פשט בגמ' יומא עה.

נתן הבבלי

משתמש ותיק
יומא עה. "תניא, אמר רבי יוסי: בוא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם. מדת בשר ודם, מקניט את חבירו - יורד עמו לחייו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, קלל את הנחש - עולה לגג מזונותיו עמו, יורד למטה - מזונותיו עמו. קלל את כנען - אוכל מה שרבו אוכל, ושותה מה שרבו שותה. קלל את האשה - הכל רצין אחריה, קלל את האדמה - הכל ניזונין הימנה".
וצ"ב אמאי לא הביאה הגמ' גם מה שקילל ה' את האיש.
 

HaimL

משתמש ותיק
לא נתקלל האדם אלא האדמה נתקללה בעבורו וזה הרי נזכר שם בגמרא.

וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַ֘עְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּ֒ךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכְלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
לא נתקלל האדם אלא האדמה נתקללה בעבורו וזה הרי נזכר שם בגמרא.

וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַ֘עְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּ֒ךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכְלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃

יפה
אבל יש עוד פסוקים של המשך קללות על האדם גופא, מה איתם?
 

HaimL

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
HaimL אמר:
לא נתקלל האדם אלא האדמה נתקללה בעבורו וזה הרי נזכר שם בגמרא.

וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַ֘עְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּ֒ךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכְלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃

יפה
אבל יש עוד פסוקים של המשך קללות על האדם גופא, מה איתם?
כל ג' פסוקי העונש על האדם הם למעשה נגזרת של קללת האדמה, למעט בסוף, שהיא גזירת המוות. אבל זו אינה קללה, אלא גזירה טבעית - כי ביום אכלך ממנו מות תמות. ומפורש בפסוק, שנתקללה האדמה בעבור האדם, בגלל שעבר על ציווי הבורא בעטיה של אשתו, ודברי הרב ודברי התלמיד וכו'
 
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
נתן הבבלי אמר:
HaimL אמר:
לא נתקלל האדם אלא האדמה נתקללה בעבורו וזה הרי נזכר שם בגמרא.

וּלְאָדָ֣ם אָמַ֗ר כִּֽי־שָׁמַ֘עְתָּ֮ לְק֣וֹל אִשְׁתֶּ֒ךָ֒ וַתֹּ֙אכַל֙ מִן־הָעֵ֔ץ אֲשֶׁ֤ר צִוִּיתִ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ אֲרוּרָ֤ה הָֽאֲדָמָה֙ בַּֽעֲבוּרֶ֔ךָ בְּעִצָּבוֹן֙ תֹּֽאכְלֶ֔נָּה כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃

יפה
אבל יש עוד פסוקים של המשך קללות על האדם גופא, מה איתם?
כל ג' פסוקי העונש על האדם הם למעשה נגזרת של קללת האדמה, למעט בסוף, שהיא גזירת המוות. אבל זו אינה קללה, אלא גזירה טבעית - כי ביום אכלך ממנו מות תמות. ומפורש בפסוק, שנתקללה האדמה בעבור האדם, בגלל שעבר על ציווי הבורא בעטיה של אשתו, ודברי הרב ודברי התלמיד וכו'

"גזירה טבעית" לשון מכובסת קצת נ"ל
 

HaimL

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
HaimL אמר:
"גזירה טבעית" לשון מכובסת קצת נ"ל
לאו דווקא. אבל אנסה לנסח את זה בלשון ברורה יותר.

עונש המיתה היה כמו גלולת רעל. הוא לא קללה, אלא תוצאה טבעית. דע כי ביום אכלך ממנו מות תמות, מפני שכך עשה הקב"ה את פרי עץ הדעת.

לעומת זאת, האדמה הייתה צריכה מטבעה לעשות פרי בלי שום טורח ויגיעה, כשם שהאישה הייתה צריכה מטבעה ללדת בנחת. העונשים האלה הם באו בקללה מכוונת, כנגד חומרת העבירה.
 
 
חלק עליון תַחתִית