סברא היא לא 'רק', סברא היא כדאורייתא, כמו שמצינו בגמ' איבע"א קרא ואיבע"א סברא, למה לי קרא סברא הוי.נחלי מים אמר:או האם זו 'רק' סברא?
כל החפצא של האין סוף, הוא שכל מה שקיים במציאות הוא רק בטל אליו, ותלוי בו, ובשלילת המצאו ישלל גם הדבר ההוא.נחלי מים אמר:האם יש מקור מן התורה או מהתנ"ך שהקב"ה יודע הכל?
הולך ללמוד אמר:סברא היא לא 'רק', סברא היא כדאורייתא, כמו שמצינו בגמ' איבע"א קרא ואיבע"א סברא, למה לי קרא סברא הוי.נחלי מים אמר:או האם זו 'רק' סברא?
לגוף השאלה, כבר ענוך.
אמת ונכון ויציב. על זה כתבתי שיש סברא. אבל השאלה היא אם יש מקור מפורש בתנ"ך?נתנאל_ב אמר:כל החפצא של האין סוף, הוא שכל מה שקיים במציאות הוא רק בטל אליו, ותלוי בו, ובשלילת המצאו ישלל גם הדבר ההוא.נחלי מים אמר:האם יש מקור מן התורה או מהתנ"ך שהקב"ה יודע הכל?
ממילא פשוט שהוא יודע, כשם שלא כתוב שהוא נמצא בכל מקום (מלא כל הארץ כבודו, מה עם מה שאינו הארץ?).
ואם לא יידע משהו מסויים, הרי הוא מוגבל ולא א"ס, וזה לא ייתכן.
בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ צוֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים (משלי טו, ג).נחלי מים אמר:האם יש מקור מן התורה או מהתנ"ך שהקב"ה יודע הכל?
אם לומדים את זה מפסוק, הרי שמשמע שבלי הפסוק לא היינו יודעים את זה ולכן הוצרכה התורה לכתוב, וכמו שרמז הרב @הולך ללמוד שליט"א.נחלי מים אמר:אמת ונכון ויציב. על זה כתבתי שיש סברא. אבל השאלה היא אם יש מקור מפורש בתנ"ך?
בנוגע לידיעת העתידות:נחלי מים אמר:האם יש מקור מן התורה או מהתנ"ך שהקב"ה יודע הכל?
עוד יש ליישב בפשיטות, שפשוט נכתב מה האמת, שהקב"ה רואה הכל ויודע הכל, ונכתב בהקשרים מסויימים, אך לא נכתב במיוחד כדי ללמד אותנו את עניין זה.נדיב לב אמר:חלק ניכר מהפסוקים אפשר לייחס בנקל כלפי ידיעת מעשי ומחשבות בני אדם וכיו"ב, ועדיין אינם ראייה לבריאה בכללותה לפרטי נבריאה בכל עת ורגע. ומשכך יפה לפרש את הפסוקים -שבא על הבריאה לפרטיה בלי יוצא מן הכלל- מכח הסברא שכתב לעיל מכובדי @נתנאל_ב.
הרי זה מורה רק על ידיעת המציאותפינחס רוזנצוויג אמר:והיסוד העשירי שהוא יתעלה יודע מעשה בני אדם ולא הזניחם, ולא כדעת האומר עזב ה' את הארץ, אלא כמו שאמר גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני האדם, ואמר וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, ואמר זעקת סדום ועמורה כי רבה, הרי אלו מורים על היסוד העשירי הזה.
והאומר סברא היא ואין צריך לפסוק
אישטמתיה מתני' ריש פרק חלק, האומר אין תחיית המתים מן התורה
שם איירי באומר שאין תחיית המתים כלל. וכן שאינה כתובה בתורה, וממילא אינה אמת.פינחס רוזנצוויג אמר:והאומר סברא היא ואין צריך לפסוק
אישטמתיה מתני' ריש פרק חלק, האומר אין תחיית המתים מן התורה
ישר כחחושב מבחוץ אמר:היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם
המצפה לישועת ה' אמר:נביא עוד פסוק אחד בנוגע לידיעת דרכי בני אדם.
גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו (ירמיה ל"ב י"ט)
בנוגע לשאר הדברים בבריאה, ידוע שדעת הרמב"ם (במוה"נ) ועוד ראשונים, שיש עליהם השגחה כללית בלבד לקיום המין, ולא השגחה פרטית, ואכמ"ל, וכיון שכך לא יתכן שיהיה פסוק מפורש האומר שיש השגחה פרטית על כל דבר בעולם.
אמנם ודאי שהדרך הסלולה שהתקבלה בכלל ישראל היא, שיש ידיעה והשגחה פרטית על כל דבר, אמנם כיון שיש כאלו דעות, לא יתכן שיהיו בנושא זה פסוקים מפורשים.
נתנאל_ב אמר:שם איירי באומר שאין תחיית המתים כלל. וכן שאינה כתובה בתורה, וממילא אינה אמת.פינחס רוזנצוויג אמר:והאומר סברא היא ואין צריך לפסוק
אישטמתיה מתני' ריש פרק חלק, האומר אין תחיית המתים מן התורה
וגם האומר שאינה צריכה לפסוק, כן סובר שיש פסוק שניתן להוכיח ממנו את תחיית המתים, וכן את זה שהקב"ה מדבר.
רק שסובר שגם לולי הפסוק היינו מאמינים בזה, ולא מוכרחים בדווקא את הפסוק כדי לדעת את דבר זה.
ופשוט שהאמונה בי"ג עיקרים, לא כוללת להאמין שלולי פסוק מפורש זה, לא היינו אומרים אותם.
מקור מקורי בהחלט...שינובה אמר:הוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל ...
יש על הידיעה של הקבה שרשור גדול על הנושא האם הקבה הפקיע את ידיעתו בנושא יראת שמים כאשר ברא את העולם .נחלי מים אמר:האם יש מקור מן התורה או מהתנ"ך שהקב"ה יודע הכל?
או האם זו 'רק' סברא?
אני בטוח שיש אך אינני זוכר (לבושתי)...
לא תמיד מי שיוצר יודע הכל . ולכן אין הוכחה מהפסוק . מבין גם זה לא ידיעה .מ אלישע אמר:ישר כחחושב מבחוץ אמר:היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם
והסבירו שיוצר את הלב ואת המחשבה ואת העתיד.
וכיון שהוא יוצרה הוא יודע.