האם יש סיכוי שיהיה אחדות בכלל ישראל?

שניאור

משתמש ותיק
ישתבח שמו לעד אמר:
יתכן שההבדל הגדול בין הדור הזה לדורות הקודמים, הוא שאז ידעו להפריד בין דעות לבין אנשים, והיום "הכל אישי"....
מתי אנשים פשוטים ידעו לחלק בין דעות לבין אנשים? אולי תספר לנו באיזה מחלוקת היה כך?
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
HaimL אמר:
ובכן אמר:
מחפש ותר אחרי הרציונל שהינך מפגין בדרך כלל. בינתיים לא מצליח, אולי תעזור לי.
אתה יודע, לא בטוח אם במקרה זה הבעיה נמצאת בצד שלי... 🙂

עכ"פ, אני שוב אומר. אפשר לדון האם הצדק היה איתם, אבל אני בכלל לא נכנס לזה - אני מראש מניח שכן הוא.

בהכירי את גיסי, אני בטוח שהוא עדיין היה מתפלא על האנשים "המוזרים" האלה, שלא מוכנים להשלים מניין 5 דקות. אבל טיבם של בני אדם שהם מעריכים כנות ומאור פנים. אם המשגיח היה לוחץ את ידו, ומסביר לו,

שגם אם יתפוצץ העולם - אף בחור לא ייצא לפני תום הסדר, ולא יעזור גם ראש המועצה לבטחון לאומי. תנסה בבית כנסת פלוני, או בבית מדרש אלמוני. אולי אתה רוצה איזה כוס קפה? מעדיף תה צמחים? בבקשה...

אני די משוכנע שהוא לא היה קובל ש"הם יצאו איתי לא בסדר"...
ולכן? אז למשגיח היה רגע מבלבל /כועס/ דפוק, מה זה אומר על מישהו?
אתה תמיד מאיר פנים לכל אחד בעולם?
 
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
תלמיד חכמים אמר:
הגישה שמשיח יגיע כל ידי מהלכים טבעיים היתה השיטה של המזרחי ונראה שאם מישהו עדיין חושב שמשיח יגיע על ידי מהלכים טבעיים, יצטרך לחכות רח"ל עוד כמה וכמה יובלות..
מעניין, הגמרות והמדרשים הם בשיטת המזרחי. (כבודו צריך לשנות את הצבעתו בבחירות הבאות....)

מצ"ב ליקוט מהיר, ויש עוד הרבה.

גמ' שבת קיח, ב
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים
ירושלמי תענית א א
 ר' אחא בשם ר' תנחום בי ר' חייה אילו ישראל עושין תשובה יום א' מיד היה בן דוד בא מ"ט [תהילים צה ז] היום אם בקולו תשמעו א"ר לוי אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקנה מיד היה בן דוד בא מאי טעמא [שמות טז כה] ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וגומר חד יום.
שיר השירים רבה ב, ה
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הרפו ממעשיכם הרעים ודעו כי אנכי אלהים, ר' לוי אמר אילו היו ישראל עושין תשובה אפי' יום אחד מיד הם נגאלין, ומיד בן דוד בא, מה טעם (שם /תהלים/ צ"ה) כי הוא אלהינו ואנחנו עמו וצאן מרעיתו היום אם בקולו תשמעו, ר' יודן ור' לוי אמרי אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הרפו ממעשיכם הרעים ועשו תשובה כהרף עין ודעו כי אנכי אלהים,
 

ישתבח שמו לעד

משתמש ותיק
שניאור אמר:
ישתבח שמו לעד אמר:
יתכן שההבדל הגדול בין הדור הזה לדורות הקודמים, הוא שאז ידעו להפריד בין דעות לבין אנשים, והיום "הכל אישי"....
מתי אנשים פשוטים ידעו לחלק בין דעות לבין אנשים? אולי תספר לנו באיזה מחלוקת היה כך?
משנה ביבמות פרק א' משנה ד':
אף על פי שאלו [אוסרין ואלו מתירין, אלו] פוסלין ואלו מכשירין, לא נמנעו יח בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אתה יודע, לא בטוח אם במקרה זה הבעיה נמצאת בצד שלי... 🙂
כמובן. ובפירוש אמרו -
ובכן אמר:
 אולי תעזור לי.
ולדבריך -
HaimL אמר:
...אבל טיבם של בני אדם שהם מעריכים כנות ומאור פנים. אם המשגיח היה לוחץ את ידו, ומסביר לו,

שגם אם יתפוצץ העולם - אף בחור לא ייצא לפני תום הסדר, ולא יעזור גם ראש המועצה לבטחון לאומי. תנסה בבית כנסת פלוני, או בבית מדרש אלמוני. אולי אתה רוצה איזה כוס קפה? מעדיף תה צמחים? בבקשה...

אני די משוכנע שהוא לא היה קובל ש"הם יצאו איתי לא בסדר"...
לגמרי.
ולכן, המקסימום שאנו יכולים ללמוד מטיבו של עובדא דגיסך הנחמד, הוא שהמשגיח קטן הוא אדם שלא שיפר מידותיו, והרב @אמונת אומן אף מלמד זכות עליו - שהיה זה ברגע של חולשה.
על זה אני כבר מצליח להסתכל כחשיבה רציונלית, שכן המ"קק הלז לא היה מאיר פנים לשום גברא, לא מקהלא הדין ולא מקהלא הדין, לא זקן ולא נער, וגם לא הבחורים שעליהם הוא ממונה להלקותם...
ובהערת אגב, שים לב להקפדתי לכנות את הגברא הלז 'משגיח קטן' ולא 'ראש הישיבה' כפי שכינית אותו, ולגבי זה, רגליים לדבר שהכינוי שלי נכון יותר. ודוק...
 

שניאור

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
תלמיד חכמים אמר:
הגישה שמשיח יגיע כל ידי מהלכים טבעיים היתה השיטה של המזרחי ונראה שאם מישהו עדיין חושב שמשיח יגיע על ידי מהלכים טבעיים, יצטרך לחכות רח"ל עוד כמה וכמה יובלות..
מעניין, הגמרות והמדרשים הם בשיטת המזרחי. (כבודו צריך לשנות את הצבעתו בבחירות הבאות....)

מצ"ב ליקוט מהיר, ויש עוד הרבה.

גמ' שבת קיח, ב
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים
ירושלמי תענית א א
 ר' אחא בשם ר' תנחום בי ר' חייה אילו ישראל עושין תשובה יום א' מיד היה בן דוד בא מ"ט [תהילים צה ז] היום אם בקולו תשמעו א"ר לוי אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקנה מיד היה בן דוד בא מאי טעמא [שמות טז כה] ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וגומר חד יום.
שיר השירים רבה ב, ה
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הרפו ממעשיכם הרעים ודעו כי אנכי אלהים, ר' לוי אמר אילו היו ישראל עושין תשובה אפי' יום אחד מיד הם נגאלין, ומיד בן דוד בא, מה טעם (שם /תהלים/ צ"ה) כי הוא אלהינו ואנחנו עמו וצאן מרעיתו היום אם בקולו תשמעו, ר' יודן ור' לוי אמרי אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הרפו ממעשיכם הרעים ועשו תשובה כהרף עין ודעו כי אנכי אלהים,


איך כל אלו המדרשים קשורים ל"מהלכים טבעיים"?
 

HaimL

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
HaimL אמר:
ולכן? אז למשגיח היה רגע מבלבל /כועס/ דפוק, מה זה אומר על מישהו?
אתה תמיד מאיר פנים לכל אחד בעולם?
אומנם אני קצת "פני ירח", אבל אני לא כזה מאור... מצד שני, ממי יש לצפות שיהיה מוכתר בנימוסו, ועל מי נאמר ישראל אשר בך אתפאר על בע"ב מן השורה או על אלה שעבודת הקודש עליהם?
 
 

שניאור

משתמש ותיק
ישתבח שמו לעד אמר:
שניאור אמר:
ישתבח שמו לעד אמר:
יתכן שההבדל הגדול בין הדור הזה לדורות הקודמים, הוא שאז ידעו להפריד בין דעות לבין אנשים, והיום "הכל אישי"....
מתי אנשים פשוטים ידעו לחלק בין דעות לבין אנשים? אולי תספר לנו באיזה מחלוקת היה כך?
משנה ביבמות פרק א' משנה ד':
אף על פי שאלו [אוסרין ואלו מתירין, אלו] פוסלין ואלו מכשירין, לא נמנעו יח בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי.


אני מדבר על אנשים פשוטים ואתה מדבר איתי על הגדולים? אטו אינני יודע שברוב פעמים הגדולים בעצמם חלקו כבוד זה לזה [מלבד כשחששו לאפיקורסות]? כמדומה שגם היום זה לא שונה אצל הגדולים.
 
 

תלמיד חכמים

משתמש רגיל
חזק וברוך אמר:
תלמיד חכמים אמר:
הגישה שמשיח יגיע כל ידי מהלכים טבעיים היתה השיטה של המזרחי ונראה שאם מישהו עדיין חושב שמשיח יגיע על ידי מהלכים טבעיים, יצטרך לחכות רח"ל עוד כמה וכמה יובלות..
מעניין, הגמרות והמדרשים הם בשיטת המזרחי. (כבודו צריך לשנות את הצבעתו בבחירות הבאות....)

מצ"ב ליקוט מהיר, ויש עוד הרבה.

גמ' שבת קיח, ב
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים
ירושלמי תענית א א
 ר' אחא בשם ר' תנחום בי ר' חייה אילו ישראל עושין תשובה יום א' מיד היה בן דוד בא מ"ט [תהילים צה ז] היום אם בקולו תשמעו א"ר לוי אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקנה מיד היה בן דוד בא מאי טעמא [שמות טז כה] ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וגומר חד יום.
שיר השירים רבה ב, ה
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הרפו ממעשיכם הרעים ודעו כי אנכי אלהים, ר' לוי אמר אילו היו ישראל עושין תשובה אפי' יום אחד מיד הם נגאלין, ומיד בן דוד בא, מה טעם (שם /תהלים/ צ"ה) כי הוא אלהינו ואנחנו עמו וצאן מרעיתו היום אם בקולו תשמעו, ר' יודן ור' לוי אמרי אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הרפו ממעשיכם הרעים ועשו תשובה כהרף עין ודעו כי אנכי אלהים,



במחילה, איך כבודו קורא גמרות אלו?
שהשיטה להביא את הגאולה זה לגרום לכם ישראל לשמור שתי שבתות או שכל עם ישראל יעשה תשובה ביום אחד?, מצטער לומר, שגם זה לא יקרה כל כך מהר...

ברור שיש כאן איזה ביטוי של אכזבה על הזדמנות שהוחמצה (כמדומני המדובר על השבת השניה במדבר שחוללה על ידי המקושש) ומלמדת אותנו על מעלת השבת והתשובה
 

ישתבח שמו לעד

משתמש ותיק
שניאור אמר:
ישתבח שמו לעד אמר:
שניאור אמר:
מתי אנשים פשוטים ידעו לחלק בין דעות לבין אנשים? אולי תספר לנו באיזה מחלוקת היה כך?
משנה ביבמות פרק א' משנה ד':
אף על פי שאלו [אוסרין ואלו מתירין, אלו] פוסלין ואלו מכשירין, לא נמנעו יח בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי.


אני מדבר על אנשים פשוטים ואתה מדבר איתי על הגדולים? אטו אינני יודע שברוב פעמים הגדולים בעצמם חלקו כבוד זה לזה [מלבד כשחששו לאפיקורסות]? כמדומה שגם היום זה לא שונה אצל הגדולים.
משמע שזה גם מה שנהג בקרב תלמידיהם כולם,
 
 

שניאור

משתמש ותיק
ישתבח שמו לעד אמר:
משמע שזה גם מה שנהג בקרב תלמידיהם כולם,
תלמידי ב"ש וב"ה הם מוסרי התורה, והם לא נכללים בגדר אנשים פשוטים, ופשוט לי [כ"ז שלא יוכח אחרת] שגם שם היו מהאנשים הפשוטים שהיו שייכים לקבוצה זו ולקבוצה זו, והם לא בדיוק נהגו כך.
 

HaimL

משתמש ותיק
ובכן אמר:
HaimL אמר:
ובהערת אגב, שים לב להקפדתי לכנות את הגברא הלז 'משגיח קטן' ולא 'ראש הישיבה' כפי שכינית אותו, ולגבי זה, רגליים לדבר שהכינוי שלי נכון יותר. ודוק...
מישהו כתב פעם (אולי ריצ'רד פיינמן?), שליפנים ישנה הנהגה מרתקת. אני - קטנטן, אתה - כביר. והדוגמה, 

"האם תרצה להציץ בגינה העלובה שלי?", לעומת,
"התרשה לי לזון את עיניי בגן הפלאים הקסום שלך?"

לפי אותו היגיון, טוב שקידמתי את המק"ק לדרגת ר"י, ולא עשיתי ממנו רשכבה"ג-דארעא-דישראל שליט"א.
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
תלמיד חכמים אמר:
הגישה שמשיח יגיע כל ידי מהלכים טבעיים היתה השיטה של המזרחי ונראה שאם מישהו עדיין חושב שמשיח יגיע על ידי מהלכים טבעיים, יצטרך לחכות רח"ל עוד כמה וכמה יובלות..
אבל מה לעשות שכבר בחפץ חיים מבואר היטב שכל הגאולה יכולה להיות או בדרך נס או בדרך טבעית, כשאז זה היה נראה הרבה יותר רחוק...
ובא הכתוב לומר, שאצל הקב"ה לא שייך זה כלל, ואנו יכולים לצפות לישועה בכל יום שימלא בקשתנו. כי הסיבה הראשונה שאצל האדם, לא שייכת להבורא יתברך. כי עם ה' החסד, דהיינו שעמו דבוק תמיד החסד כי הוא מקור החסד והטוב ולא תמו לעולם, וכמו דכתיב חסדי ה' כי לא תמנו וגו'. והסיבה השניה שלא יכול למלא הבקשה, בודאי גם כן לא שייכת אצלו. ולזה אמר והרבה עמו פדות, רוצה לומר שאל יתמה האדם איך נוכל לצפות ולחכות שתהיה הגאולה במהרה אחרי אשר אנו כעת בתוקף המצוקות, כי אצל הקב"ה לא שייך זה, שיש אצלו כמה מיני פדיון, יש פדיון שנמשך כמה חדשים או שנה כמו ביציאת מצרים, ויש שמתרוממת קרן ישראל בלילה אחד כמו שהיה בזמן חזקיהו המלך שסנחריב מלך אשור כבש את כל העולם תחת רשותו, ואחר כך בא במצור עם כל חילו שהיה מחנה גדול על ירושלים, וחירף וגידף וידבר על אלקי השמים כעל אלהי עמי הארצות, ובלילה ההוא יצא מלאך ה' ויך את כל המחנה, וישכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים, ושב בבושת פנים לארצו, וזהו שכתוב בתורה בפרשת וארא, כי עתה [דהיינו תיכף באותו רגע] שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ, רוצה לומר שיש בידי לסלקך תיכף מן העולם, וכמו שהיה אצל חזקיהו, ולא אצטרך לדבר עמך כלל וכלל, ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו':
ויש שהקב"ה נותן בלב מלכי האומות שיכירו כולם האמת וירצו להיטב עם ישראל, וכענין שנאמר בכורש שהכריז בכל מלכותו כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל וגו' וינשאהו בזהב ובכסף וגו'. כלל הדברים, לא ימנע מהקב"ה שום סיבה להשלמת חפצו, וזהו שכתוב והרבה עמו פדות:
 

שניאור

משתמש ותיק
HaimL אמר:
לפי אותו היגיון, טוב שקידמתי את המק"ק לדרגת ר"י, ולא עשיתי ממנו רשכבה"ג-דארעא-דישראל שליט"א.
זה הגיון מאוד נחמד [אולי], אבל לא כשאח"כ באים "להשמיץ" את "אחד מראשי הישיבות של בעלזא" בגזענות, תגיד שזה היה מק"ק ואז הסיפור הוא אחר.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
שניאור אמר:
חזק וברוך אמר:
תלמיד חכמים אמר:
הגישה שמשיח יגיע כל ידי מהלכים טבעיים היתה השיטה של המזרחי ונראה שאם מישהו עדיין חושב שמשיח יגיע על ידי מהלכים טבעיים, יצטרך לחכות רח"ל עוד כמה וכמה יובלות..
מעניין, הגמרות והמדרשים הם בשיטת המזרחי. (כבודו צריך לשנות את הצבעתו בבחירות הבאות....)

מצ"ב ליקוט מהיר, ויש עוד הרבה.

גמ' שבת קיח, ב
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים
ירושלמי תענית א א
 ר' אחא בשם ר' תנחום בי ר' חייה אילו ישראל עושין תשובה יום א' מיד היה בן דוד בא מ"ט [תהילים צה ז] היום אם בקולו תשמעו א"ר לוי אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקנה מיד היה בן דוד בא מאי טעמא [שמות טז כה] ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וגומר חד יום.
שיר השירים רבה ב, ה
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הרפו ממעשיכם הרעים ודעו כי אנכי אלהים, ר' לוי אמר אילו היו ישראל עושין תשובה אפי' יום אחד מיד הם נגאלין, ומיד בן דוד בא, מה טעם (שם /תהלים/ צ"ה) כי הוא אלהינו ואנחנו עמו וצאן מרעיתו היום אם בקולו תשמעו, ר' יודן ור' לוי אמרי אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הרפו ממעשיכם הרעים ועשו תשובה כהרף עין ודעו כי אנכי אלהים,


איך כל אלו המדרשים קשורים ל"מהלכים טבעיים"?


הרב @תלמיד חכמים התייחס לחיזוק בבין אדם לחבירו, וטען שחיזוק במצוות כדי להביא משיח זו שיטת המזרחי.כלומר הרב @תלמיד חכמים הגדיר חיזוק במצוות 'מהלכים טבעיים'.
 

ובכן

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מישהו כתב פעם (אולי ריצ'רד פיינמן?), שליפנים ישנה הנהגה מרתקת. אני - קטנטן, אתה - כביר. והדוגמה, 

"האם תרצה להציץ בגינה העלובה שלי?", לעומת,
"התרשה לי לזון את עיניי בגן הפלאים הקסום שלך?"
יפה, ויותר מזה - חכם. בבחינת 'יהללך זר ולא פיך'.

ולגופן של דברים -
HaimL אמר:
לפי אותו היגיון, טוב שקידמתי את המק"ק לדרגת ר"י, ולא עשיתי ממנו רשכבה"ג-דארעא-דישראל שליט"א.
מר בא ללמוד מן הסיפור הלז אודות מה שמגזר אחד מסתכל על מגזר שני כתת אדם, שלא מגיע לו לפחות הארת פנים.
ומסקנתו זו השחיל מר בתוך האשכול שמדבר אודות אחדות, וההקשר מובן.
ולכן חשוב ביותר הדיוק הזה, אם אכן מדובר בראה"י רבן של אלפית בני הגולה, או במ"קק - מקל החובלים של אלפיון זה.
והמקסימום שניתן ללמוד מסיפור זה, הוא על הנבחרים לשמש בתפקידי המשגיחים הקטנים בישיבות, מה שאכן מצער מאד.
 

שניאור

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
שניאור אמר:
חזק וברוך אמר:
מעניין, הגמרות והמדרשים הם בשיטת המזרחי. (כבודו צריך לשנות את הצבעתו בבחירות הבאות....)

מצ"ב ליקוט מהיר, ויש עוד הרבה.

גמ' שבת קיח, ב
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים
ירושלמי תענית א א
 ר' אחא בשם ר' תנחום בי ר' חייה אילו ישראל עושין תשובה יום א' מיד היה בן דוד בא מ"ט [תהילים צה ז] היום אם בקולו תשמעו א"ר לוי אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקנה מיד היה בן דוד בא מאי טעמא [שמות טז כה] ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וגומר חד יום.
שיר השירים רבה ב, ה
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הרפו ממעשיכם הרעים ודעו כי אנכי אלהים, ר' לוי אמר אילו היו ישראל עושין תשובה אפי' יום אחד מיד הם נגאלין, ומיד בן דוד בא, מה טעם (שם /תהלים/ צ"ה) כי הוא אלהינו ואנחנו עמו וצאן מרעיתו היום אם בקולו תשמעו, ר' יודן ור' לוי אמרי אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הרפו ממעשיכם הרעים ועשו תשובה כהרף עין ודעו כי אנכי אלהים,


איך כל אלו המדרשים קשורים ל"מהלכים טבעיים"?


הרב @תלמיד חכמים התייחס לחיזוק בבין אדם לחבירו, וטען שחיזוק במצוות כדי להביא משיח זו שיטת המזרחי.כלומר הרב @תלמיד חכמים הגדיר חיזוק במצוות 'מהלכים טבעיים'.
צריך לקרוא את הרב @תלמיד חכמים ולשאול אותו אם הוא התכוון להגיד שחיזוק במצוות באל"ח זה "מהלכים טבעיים", אם הוא התכוון לזה אז אתה הצודק ולא הוא, לדעתי כמובן.
 
 

תלמיד חכמים

משתמש רגיל
חזק וברוך אמר:
שניאור אמר:
חזק וברוך אמר:
מעניין, הגמרות והמדרשים הם בשיטת המזרחי. (כבודו צריך לשנות את הצבעתו בבחירות הבאות....)

מצ"ב ליקוט מהיר, ויש עוד הרבה.

גמ' שבת קיח, ב
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים
ירושלמי תענית א א
 ר' אחא בשם ר' תנחום בי ר' חייה אילו ישראל עושין תשובה יום א' מיד היה בן דוד בא מ"ט [תהילים צה ז] היום אם בקולו תשמעו א"ר לוי אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקנה מיד היה בן דוד בא מאי טעמא [שמות טז כה] ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וגומר חד יום.
שיר השירים רבה ב, ה
אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הרפו ממעשיכם הרעים ודעו כי אנכי אלהים, ר' לוי אמר אילו היו ישראל עושין תשובה אפי' יום אחד מיד הם נגאלין, ומיד בן דוד בא, מה טעם (שם /תהלים/ צ"ה) כי הוא אלהינו ואנחנו עמו וצאן מרעיתו היום אם בקולו תשמעו, ר' יודן ור' לוי אמרי אמר הקדוש ברוך הוא לישראל הרפו ממעשיכם הרעים ועשו תשובה כהרף עין ודעו כי אנכי אלהים,


איך כל אלו המדרשים קשורים ל"מהלכים טבעיים"?


הרב @תלמיד חכמים התייחס לחיזוק בבין אדם לחבירו, וטען שחיזוק במצוות כדי להביא משיח זו שיטת המזרחי.כלומר הרב @תלמיד חכמים הגדיר חיזוק במצוות 'מהלכים טבעיים'.
כוונתי לא הובנה?!

כתבתי שמשיח יבוא על ידי שכל אחד יוסיף בקיום מצוות ולא על ידי שיפתרו כל בעיות הגלות הרוחניים במהלכים טבעיים על דרך מה שהמזרחי חשבו שבעיות הגלות הגשמיות יפתרו במהלכים טבעיים
 
 

HaimL

משתמש ותיק
שניאור אמר:
HaimL אמר:
לפי אותו היגיון, טוב שקידמתי את המק"ק לדרגת ר"י, ולא עשיתי ממנו רשכבה"ג-דארעא-דישראל שליט"א.
זה הגיון מאוד נחמד [אולי], אבל לא כשאח"כ באים "להשמיץ" את "אחד מראשי הישיבות של בעלזא" בגזענות, תגיד שזה היה מק"ק ואז הסיפור הוא אחר.
אין לי שום סיבה להשמיץ את אחד מראשי הישיבות של בעלזא. אינני מכירם, ויש להניח שאף הם לא זכו להכיר את הבונבון שהנני. הוא, גיסי, לא חשוד בעיניי כאחד שיודע להבדיל בין הר"י לבין המנקה הערבי (אם הלה לובש, מתוקף תקנות המקום, מעיל עליון ומגבעת). אני מניח שהוא נכנס לאחת הכיתות, ומכאן שהוא דיבר עם הר"מ, שלמיטב זכרוני, ישנם גם כאלה שמכנים ר"מ כר"י (אבל ייתכן שאני זוכר לא נכון), ולכן כתבתי כך. האם זה באמת משנה? נהגו בו בחוסר חביבות מופגן וזהו העיקר
 
 

תלמיד חכמים

משתמש רגיל
משיב דבר אמר:
תלמיד חכמים אמר:
הגישה שמשיח יגיע כל ידי מהלכים טבעיים היתה השיטה של המזרחי ונראה שאם מישהו עדיין חושב שמשיח יגיע על ידי מהלכים טבעיים, יצטרך לחכות רח"ל עוד כמה וכמה יובלות..
אבל מה לעשות שכבר בחפץ חיים מבואר היטב שכל הגאולה יכולה להיות או בדרך נס או בדרך טבעית, כשאז זה היה נראה הרבה יותר רחוק...
ובא הכתוב לומר, שאצל הקב"ה לא שייך זה כלל, ואנו יכולים לצפות לישועה בכל יום שימלא בקשתנו. כי הסיבה הראשונה שאצל האדם, לא שייכת להבורא יתברך. כי עם ה' החסד, דהיינו שעמו דבוק תמיד החסד כי הוא מקור החסד והטוב ולא תמו לעולם, וכמו דכתיב חסדי ה' כי לא תמנו וגו'. והסיבה השניה שלא יכול למלא הבקשה, בודאי גם כן לא שייכת אצלו. ולזה אמר והרבה עמו פדות, רוצה לומר שאל יתמה האדם איך נוכל לצפות ולחכות שתהיה הגאולה במהרה אחרי אשר אנו כעת בתוקף המצוקות, כי אצל הקב"ה לא שייך זה, שיש אצלו כמה מיני פדיון, יש פדיון שנמשך כמה חדשים או שנה כמו ביציאת מצרים, ויש שמתרוממת קרן ישראל בלילה אחד כמו שהיה בזמן חזקיהו המלך שסנחריב מלך אשור כבש את כל העולם תחת רשותו, ואחר כך בא במצור עם כל חילו שהיה מחנה גדול על ירושלים, וחירף וגידף וידבר על אלקי השמים כעל אלהי עמי הארצות, ובלילה ההוא יצא מלאך ה' ויך את כל המחנה, וישכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים, ושב בבושת פנים לארצו, וזהו שכתוב בתורה בפרשת וארא, כי עתה [דהיינו תיכף באותו רגע] שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ, רוצה לומר שיש בידי לסלקך תיכף מן העולם, וכמו שהיה אצל חזקיהו, ולא אצטרך לדבר עמך כלל וכלל, ואולם בעבור זאת העמדתיך וגו':
ויש שהקב"ה נותן בלב מלכי האומות שיכירו כולם האמת וירצו להיטב עם ישראל, וכענין שנאמר בכורש שהכריז בכל מלכותו כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל וגו' וינשאהו בזהב ובכסף וגו'. כלל הדברים, לא ימנע מהקב"ה שום סיבה להשלמת חפצו, וזהו שכתוב והרבה עמו פדות
זה תהליך טבעי שמגיע מתעמולה וכח שלנו?
 

שניאור

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אין לי שום סיבה להשמיץ את אחד מראשי הישיבות של בעלזא. אינני מכירם, ויש להניח שאף הם לא זכו להכיר את הבונבון שהנני. הוא, גיסי, לא חשוד בעיניי כאחד שיודע להבדיל בין הר"י לבין המנקה הערבי (1) אם הלה לובש, מתוקף תקנות המקום, מעיל עליון ומגבעת). אני מניח שהוא נכנס לאחת הכיתות, ומכאן שהוא דיבר עם הר"מ, שלמיטב זכרוני, 2) ישנם גם כאלה שמכנים ר"מ כר"י (אבל ייתכן שאני זוכר לא נכון), ולכן כתבתי כך. 3) האם זה באמת משנה? נהגו בו בחוסר חביבות מופגן וזהו העיקר
1. אהבתי.
2. לא אצל החסידים.
3. ודאי שיש הבדל אם זה אדם חשוב שגם אמור להיות בעל מידות טובות וגם יש לו מעמד, לבין אדם שאמור להיות רק מקל חובלים לבחורים ושאף אחד לא מסתכל עליו משום כיוון שהוא.
 

תלמיד חכמים

משתמש רגיל
'אני מאמין .. בכל יום שיבוא' כלומר שלא צריך איזה מהפך עולמי רק עוד מצווה ועוד מצווה עד שהכף תוכרע לזכות ולכן זה יכול להיות עוד היום לפני שיהיה אחדות בין כל הזרמים ולפני שכל עם ישראל ישמרו שתי שבתות ולפני שהממשלה תחליט לתת ליהודים לבנות את בית המקדש על הר הבית וכו' וכו'
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
פותח הנושא
תלמיד חכמים אמר:
האמת היא כפי שנפסק ברמב"ם בהלכות תשובה 
לְפִיכָךְ צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיִּרְאֶה עַצְמוֹ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. וְכֵן כָּל הָעוֹלָם חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. חָטָא חֵטְא אֶחָד הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה וְגָרַם לוֹ הַשְׁחָתָה. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת וְגָרַם לוֹ וְלָהֶם תְּשׁוּעָה וְהַצָּלָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י כה) "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" זֶה שֶׁצָּדַק הִכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם לִזְכוּת ..
כלומר שמשיח יגיע על ידי מצווה אחת שיעשה מישהו אחד ולא על ידי מהלכים עולמיים..

דבריך נובעים ממה שרגילים לפרש שבמצוה אחת יכולים להכריע כל העולם לכף זכות ולכן על כל מעשה יראה כאלו גהנים פתוח תחתיך ואתה מכריע את כל העולם לאיזה צד. אבל דרך זה קשה ביותר, וקרוב יותר לדמיון בעלמא שיתכן במעשה אחת של צדקה שממש באותו רגע היה העולם שקול וכעת אני אכריע את כולם, זה סיכוי של פחות מ .000001% שיקרה כן.

אבל נראה שההיפך הוא הנכון וכוונת הרמב"ם וחז"ל כאן הוא שביד אחד להטות כל העולם כולו במעשיהם, דהיינו שביד אחד להביא כל העולם לידי תשובה, כמדומה לי שחז"ל הזכירו ע"ז אלקנה שע"י מה שגרם כל ישראל לעלות לרגל הוא היטה אותם מכף זכות לכף חובה, וכבר הזכרתי כאן באשכול שאני מכיר כמה וכמה אנשים בדור זה, וביניהם אנשים פשוטים שזכו להטות כלל ישראל מכף זכות לכף חובה, דהיינו שהם גרמו במעשיהם זכותים עצומים לכלל ישראל.

ויתכן שכוונת הרמב"ם שמשמע שמצוה אחת באמת יכול להכריע, הוא שמי יודע מה יהיה התוצאה של מעשה אחד, מאירת פעם לאיש פעם אחת יכול לחזק אותו איש ובחיזוק זה הוא יעשה מעשה שממנו יהיה תוצאה שאחד יעלה לגדולה שיטיב ע"י לכלל ישראל וכדו' לזה. או שכוונת הרמב"ם שאם האם יראה את עצמו כן אז באמת יבא ע"י זה בהמשך הזמן להכריע כל העולם, וכוונתו הוא שהעולם ישים לפניו בכל מעשיו השקפה זאת כדאי שיחיה בהבנה זאת למעשה, כי זהו מיסוד היסודות שבאמת העולם יכול לשנות את כל העולם.  
 

ובכן

משתמש ותיק
שראלטשיק אמר:
דבריך נובעים ממה שרגילים לפרש...
מקור דברי הרמב"ם בתלמוד בבלי:
קידושין (מ:) אמר:
לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי. עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע עצמו לכף זכות. עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה... ר' אלעזר בר' שמעון אומר, לפי שהעולם נידון אחר רובו, והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה... 
רש"י (ד"ה לפי) אמר:
יראה אדם עצמו כאילו שקול; כל העולם שקול: כמחצה צדיקים וחסידים ומחצה רשעים, וכאילו מעשיו שקולים כמחצה על מחצה, עשה מצוה אחת - נמצאו זכיותיו מכריעין, ונמצא צדיק, ועל ידו כל העולם הוכרע להיות רובן צדיקים.

[אבל היסוד שכתבת, שכל מעשה של אדם פרטי גורר אחריו מעשים טובים נוספים, הינו נכון, ללא קשר לדברי הרמב"ם].
 
 

ובכן

משתמש ותיק
תלמיד חכמים אמר:
האמת היא כפי שנפסק ברמב"ם בהלכות תשובה 
לְפִיכָךְ צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיִּרְאֶה עַצְמוֹ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. וְכֵן כָּל הָעוֹלָם חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. חָטָא חֵטְא אֶחָד הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה וְגָרַם לוֹ הַשְׁחָתָה. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת וְגָרַם לוֹ וְלָהֶם תְּשׁוּעָה וְהַצָּלָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י כה) "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" זֶה שֶׁצָּדַק הִכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם לִזְכוּת ..
כלומר שמשיח יגיע על ידי מצווה אחת שיעשה מישהו אחד ולא על ידי מהלכים עולמיים..
מהיכא תיתי לתלות גאולה בהכרעת הכף בדין לזכות.
ובפירוש אמרו, דור שכולו זכאי וכו'.
 
 

שראלטשיק

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
שראלטשיק אמר:
דבריך נובעים ממה שרגילים לפרש...
מקור דברי הרמב"ם בתלמוד בבלי:
קידושין (מ:) אמר:
לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי. עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע עצמו לכף זכות. עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה... ר' אלעזר בר' שמעון אומר, לפי שהעולם נידון אחר רובו, והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה... 
רש"י (ד"ה לפי) אמר:
יראה אדם עצמו כאילו שקול; כל העולם שקול: כמחצה צדיקים וחסידים ומחצה רשעים, וכאילו מעשיו שקולים כמחצה על מחצה, עשה מצוה אחת - נמצאו זכיותיו מכריעין, ונמצא צדיק, ועל ידו כל העולם הוכרע להיות רובן צדיקים.

[אבל היסוד שכתבת, שכל מעשה של אדם פרטי גורר אחריו מעשים טובים נוספים, הינו נכון, ללא קשר לדברי הרמב"ם].

אני לא מבין מה שהוספת, כבר הזכרתי שזה בחז"ל, ודברי רש"י אין להם הוספה על מה שיש ברמב"ם, ששניהם מתמקדים לאותו נקודה של הגמ' שמעשה אחד יכול להכריע כל העולם, אבל כנ"ל מובן השטחי בזה קשה מאוד לקבל על הדעת, כי כמעט לא נמצא חלק מאחוז א' שימצא מציאות זה שמעשה אחד פשוט לעצמו יכריע על העולם לכף זכות, ודבר זה טעון ביאור וא"א ללמוד אותו כפי המובן השטחי, ולכן כתבתי הפירוש הפשוט לענ"ד, וזכותך להציע ביאור בפשטות דברי חז"ל בא"א, ואני מקווה לשמוע.     
 

תלמיד חכמים

משתמש רגיל
ובכן אמר:
תלמיד חכמים אמר:
האמת היא כפי שנפסק ברמב"ם בהלכות תשובה 
לְפִיכָךְ צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיִּרְאֶה עַצְמוֹ כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. וְכֵן כָּל הָעוֹלָם חֶצְיוֹ זַכַּאי וְחֶצְיוֹ חַיָּב. חָטָא חֵטְא אֶחָד הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה וְגָרַם לוֹ הַשְׁחָתָה. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת הֲרֵי הִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת וְגָרַם לוֹ וְלָהֶם תְּשׁוּעָה וְהַצָּלָה שֶׁנֶּאֱמַר (משלי י כה) "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" זֶה שֶׁצָּדַק הִכְרִיעַ אֶת כָּל הָעוֹלָם לִזְכוּת ..
כלומר שמשיח יגיע על ידי מצווה אחת שיעשה מישהו אחד ולא על ידי מהלכים עולמיים..
מהיכא תיתי לתלות גאולה בהכרעת הכף בדין לזכות.
ובפירוש אמרו, דור שכולו זכאי וכו'.



תשועה והצלה זה כמו גאולה. 
בכל אופן, לא באתי עכשיו לבאר את כל דברי חז"ל בסוגיה, והדברים צריכים לימוד..
רק להסביר שהגישה הנכונה היא א. משיח יכול לבוא ואנחנו מתפללים ומצפים שיבוא כל יום ב. הדרך להביא אותו היא הוספה במצוותבמצוות של כל אחד  ולא על ידי תהליכים עולמיים.
והדברים מוכרחים בחז"ל וכפי שהבאתי מקצת מקורות.
הפירוש 'דור שכולנו זכאי' צריך לבאר אבל זה ודאי לא הכוונה לחכות עד שכולם יחזרו בתשובה שלימה.
(אחרת זה סותר לא. שאני מקווה שבזה לפחות אתה מסכים איתי)
 

תלמיד חכמים

משתמש רגיל
שראלטשיק אמר:
ובכן אמר:
שראלטשיק אמר:
דבריך נובעים ממה שרגילים לפרש...
מקור דברי הרמב"ם בתלמוד בבלי:
קידושין (מ:) אמר:
לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי. עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע עצמו לכף זכות. עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה... ר' אלעזר בר' שמעון אומר, לפי שהעולם נידון אחר רובו, והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצוה אחת - אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה... 
רש"י (ד"ה לפי) אמר:
יראה אדם עצמו כאילו שקול; כל העולם שקול: כמחצה צדיקים וחסידים ומחצה רשעים, וכאילו מעשיו שקולים כמחצה על מחצה, עשה מצוה אחת - נמצאו זכיותיו מכריעין, ונמצא צדיק, ועל ידו כל העולם הוכרע להיות רובן צדיקים.

[אבל היסוד שכתבת, שכל מעשה של אדם פרטי גורר אחריו מעשים טובים נוספים, הינו נכון, ללא קשר לדברי הרמב"ם].

אני לא מבין מה שהוספת, כבר הזכרתי שזה בחז"ל, ודברי רש"י אין להם הוספה על מה שיש ברמב"ם, ששניהם מתמקדים לאותו נקודה של הגמ' שמעשה אחד יכול להכריע כל העולם, אבל כנ"ל מובן השטחי בזה קשה מאוד לקבל על הדעת, כי כמעט לא נמצא חלק מאחוז א' שימצא מציאות זה שמעשה אחד פשוט לעצמו יכריע על העולם לכף זכות, ודבר זה טעון ביאור וא"א ללמוד אותו כפי המובן השטחי, ולכן כתבתי הפירוש הפשוט לענ"ד, וזכותך להציע ביאור בפשטות דברי חז"ל בא"א, ואני מקווה לשמוע.     
עיין שוב ברש"י.

אין הכוונה בגמ' שבאמת רק מי שעשה את המעשה שהכריע את הכף המצווה שלו הביאה את הגאולה, אלא גם כל המעשים לפני כן, רק שההמחשה כמה חשוב המעשה ואיך כל מצווה גורמת תשועה והצלה לכל העולם כולו היא על ידי ש'יראה עצמו ..' 

 
 

ובכן

משתמש ותיק
תלמיד חכמים אמר:
תשועה והצלה זה כמו גאולה. 
בכל אופן, לא באתי עכשיו לבאר את כל דברי חז"ל בסוגיה, והדברים צריכים לימוד..
רק להסביר שהגישה הנכונה היא א. משיח יכול לבוא ואנחנו מתפללים ומצפים שיבוא כל יום ב. הדרך להביא אותו היא הוספה במצוותבמצוות של כל אחד  ולא על ידי תהליכים עולמיים.
והדברים מוכרחים בחז"ל וכפי שהבאתי מקצת מקורות.
הפירוש 'דור שכולנו זכאי' צריך לבאר אבל זה ודאי לא הכוונה לחכות עד שכולם יחזרו בתשובה שלימה.
(אחרת זה סותר לא. שאני מקווה שבזה לפחות אתה מסכים איתי)
מסכים עמך לגמרי, רק לא עם זה שניתן להביא ראיה לכך מהרמב"ם הספציפי הלזה, הואיל והוא מדבר על הכרעת הדין לענינים אחרים ולא לגאולה.
 

ובכן

משתמש ותיק
שראלטשיק אמר:
אני לא מבין מה שהוספת, כבר הזכרתי שזה בחז"ל, ודברי רש"י אין להם הוספה על מה שיש ברמב"ם, ששניהם מתמקדים לאותו נקודה של הגמ' שמעשה אחד יכול להכריע כל העולם, אבל כנ"ל מובן השטחי בזה קשה מאוד לקבל על הדעת, כי כמעט לא נמצא חלק מאחוז א' שימצא מציאות זה שמעשה אחד פשוט לעצמו יכריע על העולם לכף זכות, ודבר זה טעון ביאור וא"א ללמוד אותו כפי המובן השטחי, ולכן כתבתי הפירוש הפשוט לענ"ד, וזכותך להציע ביאור בפשטות דברי חז"ל בא"א, ואני מקווה לשמוע.     
אני באמת חושב שגם בדברי הרמב"ם זה ממש מפורש, אבל דברי רש"י לא נותנים מקום לפרשנות אחרת:
קידושין (מ:) אמר:
יראה אדם עצמו כאילו שקול; כל העולם שקול: כמחצה צדיקים וחסידים ומחצה רשעים, וכאילו מעשיו שקולים כמחצה על מחצה, עשה מצוה אחת - נמצאו זכיותיו מכריעין, ונמצא צדיק, ועל ידו כל העולם הוכרע להיות רובן צדיקים.
'נמצאו זכויותיו מכריעין' - במצוה האחת הזו לבדה.

אי, אתה כותב שמבחינה סטטיסטית לא סביר - שאני בדיוק במצב הזה דמחצה על מחצה.
נכון, לא סביר בעליל, ולכן צריכים חכמים לחדש לנו: לעולם יראה אדם עצמו כן, למרות שאין אדם רואה עצמו כן, כי בצורת חיים כזו, נקל על האדם להכריע מעשיו לטובה.

כמובן, שגם היסוד שלך - שכל מעשה יש בכוחו להביא בסוף להכרעה לזכות, גם הוא יש בו בשביל להקל על האדם לבחור בטוב, אלא שזו עצה אחרת, ולא מה שאמרו בגמרא. ובכל אופן, לפי רש"י.
 
חלק עליון תַחתִית