בד"ה | הגה"ח ר' יואל כהן ע"ה | ה'חוזר' של הרבי ומגדולי המשכילים בתורת החסידות
- Thread starter חייל של הרבי
- תאריך התחלה
-
- תגים
- ליובאוויטש
יש גם בפורום אוצר החכמה ובפורום חדרי חרדים
יש"כ על הקובץ. בינתיים קראתי את ההתוועדות של פרשת וירא, פשוט נפלא! יצאתי ב"אורות" (היפך העניין המבואר שם...). נראה כי סידרת אותי לתקופה הקרובה מבחינת תוכן חסידי יסודי (מלבד האהבה שלי לקריאת ספרי כ"ק אדמו"ר הריי"צ)משיב דבר אמר:
אינו אמת. בד"כ אף מבחינים בין 'מנגד' (דהיינו אדם הרודף אקטיבית יהודים יראים ושלמים רק בשל חסידותם. דוגמאות תמצא לרוב בפורום זה...) ל'מתנגד' 'רגיל'.פינחס רוזנצוויג אמר:
כאמור, הקובץ דלעיל אינו מוגה, וככזה יש להתייחס אליו,
ועדיין - לא ראיתי בו שום אובססי' לענין חסו"מ, מלבד שבע העינים בהן בדקו אותו.
כמובן, מש"כ על התואר 'למדן' הוא הוצש"ר כפשוטה.
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
כתבתי על 'למדן' עם סימן שאלה.לבי במערב אמר:
כי אני זוכר בעיתון 'שיחת השבוע' סיפור על אשה שהיתה 'למדנית' ונכתב שם בסוגריים 'אז תואר למדן היה נחשב לתואר חשוב'
לכן הבנתי שכיום זה תואר גנאי.
אבל הוספתי סימן שאלה כי לא הייתי בטוח.
הרב @פינחס רוזנצוויג , בחב"ד מאחלים לכל ילד שיגדל להיות חסיד, ירא שמים ולמדן
לבי במערב אמר:
אם דיווחת זה לא אומר שצריך למחוק. אישית - אני סבור, שדברים שכתב אדם שיש הטוענים עליו שהיה גדול בישראל, וכתב אותם באופן פומבי ועל דעת שיפוץ, ראוי שיהיה מופץ בסיקור פועליו ודמותו.
לא אמת היא האמירה שהלכו לדין תורה. נכונה היא העובדה שהאדמו"ר האחרון מליובאוויטש הרמ"מ זצ"ל חתנו השני של האדמו"ר הקודם מליובאוויטש הריי"צ זצ"ל, פנה לקבל חוו"ד של רבנים מחוץ לחב"ד, ואמנם פנו לדיין הרא"פ הרשקאוויטש זצ"ל דיין דק"ק צאנז קלויזנבורג, והוא לא רצה להוציא חוו"ד בלא לשמוע שני צדדים, ונתן חוו"ד עקרונית, כי לנכד היחיד של האדמו"ר הריי"צ אין זכות קניינית בספרים שירשו בנות האדמו"ר הריי"צ, כי הפירות שייכים לבעלים של בנותיו, שני החתנים של האדמו"ר הריי"צ, החתן הגדול הר"ש גורארי' זצ"ל, והחתן השני הרמ"מ שניאורסון זצ"ל
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
אכן, כך נאה להתייחס לקובץ 'לא מגה'.לבי במערב אמר:
האם נמצא ניסוחים מעין אלו בקובץ 'לא מוגה' של תלמידי בעלזא על מכנובקה?
משיב דבר אמר:
חוברת יפה ועשירה מאוד, מלאת תוכן מעניין ומרתק, ומהווה הצצה יפה לעולם השיח הפנימי של חב"ד
אם כי שברור שהיא נכתבה על ידי צעיר לימים, (נקוט כלל זה בידך: כל מי שמפאר את רבו, במונחים גסים וכלליים [חכמה-בינה וכדו'], גם אם הוא מסביר את זה מאוד יפה, כנראה הוא צעיר).
אותי, בכ"א, תפס משהו אחר מכולם, וזה נקודה מוסרית, שיש מה להרהר בה
הגם שזו חוברת שנכתבה בצורה של 'פנימי', דוקא מתוך כך, יש מקום להעיר הערה, מתוך מה שמשתקף
מה שרואים, זה תופעה, שככל הנראה נמצאת בכל קהילה שיש לה דרך מסוימת, והיא מנסה "לברר" את הדרך של עצמה, למול הדרכים האחרות, ומה שקורה לפעמים, שהרצון לברר את המיוחדות העצמית, גורמת שאת הדרך של עצמך, אתה מבין בדקי דקות, אבל את השני, אתה לומד בשטחיות מופלגת
זה דבר שהוא באמת לא מיוחד לחסידים כלפי מתנגדים, אלא גם למתנגדים כלפי חסידים, חסידים כלפי חסידויות אחרות, מוסר לשיטותיה, חזו"א, בריסק, דרכי לימוד שונים וכו' וכו'
אני לא מתכוון, שלא יתכן למצוא מעלות בדרך שלך על פני האחר, אבל זה יותר משכנע כאשר רואים שהביקורת באה אחרי "הבנה" אמיתית בשני, ובמה שהוא באמת חושב על עצמו, ושם להתווכח, אבל כשהשני הוא סתם גס בעיניך, ושטחי, ורדוד, ונטוע מאה אחוז בעולם הזה, וכו' וכו', זה לא מוסיף כבוד לעצמך, אלא רק מבליט את הרצון שלך להרגיש צודק וחכם, שלא לומר שזה מביא לידי גיחוך עצמי
ושוב, אני לא מתכוון כלל וכלל רק לגבי החוברת הזאת, היא פשוט הבליטה לי את זה למול העיניים
אגב, משפט הספרים
פשוט שעפ"י תורה אין שום מקום לטיעון האדמו"ר הרמ"מ זצ"ל כי הספרים הפרטיים ורכושו הפרטי של חותנו שייכים לחסידים. אין מושג כזה בעולם, ואלו הם דברים מנוגדים לתורה ולהלכה.
וזה שביהמ"ש קיבל טיעון תלוש זה, שהרבי וכל רכושו אינם רכושים פרטיים, אינה הופכת את זה להלכה או לתורה, ואין לזה שום מקום לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבע"פ לא עפ"י נגלה ולא עפ"י חסידות
פשוט שעפ"י תורה אין שום מקום לטיעון האדמו"ר הרמ"מ זצ"ל כי הספרים הפרטיים ורכושו הפרטי של חותנו שייכים לחסידים. אין מושג כזה בעולם, ואלו הם דברים מנוגדים לתורה ולהלכה.
וזה שביהמ"ש קיבל טיעון תלוש זה, שהרבי וכל רכושו אינם רכושים פרטיים, אינה הופכת את זה להלכה או לתורה, ואין לזה שום מקום לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבע"פ לא עפ"י נגלה ולא עפ"י חסידות
חוץ ממה שענך הרב @לבי במערבפינחס רוזנצוויג אמר:
יש לי להוסיף, שכדי שיבין מר את עניין זה לגמרי, ולא רק כאיזה "תירוץ", צא ולמד ממה ששגור בישיבות ליטאיות המושג "פרענק" שהוא גם כינוי לספרדי, וגם כינוי לתופעה רחובית.לבי במערב אמר:
האם זה נכון לכלול את כל הספרדים כשרוצים לדבר על 'תופעה רחובית שחשוב להוקיע אותה'? (גם שם כמובן, הכל לפי המבייש והמתבייש)
וגם בזה תקף תירוצו של הרב דלעיל, שמבחינים בין "פרענק" שהוא שם כולל לספרדים שהם 'פרענקים' רגילים, ולא נאמר בבוז או בזלזול, לבין "פרענק" שניתז בבוז ובזלזול, דהיינו אדם הבז לכל דבר חשוב ונעלה, שטחי ורחובי (שהוא גם כינוי פנימי בין ספרדים, מכובדים כלפי לא מכובדים).
איך התגלגל הנדון לזה?כלפי ליא אמר:
לעצם הטענה: גם ע"פ ד"ת, כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע העביר את הבעלות על הספרי' לאגו"ח, ומעשיו מוכיחים. אך באמת אכ"מ.
בבקשה, אַל־נָ֥א אַחַ֖י תָּרֵֽעוּ.
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
וזה עושה את ההבדל..נתנאל_ב אמר:
