י"ל דביטלוהו דווקא מישראל כשרים המתפללים בבתי כנסיות.
וכמו שביאר החת"ס בתורת משה - לחג הסוכות
ואחז"ל שאכנה"ג בטלו יצרא דעבודה זרה וסמו עיניה דיצרא דעריות ועל שיהושע בן נון לא ביטלו ע"כ קראוהו יושע ולא יהושע נ"ל עיקר ענין ביטולו הוא במה שתקנו סדר התפלה ובתי כנסיות בכל אתר ואתר עי"ז לא עע"ז ואילו תיקן כן יב"נ בבית ראשון לא היו עובדים כ"א ה' אלקי אבותם והדבר קל להבין.
ולגבי פאות נכריות פשוט שאין כוונת הלובשת אותם לעבוד ע"ז ח"ו.
עוי"ל דביטלו גודלו, שבזמן ההוא היה תאווה גדולה בזה, משא"כ בדורנו, וראה הרבה בספרים בני יששכר ואמרי אמת שהביאו כמה עצות איך לנצח בזמנינו היצרא דע"ז, ומוכח כנ"ל.
ודרך אגב ראה מש"כ במשך חכמה על ויקרא פרק א פסוק ב
ובזה נתגלה לי סוד במה שחדש רבינו חיים כהן במגילה דף י' (ד"ה ומאי) למ"ד לא קדשה לעתיד לבוא מ"מ בבמה אסור להקריב יעו"ש, משום דאנשי כנה"ג בטלינהו יצרא דע"ז (יומא סט:) א"כ תו אין צורך להקריב בבמה לגדור העם מע"ז, ואין חפץ להשם בבקר וצאן בבמה שאינם לריח נחוח רק בשביל להגדירם שלא יקריבו לע"ז, א"כ תו כי בטלה יצרא דע"ז אסור להקריב בבמה.
וראה עוד מש"כ בספר שם משמואל - פרשת וירא - שנת תרע"ח
וכמו בזמננו שבודאי הוא אחרית הימים ששולטים כל כחות הרע שמושכים לשלש עבירות אלו [ואף שיצרא דע"ז בטלוהו אנשי כנה"ג, מ"מ יצר זה עצמו בא בלבוש אחר היינו בזמננו להיות להוט אחר בולמוס של חכמות חיצוניות ולשונות העמים השונים וקורין אותו השכלה בשי"ן שמאלית ואני אומר לב חכם לימין וראוי לקרותו בשי"ן ימנית שהם המשכלים בכרם ה"צ ומקלקלין את האמונה ומפילין לבאר שחת כאשר הורה הנסיון. וכמו שבעת שבטל יצרא דע"ז לא יכול שום בר דעת להבין איך היתה כזאת להיות להוטין להשתחוות לבול עץ וכדומה, ובעינינו העושה זאת הוא כחסר דעה ומשוגע ממש, כן לעתיד כשיתבטל גם יצה"ר זה, לא יאומן כי יסופר שיהי' יצה"ר זה שולט בעולם לא לעזר ולא להועיל ומייגעין א"ע ומניחין בזה את מבחר הזמן ומבחר הכחות,
עוי"ל דיצרא דע"ז דזמנינו אינו מפני ההכנעה לכוח נוסף מלבד השי"ת אלא מצד פריקת עול וכו'
וכדברי הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע בספר מחשבות חרוץ - אות טו
וזהו המחלוקת דיהודה ויוסף וחלוקת מלכות בית דוד על ידי ירבעם מזרעו דיוסף, והוא מצד החסרון שבעולם הזה שאין אדם צדיק בארץ וגו', ולא היה עדיין אדם בתכלית השלימות להיות תלמיד חכם אמיתי וצדיק גמור באמת בתכלית השלימות רק כל אחד אחיד בתשע ספירות, ואמרו בתיקוני זוהר (תיקון ע') דמאן דאחיד בתשע ספירות בלא מלכות הוא מקצץ בנטיעות, ומזה נמשכים כל מיני עבודה זרה, ובזה היה חטא ירבעם ושאר מלכי ישראל מזרעא דיוסף, ונמשך גם לבית דוד על ידי התחתנות יהושפט עם אחאב. כי באמת הכל כנסיה אחת וגוי אחד וחסרון שיש במקצת הוא בכולו, וזה גרם חורבן ראשון, עד שקמו אנשי כנסת הגדולה לתקן הכנסיה בביטול יצרא דעבודה זרה (יומא ס"ט ע"ב), ועל כן נקראו כנסת הגדולה שנתגדלה הכנסיה על ידיהם, אבל נשאר יצרא דעריות הגורם הפקרות ופריקת עול, ומזה נמשך המינות והצדוקים ומאן דנטיל מלכות בלא תשע ספירות כופר בעיקר, ובירור זה הוא בעקבתא דמשיחא דחוצפא יסגי (סוף סוטה מ"ט ע"ב) וחוצפתא מלכותא בלא תגא (סנהדרין ק"ה.), היינו כופר בעיקר שהוא הכתר והמקור. ונתרבה האפיקורסות בעוונותינו הרבים שהוא תכלית הרע הנמשך מצד החכמות הרעות שהם חיצוניות לחכמת התורה, שהוא תכלית הטוב דגנוז ונעלם בעולם הזה עתה שאין לנו שיור רק התורה הזאת, והכל בא מצד הפירוד והמחלוקת שאין הכנסיה שלימה בקומתה לגמרי עדיין, ועל כן אין שמחה שלימה בעולם הזה כמו שאמרו ז"ל (עיין קהלת רבה ב', ב') על פסוק (קהלת ב', ב') לשמחה מה זו עושה, ואסור למלאות שחוק פיו בעולם הזה (ברכות ל"א.) עד עת קץ אז ימלא שחוק פינו שתהיה השמחה מליאה ושלימה:
וראה עוד מש"כ הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע בספר צדקת הצדיק - אות רס
רס) שני מיני שחוק הם האחד ששוחק מאיזה בריה כענין שחוק לרעהו אהיה (איוב י"ב ד') וזהו ליצנות. וצד ההיתר שבו ליצנותא דעבודה זרה [וזה נזכר במסכת מגילה (כ"ה ע"ב) כי זה ענין יום הפורים שהוא תיקון השחוק דאדר שלכן מנהג ישראל לעשות בו מיני שחוק וליצנות מהמן שהיה הוא לשחוק תחת שחוק הכסיל שהיה לו לפי שעה מישראל] ולאו דוקא עבודה זרה כי כל השס"ה לא תעשה הם ענפים מלא יהיה לך וכל מיני רע נקרא עבודה זרה. ואמרינן (קידושין פ"א.) ר' מאיר מתלוצץ בעוברי עבירה רק דשם אמרו ליה אי לאו דר' מאיר את וכו' כי דבר שאין האדם עצמו נקי גם כן ממנו אין לו להתלוצץ מן האחר מאחר שגם הוא עדיין אינו נקי מזה אתי לאגרויי ביה. רק מעבודה זרה גמורה דכבר ביטלו ליצרא דעבודה זרה מישראל מזה יוכל כל אחד מישראל להתלוצץ.