שאלה מעניינת בחושן משפט

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
אבל לשיטתך שבהכנסת מטבע קונים פחית אז גם כשלא הוציא מטבע הרי הוא קנה את הפחית כאשר הכניס את כספו, ועכשיו שזה יצא, יצא פחית של הראששון, והפחית שקנה השני לא יצא.
קונים פחית רק כשהיא יוצאת, משום שההוצאה נעשתה על ידי הכנסת המטבע.
תחשוב שהיה מדובר במוכר במכולת, והראשון שילם ולא לקח פחית מהמקרר, והשני שילם ולקח פחית מהמקרר [במשיכה, לא בהגבהה!]- ואז נחרבה המכולת. האם הראשון יכול לחטוף את הפחית מהשני?
אני הקשתי על מי שאמר שהקנין הוא בכסף או בסטומתא. לא דיברתי על משיכה. [לא הבנתי בסיפור שבחנות למה רצית בדווקא שיהיה במשיכה ולא בהגבהה].
כי במשיכה הוא לא קונה בתוך החנות, רציתי דוקא מקרה שהוא לא עשה קנין.
 
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
פותח הנושא
עתה חזרתי וראיתי שהתפתח דיון מענין
גם אם נאמר כלפי הפחית אולי יש מקום לדון דהוי קנין כסף או שיטומתא, אך כלפי העודף הרי הוא חוב, [ול"ש בחוב כזה בע"ח מוקדם כלל], וגדר הדברים הוא דהמכונה הוא כחצירו של הלוה שמעמיד הכסף במכונה שיוכל ליקח ממנו המלוה, וכל עוד שלא נלקח מהמכונה ה"ה נמצא בחצירו של בעל המכונה [חצר שאינה משתמרת אך לא יצאה מרשותו], ונמצא דיש כאן כסף שהועמד לפרע"ח אך למה לא יוכל השני לתפוס דהא הוא ג"כ בע"ח, [ויש לדון בחו"מ סי' נח גבי תפיסה מן השומר]
 

חפר

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
עתה חזרתי וראיתי שהתפתח דיון מענין
גם אם נאמר כלפי הפחית אולי יש מקום לדון דהוי קנין כסף או שיטומתא, אך כלפי העודף הרי הוא חוב, [ול"ש בחוב כזה בע"ח מוקדם כלל], וגדר הדברים הוא דהמכונה הוא כחצירו של הלוה שמעמיד הכסף במכונה שיוכל ליקח ממנו המלוה, וכל עוד שלא נלקח מהמכונה ה"ה נמצא בחצירו של בעל המכונה [חצר שאינה משתמרת אך לא יצאה מרשותו], ונמצא דיש כאן כסף שהועמד לפרע"ח אך למה לא יוכל השני לתפוס דהא הוא ג"כ בע"ח, [ויש לדון בחו"מ סי' נח גבי תפיסה מן השומר]
השני הוא בעל חוב מאוחר, לכן יכול לעכב את השני מלתפוס
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
כסף אינו קונה במטלטלין, וגם אם כן בוודאי אינו קונה כסף, ולכן אינו אלא חוב, והראשון בעל חוב מוקדם.


לשיטת רש"י נשאר הקנין דאורייתא (ואפשר לקדש בזה אשה) ולכן יש "מי שפרע".
אני הבנתי שכוונת הרב @דרומאי לגבי הפחית ולא לגבי העודף (לגבי העודף הוא כתב בהמשך דבריו).
גם אם לענין קידושין לא מהני הקנין כסף ודלא כרש"י, עדיין הוא כבר קרוי לוקח ואין יכול לתפוס ממטלטלין משועבדים.
 
מה המקור לדבריכם ?
 

בשלמא

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
הדיון מבוסס כמובן על ההנחה שהספק אינו עומד לדיון, כלומר האברך שקנה שני את הפחיות מאמין או שהוא ראה בעצמו שהמכונה לא החזירה עודף לראשון.
אם נניח שהטענה הממונית של הקונה הראשון הוא בעצם עם בעל המכונה (ואם יתבע ממנו נהוג לשלם), ולא עם הקונה השני, אזי מה לי אם השני ראה או לא ראה.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
אם נניח שהטענה הממונית של הקונה הראשון הוא בעצם עם בעל המכונה (ואם יתבע ממנו נהוג לשלם), ולא עם הקונה השני מה לי אם השני ראה או לא ראה.
הנקודה הוא שבאמת הממון הועמד כפרעון חובו של השני, ובחו"מ נקרא זה בשם 'אפותיקי מפורש', ואחר שיתפוס הראשון להממון שוב לא יוכל השני לבוא לבעל המכונה ולקבל כספו כי באמת בעל המכונה נפטר ממנו במה שהעמיד לו הפרעון מכבר, והוא אינו צריך להאמין לסיפורי הראשון שלא הוחזר כו', ולכן נמצא דע"י תפיסת הראשון מפסיד השני את כספו, והנה אם השני אינו יודע כלל מסיפורו של ראשון ודאי יכול לומר שאינו מאמינו ומהיכ"ת שיפסיד ממונו בשיל כך, [אף שזה אינו שולל את זכותו של הראשון מצ"ע כמובן], אך הנידון הוא באם השני מאמין או יודע שהראשון באמת ג"כ בע"ח, אך כאן ע"י תפיסת הראשון יפסיד הוא את חובו, אם יכול לעכב על הראשון מלתפוס בטענת 'מה לי ולך' המבואר בסי' נח
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
במשיכה הוא לא קונה בתוך החנות, רציתי דוקא מקרה שהוא לא עשה קנין.
אדרבה אם לא עשה קנין למה שלא יקחנו אחר [אם לא משום עני המהפך בחררה, שאינה נוגע לעניננו] אתמהה.
 

בשלמא

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
בשלמא אמר:
אם נניח שהטענה הממונית של הקונה הראשון הוא בעצם עם בעל המכונה (ואם יתבע ממנו נהוג לשלם), ולא עם הקונה השני מה לי אם השני ראה או לא ראה.
הנקודה הוא שבאמת הממון הועמד כפרעון חובו של השני, ובחו"מ נקרא זה בשם 'אפותיקי מפורש', ואחר שיתפוס הראשון להממון שוב לא יוכל השני לבוא לבעל המכונה ולקבל כספו כי באמת בעל המכונה נפטר ממנו במה שהעמיד לו הפרעון מכבר, והוא אינו צריך להאמין לסיפורי הראשון שלא הוחזר כו', ולכן נמצא דע"י תפיסת הראשון מפסיד השני את כספו, והנה אם השני אינו יודע כלל מסיפורו של ראשון ודאי יכול לומר שאינו מאמינו ומהיכ"ת שיפסיד ממונו בשיל כך, [אף שזה אינו שולל את זכותו של הראשון מצ"ע כמובן], אך הנידון הוא באם השני מאמין או יודע שהראשון באמת ג"כ בע"ח, אך כאן ע"י תפיסת הראשון יפסיד הוא את חובו, אם יכול לעכב על הראשון מלתפוס בטענת 'מה לי ולך' המבואר בסי' נח
בזרוק חובי נדון על אפותיקי מפורש אבל כאן זה מכר.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
במשיכה הוא לא קונה בתוך החנות, רציתי דוקא מקרה שהוא לא עשה קנין.
אדרבה אם לא עשה קנין למה שלא יקחנו אחר [אם לא משום עני המהפך בחררה, שאינה נוגע לעניננו] אתמהה.
משום דיש כאן קנין סיטומתא.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
במשיכה הוא לא קונה בתוך החנות, רציתי דוקא מקרה שהוא לא עשה קנין.
אדרבה אם לא עשה קנין למה שלא יקחנו אחר [אם לא משום עני המהפך בחררה, שאינה נוגע לעניננו] אתמהה.
משום דיש כאן קנין סיטומתא.
 
אינו מובן: הרי כתב מע"כ "רציתי דוקא מקרה שהוא לא עשה קנין"
 

זריז

משתמש רגיל
אם היה מדובר ב"גברא" דחייב, אכן יש לדון מצד "תפיסה", אבל המכונה אינה "גברא", ול"ש כלפיה דין ודברים, ואם כי היא רשות המוכר שממנה שייך לקנות ג"כ, לפי התנאים בסוגיא דעביד איניש דינא לנפשיה, מ"מ כיון הקונה השני עומד מול המכונה, הרי דלא גרע מיהיב סיהרא בפ"ב דבבא בתרא, וממילא אין רשות לראשון לבא ברשותו של השני. והדין של הראשון עם "בעל המכונה" ולא עם המכונה...
 
בשלמא אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
הדיון מבוסס כמובן על ההנחה שהספק אינו עומד לדיון, כלומר האברך שקנה שני את הפחיות מאמין או שהוא ראה בעצמו שהמכונה לא החזירה עודף לראשון.
אם נניח שהטענה הממונית של הקונה הראשון הוא בעצם עם בעל המכונה (ואם יתבע ממנו נהוג לשלם), ולא עם הקונה השני, אזי מה לי אם השני ראה או לא ראה.
אישטמיתך נסכא דר"א.
 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
לכאורה אין יכול לגבות את העודף בלקיחת הפחית.
דלא עביד איניש דינא לנפשיה במקום דליכא פסידא.
ויתכן דלאו דינא הוא, דאין יכול לכופו לשלם לו בפחית (מטלטלי) כשרוצה לשלם לו כסף ומי יימר שבעל המכונה רוצה לשלם לו על חשבון הלוקח השני.

וא''כ אין צריך לזה שהראשון כבר קנה את הפחית.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש תלמודי אמר:
דלא עביד איניש דינא לנפשיה במקום דליכא פסידא.
ויתכן דלאו דינא הוא, דאין יכול לכופו לשלם לו בפחית (מטלטלי) כשרוצה לשלם לו כסף ומי יימר שבעל המכונה רוצה לשלם לו על חשבון הלוקח השני.
תפיסה מהני [רק במטלטלין יש לדון מצד מאן שם לך, וכאן לא שייך מאן שם לך מאחר ששומתו ידועה, וג"כ הוי כאכילת פירות ע"י שישתה הפחית כדכתב רבינו ירוחם]
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
איש תלמודי אמר:
דלא עביד איניש דינא לנפשיה במקום דליכא פסידא.
ויתכן דלאו דינא הוא, דאין יכול לכופו לשלם לו בפחית (מטלטלי) כשרוצה לשלם לו כסף ומי יימר שבעל המכונה רוצה לשלם לו על חשבון הלוקח השני.
תפיסה מהני [רק במטלטלין יש לדון מצד מאן שם לך]

תפיסה מהני בכל גווני, או רק כשאין רוצה לשלם ? והכא הרי ישלם לו כשיתבענו.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש תלמודי אמר:
כשאין רוצה לשלם ? והכא הרי ישלם לו כשיתבענו.
אין שום ראי' שהלוה [בעל המכונה] ישלם לו שהרי אין לו שום ראיה והוכחה נגד בעל המכונה, ואה"נ אם בעל המכונה אומר לו בהדיא שישלם לו לא יתפוס,
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
איש תלמודי אמר:
כשאין רוצה לשלם ? והכא הרי ישלם לו כשיתבענו.
אין שום ראי' שהלוה [בעל המכונה] ישלם לו שהרי אין לו שום ראיה והוכחה נגד בעל המכונה, ואה"נ אם בעל המכונה אומר לו בהדיא שישלם לו לא יתפוס,

יכול להוכיח לו ע''י שיראה לו שיש 5 ש''ח מיותרים. 
 
חלק עליון תַחתִית