נושאים נשים במועד? צילום כתובה מי"ז תשרי!

נפתולי

משתמש ותיק
יתכן שהנישואין היו הרבה קודם, אך התברר שהכתובה המקורית לא היתה כשרה וכדו', ועשו כתובה חדשה בחול המועד.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
לפי התאריך מדובר ביום ראשון י"ז תשרי תרנא.
ובכן, י"ז תשרי אינו נופל אף פעם ביום ראשון שהרי ט"ו תשרי אינו יכול לחול ביום שישי.
בשנת תרנ"א חל י"ז בתשרי ביום רביעי.
אם כן הכתובה אינה מקורית.

אם נרצה להניח שהכתובה מקורית ונפלה טעות בכתיבת התאריך, ניתן להציע שהתאריך הנכון היה או בשבעה בתשרי שחל ביום ראשון, או בארבעה עשר בתשרי שחל גם הוא ביום ראשון באותה שנה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
י"ל עפ"י ד' תוס' כתובות מז. (ד"ה דמסר לה בשבתות וי"ט) וז"ל - אע"ג דאמר במו"ק (דף ח: ושם) ושמחת בחגך ולא באשתך דאין נושאים נשים בחולו של מועד משום דאין מערבין שמחה בשמחה ודרשה גמורה היא כדאמר בחגיגה (דף ח: ושם) דהוי מדאורייתא איכא למימר דהכא אירי שעה אחת קודם יו"ט שהוא כיו"ט לענין מלאכה דתוספת דאורייתא ובטילה באותה שעה מן המלאכה א"נ כשמסרה האב לשלוחי הבעל או נשואין בלא סעודה דאמר בהחולץ (יבמות דף מג: ושם) דנשואין בלא סעודה איכא שמחה כולי האי שיהא אסור לישא ביו"ט מטעם זה עכ"ל.
אמנם ראיתי בהמהרש"א והשטמ"ק שם ביארו ד' תוס' לענין דאורייתא ולעולם מדרבנן אסור גם בלא סעודה, ודלא כמהרש"ל שם ובשו"ע סי' תקמו לא חילק ובמ"ב סק"א שם כתב להדיא גם בלא סעודה ועיי"ע סק"ב.

נפתולי אמר:
יתכן שהנישואין היו הרבה קודם, אך התברר שהכתובה המקורית לא היתה כשרה וכדו', ועשו כתובה חדשה בחול המועד.
ואם אכן כך, הרי נתברר שהמנהג באותו מקום להקל בכתיבת כתובה בחוה"מ. וזו אכן מציאה לא קטנה (אלא"כ זה כתב משיט"א וזה לא)
הרמ"א בשו"ע סי' תקמה סוס"י ה' כתב "ומתר לכתב כתובה במועד (כל בו) ויש אוסרים (סמ"ק).
משנה ברורה שם
(כח) כתובה במועד - מטעם דבר האבד שמא יבואו לידי ערעור בהסכמת תנאיהם וא"כ במדינתינו שכותבין כל הכתובות בשוה אסור לכתוב לכו"ע אבל תוספת כתובה מה שמוסיף הבעל מרצונו שרי [מ"א] ועיין בפמ"ג דבכתב משיט"א יש להקל אף בזמנינו:
(כט) ויש אוסרין - טעמם דהוי כשט"ח. והלכה (כח) כדעה א' ועיין לעיל דבמדינתינו אין להקל כי אם בכתב משיט"א:

ובאמת יש לדון אי אמרינן להתיר משום שהאדם דואג על כתובה פגומה, וכעין מש"כ השעה"צ שם סק"ל בשם הריטב"א לענין אגרות שאילת שלום שההיתר הוא 'מפני שמחת הרגל שלא יהא בדאגה'. וי"ל.

נ.ב בכתובה חילופית (כתובה דאירכסא) א. יש לה נוסח מיוחד ב. כותבים בה הן את תאריך הנישואין והן את תאריך הכתיבה מה שלא נעשה בכתובה כאן וזה ק"ק לד' ר' @נפתולי.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
יש עוד להעיר שלכאורה התאריך אינו כתוב בהתאם לדקדוקי ההלכה.
לדוגמא:
א. את השנה כותבים בלשון נקבה וכאן כתבו ואחד וחמישים.
ב. כותבים שבעה עשר ימים.
ג. כותבים חדש חסר ולא חודש מלא.
ד. במנין השנים כותבים המנין המרובה קודם, היינו חמישים ואחת ולא ואחד וחמישים.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
את התאריך של הכתובה יודעים. אבל מהיכן מקורה, ארץ קהילה וכדומה מענין מאד.
כתוב בכתובה שם העיר קאשאן, וזו עיר באירן. ראה ערך 'כאשאן' בויקיפדיה. הערך פותח כך: כאשאן (בפרסית: کاشان, בעברית נקראת גם קשאן) היא עיר במחוז אספהאן באיראן. העיר נמצאת כ-260 ק"מ דרומית לבירה טהראן וכ-220 ק"מ צפונית לעיר אספהאן.
ההמשך חסום אצלי, ואם יש שם משהו מעניין כדאי שמישהו יביא ציטוט.

[עכשיו אני רואה ש @יהודה1 הקדים אותי, עכ"פ אולי הדברים מופיעים גם במכלול, וניתן להעתיק משם פרטים נוספים על הקהילה.]
 

יהודה1

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
נדיב לב אמר:
את התאריך של הכתובה יודעים. אבל מהיכן מקורה, ארץ קהילה וכדומה מענין מאד.
כתוב בכתובה שם העיר קאשאן, וזו עיר באירן. ראה ערך 'כאשאן' בויקיפדיה. הערך פותח כך: כאשאן (בפרסית: کاشان, בעברית נקראת גם קשאן) היא עיר במחוז אספהאן באיראן. העיר נמצאת כ-260 ק"מ דרומית לבירה טהראן וכ-220 ק"מ צפונית לעיר אספהאן.
ההמשך חסום אצלי, ואם יש שם משהו מעניין כדאי שמישהו יביא ציטוט.
הבאתי קישור. אם זה לא מספיק יש את זה (הועתק מויקיפדיה כעת)
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
זה באירן. https://dbs.bh.org.il/he/%D7%A7%D7%90%D7%A9%D7%90%D7%9F/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D
אם כך לא פלא כל הערות הן מצד הדין, התאריך, והנוסח. כפי שראיתי בקישור כאן מדובר על קהילה עתיקה בת 300 משפחות סך הכל.
ועם זאת לפי הנכתב, במאה ה-18 פקדו את הקהילה שד"רים מארץ-ישראל" וכידוע שהשדר"ים השפיעו מתורתם בארצות נכר, האם הם סדרו את הכתובה? או לכה"פ היו מודעים לנוסח הכתובה?
 

יהודה1

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כפי הנראה בסופרים העשויין להתלמד עסקינן.
אתה מתכוין ברצינות. לא נראה שיעשו כתובה מעוטרת בשביל זה. (אולי גם עשו טיוטה בשביל הדפוס)
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
דרומאי אמר:
כפי הנראה בסופרים העשויין להתלמד עסקינן.
אתה מתכוין ברצינות. לא נראה שיעשו כתובה מעוטרת בשביל זה. (אולי גם עשו טיוטה בשביל הדפוס)
אני מלמד זכות עליהם, כי הכתובה הזאת מלאה שגיאות וכמעט מזויפת מתוכה
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כפי הנראה בסופרים העשויין להתלמד עסקינן.
ולשם מה נועדו החתימות?
בין השאר כפי שכבר הער', צריך לקחת בחשבון שאנו מדברים כאן על קהילה זניחה שמנתה סך הכל 300 משפחות, וכפי הידוע בערי פרס בשונה משאר ערי המזרח כמו בבל וכדו' הת"ח לא היו מצויים לרוב, בפרט בקהילות קטנות.
 

דרומאי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
דרומאי אמר:
כפי הנראה בסופרים העשויין להתלמד עסקינן.
ולשם מה נועדו החתימות?
בין השאר כפי שהעי' צריך לקחת בחשבון שאנו מדברים כאן על קהילה זניחה שמנתה סך הכל 300 משפחות, וכפי הידוע בערי פרס בשונה משאר ערי המזרח כמו בבל וכדו' הת"ח לא היו מצויים לרוב, בפרט בקהילות קטנות.
החתימות הם של הסופרים שחתמו כעדים. יתכן שבכוונה נקטו תאריך לא קיים כדי למנוע שימוש שלא כדין.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
הכהן אמר:
מה דעת חו"ר אתרא הדין על מציאה זו?
אחרי שדנו כאן החברים לאורך ולרוחב במציאה של מר, מן הראוי שגם מר יתיחס לשאלה מנין המציאה? באיזה נסיבות היא נכתבה וכו', כל מה שדנו כאן. וזו דרך הגונה.
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
הפקדתי שומרים אמר:
הכהן אמר:
מה דעת חו"ר אתרא הדין על מציאה זו?
אחרי שדנו כאן החברים לאורך ולרוחב במציאה של מר, מן הראוי שגם מר יתיחס לשאלה מנין המציאה? באיזה נסיבות היא נכתבה וכו', כל מה שדנו כאן. וזו דרך הגונה.
אין לי כל מושג. מצאתי את זה בחיפוש "כתובה" בפינטרסט...
 
חלק עליון תַחתִית