בד"ה | הגה"ח ר' יואל כהן ע"ה | ה'חוזר' של הרבי ומגדולי המשכילים בתורת החסידות
- Thread starter חייל של הרבי
- תאריך התחלה
-
- תגים
- ליובאוויטש
חייל של הרבי אמר:
לו הייתי חבדנ"יק לא הייתי מעלה לפורום דידן כתשובה. ובכ"ז רצונו של אדם זה כבודו ולכן העתקתי לפורום. [בכו"א מענין אותי לשמוע את חוות דעתו של ידידי הקצין @לבי במערב על מה שנכתב]
קדושתו הנצחית של הנשיא
מה סוד הקדושה הנוכחת בחפציו של נשיא בישראל, גם לאחר הסתלקותו, ואיזה ערך יש למקום הגשמי שבו שהה בחייו הגשמיים * חפצי הצדיק שווים בערכם ל'כלים דאצילות' * ומדוע מזכירים בכל שנה את ההקרבה החד-פעמית של הנשיאים למשכן? * "ממקום שחתם זה פתח זה": סוגיה מרתקת מתורת רבינו, בקשר למלאת מאה שנים להסתלקות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, בב' ניסן תר"פ – תש"פ * מעובדת בידי מערכת 'התקשרות'
ב' ניסן הוא יום ההילולא של אדמו"ר הרש"ב נ"ע, שנלב"ע לפני מאה שנה ביום זה בשנת תר"פ, ובו ביום – התחלת הנשיאות של הרבי הריי"ץ, בנו וממלא מקומו.
מאמרו הראשון של אדמו"ר הריי"צ נפתח בדיבור המתחיל "ראשית גוים עמלק ואחריתו גו'", ונאמר ביום האחרון לשבעה אחר אביו, ביום שבת-קודש פרשת צו לאחר תפלת מנחה.
המאמר מיוסד על המאמר האחרון שאמר אדמו"ר הרש"ב בסעודת פורים תר"פ, עם הוספות רבות ובשינויי לשון בכמה מקומות.
במאמרו הראשון בתור נשיא בוחר אדמו"ר הריי"צ להדגיש את עניין הנצחיות של הנשיאים בגשמיות, וההתקשרות שלהם לישראל ושל כל ישראל אליהם. מזה מובן, שמאמר זה הינו התחלת, עיקר ויסוד מרכזי בנשיאותו.
במאמר שם מבאר שענייני קדושה קיימים בקיום עצמי ונצחי, כדוגמת המצוות שהתלבשו בדברים גשמיים כגון קלף וצמר גשמי, שהם כלים ראויים להארת האור העליון וקיימים בקיום עצמי. וממשיך ואומר: "ויש לומר שזהו עניין קדושה לא זזה ממקומה, ותשמישי קדושה בקדושתן הם עומדים".
כלומר, מכיוון שכל עניני הקדושה נמשכים ממקור הקדושה – מהקב"ה בעצמו, לכן, כשם שהוא יתברך קיים בקיום עצמי ונצחי שהרי מציאותו מעצמותו, כמו כן קדושתו ואורו (שהוא דבוק במאור ומעין המאור) – קיימים בקיום 'עצמי', כלומר: לא נוצרו על-ידי גורם חיצוני להם, ולכן קיומם נצחי.
בהמשך לזה כותב שם בקשר לקדושת חפצי הצדיקים:
"ומקום התורה והעבודה של צדיק בקדושתו הוא גם לאחר עלותו מחיי הגופות לחיים האמיתיים והארת אור עבודתו נשאר במקומו, דיש לומר שהמקום שבו למד ועסק בתורה וכל כליו שהשתמש בהם לצרכי העבודה, קדושתו עליהם, מחלקי בירורו בעולם".
ומביא על זה סיפור מאביו:
[במקום אחר (ראה ספר השיחות תש"ד ע' 6 ואילך) הרחיב הרבי הריי"ץ יותר: שבהיותו ילד קטן היה רגיל להכנס לחדר היחידות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש, ופעם אחת ראה שהדלת נפתחת, ונפל עליו פחד והסתיר את עצמו, וראה שאביו נכנס, וההמשך נעתק במאמר, להלן]
"וראיתי פעם כי כ"ק אדוני אבי מורי ורבי הרב הקדוש הריני כפרת משכבו נכנס לחדר אביו כ"ק אדוני אבי זקני מורי ורבי זצוקללה"ה זי"ע והיו עוד סדרי החדר כמו שהיו בחייו (זה היה בערך בשנת [תר]מ"ה או [תר]מ"ו) ונכנס לבוש בחגורה ועמד אצל השולחן למול כסא שבתו, ושפתיו נעות כמדבר, ובכה הרבה".
ביאור הדברים יובן לאור ביאורו בתחילת המאמר. שם מפרט בתחילה את ענין ה'כלים' של עשר הספירות של עולם האצילות, שעל ידי שהאור דבוק ומאוחד בכלים, הם קיימים בקיום עצמי כמו האור עצמו.
בהמשך לזה מבאר במאמר את נצחיות הקדושה ששורה במקום עבודתו הגשמי של הצדיק, והקדושה שיש בכל הכלים שבהם השתמש "לצרכי עבודתו", שגם לאחרי הסתלקות גופו הם נשארים בקיום עצמי ונצחי, כשם שיש קיום עצמי ונצחי לכלים של עשר הספירות מצד ביטולם והתאחדותם עם האור.
ויש לומר יתירה מזו:
ההשוואה בין חפצי הרבי לכלים דאצילות היא לא רק דוגמה, אלא שהם אותו עניין ממש! הקיום הנצחי של מקום עבודתו של הצדיק והכלים שהשתמש בהם, הוא באותה דרגת הקיום הנצחי של הכלים של עשר הספירות דאצילות. זה מובן מהכתוב בתניא (פרקים כ"ג, ל"ד, ל"ט) ש"האבות הן הן המרכבה", שבכל ענייניהם היו מרכבה (בטלים בתכלית) דאצילות, ועניין זה קיים בצדיקים ונשיאים שהם דוגמת האבות.
חיי הצדיק נצחיים בגשמיות!
מכל הנ"ל עולה, שחיי הצדיקים נצחיים לא רק ברוחניות העניינים אלא גם בנוגע לחפציו הגשמיים.
"קדושה לא זזה ממקומה" - קדושת הצדיק חודרת בכל ענייניו: במקום עבודתו ובחפציו הגשמיים, והיא נותרת ללא שינוי גם לאחר הסתלקותו, באותו אופן כפי שהיה בזמן שהצדיק השתמש בהם בפועל, בהיותו נשמה בגוף. כמו שמודגש בסיפור שמביא במאמר, ש"נכנס לחדר אביו... והיו עוד סדרי החדר כמו שהיו בחייו" – דבר לא השתנה מתקופת חייו הגשמיים של אדמו"ר מהר"ש!
הסבר הדברים יובן בהקדים דברי אדמו"ר הרש"ב הידועים שאמר לפני הסתלקותו (הועתק במכתב זקני אנ"ש – נדפס באגרות קודש אדמו"ר מהורייצ ח"א ע' קיג) "איך גיי אין הימל, און די כתבים לאָז איך אייך" [=הנני עולה השמיימה, ואת הכתבים (כתבי החסידות) משאיר אני לכם].
פירוש הדברים:
"צדיקים דומים לבוראם" (ב"ר פס"ז, ח. רות רבה פ"ד, ג. ועוד). וכשם שהקב"ה הכניס את עצמו בתורתו, גם הצדיקים מכניסים את עצמם בדברי תורתם. זוהי כוונת הרבי הרש"ב נ"ע, שעל ידי הלימוד בתורתו והפצת כתביו חוצה מתקשרים עמו בעצמו, מכיוון שהכניס את עצמו בכתביו כפי שהוא נמצא במצב של עליה השמיימה.
ומכיוון שהכתבים נמצאים כאן בגשמיות העולם, הרי שדרכם נוכח הרבי הרש"ב בגשמיות העולם, ובאמצעותם מוסיפה להתקיים התקשרות גשמית בינו ובין כל ישראל, והיא לא זמנית כי-אם נצחית!
עניין הזה קיים גם אצל בנו ממלא מקומו (אדמו"ר הריי"צ נ"ע) שעל ידי כתביו, ספריו, ונכסיו הגשמיים מתקשרים עמו בעצמו ובגשמיות.
ועל ידי ההתקשרות לנשיא הדור, דרך לימוד והפצת כתביו וספריו שבהם הכניס את עצמו, נמשך הקיום העצמי והנצחי של קדושת הצדיק והנשיא לכל "ההולכים בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד" (אגה"ק סכ"ז), ו"כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית" (עירובין נד, א).
אבל זו התשובה בדיוק (אגב המאמר הזה הוא סיכום מדברי הרבי)נדיב לב אמר:
חייל של הרבי אמר:
ידידי היקר, הפקח והנבון בד"כ, כדאי תמיד לחשוב אם מה שיתקבל ברוב הדר בפורום חב"ד יתקבל בפורום כלל מגזרי. מסתבר שזה עניין של זמן עד שידידי יפנים את הדברים וראוי ללמוד מהותיקים כמו ידידי הקצין ואחרים. בכו"א זו רק עצה טובה קמ"ל למען כבוד רבו וחסידותו המפוארת, לשקול במידה ובמשורה על מה להשיב ואיך להשיב ובמיוחד אם הצר שווה בנזק המלך.
כמדומני שידידנו הקצין לא יחלוק עליי בעניין זה, אם כי שירגיש חופשי לחלוק באם דעתו לחלוק.נדיב לב אמר:
nls אמר:
קודם שיבוא (!) אח"כ נתפלפל למה זה טוב
nls אמר:
לצערי זו היא תגובה לא שנונה.. של שנאת חינם מובהקת!
למעט שנים שלושה שגמגמו איזה זלזול בר' יואל זצ"ל כל החברים מכל גווני הקשת, ביכו את לכתו, וחבל שמר טרח להעלות הודעה של שנאת חינם בגנות המועטים ולא הודעה של אהבת חינם בזכות הרבים שהחרו בכאב על לכתו של צדיק.
זבנג וגמרנו..
א. נראה כי חו"ר בית־מדרשנו עיינו רק בהקדמת הקונטרס שהועלה לעיל (שסוכ"ס, מדובר במכתב 'פנימי' מבחור בגילאי העשרה לחברו שבגילו, ואין לדייק בכל תג בו). חבל.
ב. '@כלפי ליא', הקשב נא: דעותיך (הבלתי־לגיטימיות בעליל) אודות כ"ק הגה"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ידועות לנו מכבר; הנח נא לזאת, עכ"פ באשכול שניטע לזכרו של אחד ומיוחד מבין חסידיו ותלמידיו. אם אין בידך להגיב לגופו של ענין - טובה שתיקתך מדבורך.
ג. בנוגע לרגש הקדושה כלפי מקום שבתו של כ"ק האדמו"ר בחיים חיותו בעלמא דין - אצרף כאן אשכול מאוצה"ח הדן בנושא: הצג קובץ מצורף חפצים מתקדשים ביהדות.pdf קבצים שצורפו שם: הצג קובץ מצורף החפץ הטקסי החסידי.pdf הצג קובץ מצורף מאמר.pdf
ב. '@כלפי ליא', הקשב נא: דעותיך (הבלתי־לגיטימיות בעליל) אודות כ"ק הגה"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ידועות לנו מכבר; הנח נא לזאת, עכ"פ באשכול שניטע לזכרו של אחד ומיוחד מבין חסידיו ותלמידיו. אם אין בידך להגיב לגופו של ענין - טובה שתיקתך מדבורך.
ג. בנוגע לרגש הקדושה כלפי מקום שבתו של כ"ק האדמו"ר בחיים חיותו בעלמא דין - אצרף כאן אשכול מאוצה"ח הדן בנושא: הצג קובץ מצורף חפצים מתקדשים ביהדות.pdf קבצים שצורפו שם: הצג קובץ מצורף החפץ הטקסי החסידי.pdf הצג קובץ מצורף מאמר.pdf
ערכתי חיפוש בקונטרס. המילה 'מתנגד' (על הטיותי') מוזכרת רק כ-26 פעמים בכל 156 עמודיו...איש ווילנא אמר:
עכ"פ, יש לזכור:
א. הכותב הוא בחור צעיר.
ב. הרשימות נכתבו לאחר הש"ק, ללא הקלטה, ועל פי הזכרון בלבד.
ג. ברבים מהסיפורים - הנימה בה נאמרו משנה את מובנם לחלוטין.
ד. בסופו של דבר, הדברים נכתבו לתפוצה 'פנימית' בישיבות תות"ל.
ה. לפחות במקרה אחד, נראה לי שהתיבה 'מתנגד' נוספה בטעות (ככל הזכור לי, הסיפור המקורי מדבר דוקא על חסיד חב"ד שורשי...).
בנוגע ל'זלזול' ב"מלאך" - כתיבתו היא מעודנת יחסית. וד"ב.
ככל הידוע לי - לא יצא ספר מסודר מתורתו, מלבד 'אוצר אגרות' שהדפיס בנו (מצוי בה"ב), וכן ספר שנדפס לאחרונה בשם 'שערי השגות' (איני יודע טיבו ומהותו, כי לא בא לידי עד עתה).
איש ווילנא
משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אם כן למה מתכוונים במאמר במילים אלו
רבים בזים ל'מלאך' )בן-אדם הרי וודאי
הוא לא...( על שיטתו המחודשת בדא"ח,
נשמע שיש לו אייזה שיטה חדשה בדא"ח
באוצר אגרות הנ"ל זה בעיקר דברי תוכחה לבנו וזרוז לשקיעות בתורה ולהתרחק מתאוות וכו'
ולא נראה שהמכוון לזה
יש"כ על תשובתך המפורטת.
א. ב. ג. הכותב מעיד שהוא זכה למקום קבוע בשולחן כי הוא המניח של דברי הרי"כ.לבי במערב אמר:
ד.בדיוק זה מה שמענין את ה"פרעמדע" ולא מה שעובר התאמה לציבור הרחב.
ה. מה חידוש בכך שבחב"ד יש זלזול והתנגדות למתנגדים? זה נורמלי לחלוטין שמי שרואה בדרכו תכלית רצון ה' יזלזל בכל מי שמתנגד לה ולא הולך בה. וידוע המעשה מאביו של הרי"כ על החזו"א ואח"כ תגובת הרבי מליואבאוויטש.
הזלזול במלאך הוא "שניט" חבד"י שזר לא יבין. מציע למתלוננים לשמוע על הזלזול בגילוי אליהו שיש שם, ידוע המעשה עם האדמו"ר בעה"ת, אבל גם בל"ז יש התייחסות מזלזלת להתפארות במדריגה זאת. ואכמ"ל. זה כמו מי שלא ישיבישער וישמע איך מתווכחים בלימוד ודוחים בתוקף שיטה אחרת
האם יש מהמנוח זצ"ל שיעורים בנגלה [בכתובים או בצלילים] שניתן להתבשם קצת?
@לבי במערב
@לבי במערב
יצחק פון ישיבה
משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
חשוב לי להסביר עניין אחד:
הכינוי 'מתנגד', הוא בד"כ לא אישי על קהילת הליטאים, אלא מין כינוי כזה פנימי 'חב"די' לכל משהו שקשור לתופעה שחשוב חינוכית להוקיע אותה,
זה כמו הכינוי 'נפש הבהמית' [להבדיל כמובן, שמקורה קדוש יותר], וכל אחד שמבחינת ההתנהגות הנדרשת הפנימית אינו כשורה הוא בבחינת 'מתנגד',
וממילא הרבה מהדברים הופכים להגיוניים יותר, ופחות אישיים.
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
זה, כמובן, מעליב שבעתיים.יצחק פון ישיבה אמר:
לכלול את כל מתנגדי החסידות כשרוצים לדבר על 'תופעה שחשוב חינוכית להוקיע אותה'.
אגב, בחב"ד כמדומני יש גם תואר גנאי 'למדן', לא?
אבל, הכל לפי המבייש והמתבייש.
אקשן דקדושה
משתמש ותיק
יש עליו אשכול בפורומינו.אברך אמר:
אינני יודע איך עושים קישור.