סקר איך אתם נוהגים בעניין רחיצה בערב שבת חזון

איך אתה נוהג בער"ש חזון בעניין רחיצה

  • 1. פניו ידיו ורגליו בצונן

    קולות: 4 5.7%
  • 2. פניו ידיו ורגליו בחמין

    קולות: 13 18.6%
  • 3. כל גופו בצונן פניו ידיו ורגליו בחמין

    קולות: 13 18.6%
  • 4. כל גופו בחמין

    קולות: 2 2.9%
  • 5. עם סבון כלים

    קולות: 1 1.4%
  • 6. רגיל כמו כל ער"ש עם שמפו

    קולות: 37 52.9%

  • סה"כ בוחרים
    70
  • הסקר נסגר .

אור זרוע

משתמש ותיק
יושבי יעבץ אמר:
הבהרה - אינני רוחץ בסבון כלים, עם סקוצ'ברייט ובלעדיו.

מדוע באמת אינך רוחץ בסבון כלים באופן יומיומי?
רק בגלל הריח?
תנסה לשטוף ידים בסבון כלים
ולשטוף ידים בסבון ידים (שנמצאים ע"י הברזים)
ההבדל הוא ביובש הידים
סבון - מפרק שומנים, והוא גם מפרק את שומני העור
בסבון ידים מוסיפים חומרים כדי שהעור לא יתייבש
אך בסבון כלים אין אותם, ולכן אחרי הרחיצה, יש תחושת יובש.

עכשיו נבאר את כוונת הסוקר
אנו יודעים שבתשעת הימים - המנהג לא לרחוץ
ובהלכות שבת חזון כתב המשנ"ב שגם אם מותר לרחוץ - לא עם בורית וזיי"ף (אפר)
דברים אלו היו הסבון של זמנם
ובפשטות הדברים אינם מובנים - מה האיסור ברחיצה עם סבון?
אם כבר התירו רחיצה, מנין לאסור סבון?
אלא שמדברי המשנ"ב במקום אחר בהלכות ת"ב (לא זוכר היכן)
משמע שבבורית יש איסור 'סיכה'
וא"כ אף שהתירו רחיצה בע"ש חזון - לא התירו סיכה
ויש המבארים - שהטעם שסבון הוא סיכה
מפני שמוחדרים בו חומרים השומרים על שמנוניות העור
משא"כ בסבון כלים, וגרוע מכך - סבון כביסה
שבהם אין את החומרים הללו

בתקוה שהנחתי את דעתכם

היכן כתוב שסיכה אסורה בתשעת הימים, מלבד תשעה באב שאסור בה' עינויים.
וחפשתי בספר נטעי גבריאל וכתב בפרק מב שסיכה מותרת בימים אלו, ומקורו מספר טהרת השלחן תקנא, סט"ז, ולא הביא שום חולק.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
יושבי יעבץ אמר:
הבהרה - אינני רוחץ בסבון כלים, עם סקוצ'ברייט ובלעדיו.

מדוע באמת אינך רוחץ בסבון כלים באופן יומיומי?
רק בגלל הריח?
תנסה לשטוף ידים בסבון כלים
ולשטוף ידים בסבון ידים (שנמצאים ע"י הברזים)
ההבדל הוא ביובש הידים
סבון - מפרק שומנים, והוא גם מפרק את שומני העור
בסבון ידים מוסיפים חומרים כדי שהעור לא יתייבש
אך בסבון כלים אין אותם, ולכן אחרי הרחיצה, יש תחושת יובש.

עכשיו נבאר את כוונת הסוקר
אנו יודעים שבתשעת הימים - המנהג לא לרחוץ
ובהלכות שבת חזון כתב המשנ"ב שגם אם מותר לרחוץ - לא עם בורית וזיי"ף (אפר)
דברים אלו היו הסבון של זמנם
ובפשטות הדברים אינם מובנים - מה האיסור ברחיצה עם סבון?
אם כבר התירו רחיצה, מנין לאסור סבון?
אלא שמדברי המשנ"ב במקום אחר בהלכות ת"ב (לא זוכר היכן)
משמע שבבורית יש איסור 'סיכה'
וא"כ אף שהתירו רחיצה בע"ש חזון - לא התירו סיכה
ויש המבארים - שהטעם שסבון הוא סיכה
מפני שמוחדרים בו חומרים השומרים על שמנוניות העור
משא"כ בסבון כלים, וגרוע מכך - סבון כביסה
שבהם אין את החומרים הללו

בתקוה שהנחתי את דעתכם

היכן כתוב שסיכה אסורה בתשעת הימים, מלבד תשעה באב שאסור בה' עינויים.
וחפשתי בספר נטעי גבריאל וכתב בפרק מב שסיכה מותרת בימים אלו, ומקורו מספר טהרת השלחן תקנא, סט"ז. והוא לא הביא שום מקור אחר.
בעת"ב אחר חצות יש שיטות שאסור ברחיצה ובסיכה. ולכן הרוחצים בערב שבת שחל בו ת"ב [לא השנה] ראוי לרחוץ קודם חצות.
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
בעת"ב אחר חצות יש שיטות שאסור ברחיצה ובסיכה. ולכן הרוחצים בערב שבת שחל בו ת"ב [לא השנה] ראוי לרחוץ קודם חצות.

נכון. ואף על פי כן כתב בביה"ל תקנד, טו שרק סיכה של תענוג אסורה בת"ב, אבל להעביר הזוהמא מותר אפילו בת"ב.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
דרומאי אמר:
בעת"ב אחר חצות יש שיטות שאסור ברחיצה ובסיכה. ולכן הרוחצים בערב שבת שחל בו ת"ב [לא השנה] ראוי לרחוץ קודם חצות.

נכון. ואף על פי כן כתב בביה"ל תקנד, טו שרק סיכה של תענוג אסורה בת"ב, אבל להעביר הזוהמא מותר אפילו בת"ב.
היינו אלכוג'ל.
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אור זרוע אמר:
דרומאי אמר:
בעת"ב אחר חצות יש שיטות שאסור ברחיצה ובסיכה. ולכן הרוחצים בערב שבת שחל בו ת"ב [לא השנה] ראוי לרחוץ קודם חצות.

נכון. ואף על פי כן כתב בביה"ל תקנד, טו שרק סיכה של תענוג אסורה בת"ב, אבל להעביר הזוהמא מותר אפילו בת"ב.
היינו אלכוג'ל.
 

אבל במ"ב תקנד, כח כתב: סיכה מיקרי בדבר שדרכו לסוך בו כגון בשמן או בחלב בבורית וכה"ג. ועל זה מוסב מש"כ בביה"ל שמותר להעביר הזוהמה.
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
יושבי יעבץ אמר:
הבהרה - אינני רוחץ בסבון כלים, עם סקוצ'ברייט ובלעדיו.

מדוע באמת אינך רוחץ בסבון כלים באופן יומיומי?
רק בגלל הריח?
תנסה לשטוף ידים בסבון כלים
ולשטוף ידים בסבון ידים (שנמצאים ע"י הברזים)
ההבדל הוא ביובש הידים
סבון - מפרק שומנים, והוא גם מפרק את שומני העור
בסבון ידים מוסיפים חומרים כדי שהעור לא יתייבש
אך בסבון כלים אין אותם, ולכן אחרי הרחיצה, יש תחושת יובש.

עכשיו נבאר את כוונת הסוקר
אנו יודעים שבתשעת הימים - המנהג לא לרחוץ
ובהלכות שבת חזון כתב המשנ"ב שגם אם מותר לרחוץ - לא עם בורית וזיי"ף (אפר)
דברים אלו היו הסבון של זמנם
ובפשטות הדברים אינם מובנים - מה האיסור ברחיצה עם סבון?
אם כבר התירו רחיצה, מנין לאסור סבון?
אלא שמדברי המשנ"ב במקום אחר בהלכות ת"ב (לא זוכר היכן)
משמע שבבורית יש איסור 'סיכה'
וא"כ אף שהתירו רחיצה בע"ש חזון - לא התירו סיכה
ויש המבארים - שהטעם שסבון הוא סיכה
מפני שמוחדרים בו חומרים השומרים על שמנוניות העור
משא"כ בסבון כלים, וגרוע מכך - סבון כביסה
שבהם אין את החומרים הללו

בתקוה שהנחתי את דעתכם

היכן כתוב שסיכה אסורה בתשעת הימים, מלבד תשעה באב שאסור בה' עינויים.
וחפשתי בספר נטעי גבריאל וכתב בפרק מב שסיכה מותרת בימים אלו, ומקורו מספר טהרת השלחן תקנא, סט"ז, ולא הביא שום חולק.
השאלה היא נפלאה - באמת לא מצאתי כתוב
אלא שלכאורה אם קבלו איסור רחיצה - כאבל
גם קיבלו איסור סיכה כאבל
ובפשטות רחיצה וסיכה הולכים בחדא מחתא

אך למה שכתב הנטעי גבריאל
תצטרך הסבר אחר למה שאסרו האחרונים רחיצה עם סבון
 

אור זרוע

משתמש ותיק
יושבי יעבץ אמר:
אך למה שכתב הנטעי גבריאל
תצטרך הסבר אחר למה שאסרו האחרונים רחיצה עם סבון

נראה שהשימוש בסבון הוא חלק מתענוג הרחיצה, לכן נאסר הסבון בכלל הרחיצה. וגם כשהתירו באופן חלקי את הרחיצה, עדיין אסרו את הסבון כחלק מהרחיצה.

וכל זה בסבון כחלק מהרחיצה, אבל סתם סיכה בשמן וכדומה, לא שמענו איסור בתשעת הימים.

כלומר, אני מקבל את דבריך שרחיצה וסיכה הולכים בחדא מחתא, אך אני טוען שהדברים אמורים רק בסיכה במסגרת הרחיצה, וכך גם סובר בנטעי גבריאל.
 

רוצה להיות טוב

משתמש ותיק
עושה רושם ש"התירו" אופנים מסויימים ,בדוחק משהו, אך הרוצה להחמיר בוודאי שיכול ואולי יותר מכך ,ואין בזה משום ביטול כבוד שבת, איך הנכם מבינים?
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
יושבי יעבץ אמר:
אלא שמדברי המשנ"ב במקום אחר בהלכות ת"ב (לא זוכר היכן)
משמע שבבורית יש איסור 'סיכה'

היכן כתוב שסיכה אסורה בתשעת הימים, מלבד תשעה באב שאסור בה' עינויים.
וחפשתי בספר נטעי גבריאל וכתב בפרק מב שסיכה מותרת בימים אלו, ומקורו מספר טהרת השלחן תקנא, סט"ז, ולא הביא שום חולק.
משנה ברורה סימן תקנד ס"ק כח
(כח) סיכה וכו' - סיכה מיקרי בדבר שדרכו לסוך בו כגון בשמן או בחלב בבורית וכה"ג: 
 
 

יואל נהרי

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
אור זרוע אמר:
יושבי יעבץ אמר:
אלא שמדברי המשנ"ב במקום אחר בהלכות ת"ב (לא זוכר היכן)
משמע שבבורית יש איסור 'סיכה'

היכן כתוב שסיכה אסורה בתשעת הימים, מלבד תשעה באב שאסור בה' עינויים.
וחפשתי בספר נטעי גבריאל וכתב בפרק מב שסיכה מותרת בימים אלו, ומקורו מספר טהרת השלחן תקנא, סט"ז, ולא הביא שום חולק.
משנה ברורה סימן תקנד ס"ק כח
(כח) סיכה וכו' - סיכה מיקרי בדבר שדרכו לסוך בו כגון בשמן או בחלב בבורית וכה"ג: 
בתשעה באב
 
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
זאת תורת אמר:
יודוך אחיך. אמר:
מבקש אמת אמר:
אכן אינו מצוה גמורה שצריך ליתן חומש ממונו, אך מ"מ זה בכלל כבוד ועונג שבת,

רק כבוד שבת, וכפי הידוע מאדונינו הגר"א זיע"א כי כבוד שייך גם בערב שבת משא"כ עונג ששייך רק בשבת גופא.

ואף שאכ"מ לא באתי אלא לחידודי.
הרחיצה בערב שבת גורמת עונג בשבת.

לא הבנתי מה בא מר שליט"א לומר, אם דיבר הוא אליבא דהגאון ז"ל הא דבריו אינם נכונים, ואם אליבא דאחרים הא לא עליהם דיברתי.

וכל חידושו של הגר"א ז"ל לא בא אלא להודיענו כי בכל הדברים שעושים בערב שבת קודש אינם שייכים אלא לכבוד שבת ולא לעונג שבת. ואף אם ברחיצתו גורם הוא לעצמו דיהנה בשבת, אכתי אינו מקיים בזה עונג שבת. ופשוט הוא.
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
יודוך אחיך. אמר:
זאת תורת אמר:
יודוך אחיך. אמר:
רק כבוד שבת, וכפי הידוע מאדונינו הגר"א זיע"א כי כבוד שייך גם בערב שבת משא"כ עונג ששייך רק בשבת גופא.

ואף שאכ"מ לא באתי אלא לחידודי.
הרחיצה בערב שבת גורמת עונג בשבת.

לא הבנתי מה בא מר שליט"א לומר, אם דיבר הוא אליבא דהגאון ז"ל הא דבריו אינם נכונים, ואם אליבא דאחרים הא לא עליהם דיברתי.

וכל חידושו של הגר"א ז"ל לא בא אלא להודיענו כי בכל הדברים שעושים בערב שבת קודש אינם שייכים אלא לכבוד שבת ולא לעונג שבת. ואף אם ברחיצתו גורם הוא לעצמו דיהנה בשבת, אכתי אינו מקיים בזה עונג שבת. ופשוט הוא.
איפה זה כתוב בגר"א ?
 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
תודה לכל מי שהשתתף בסקר.

תוצאות הסקר היו בשבילי חידוש גדול
אני רואה במקווה שרוב האנשים מתקלחים כרגיל
ובדקתי בכמה מקומות
והיה נראה לי ש 85 - 90 אחוז יגידו שהם מתקלחים כרגיל
אבל הופתעתי שזה רק 50 אחוז
ושוב תודה לכל המשיבים
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
יודוך אחיך. אמר:
זאת תורת אמר:
הרחיצה בערב שבת גורמת עונג בשבת.

לא הבנתי מה בא מר שליט"א לומר, אם דיבר הוא אליבא דהגאון ז"ל הא דבריו אינם נכונים, ואם אליבא דאחרים הא לא עליהם דיברתי.

וכל חידושו של הגר"א ז"ל לא בא אלא להודיענו כי בכל הדברים שעושים בערב שבת קודש אינם שייכים אלא לכבוד שבת ולא לעונג שבת. ואף אם ברחיצתו גורם הוא לעצמו דיהנה בשבת, אכתי אינו מקיים בזה עונג שבת. ופשוט הוא.
איפה זה כתוב בגר"א ?

ביהגר"א תקכ"ט א' ה': וז"ל:

ור"ל עונג הוא בשבת עצמו וכבוד הוא בע"ש וכן כסות נקיה ע"ש וז"ש בשבת עונג וביו"כ כבוד לבד וכנ"ל. עכ"ל.
 
 

זאת תורת

משתמש ותיק
יודוך אחיך. אמר:
זאת תורת אמר:
יודוך אחיך. אמר:
רק כבוד שבת, וכפי הידוע מאדונינו הגר"א זיע"א כי כבוד שייך גם בערב שבת משא"כ עונג ששייך רק בשבת גופא.

ואף שאכ"מ לא באתי אלא לחידודי.
הרחיצה בערב שבת גורמת עונג בשבת.

לא הבנתי מה בא מר שליט"א לומר, אם דיבר הוא אליבא דהגאון ז"ל הא דבריו אינם נכונים, ואם אליבא דאחרים הא לא עליהם דיברתי.

וכל חידושו של הגר"א ז"ל לא בא אלא להודיענו כי בכל הדברים שעושים בערב שבת קודש אינם שייכים אלא לכבוד שבת ולא לעונג שבת. ואף אם ברחיצתו גורם הוא לעצמו דיהנה בשבת, אכתי אינו מקיים בזה עונג שבת. ופשוט הוא.
כמו שמכינים מאכלים בערב שבת כדי שבשבת יוכלו לקיים מצוות עונג שבת, כך כשמתרחצים בערב שבת, גורמים שבשבת יהיה עונג שבת. הרחיצה עצמה היא לא עונג שבת אלא כבוד שבת, אבל יש כאן הכשר מצוה לעונג שבת בשבת.
 
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
זאת תורת אמר:
יודוך אחיך. אמר:
זאת תורת אמר:
הרחיצה בערב שבת גורמת עונג בשבת.

לא הבנתי מה בא מר שליט"א לומר, אם דיבר הוא אליבא דהגאון ז"ל הא דבריו אינם נכונים, ואם אליבא דאחרים הא לא עליהם דיברתי.

וכל חידושו של הגר"א ז"ל לא בא אלא להודיענו כי בכל הדברים שעושים בערב שבת קודש אינם שייכים אלא לכבוד שבת ולא לעונג שבת. ואף אם ברחיצתו גורם הוא לעצמו דיהנה בשבת, אכתי אינו מקיים בזה עונג שבת. ופשוט הוא.
כמו שמכינים מאכלים בערב שבת כדי שבשבת יוכלו לקיים מצוות עונג שבת, כך כשמתרחצים בערב שבת, גורמים שבשבת יהיה עונג שבת. הרחיצה עצמה היא לא עונג שבת אלא כבוד שבת, אבל יש כאן הכשר מצוה לעונג שבת בשבת.

חידוש גדול חידש.

 ואכן לפי זה יוצא כי מי שקונה מאכלים לכבוד שבת קיים גם מצות כבוד שבת וגם מצות עונג שבת, וכן מי שהציע מיטתו בערב שבת וכו' וכו', והנה לנו עוד "לפיכך הרבה להם תורה ומצוות".

 
 

זאת תורת

משתמש ותיק
יודוך אחיך. אמר:
זאת תורת אמר:
יודוך אחיך. אמר:
לא הבנתי מה בא מר שליט"א לומר, אם דיבר הוא אליבא דהגאון ז"ל הא דבריו אינם נכונים, ואם אליבא דאחרים הא לא עליהם דיברתי.

וכל חידושו של הגר"א ז"ל לא בא אלא להודיענו כי בכל הדברים שעושים בערב שבת קודש אינם שייכים אלא לכבוד שבת ולא לעונג שבת. ואף אם ברחיצתו גורם הוא לעצמו דיהנה בשבת, אכתי אינו מקיים בזה עונג שבת. ופשוט הוא.
כמו שמכינים מאכלים בערב שבת כדי שבשבת יוכלו לקיים מצוות עונג שבת, כך כשמתרחצים בערב שבת, גורמים שבשבת יהיה עונג שבת. הרחיצה עצמה היא לא עונג שבת אלא כבוד שבת, אבל יש כאן הכשר מצוה לעונג שבת בשבת.

חידוש גדול חידש.

 ואכן לפי זה יוצא כי מי שקונה מאכלים לכבוד שבת קיים גם מצות כבוד שבת וגם מצות עונג שבת, וכן מי שהציע מיטתו בערב שבת וכו' וכו', והנה לנו עוד "לפיכך הרבה להם תורה ומצוות".

קיים הכשר מצוות עונג שבת.
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
זאת תורת אמר:
יודוך אחיך. אמר:
זאת תורת אמר:
כמו שמכינים מאכלים בערב שבת כדי שבשבת יוכלו לקיים מצוות עונג שבת, כך כשמתרחצים בערב שבת, גורמים שבשבת יהיה עונג שבת. הרחיצה עצמה היא לא עונג שבת אלא כבוד שבת, אבל יש כאן הכשר מצוה לעונג שבת בשבת.

חידוש גדול חידש.

 ואכן לפי זה יוצא כי מי שקונה מאכלים לכבוד שבת קיים גם מצות כבוד שבת וגם מצות עונג שבת, וכן מי שהציע מיטתו בערב שבת וכו' וכו', והנה לנו עוד "לפיכך הרבה להם תורה ומצוות".

קיים הכשר מצוות עונג שבת.
זה כתבת כבר בהודעתך הקודמת. 

וכמובן כוונתי היתה שעל כזה חידוש שלא שמענו כלל, ש(כמעט) על כל קיום כבוד שבת מקיים גם "הכשר מצוות עונג שבת", מוטל על מר שליט"א להביא מקורות לדבריו. ונדון בו כדרכה של תורה.
 
 

זאת תורת

משתמש ותיק
יודוך אחיך. אמר:
זאת תורת אמר:
יודוך אחיך. אמר:
חידוש גדול חידש.

 ואכן לפי זה יוצא כי מי שקונה מאכלים לכבוד שבת קיים גם מצות כבוד שבת וגם מצות עונג שבת, וכן מי שהציע מיטתו בערב שבת וכו' וכו', והנה לנו עוד "לפיכך הרבה להם תורה ומצוות".

קיים הכשר מצוות עונג שבת.
זה כתבת כבר בהודעתך הקודמת. 

וכמובן כוונתי היתה שעל כזה חידוש שלא שמענו כלל, ש(כמעט) על כל קיום כבוד שבת מקיים גם "הכשר מצוות עונג שבת", מוטל על מר שליט"א להביא מקורות לדבריו. ונדון בו כדרכה של תורה.
אני לא מבין על מה אתה מתווכח, האם אתה סובר שמי שמכין עוף לשבת הוא לא מכשיר את העונג שבת בכך?
 
 

יודוך אחיך.

משתמש ותיק
זאת תורת אמר:
יודוך אחיך. אמר:
זאת תורת אמר:
קיים הכשר מצוות עונג שבת.
זה כתבת כבר בהודעתך הקודמת. 

וכמובן כוונתי היתה שעל כזה חידוש שלא שמענו כלל, ש(כמעט) על כל קיום כבוד שבת מקיים גם "הכשר מצוות עונג שבת", מוטל על מר שליט"א להביא מקורות לדבריו. ונדון בו כדרכה של תורה.
אני לא מבין על מה אתה מתווכח, האם אתה סובר שמי שמכין עוף לשבת הוא לא מכשיר את העונג שבת בכך?
ואני לא מבין איפה ראה מר שליט"א שהתווכחתי, בסך הכל ביקשתי אם יועיל בטובו להביא מקור לחידוש כזה.
 
 
חלק עליון תַחתִית