. הדגישו לו עד כמה זה חמור וחסר תקנה, ועד כמה מעכשיו לא תוכלו להעריך אותו יותר. בחור שמסוגל לשתף את ההורים שלו בקשיים ונפילות, ומרגיש שלא שופטים אותו - נמצא בסיכון גבוה להישאר מחובר לעולמו הרוחני.

8. הציבו מודל לחיקוי - הקפידו שלבן שלכם תהיה דוגמה ברורה מול העיניים. זה יכול להיות קרוב משפחה, וזה יכול להיות גדול הדור. תוכלו לומר לו, "למה הבן של משפחת אזולאי לומד עד השעות הקטנות של הלילה בישיבת בין הזמנים, ורק אתה לא יכול? אתה לא פחות מוכשר ממנו!", או "תלמד מאח שלך מה זה שטייגען אמיתי. אח, איזה בן תורה שהוא!". תוכלו גם להיעזר בדוגמה שלילית: "גם הבן של השכנים גרינברג - לפני שהוא התקלקל, הוא למד רק 4 שעות ביום. ככה זה מתחיל!", כך גם תמתגו אותו במיתוג שלילי, שיקל עליו את תהליך הנשירה מהישיבה שבה הוא לומד.

9. שדרו תחושת אי נוחות קבועה - דאגו שהוא יובך בכל פעם שבה אתם תופסים אותו בהתנהגות לא נאותה. וודאו שהוא רואה בעיניים שלכם גורם מלחיץ. בחור שמרגיש בנח בביתו עלול שלא לחפש את מנוחתו מחוץ לבית, וחמור מזה: קבלה והבנה בתוך הבית, עלולים להוריד דרמטית את הסיכוי שהוא יתחבר לרשתות החברתיות.

10. אל תהיו גאים בו - הורים שגאים בבן שלהם מייצרים אצלו תחושה ממכרת של רוגע ושלוות נפש, שעלולה לגרום לו להתחבר ללימוד. אנחנו לא רוצים להלחיץ אתכם, אבל היו בחורים שחוו תחושה של גאווה מצד ההורים שלהם גם כשהוא לא התנהג בצורה מושלמת, וכתוצאה מכך הם החלו ללמוד לא רק באמצע הזמן אלא גם בבין הזמנים!. אז כמובן שהסיפורים המזעזעים הם חריגים, אך כידוע, היוצא מן הכלל מלמד על הכלל.


במשך כל השנה אנחנו מתפללים, מורידים דמעות, ומזילים מכספינו ומכוחותינו להצלחת הבנים. השקענו כל כך הרבה - אך בבין הזמנים נדרשת עוד השקעה קטנה.

עצמו את העיניים, ודמיינו ילד בן 3 שחולה במחלה קשה. הוא שוכב במיטת בית החולים חיוור, וכל כמה דקות הוא מקיא ומלכלך את בגדיו וסביבתו. ההורים שלו עומדים על יד מיטתו, ואתם שומעים שהוא בוכה ואומר שהוא מרגיש מגעיל עם זה שהוא כל הזמן מתלכלך ומלכלך. אתם שומעים את ההורים שלו כועסים עליו ואומרים: "שוב הקאת?!", "הקיא שלך מגעיל!", "חבל שאתה מקיא!", ו"תראה איך הילד שמעבר לווילון לא מקיא בכלל...".

נכון שזה אכזרי? נכון שזה לא יפה שההורים לא שותפים לקושי שלו? אנחנו ננהג אחרת!

בתוך הבן הענק שלכם בן ה-24 מסתתר ילד קטן שלא תמיד מצליח לשמור על עצמו נקי. גם אותו זה מתסכל, גם הוא היה רוצה להתחבר יותר לרוחניות ולתורה, אבל לא פחות מזה - הוא מרגיש בודד. הוא מרגיש שהוא לא יכול לשתף אף אחד בהתמודדויות שלו, כי ההורים ישפטו אותו, יפסיקו להעריך אותו, ואפילו יכעסו עליו.

אם תצליחו להעביר לבן שלכם את התחושה שאתם שותפים מלאים למסע שלו, שאתם מוכנים לראות את העולם שלו דרך המשקפיים שלו, ושאתם לא מוכנים לתת לו להיות לבד בתוך כל הקשיים והתסכולים שהוא עובר - תזכו בבן אוהב שיחזיר לכם אהבה בכמות שלא הכרתם! נסו את זה!
 

דורדיא

משתמש ותיק
קצת מוזר הכותרת.

מבחינה תחבירית אי אפשר לומר "מאמר נפלא התפרסם בכיכר השבת"
כי כיכר השבת זה החורבן.

אין שם משהו נפלא.
אין אדם שקשור לאתר הזה שהוא נפלא.
אין שם מאמר נפלא.

פורום לתורה לא נזקק למאמרים מאתר הביבין הדוחה הזה.
אין סיכוי בעולם שהאתר הזה או מי מכותביו יכול להביא איזשהו תועלת.

 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
דורדיא אמר:
קצת מוזר הכותרת.

מבחינה תחבירית אי אפשר לומר "מאמר נפלא התפרסם בכיכר השבת"
כי כיכר השבת זה החורבן.

אין שם משהו נפלא.
אין אדם שקשור לאתר הזה שהוא נפלא.
אין שם מאמר נפלא.

פורום לתורה לא נזקק למאמרים מאתר הביבין הדוחה הזה.
אין סיכוי בעולם שהאתר הזה או מי מכותביו יכול להביא איזשהו תועלת.

 

אמת, ואני עוד סמכתי על מכובדי הנאמן והעתקתי זאת לאשכול אחר בלי ששמתי לב למקור השופכין..

וכתשובת המשקל אעלה באותו מקום באותו אשכול.. מאמר של מכובדנו @יעקב בוצ'קובסקי שהתפרסם שנה שעברה באחת האשכולות בפורמנו הנהדר.

לא לפני שאציע את הקדמתו.
בין הזמנים מאתגר תמיד את יחסי הורים - בחורים, ועל אחת כמה וכמה בין הזמנים שמגיע אחרי זמן קיץ מחורר...
מצורף מאמר שמנסה להשליט סדר, בהסתמך על שיחות רבות עם בחורים ועם הורים.
אשמח לתגובות, ואודה מאוד לסיוע בהפצה, בכל דרך שהיא.


הצג קובץ מצורף אבא מול בחור ישיבה - מאמר להורדה.pdf

תגובות למאמר: במייל - b0548407520@gmail.com : או בפלאפון - 0548407520
 

מישהוא

משתמש רגיל
דורדיא אמר:
אין שם משהו נפלא.
אין אדם שקשור לאתר הזה שהוא נפלא.
אין שם מאמר נפלא.

נראה שאתה מכיר כ"כ טוב את האתר עד שאני חושש שגם אתה לא כ"כ נפלא...

(אגב, אין לי שום מושג לגבי האתר, מעולם (כמדומני) לא הסתכלתי בו אבל הקיצוניות מוגזמת, בכל רע יכול ליפול בטעות קצת טוב.)
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
לא אהבתי את הציניות. וכבר נאמר בעבר שהציניות היא היא הליצנות שדיברו עליה חז"ל.
אפשר לכתוב מאמר ישיר ולא עקיף בסגנון של: "איך להפוך את תקופת בין-הזמנים של ילדיכם למקפצה לקראת זמן אלול".
 

חימקו

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
לא אהבתי את הציניות. וכבר נאמר בעבר שהציניות היא היא הליצנות שדיברו עליה חז"ל.
אפשר לכתוב מאמר ישיר ולא עקיף בסגנון של: "איך להפוך את תקופת בין-הזמנים של ילדיכם למקפצה לקראת זמן אלול".

אין בעיה בציניות, כל עוד היא לא מלגלגת על קדשי ישראל.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
בחור_צעיר אמר:
לא אהבתי את הציניות. וכבר נאמר בעבר שהציניות היא היא הליצנות שדיברו עליה חז"ל.
אפשר לכתוב מאמר ישיר ולא עקיף בסגנון של: "איך להפוך את תקופת בין-הזמנים של ילדיכם למקפצה לקראת זמן אלול".

אין בעיה בציניות, כל עוד היא לא מלגלגת על קדשי ישראל.
צריך לעשות שאלת-חכם, אולי מפני פיקוח-נפשות (דמעות העשוקים) מותר ???
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
כבר נאמר בעבר שהציניות היא היא הליצנות שדיברו עליה חז"ל.

מבלי להיכנס לעצם הדיון, האמרה הזו מסקרנת אותי. האם תוכל להפנות אותי היכן לעיין בדבר זה?
 

האמת?

משתמש רגיל
אולי מישהו מסכים לדון לגופם של דברים האם אכן יש מקום לאב להעיר לבנו או שאין לו מקום כלל או שיש לו רק קצת,
ולענין כיכר השבת אני בטוח שיש שיסכימו לפתוח אשכול נושא חדש על האתר...
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
פותח הנושא
האמת? אמר:
אולי מישהו מסכים לדון לגופם של דברים האם אכן יש מקום לאב להעיר לבנו או שאין לו מקום כלל או שיש לו רק קצת,
ולענין כיכר השבת אני בטוח שיש שיסכימו לפתוח אשכול נושא חדש על האתר...

מי דיבר על זה ? מי שאומר שאבא לא צריך להעיר לבנו הוא או טיפש או רשע.

הנושא כאן, שאמנם מנענעים את ארבעת המינים, אבל נזהרים שלא לדפוק את האתרוג בקיר.
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
להרוס לבחור ישיבה את בין הזמנים כל אחד יכול, אך לגרום לבחור לתסכול כזה שיהרוס לו גם את "זמן אלול" יודעים רק המקצוענים. 'כיכר השבת' ארגן לכם מדריך מקוצר, שילמד אתכם להרוס את הבחור בצורה יסודית, ובעשרה צעדים פשוטים!

1. הרסו את תחושת היציבות שלו - בחור ישיבה שמרגיש בנח בבין הזמנים בבית הוריו, סיכון גדול שיצליח גם בזמן אלול. אם אתם לא מעוניינים שהוא יצליח (ואנחנו בטוחים שאתם לא מעוניינים), נסו לגרום לו לכמה שיותר טלטלות רגשיות. אתם רואים אותו ישן? תעירו אותו. רואים אותו נח? העירו לו. הוא רוצה לצאת עם חברים? אתם כבר תמצאו את התירוץ המתאים למנוע ממנו את התענוג.

2. הקפידו לטשטש את הזהות שלו - אחת הבעיות הגדולות עם בחורי ישיבות איכותיים, היא שהם מזוהים עם הטייטל של "בחור ישיבה". הקפידו להדגיש לבן שלכם שהוא לא "בחור ישיבה", וודאי שלא "בחור ישיבה איכותי". הקפידו לומר משפטים כמו "בחור שלא לומד 5 שעות ביום - הוא לא בחור ישיבה". או "בין הזמנים זה המראה של הבחור ואפשר לראות לאיזה בחור יש מנוע פנימי ואיזה בחור סתם נגרר - בחור שלא לומד בבין הזמנים כנראה שגם באמצע הזמן הוא לא באמת רוצה ללמוד".

3. הימנעו משיחות איכותיות - הגעתם עם הבן שלכם לשיחת עומק? מרגישים שהוא מדיי פתוח אתכם ומרגיש קרוב אליכם? עדין לא מאוחר לקלקל. תמיד אפשר להרוס שיחה טובה ולצמצם את התועלת שבה. תוכלו להעיר לו על כך שהוא מדבר אתכם שלא מספיק בדרך ארץ, תוכלו לייצר טוויסט בשיחה ולתקוף אותו במילים חריפות על התנהגות לא מספיק ראויה (ולכל בחור ישיבה יש לפחות אחת כזאת), ותמיד תוכלו להיפגע ממשהו שהוא אמר עליכם, ולבלום את השיחה האיכותית.

4. שקפו התנהגויות לא ראויות - בבין הזמנים תוכלו ביתר קלות לזהות התנהגויות לא רצויות של הבן שלכם ולשקף לו אותם בצורה שתביך אותו. השתמשו במשפטים כמו "אתה כל היום רב עם אח שלך הקטן, ממש כמו ילד בן 3. אי אפשר להאמין שאתה בן 23", או "מהבוקר לא פתחת גמרא, אם הרבנים בישיבה היו רואים אותך בבין הזמנים, הם ללא ספק היו מפסיקים להעריך אותך".


5. הדגישו את האסור - יש לא מעט פעילויות כשירות בבין הזמנים שעלולות לגרום לבן שלכם לתחושת שחרור. הדגישו את החלקים האסורים, וודאו שהמילה "אסור" תהדהד בחלל הבית. כשאתם בכל זאת נאלצים להתיר משהו בלית ברירה, עשו זאת עם אינסוף סייגים ותנאים, ותוכלו אף לדרוש התנהגות נאותה או שעות לימוד נוספות- כתמורה.

6. זלזלו בישיבה של הבן שלכם - הדגישו בפניו עד כמה אתם לא מעריכים את הישיבה שבה הוא לומד. הציגו בפניו את יכולתכם הפלאית לזהות את ההשפעה הלא טובה של הישיבה והחברים שלו בהתנהגותו הרעה. אמרו משפטים כמו: "אנחנו לא מאשימים אותך, זה הישיבה והחברים שהשפיעו עליך".

7. שדרו חוסר קבלה - הקפידו לגרום לבן שלכם תחושה של חוסר קבלה. העניקו לו תחושה ברורה של "אהבה בתנאי כפול" בלבד. הדגישו בפניו שלא תוכלו להיות מרוצים ממנו, אם הוא לא לומד 8 שעות ביום, מתפלל במניין "ותיקין", וצם בכל שני וחמישי. אם הבן שלכם משתף אתכם בנפילה רוחנית שעוברת עליו, הקפידו לא להרגיע אותו. הדגישו לו עד כמה זה חמור וחסר תקנה, ועד כמה מעכשיו לא תוכלו להעריך אותו יותר. בחור שמסוגל לשתף את ההורים שלו בקשיים ונפילות, ומרגיש שלא שופטים אותו - נמצא בסיכון גבוה להישאר מחובר לעולמו הרוחני.

8. הציבו מודל לחיקוי - הקפידו שלבן שלכם תהיה דוגמה ברורה מול העיניים. זה יכול להיות קרוב משפחה, וזה יכול להיות גדול הדור. תוכלו לומר לו, "למה הבן של משפחת אזולאי לומד עד השעות הקטנות של הלילה בישיבת בין הזמנים, ורק אתה לא יכול? אתה לא פחות מוכשר ממנו!", או "תלמד מאח שלך מה זה שטייגען אמיתי. אח, איזה בן תורה שהוא!". תוכלו גם להיעזר בדוגמה שלילית: "גם הבן של השכנים גרינברג - לפני שהוא התקלקל, הוא למד רק 4 שעות ביום. ככה זה מתחיל!", כך גם תמתגו אותו במיתוג שלילי, שיקל עליו את תהליך הנשירה מהישיבה שבה הוא לומד.

9. שדרו תחושת אי נוחות קבועה - דאגו שהוא יובך בכל פעם שבה אתם תופסים אותו בהתנהגות לא נאותה. וודאו שהוא רואה בעיניים שלכם גורם מלחיץ. בחור שמרגיש בנח בביתו עלול שלא לחפש את מנוחתו מחוץ לבית, וחמור מזה: קבלה והבנה בתוך הבית, עלולים להוריד דרמטית את הסיכוי שהוא יתחבר לרשתות החברתיות.

10. אל תהיו גאים בו - הורים שגאים בבן שלהם מייצרים אצלו תחושה ממכרת של רוגע ושלוות נפש, שעלולה לגרום לו להתחבר ללימוד. אנחנו לא רוצים להלחיץ אתכם, אבל היו בחורים שחוו תחושה של גאווה מצד ההורים שלהם גם כשהוא לא התנהג בצורה מושלמת, וכתוצאה מכך הם החלו ללמוד לא רק באמצע הזמן אלא גם בבין הזמנים!. אז כמובן שהסיפורים המזעזעים הם חריגים, אך כידוע, היוצא מן הכלל מלמד על הכלל.
הוספה 11. תחזיקו בבית מחשב או טלפון שיש בו אפשרות לגלוש ב"כיכר השבת" ו"בטוח" שהבן שלכם יחזור לזמן אלול יותר מחוזק ב"ירא"ש"
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בחור_צעיר אמר:
לא אהבתי את הציניות. וכבר נאמר בעבר שהציניות היא היא הליצנות שדיברו עליה חז"ל.

כמוך, גם לא אהבתי, וגם לא רואה בצורת ההגשה ההפוכה, איזה תחכום וצורך להחדיר את המסר בהפוך על הפוך.
אגב, כמדומני שמר החליף בין ציניות לסרקזם ויחי ההבדל. הציניות, נובעת מתפיסה כפרנית לא פחות ולא יותר [כן גם אני הופתעתי, מוזמנים לראות בערכו] מלבד הזלזול ויחוס מניע זר שהוא מעבר לדון לכף זכות הוא לדון לכף חובה בלי 'חזקת חפות' של כל מעשה אשר ייעשה. בשונה מהסרקזם שנועד להעביר מסר בצורה הפוכה וכיו"ב.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
פותח הנושא
להשיג אמר:
ההגשה הצינית וההפוכה של המאמר משדרת רוח הפוכה בדיוק מהמסר שהמאמר מנסה לומר.

חבל.

מה שכב' כותב זוהי תחושה ממש סובייקטיבית, הרבה אנשים ביניהם ת"ח סבורים שהמצב כ"כ נורא שמותר וצריך להשתמש בכל הכלים כדי להתריע. (ולכן תוספת המלה "חבל" לא משפיעה על מי שסבור שזה מועיל כי איכפת לו דמעות העשוקים, והלואי שכל הבעיה היו דמעות, מדובר בתוצאות הכי חמורות שמביאות לעבירות הכי חמורות כפשוטו).
ידוע המשל שכשיש שריפה לא מסננים את המים.
 

להשיג

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
להשיג אמר:
ההגשה הצינית וההפוכה של המאמר משדרת רוח הפוכה בדיוק מהמסר שהמאמר מנסה לומר.

חבל.

מה שכב' כותב זוהי תחושה ממש סובייקטיבית, הרבה אנשים ביניהם ת"ח סבורים שהמצב כ"כ נורא שמותר וצריך להשתמש בכל הכלים כדי להתריע. (ולכן תוספת המלה "חבל" לא משפיעה על מי שסבור שזה מועיל כי איכפת לו דמעות העשוקים, והלואי שכל הבעיה היו דמעות, מדובר בתוצאות הכי חמורות שמביאות לעבירות הכי חמורות כפשוטו).
ידוע המשל שכשיש שריפה לא מסננים את המים.
את חומרת המצב אני רואה אתך עין בעין.

אלא שבעיני הדרך להשפיע היא לא בכזאת צורה משני טעמים:

א. לכאורה המאמר פונה לאבא שעושה את השגיאות המתוארות במאמר ומנסה להשפיע עליו, א"כ, אין שום סיכוי בעולם להשפיע על אדם כשאתה מפנה אליו ביקורת בצורה כ"כ צינית.
לכשתמ"ל, אותה הטעות שהאבא עושה עם הבחור, המאמר עושה עם האבא....

ב. לענ"ד מקום מרכזי בשורש של המצב הבעייתי הקיים תופס הנקודה שהשיח והגישה ששולטים בעשורים האחרונים הוא "דווינים" ו"קומבינות" טכניקות חינוכיות וכו', כגון תמריצים מלאכותיים, חיובים או שליליים, חיצוניות, וכיו"ב. קשה לי לראות פתרונות ודרכי התמודדות שאינם חזרה לדרך הפשוט והישר, האמת הפשוטה והטובה שהאלו' עשה את האדם ישר.

(בעצם, המילה 'חבל' עליה הערת, באה לבטא תחושה שחבל שתוכן כ"כ טוב ונכון, יחטא למטרתו בגלל צורת הגשה שתקדם את תפוצתו, אבל בשום צורה לא את השפעתו.)
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
פותח הנושא
להשיג אמר:
תלמיד נאמן אמר:
להשיג אמר:
ההגשה הצינית וההפוכה של המאמר משדרת רוח הפוכה בדיוק מהמסר שהמאמר מנסה לומר.

חבל.

מה שכב' כותב זוהי תחושה ממש סובייקטיבית, הרבה אנשים ביניהם ת"ח סבורים שהמצב כ"כ נורא שמותר וצריך להשתמש בכל הכלים כדי להתריע. (ולכן תוספת המלה "חבל" לא משפיעה על מי שסבור שזה מועיל כי איכפת לו דמעות העשוקים, והלואי שכל הבעיה היו דמעות, מדובר בתוצאות הכי חמורות שמביאות לעבירות הכי חמורות כפשוטו).
ידוע המשל שכשיש שריפה לא מסננים את המים.
את חומרת המצב אני רואה אתך עין בעין.

אלא שבעיני הדרך להשפיע היא לא בכזאת צורה משני טעמים:

א. לכאורה המאמר פונה לאבא שעושה את השגיאות המתוארות במאמר ומנסה להשפיע עליו, א"כ, אין שום סיכוי בעולם להשפיע על אדם כשאתה מפנה אליו ביקורת בצורה כ"כ צינית.
לכשתמ"ל, אותה הטעות שהאבא עושה עם הבחור, המאמר עושה עם האבא....

ב. לענ"ד מקום מרכזי בשורש של המצב הבעייתי הקיים תופס הנקודה שהשיח והגישה ששולטים בעשורים האחרונים הוא "דווינים" ו"קומבינות" טכניקות חינוכיות וכו', כגון תמריצים מלאכותיים, חיובים או שליליים, חיצוניות, וכיו"ב. קשה לי לראות פתרונות ודרכי התמודדות שאינם חזרה לדרך הפשוט והישר, האמת הפשוטה והטובה שהאלו' עשה את האדם ישר.

(בעצם, המילה 'חבל' עליה הערת, באה לבטא תחושה שחבל שתוכן כ"כ טוב ונכון, יחטא למטרתו בגלל צורת הגשה שתקדם את תפוצתו, אבל בשום צורה לא את השפעתו.)
א. יש הרבה אנשים שזה בהחלט משפיע עליהם. הם מבוגרים ולא נפגעים כמו ילד או נער או בחור, וגם אין את תחושת הפגיעה ממי שדוקא אמור להגן עליו, וגם אמור להוות דוגמא כמי שאינו יוצא מהכלים (ובדרך כלל יוצא מהכלים לא מיר"ש אלא בגלל שמתבייש מאנשים טיפשים או קרובים ושכנים וכו').
ב. זה תיאורטי כרגע. גם אני הייתי רוצה. במציאות העכשווית הצעקות והעמדת הראי מועילות מאוד.

בהוקרה ובברכה
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
א. יש הרבה אנשים שזה בהחלט משפיע עליהם. הם מבוגרים ולא נפגעים כמו ילד או נער או בחור, וגם אין את תחושת הפגיעה ממי שדוקא אמור להגן עליו, וגם אמור להוות דוגמא כמי שאינו יוצא מהכלים (ובדרך כלל יוצא מהכלים לא מיר"ש אלא בגלל שמתבייש מאנשים טיפשים או קרובים ושכנים וכו').
ב. זה תיאורטי כרגע. גם אני הייתי רוצה. במציאות העכשווית הצעקות והעמדת הראי מועילות מאוד.

בהוקרה ובברכה
 

לא ירדתי לסוף דעת מר, איך זה בדיוק משפיע ועל מי? להיפך ממש, אנשים בזים לתוכן רציני שמוגש בצורה סרקסטית על לא כלום.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
תלמיד נאמן אמר:
א. יש הרבה אנשים שזה בהחלט משפיע עליהם. הם מבוגרים ולא נפגעים כמו ילד או נער או בחור, וגם אין את תחושת הפגיעה ממי שדוקא אמור להגן עליו, וגם אמור להוות דוגמא כמי שאינו יוצא מהכלים (ובדרך כלל יוצא מהכלים לא מיר"ש אלא בגלל שמתבייש מאנשים טיפשים או קרובים ושכנים וכו').
ב. זה תיאורטי כרגע. גם אני הייתי רוצה. במציאות העכשווית הצעקות והעמדת הראי מועילות מאוד.

בהוקרה ובברכה
 

לא ירדתי לסוף דעת מר, איך זה בדיוק משפיע ועל מי? להיפך ממש, אנשים בזים לתוכן רציני שמוגש בצורה סרקסטית על לא כלום.

אין לי את הכלים לבדוק באחוזים, אבל אני משער שלחלק גדול מהציבור (הצבת ראי מול הפנים) זה מאוד מועיל.
צאו וראו איזו מהפכה עשה הרב יחיאל יעקובסון בשיעוריו והדרכותיו הנפלאים, בקשר לבעיה זו. הוא השתמש בתרגיל אחר (=תיאורים של מקרים קיצוניים).
 

ובכן

משתמש ותיק
בפשטות, נדמה שהנימה הסרקסטית נובעת מפגיעה שעבר הכותב בנושא זה, ואת מרירותו טומן הוא במושחזות.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
נדיב לב אמר:
תלמיד נאמן אמר:
א. יש הרבה אנשים שזה בהחלט משפיע עליהם. הם מבוגרים ולא נפגעים כמו ילד או נער או בחור, וגם אין את תחושת הפגיעה ממי שדוקא אמור להגן עליו, וגם אמור להוות דוגמא כמי שאינו יוצא מהכלים (ובדרך כלל יוצא מהכלים לא מיר"ש אלא בגלל שמתבייש מאנשים טיפשים או קרובים ושכנים וכו').
ב. זה תיאורטי כרגע. גם אני הייתי רוצה. במציאות העכשווית הצעקות והעמדת הראי מועילות מאוד.

בהוקרה ובברכה
 

לא ירדתי לסוף דעת מר, איך זה בדיוק משפיע ועל מי? להיפך ממש, אנשים בזים לתוכן רציני שמוגש בצורה סרקסטית על לא כלום.

אין לי את הכלים לבדוק באחוזים, אבל אני משער שלחלק גדול מהציבור (הצבת ראי מול הפנים) זה מאוד מועיל.
צאו וראו איזו מהפכה עשה הרב יחיאל יעקובסון בשיעוריו והדרכותיו הנפלאים, בקשר לבעיה זו. הוא השתמש בתרגיל אחר (=תיאורים של מקרים קיצוניים).

טוב רב ההבדל בין תיאור קיצוני לתיאור סרקסטי של תוכן רציני בהפוך על הפוך מבלי טעם וריח. אבל כשם שפרצופיהם ודעותיהם שונות כך בצורת ההגשה.
 

לימודי ה'

משתמש רגיל
תלמיד נאמן אמר:
להרוס לבחור ישיבה את בין הזמנים כל אחד יכול, אך לגרום לבחור לתסכול כזה שיהרוס לו גם את "זמן אלול" יודעים רק המקצוענים. 'כיכר השבת' ארגן לכם מדריך מקוצר, שילמד אתכם להרוס את הבחור בצורה יסודית, ובעשרה צעדים פשוטים!

1. הרסו את תחושת היציבות שלו - בחור ישיבה שמרגיש בנח בבין הזמנים בבית הוריו, סיכון גדול שיצליח גם בזמן אלול. אם אתם לא מעוניינים שהוא יצליח (ואנחנו בטוחים שאתם לא מעוניינים), נסו לגרום לו לכמה שיותר טלטלות רגשיות. אתם רואים אותו ישן? תעירו אותו. רואים אותו נח? העירו לו. הוא רוצה לצאת עם חברים? אתם כבר תמצאו את התירוץ המתאים למנוע ממנו את התענוג.

2. הקפידו לטשטש את הזהות שלו - אחת הבעיות הגדולות עם בחורי ישיבות איכותיים, היא שהם מזוהים עם הטייטל של "בחור ישיבה". הקפידו להדגיש לבן שלכם שהוא לא "בחור ישיבה", וודאי שלא "בחור ישיבה איכותי". הקפידו לומר משפטים כמו "בחור שלא לומד 5 שעות ביום - הוא לא בחור ישיבה". או "בין הזמנים זה המראה של הבחור ואפשר לראות לאיזה בחור יש מנוע פנימי ואיזה בחור סתם נגרר - בחור שלא לומד בבין הזמנים כנראה שגם באמצע הזמן הוא לא באמת רוצה ללמוד".

3. הימנעו משיחות איכותיות - הגעתם עם הבן שלכם לשיחת עומק? מרגישים שהוא מדיי פתוח אתכם ומרגיש קרוב אליכם? עדין לא מאוחר לקלקל. תמיד אפשר להרוס שיחה טובה ולצמצם את התועלת שבה. תוכלו להעיר לו על כך שהוא מדבר אתכם שלא מספיק בדרך ארץ, תוכלו לייצר טוויסט בשיחה ולתקוף אותו במילים חריפות על התנהגות לא מספיק ראויה (ולכל בחור ישיבה יש לפחות אחת כזאת), ותמיד תוכלו להיפגע ממשהו שהוא אמר עליכם, ולבלום את השיחה האיכותית.

4. שקפו התנהגויות לא ראויות - בבין הזמנים תוכלו ביתר קלות לזהות התנהגויות לא רצויות של הבן שלכם ולשקף לו אותם בצורה שתביך אותו. השתמשו במשפטים כמו "אתה כל היום רב עם אח שלך הקטן, ממש כמו ילד בן 3. אי אפשר להאמין שאתה בן 23", או "מהבוקר לא פתחת גמרא, אם הרבנים בישיבה היו רואים אותך בבין הזמנים, הם ללא ספק היו מפסיקים להעריך אותך".


5. הדגישו את האסור - יש לא מעט פעילויות כשירות בבין הזמנים שעלולות לגרום לבן שלכם לתחושת שחרור. הדגישו את החלקים האסורים, וודאו שהמילה "אסור" תהדהד בחלל הבית. כשאתם בכל זאת נאלצים להתיר משהו בלית ברירה, עשו זאת עם אינסוף סייגים ותנאים, ותוכלו אף לדרוש התנהגות נאותה או שעות לימוד נוספות- כתמורה.

6. זלזלו בישיבה של הבן שלכם - הדגישו בפניו עד כמה אתם לא מעריכים את הישיבה שבה הוא לומד. הציגו בפניו את יכולתכם הפלאית לזהות את ההשפעה הלא טובה של הישיבה והחברים שלו בהתנהגותו הרעה. אמרו משפטים כמו: "אנחנו לא מאשימים אותך, זה הישיבה והחברים שהשפיעו עליך".

7. שדרו חוסר קבלה - הקפידו לגרום לבן שלכם תחושה של חוסר קבלה. העניקו לו תחושה ברורה של "אהבה בתנאי כפול" בלבד. הדגישו בפניו שלא תוכלו להיות מרוצים ממנו, אם הוא לא לומד 8 שעות ביום, מתפלל במניין "ותיקין", וצם בכל שני וחמישי. אם הבן שלכם משתף אתכם בנפילה רוחנית שעוברת עליו, הקפידו לא להרגיע אותו. הדגישו לו עד כמה זה חמור וחסר תקנה, ועד כמה מעכשיו לא תוכלו להעריך אותו יותר. בחור שמסוגל לשתף את ההורים שלו בקשיים ונפילות, ומרגיש שלא שופטים אותו - נמצא בסיכון גבוה להישאר מחובר לעולמו הרוחני.

8. הציבו מודל לחיקוי - הקפידו שלבן שלכם תהיה דוגמה ברורה מול העיניים. זה יכול להיות קרוב משפחה, וזה יכול להיות גדול הדור. תוכלו לומר לו, "למה הבן של משפחת אזולאי לומד עד השעות הקטנות של הלילה בישיבת בין הזמנים, ורק אתה לא יכול? אתה לא פחות מוכשר ממנו!", או "תלמד מאח שלך מה זה שטייגען אמיתי. אח, איזה בן תורה שהוא!". תוכלו גם להיעזר בדוגמה שלילית: "גם הבן של השכנים גרינברג - לפני שהוא התקלקל, הוא למד רק 4 שעות ביום. ככה זה מתחיל!", כך גם תמתגו אותו במיתוג שלילי, שיקל עליו את תהליך הנשירה מהישיבה שבה הוא לומד.

9. שדרו תחושת אי נוחות קבועה - דאגו שהוא יובך בכל פעם שבה אתם תופסים אותו בהתנהגות לא נאותה. וודאו שהוא רואה בעיניים שלכם גורם מלחיץ. בחור שמרגיש בנח בביתו עלול שלא לחפש את מנוחתו מחוץ לבית, וחמור מזה: קבלה והבנה בתוך הבית, עלולים להוריד דרמטית את הסיכוי שהוא יתחבר לרשתות החברתיות.

10. אל תהיו גאים בו - הורים שגאים בבן שלהם מייצרים אצלו תחושה ממכרת של רוגע ושלוות נפש, שעלולה לגרום לו להתחבר ללימוד. אנחנו לא רוצים להלחיץ אתכם, אבל היו בחורים שחוו תחושה של גאווה מצד ההורים שלהם גם כשהוא לא התנהג בצורה מושלמת, וכתוצאה מכך הם החלו ללמוד לא רק באמצע הזמן אלא גם בבין הזמנים!. אז כמובן שהסיפורים המזעזעים הם חריגים, אך כידוע, היוצא מן הכלל מלמד על הכלל.


במשך כל השנה אנחנו מתפללים, מורידים דמעות, ומזילים מכספינו ומכוחותינו להצלחת הבנים. השקענו כל כך הרבה - אך בבין הזמנים נדרשת עוד השקעה קטנה.

עצמו את העיניים, ודמיינו ילד בן 3 שחולה במחלה קשה. הוא שוכב במיטת בית החולים חיוור, וכל כמה דקות הוא מקיא ומלכלך את בגדיו וסביבתו. ההורים שלו עומדים על יד מיטתו, ואתם שומעים שהוא בוכה ואומר שהוא מרגיש מגעיל עם זה שהוא כל הזמן מתלכלך ומלכלך. אתם שומעים את ההורים שלו כועסים עליו ואומרים: "שוב הקאת?!", "הקיא שלך מגעיל!", "חבל שאתה מקיא!", ו"תראה איך הילד שמעבר לווילון לא מקיא בכלל...".

נכון שזה אכזרי? נכון שזה לא יפה שההורים לא שותפים לקושי שלו? אנחנו ננהג אחרת!

בתוך הבן הענק שלכם בן ה-24 מסתתר ילד קטן שלא תמיד מצליח לשמור על עצמו נקי. גם אותו זה מתסכל, גם הוא היה רוצה להתחבר יותר לרוחניות ולתורה, אבל לא פחות מזה - הוא מרגיש בודד. הוא מרגיש שהוא לא יכול לשתף אף אחד בהתמודדויות שלו, כי ההורים ישפטו אותו, יפסיקו להעריך אותו, ואפילו יכעסו עליו.

אם תצליחו להעביר לבן שלכם את התחושה שאתם שותפים מלאים למסע שלו, שאתם מוכנים לראות את העולם שלו דרך המשקפיים שלו, ושאתם לא מוכנים לתת לו להיות לבד בתוך כל הקשיים והתסכולים שהוא עובר - תזכו בבן אוהב שיחזיר לכם אהבה בכמות שלא הכרתם! נסו את זה!
אכן מאמר נפלא. רק חבל שצריך להיכתב באתר ביבין ולא מעל גבי העיתונים החרדים כמו  יתד נאמן או הפלס. הגיע הזמן להרים את הכפפה. ולצאת חוצץ נגד הורים תובעניים הגורמים לבניהם בעיות זהות עמוקות ועוד. אפשר לומר שעיקר הבעיה במשפחות עם רקע 'פרום' חיצוני, ולא פנימי. אוירה מלחיצה ולוחצת. שמכריחה כביכול את הבן למצוא "אהבות" זרות ומנוכרות וד"ל. אבל צריך להוסיף. שגם למשל יכול להיות אבא פסיכולוג התובע מבניו מושלמות נפשית, גם זה יכול לגרום לבעיות אישיות ועוד. ונתקלתי במספר מקרים בעבר. ועוד דוגמאות שונות. כללו של דבר, הקשר בין הורים לבניהם צריך להיות באוירה שמחה ולא מלחיצה. וכמובן, חנוך לנער על פי דרכו. כשכל זה לא מונע מהאב לתבוע מבניו מעלות רוחניות. וכמו שייסד מו"ר המשגיח הגרח"י קפלן שליט"א, שהתביעה מהבן צריכה להיות דוקא בגלל מעלותיו. ולא בגלל חסרונותיו. והוא יסוד גדול ואמיתי. וצריך להיות אבן דרך בחיים.
 
 
חייל של הרבי אמר:
בחור_צעיר אמר:
כבר נאמר בעבר שהציניות היא היא הליצנות שדיברו עליה חז"ל.

מבלי להיכנס לעצם הדיון, האמרה הזו מסקרנת אותי. האם תוכל להפנות אותי היכן לעיין בדבר זה?

בפחד יצחק בפורים על כח החילול של עמלק. עיין שם היטב.
 
תלמיד נאמן אמר:
האמת? אמר:
אולי מישהו מסכים לדון לגופם של דברים האם אכן יש מקום לאב להעיר לבנו או שאין לו מקום כלל או שיש לו רק קצת,
ולענין כיכר השבת אני בטוח שיש שיסכימו לפתוח אשכול נושא חדש על האתר...

מי דיבר על זה ? מי שאומר שאבא לא צריך להעיר לבנו הוא או טיפש או רשע.

הנושא כאן, שאמנם מנענעים את ארבעת המינים, אבל נזהרים שלא לדפוק את האתרוג בקיר.
לפני שאתה אומר את זה, אני רק רוצה לגלות לך שאני שמעתי באוזניי את הגאון הצדיק הרב שלמה ברויאר אומר כך: כמעט לא עד לא בכלל. בתשובה לשאלה כמה אבא צריך להעיר לבן שלו?

הזהר בגחלתן.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
למען לא ניגע לריק אמר:
תלמיד נאמן אמר:
האמת? אמר:
אולי מישהו מסכים לדון לגופם של דברים האם אכן יש מקום לאב להעיר לבנו או שאין לו מקום כלל או שיש לו רק קצת,
ולענין כיכר השבת אני בטוח שיש שיסכימו לפתוח אשכול נושא חדש על האתר...

מי דיבר על זה ? מי שאומר שאבא לא צריך להעיר לבנו הוא או טיפש או רשע.

הנושא כאן, שאמנם מנענעים את ארבעת המינים, אבל נזהרים שלא לדפוק את האתרוג בקיר.
לפני שאתה אומר את זה, אני רק רוצה לגלות לך שאני שמעתי באוזניי את הגאון הצדיק הרב שלמה ברויאר אומר כך: כמעט לא עד לא בכלל. בתשובה לשאלה כמה אבא צריך להעיר לבן שלו?

הזהר בגחלתן.
 

דומני שאין באמת ויכוח הא לבחור צעיר הא לבחור מבוגר. הא כהערה הא כהארה.
 

בן זכאי

משתמש ותיק
אכן כן ניכרים שהדברים נכתבו ע"י מי שאצלו הרסו לו את כל ימי האלול של כל החיים ולא רק אלול אלא כל טעם ברוחניות כידוע אצל אלו ושכמותם (דוגמת שדרני רדיו ""חרדילונים"") הדבר היחיד שנשאר להם מהחרדיות זה טשולנט בליל שישי....ה' יחזירנו בתשובה באמת!!!
 
חלק עליון תַחתִית