הלכה למעשה בשפה ברורה

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
יש לומר, שלא קנה את עליית שלישי, אלא את עליית ישראל הראשונה...
וכי גם אם קנה שעון וחשב שקונה את השעון היחיד בחנות והתברר שהיו אחרים שלא ידע מהם גם נאמר ש"לא קנה את השעון ההוא" אלא "השעון היחיד שיש בחנות", וממילא יש כאן מקח טעות?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
יש לומר, שלא קנה את עליית שלישי, אלא את עליית ישראל הראשונה...
וכי גם אם קנה שעון וחשב שקונה את השעון היחיד בחנות והתברר שהיו אחרים שלא ידע מהם גם נאמר ש"לא קנה את השעון ההוא" אלא "השעון היחיד שיש בחנות", וממילא יש כאן מקח טעות?
הא לא דמי אלא להא...
אדם שנכנס לחנות וביקש לקנות את השעון הטוב ביותר... והתברר שהיו שעונים טובים יותר....
י"ל, דלא קנה את עליית שלישי אלא את עליית ישראל הראשונה...
(ושמא יש לחלק בין שבת ויו"ט ור"ח ליום חול, שאז לא מוכח, ויכול המוכר לטעון שקנה עליית ישראל, אלא שזו היא העלייה היחידה)
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
משה נפתלי אמר:
רבינא אמר:
לא ראיתי שמקפידים.
ברם, מעשה היה באדם שקנה עליית שלישי במאתים ש"ח, אך הואיל ולא היה שם כהן עלו לפניו שני ישראלים, ומאחר שכן מאן הקונה לשלם, בטענה: מקח טעות הוא כיין ונמצא חומץ! שהרי במקום שאין כהן – העלייה הנכבדה היא עליית ראשון, ונמצאתי עולה לעלייה פשוטה.
ובא מעשה לפני הגרי"ב דסקל, ופטר את הקונה מלשלם (מצד הדין), על יסוד פסק זה של רש"י.
מי שקנה שעון בחנות, וחשב שזה השעון הכי יוקרתי שיש בחנות, ואח"כ התברר לו שיש 2 שעונים יותר יוקרתיים, האם גם יהיה פטור מלשלם כי זה מקח טעות?
לא דמי. כאן עיקר החשיבות שבשלישי שהיא העלייה הראשונה. ויתכן שמן הדין היה ליתן לו לקרות ראשון, אך עכ"פ הוא קנה 'ראשון' ולא 'שלישי', שכן אם יש כהן השלישי הוא הראשון, ולכן צדק הרב דסקל.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
גדולי ישראל וחכמיהם שותים מים לפני הבדלה.
ראה 'ספר המנהגים - חב"ד' ע' 35, וככל הידוע לי - כך נוהגים חכמי המקובלים כולם.
בסי' רצא לא בא הכה"ח אלא לאפוקי קודם ביה"ש, דאל"כ הרי עשית אותו כסותר עצמו (כ"כ הגר"מ מאזוז ב'אור תורה' גל' שצח ע' רכה, ופשוט).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
הא לא דמי אלא להא...
אדם שנכנס לחנות וביקש לקנות את השעון הטוב ביותר... והתברר שהיו שעונים טובים יותר....
י"ל, דלא קנה את עליית שלישי אלא את עליית ישראל הראשונה...
כבר כתבתי את זה מקודם:
יושב אוהלים אמר:
משה נפתלי אמר:
רבינא אמר:
לא ראיתי שמקפידים.
ברם, מעשה היה באדם שקנה עליית שלישי במאתים ש"ח, אך הואיל ולא היה שם כהן עלו לפניו שני ישראלים, ומאחר שכן מאן הקונה לשלם, בטענה: מקח טעות הוא כיין ונמצא חומץ! שהרי במקום שאין כהן – העלייה הנכבדה היא עליית ראשון, ונמצאתי עולה לעלייה פשוטה.
ובא מעשה לפני הגרי"ב דסקל, ופטר את הקונה מלשלם (מצד הדין), על יסוד פסק זה של רש"י.
מי שקנה שעון בחנות, וחשב שזה השעון הכי יוקרתי שיש בחנות, ואח"כ התברר לו שיש 2 שעונים יותר יוקרתיים, האם גם יהיה פטור מלשלם כי זה מקח טעות?
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
אכן, והוא מוסף ע''ז 'וכן עמא דבר', נראה שכן נהגו לשתות שלא בביה''ש.
כאמור, היינו קודם ביה"ש.
 
דרומאי אמר:
כל ימי גדלתי בין החכמים ולא ראיתי נמנעים משתיית מים קודם הבדלה, אדרבה ראיתי הרבה מהם שותים מים קודם הבדלה.
אחר המחילה, ג"א גדלתי בצל כו"כ חכמים, ובפירוש ראיתי שמנעו עצמם מלשתות מים.
השאלה היא מי הם החכמים שביניהם גדל מר, ומהי שיטתם בפסיקה ע"פ נסתר (וכן, אם יורשה - ראוי לברר מה הי' מצבם הרפואי, ואם לא הי' בכך צורך גדול).
 

דרומאי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
קדמא ואזלא אמר:
אכן, והוא מוסף ע''ז 'וכן עמא דבר', נראה שכן נהגו לשתות שלא בביה''ש.
כאמור, היינו קודם ביה"ש.
 
דרומאי אמר:
כל ימי גדלתי בין החכמים ולא ראיתי נמנעים משתיית מים קודם הבדלה, אדרבה ראיתי הרבה מהם שותים מים קודם הבדלה.
אחר המחילה, ג"א גדלתי בצל כו"כ חכמים, ובפירוש ראיתי שמנעו עצמם מלשתות מים.
השאלה היא מי הם החכמים שביניהם גדל מר (וכן, אם יורשה - ראוי לברר מה הי' מצבם הרפואי, ואם לא הי' בכך צורך גדול).
מי הם שמנעו עצמם ממים?
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
הא לא דמי אלא להא...
אדם שנכנס לחנות וביקש לקנות את השעון הטוב ביותר... והתברר שהיו שעונים טובים יותר....
י"ל, דלא קנה את עליית שלישי אלא את עליית ישראל הראשונה...
כבר כתבתי את זה מקודם:
יושב אוהלים אמר:
משה נפתלי אמר:
 
ברם, מעשה היה באדם שקנה עליית שלישי במאתים ש"ח, אך הואיל ולא היה שם כהן עלו לפניו שני ישראלים, ומאחר שכן מאן הקונה לשלם, בטענה: מקח טעות הוא כיין ונמצא חומץ! שהרי במקום שאין כהן – העלייה הנכבדה היא עליית ראשון, ונמצאתי עולה לעלייה פשוטה.
ובא מעשה לפני הגרי"ב דסקל, ופטר את הקונה מלשלם (מצד הדין), על יסוד פסק זה של רש"י.
מי שקנה שעון בחנות, וחשב שזה השעון הכי יוקרתי שיש בחנות, ואח"כ התברר לו שיש 2 שעונים יותר יוקרתיים, האם גם יהיה פטור מלשלם כי זה מקח טעות?


ומה יהיה הדין באם היה מונח במקום שבו נמצא השעון הטוב ביותר? ונתברר שלא היה השעון הטוב ביותר...
אם רק חשב, י"ל דהוי דברים שבלב... אך כאן? לכה"פ הוא בלבו ובלב כל אדם, ואכן ביום חול י"ל דאי"ז מוכח.... אך ברור שהקונה עליית שלישי בשבתות וימים טובים, מעוניין בחשיבות שבעליית השלישי...
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
לא דמי. כאן עיקר החשיבות שבשלישי שהיא העלייה הראשונה. ויתכן שמן הדין היה ליתן לו לקרות ראשון, אך עכ"פ הוא קנה 'ראשון' ולא 'שלישי', שכן אם יש כהן השלישי הוא הראשון, ולכן צדק הרב דסקל.
כבר הובא רעיון זה לעיל, וכבר הקשנו עליו דמאי חזית ש"עיקר החשיבות שבשלישי שהיא העלייה הראשונה", ולא שזה היחיד (בימי חול) שפנוי לעליית ישראל?
 

דרומאי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
דרומאי אמר:
במחילה, מנהג בורים ועמי הארצות. גדולי ישראל וחכמיהם שותים מים לפני הבדלה.
אחר המחילה, את התארים ישמור נא מר להזדמנויות אחרות.
ראה 'ספר המנהגים - חב"ד' ע' 35, וככל הידוע לי - כך נוהגים חכמי המקובלים כולם.
בסי' רצא לא בא הכה"ח אלא לאפוקי קודם ביה"ש, דאל"כ הרי עשית אותו כסותר עצמו (כ"כ הגר"מ מאזוז ב'אור תורה' גל' שצח ע' רכה, ופשוט).
מחקתי את הביטוי החריף, שנכתב בתמימות ומתוך חוסר הכירות את מנהג חב"ד.
אך מה שביאר בדעת כף החיים תמוה, הא מיירי באיסור שתיה קודם הבדלה, וכי קודם בין השמשות זמן הבדלה הוא כלל.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
מחקתי את הביטוי החריף, שנכתב בתמימות ומתוך חוסר הכירות את מנהג חב"ד.
אך מה שביאר בדעת כף החיים תמוה, הא מיירי באיסור שתיה קודם הבדלה, וכי קודם בין השמשות זמן הבדלה הוא כלל.
א. כאמור, אין זה 'מנהג חב"ד' - אלא פסיקת כל חכמי המקובלים, להלכה ולמעשה.
ב. הכוונה היא שזמן האיסור - לדעת האריז"ל - אינו מתחיל תיכף אחר מנחה, אלא רק בשקיעת החמה.
ג. עכצ"ל כן, דאל"ה נמצאת סתירה בין עדות הגריח"ז על המנהג למש"כ הכה"ח; אלא פשיטא דמיירי קודם ביה"ש.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יצויין כי שמעתי מהרבי מאמשינוב בענין המנהג שלא לשתות מים בין השמשות, שאין סודה בכלל, וכמו שמצינו לענין תקופה.
ולפי זה, לענין קודם הבדלה יש להקל גם להמקובלים בשתיית סודה.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
א. יצויין כי שמעתי מהרבי מאמשינוב בענין המנהג שלא לשתות מים בין השמשות, שאין סודה בכלל, וכמו שמצינו לענין תקופה.
ב. ולפי זה, לענין קודם הבדלה יש להקל גם להמקובלים בשתיית סודה.
א. יצויין שאין זה מוסכם....
ב. אך שמא סודה אינו כמים לענין שתיה קודם הבדלה...
 

דרומאי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
דרומאי אמר:
א. יצויין כי שמעתי מהרבי מאמשינוב בענין המנהג שלא לשתות מים בין השמשות, שאין סודה בכלל, וכמו שמצינו לענין תקופה.
ב. ולפי זה, לענין קודם הבדלה יש להקל גם להמקובלים בשתיית סודה.
א. יצויין שאין זה מוסכם....
ב. אך שמא סודה אינו כמים לענין שתיה קודם הבדלה...
ב. גם זה שמעתי מפיו שמותר, וכן הוא נוהג.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
דור המלקטים - סודה.JPG

וראה המצו"ב:סודה קודם הבדלה.pdf
אך לא הבנתי למה במסקנתו כתב שעל פי האר"י אין לשתות גם סודה קודם הבדלה, כפי הנראה שהבין טעם חומרת האר"י שלא לסמוך על היתר המפורש בגמרא, ואינו אלא טעמו משום סכנה וכו', וממילא יש לדון להתיר בסודה למי שמתיר במת ובתקופה.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
למה במסקנתו כתב שעל פי האר"י אין לשתות גם סודה קודם הבדלה
כי העלה דהוי כמים ממש.
 
דרומאי אמר:
וממילא יש לדון להתיר בסודה למי שמתיר במת ובתקופה.
צ"ע מהו הנדון. הרי ממנ"פ, אם אינן מים - אסורים מדין שאר משקין...
 

דרומאי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
דרומאי אמר:
למה במסקנתו כתב שעל פי האר"י אין לשתות גם סודה קודם הבדלה
כי העלה דהוי כמים ממש.
 
דרומאי אמר:
וממילא יש לדון להתיר בסודה למי שמתיר במת ובתקופה.
צ"ע מהו הנדון. הרי ממנ"פ, אם אינן מים - אסורים מדין שאר משקין...
דא עקא. ודאי שהן מים, אך מים בתוספת משהו כבר יש לומר שאין לאסור משום סכנה, וכמו שהביא הוא בעצמו נדון לענין תקופה וכו'.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
וכמו שהביא הוא בעצמו נדון לענין תקופה וכו'.
הצדק עם מר, וכנראה שאכן הבין משום מה דחומרת האריז"ל היא שלא לסמוך על היתרים בכה"ג. וילע"ע בזה.

גם צ"ע בכלל ביסוד ההיתר ד'שם לואי', אך באמת אכ"מ.
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
רבינא אמר:
לא ראיתי שמקפידים.
ברם, מעשה היה באדם שקנה עליית שלישי במאתים ש"ח, אך הואיל ולא היה שם כהן עלו לפניו שני ישראלים, ומאחר שכן מאן הקונה לשלם, בטענה: מקח טעות הוא כיין ונמצא חומץ! שהרי במקום שאין כהן – העלייה הנכבדה היא עליית ראשון, ונמצאתי עולה לעלייה פשוטה.
ובא מעשה לפני הגרי"ב דסקל, ופטר את הקונה מלשלם (מצד הדין), על יסוד פסק זה של רש"י.
מיהו הגרי"ב דסקל ?
 
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
בלויא אמר:
ד מנחם אב.
במוצ"ש הקרובה מברכים בורא מאורי האש, למרות שעדיין לא מבדילים.
לפני שעושים מלאכה או חולצים נעליים אומרים ברוך המבדיל בין קודש לחול.
א. ילדים אוכלים ללא הבדלה.
ב. אישה שאינה צמה תבדיל לעצמה. עדיף, אם אפשר, שבעלה יבדיל לה והיא תשתה היין.
ג. מי שמבדיל בט"ב כי צריך לאכול, כדאי שיבדיל על בירה לבנה. אם קשה לו אפשר גם על יין.
ד. למרות שע"פ סוד יש ענין לא לשתות מים לפני הבדלה, השנה אין ענין זה, ותיכף שיצא הצום אפשר לשתות מים.
אישה שבעלה מאחר לבוא מבית הכנסת במוצאי ט"ב, והיא צמה, ולא מספיק לה לשתות מים, יכולה להבדיל לעצמה.

תגובות והערות/הארות יתקבלו בשמחה 


א. לא ידעתי טעם לזה, אם הגעו לחינוך למה לא יבדילו לעצמם. וכן אני נוהג.
ב. למה עדיף שבעלה יבדיל לה? ואדרבה, יש לחשוש כיון שהוא מתענה שמא אינו יכול להבדיל על היין דהוי כנזיר.
ג. להלכה נוקטים שעדיף יין מחמר מדינה, יש לחשוש שאין חמר מדינה בזמננו.
ד. לא ידעתי מקור לאיסור שתיית מים קודם הבדלה על פי סוד.
יישר כח גדול על התגובות.
א. בפסקי תשובות סי' תקנו הע' 31 הביא כמה מקורות לזה.
ב. נא יעיין מר שם הע' 27. גם יוכל לעיין אם ירצה בקובץ שצירף הרב @לבי במערב.
ג. שומע. בפסקי תשובות (שם) נקט כך, וכך גם שמעתי ממורה הוראה שליט"א.
כאמור בהודעתי הפותחת את הנושא [נא יעיין שם מר] אין מטרתי להכריע
[גם כי זה יותר ממגוחך שאני יכריע, כי לב יודע מרת כו',
וגם כי ידועה הגמ' שלא ימצאו משנה ברורה והלכה ברורה במקום אחד].
כנראה השיקול שלהם הוא, שעדיף לסמוך על השיטות שיש לנו חמר מדינה, כדי לא לשתות יין בט"ב.
ד. ציינו כאן כמה מ"מ בזה, גם ציינו כאן לאשכול אחר הדן בנושא.
איפה שאני גדלתי ראיתי הרבה ת"ח שפשוט להם לא לשתות מים עד אחר הבדלה, ונהרא נהרא ופשטיה.
 
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
ה אב, יומ"ד דהאר"י החי. זיע"א.
בשונה מיום כיפור, בו יש מצוה להוסיף מן החול על הקודש,
בתשעה באב אין כזה דבר, והצום מתחיל משקיעת החמה.
יש להוסיף כמה דקות, כדי להיות בטוחים בזמן, כי יש הבדלים בין הלוחות [וגם בין השעונים..].
 

דרומאי

משתמש ותיק
בלויא אמר:
ה אב, יומ"ד דהאר"י החי. זיע"א.
בשונה מיום כיפור, בו יש מצוה להוסיף מן החול על הקודש,
בתשעה באב אין כזה דבר, והצום מתחיל משקיעת החמה.
יש להוסיף כמה דקות, כדי להיות בטוחים בזמן, כי יש הבדלים בין הלוחות [וגם בין השעונים..].
דעת הרמב"ם בפי' המשנה בתענית דיש תוספת לתשעה באב.
 
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
בלויא אמר:
ה אב, יומ"ד דהאר"י החי. זיע"א.
בשונה מיום כיפור, בו יש מצוה להוסיף מן החול על הקודש,
בתשעה באב אין כזה דבר, והצום מתחיל משקיעת החמה.
יש להוסיף כמה דקות, כדי להיות בטוחים בזמן, כי יש הבדלים בין הלוחות [וגם בין השעונים..].
דעת הרמב"ם בפי' המשנה בתענית דיש תוספת לתשעה באב.
תודה. לא ידעתי.
כמדובר לעיל כמ"פ, המטרה פה זה הלכה למעשה.
ייש"כ.
 
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
באמת קשה על הרמב"ם מראיית הרמב"ן מגמ' ערוכה דפסחים נד, וראיתי פעם באיזה אחרון לדחוק בכוונת הרמב"ם [וגם ביד הא לכ"כ]
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בלויא אמר:
ד מנחם אב.
במוצ"ש הקרובה מברכים בורא מאורי האש, למרות שעדיין לא מבדילים.

אישה שאינה צמה תבדיל לעצמה. עדיף, אם אפשר, שבעלה יבדיל לה והיא תשתה היין.
מי שמבדיל בט"ב כי צריך לאכול, כדאי שיבדיל על בירה לבנה. אם קשה לו אפשר גם על יין.

תגובות והערות/הארות יתקבלו בשמחה 

דעות נוספות.
 

בלויא

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
בלויא אמר:
ד מנחם אב.
במוצ"ש הקרובה מברכים בורא מאורי האש, למרות שעדיין לא מבדילים.

אישה שאינה צמה תבדיל לעצמה. עדיף, אם אפשר, שבעלה יבדיל לה והיא תשתה היין.
מי שמבדיל בט"ב כי צריך לאכול, כדאי שיבדיל על בירה לבנה. אם קשה לו אפשר גם על יין.

תגובות והערות/הארות יתקבלו בשמחה 

דעות נוספות.
יישר כח 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
באמת קשה על הרמב"ם מראיית הרמב"ן מגמ' ערוכה דפסחים נד, וראיתי פעם באיזה אחרון לדחוק בכוונת הרמב"ם [וגם ביד הא לכ"כ]


לא הבנתי היטב ראיה, ומה קשה משם יותר מהמשנה במגילה.
 
 
חלק עליון תַחתִית