האלקים יודע הכל- היכן כתוב?

נחלי מים

משתמש ותיק
האם יש מקור מן התורה או מהתנ"ך שהקב"ה יודע הכל?

או האם זו 'רק' סברא?

אני בטוח שיש אך אינני זוכר (לבושתי)...
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
נחלי מים אמר:
האם יש מקור מן התורה או מהתנ"ך שהקב"ה יודע הכל?
כל החפצא של האין סוף, הוא שכל מה שקיים במציאות הוא רק בטל אליו, ותלוי בו, ובשלילת המצאו ישלל גם הדבר ההוא.
ממילא פשוט שהוא יודע, כשם שלא כתוב שהוא נמצא בכל מקום (מלא כל הארץ כבודו, מה עם מה שאינו הארץ?).
ואם לא יידע משהו מסויים, הרי הוא מוגבל ולא א"ס, וזה לא ייתכן.
 

נחלי מים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הולך ללמוד אמר:
נחלי מים אמר:
או האם זו 'רק' סברא?
סברא היא לא 'רק', סברא היא כדאורייתא, כמו שמצינו בגמ' איבע"א קרא ואיבע"א סברא, למה לי קרא סברא הוי.

לגוף השאלה, כבר ענוך.


בדיוק היא לא רק סברא אז כתבתי ככה 'רק' להדגיש שאין זה גריעותא.

לגוף השאלה לא מספיק - הרב @חושב מבחוץ  רק הוכיח שהקב"ה יודע כל מעשי בני אדם אבל לא הוכיח מקרא שהוא יודע הכל?
 
 

נחלי מים

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתנאל_ב אמר:
נחלי מים אמר:
האם יש מקור מן התורה או מהתנ"ך שהקב"ה יודע הכל?
כל החפצא של האין סוף, הוא שכל מה שקיים במציאות הוא רק בטל אליו, ותלוי בו, ובשלילת המצאו ישלל גם הדבר ההוא.
ממילא פשוט שהוא יודע, כשם שלא כתוב שהוא נמצא בכל מקום (מלא כל הארץ כבודו, מה עם מה שאינו הארץ?).
ואם לא יידע משהו מסויים, הרי הוא מוגבל ולא א"ס, וזה לא ייתכן.
אמת ונכון ויציב. על זה כתבתי שיש סברא. אבל השאלה היא אם יש מקור מפורש בתנ"ך?

לגבי מה שהוא נמצא בכל מקום יש קצת רמז בפסוק הנה מקום אתי.
 
 

אורח

משתמש ותיק
נחלי מים אמר:
האם יש מקור מן התורה או מהתנ"ך שהקב"ה יודע הכל?
בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ צוֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים (משלי טו, ג).
עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים (זכריה ד, י).
ה' יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם (תהלים צד, יא).
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
נחלי מים אמר:
אמת ונכון ויציב. על זה כתבתי שיש סברא. אבל השאלה היא אם יש מקור מפורש בתנ"ך?
אם לומדים את זה מפסוק, הרי שמשמע שבלי הפסוק לא היינו יודעים את זה ולכן הוצרכה התורה לכתוב, וכמו שרמז הרב @הולך ללמוד שליט"א.
ואדרבה, מצינו שהגמ' שואלת על הפסוק "ל"ל קרא, סברא הוא"!
ואם יהיה פסוק, יהיה קושיא למה נכתב, הרי סברא פשוטה היא. ונצטרך ליישב שהפסוק בא לומר את עניין זה.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
נחלי מים אמר:
האם יש מקור מן התורה או מהתנ"ך שהקב"ה יודע הכל?
בנוגע לידיעת העתידות:
"מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, וּמִקֶּדֶם אֲשֶׁר לֹא נַעֲשׂוּ אֹמֵר..." (ישעיה מו, י).
מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ אֲנִי ה' רִאשׁוֹן וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא (שם מא, ד).

וכן מכל הנושא של נבואה המפורשת בכתוב מובן שהקב"ה יודע את העתידות.
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
איוב פרק לז פסוק ז
בְּיַד־כָּל־אָדָ֥ם יַחְתּ֑וֹם לָ֝דַ֗עַת כָּל־אַנְשֵׁ֥י מַעֲשֵֽׂהוּ:
תלמוד בבלי מסכת תענית דף יא עמוד א
מלמד שבשעת פטירתו של אדם לבית עולמו כל מעשיו נפרטין לפניו, ואומרים לו: כך וכך עשית במקום פלוני ביום פלוני, והוא אומר הן ואומרים לו: חתום! וחותם, שנאמר ביד כל אדם יחתום. ולא עוד, אלא שמצדיק עליו את הדין ואומר להם: יפה דנתוני לקיים מה שנאמר למען תצדק בדברך.

דברי הימים א פרק כח פסוק ט
וְאַתָּ֣ה שְׁלֹמֹֽה־בְנִ֡י דַּע֩ אֶת־אֱלֹהֵ֨י אָבִ֜יךָ וְעָבְדֵ֗הוּ בְּלֵ֤ב שָׁלֵם֙ וּבְנֶ֣פֶשׁ חֲפֵצָ֔ה
כִּ֤י כָל־לְבָבוֹת֙ דּוֹרֵ֣שׁ יְקֹוָ֔ק וְכָל־יֵ֥צֶר מַחֲשָׁב֖וֹת מֵבִ֑ין
אִֽם־תִּדְרְשֶׁ֙נּוּ֙ יִמָּ֣צֵא לָ֔ךְ וְאִם־תַּֽעַזְבֶ֖נּוּ יַזְנִיחֲךָ֥ לָעַֽד:
 

שינובה

משתמש ותיק
המפורסם משמואל ,

כי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב

מלכים
ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם
 

נדיב לב

משתמש ותיק
חלק ניכר מהפסוקים אפשר לייחס בנקל כלפי ידיעת מעשי ומחשבות בני אדם וכיו"ב, ועדיין אינם ראייה לבריאה בכללותה ולפרטיה בכל עת ורגע. ומשכך יפה לפרש את הפסוקים -שבא על הבריאה לפרטיה בלי יוצא מן הכלל- מכח הסברא שכתב לעיל מכובדי @נתנאל_ב.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
חלק ניכר מהפסוקים אפשר לייחס בנקל כלפי ידיעת מעשי ומחשבות בני אדם וכיו"ב, ועדיין אינם ראייה לבריאה בכללותה לפרטי נבריאה בכל עת ורגע. ומשכך יפה לפרש את הפסוקים -שבא על הבריאה לפרטיה בלי יוצא מן הכלל- מכח הסברא שכתב לעיל מכובדי @נתנאל_ב.
עוד יש ליישב בפשיטות, שפשוט נכתב מה האמת, שהקב"ה רואה הכל ויודע הכל, ונכתב בהקשרים מסויימים, אך לא נכתב במיוחד כדי ללמד אותנו את עניין זה.
למשל: האם הקב"ה יכול לדבר?
תשובתי: ברור. מאותה הסיבה שטענתי קודם, שאם הוא א"ס ואינו מוגבל, א"כ ברור שיכול לדבר.
וא"כ יקשה מכל המקומות שכתוב וידבר ה', וכי למה הוצרכה התורה התורה לומר שהקב"ה יכול לדבר? והתשובה פשוטה, כמובן.
וכן כאן, שהפסוקים באו לומר שהיות ועיני ה' משוטטות וכו', לכן כך וכך. וכן כולם.
 
והיסוד העשירי שהוא יתעלה יודע מעשה בני אדם ולא הזניחם, ולא כדעת האומר עזב ה' את הארץ, אלא כמו שאמר גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני האדם, ואמר וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, ואמר זעקת סדום ועמורה כי רבה, הרי אלו מורים על היסוד העשירי הזה.

והאומר סברא היא ואין צריך לפסוק
אישטמתיה מתני' ריש פרק חלק, האומר אין תחיית המתים מן התורה
 

שינובה

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
והיסוד העשירי שהוא יתעלה יודע מעשה בני אדם ולא הזניחם, ולא כדעת האומר עזב ה' את הארץ, אלא כמו שאמר גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני האדם, ואמר וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, ואמר זעקת סדום ועמורה כי רבה, הרי אלו מורים על היסוד העשירי הזה.

והאומר סברא היא ואין צריך לפסוק
אישטמתיה מתני' ריש פרק חלק, האומר אין תחיית המתים מן התורה
הרי זה מורה רק על ידיעת המציאות
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
נביא עוד פסוק אחד בנוגע לידיעת דרכי בני אדם.
גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו (ירמיה ל"ב י"ט)
בנוגע לשאר הדברים בבריאה, ידוע שדעת הרמב"ם (במוה"נ) ועוד ראשונים, שיש עליהם השגחה כללית בלבד לקיום המין, ולא השגחה פרטית, ואכמ"ל, וכיון שכך לא יתכן שיהיה פסוק מפורש האומר שיש השגחה פרטית על כל דבר בעולם.
אמנם ודאי שהדרך הסלולה שהתקבלה בכלל ישראל היא, שיש ידיעה והשגחה פרטית על כל דבר, אמנם כיון שיש כאלו דעות, לא יתכן שיהיו בנושא זה פסוקים מפורשים.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
והאומר סברא היא ואין צריך לפסוק
אישטמתיה מתני' ריש פרק חלק, האומר אין תחיית המתים מן התורה
שם איירי באומר שאין תחיית המתים כלל. וכן שאינה כתובה בתורה, וממילא אינה אמת.
וגם האומר שאינה צריכה לפסוק, כן סובר שיש פסוק שניתן להוכיח ממנו את תחיית המתים, וכן את זה שהקב"ה מדבר.
רק שסובר שגם לולי הפסוק היינו מאמינים בזה, ולא מוכרחים בדווקא את הפסוק כדי לדעת את דבר זה.
ופשוט שהאמונה בי"ג עיקרים, לא כוללת להאמין שלולי פסוק מפורש זה, לא היינו אומרים אותם. 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
חושב מבחוץ אמר:
היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם
ישר כח
והסבירו שיוצר את הלב ואת המחשבה ואת העתיד.
וכיון שהוא יוצרה הוא יודע.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
נביא עוד פסוק אחד בנוגע לידיעת דרכי בני אדם.
גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו (ירמיה ל"ב י"ט)
בנוגע לשאר הדברים בבריאה, ידוע שדעת הרמב"ם (במוה"נ) ועוד ראשונים, שיש עליהם השגחה כללית בלבד לקיום המין, ולא השגחה פרטית, ואכמ"ל, וכיון שכך לא יתכן שיהיה פסוק מפורש האומר שיש השגחה פרטית על כל דבר בעולם.
אמנם ודאי שהדרך הסלולה שהתקבלה בכלל ישראל היא, שיש ידיעה והשגחה פרטית על כל דבר, אמנם כיון שיש כאלו דעות, לא יתכן שיהיו בנושא זה פסוקים מפורשים.


מה להשגחה הכללית, עם ידיעת האלוקות בכל מכל.
סבורני שמר כורך בטעות ענין השגחה פרטית עם ידיעת הבורא בכללות הבריאה. כלומר, הן הנהגת הבורא להשגיח בכללות המין ולא על כל פרט וכנכתב במו"נ וכן ברמב"ן [מלבד בנ"א] אבל אינו סיבה שלא תתפרש ידיעת הבורא על כל הבריאה בכללותה. כמו"כ גם בנוגע להשגחת הבורא כמדומני שיש הבדל בין בע"ח לגרמי השמים וכיו"ב. וכמובן שהשאלה באשכול, לא באה על היוצא מהפסוקים שההשגחה הפרטית היא כלפי האדם ולא על שאר הבריאה, שאז ניחא במה שכתבת וכמש"כ הראשונים לחלק בין השגחה על הפרט או על המין בכללותו.

בסו"ד שכתב 'שזו הדרך הסלולה שהתקבלה בכלל ישראל'. הפליג מר יתר על המידה. וטוב שיברר לעצמו עניין זה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
והאומר סברא היא ואין צריך לפסוק
אישטמתיה מתני' ריש פרק חלק, האומר אין תחיית המתים מן התורה
שם איירי באומר שאין תחיית המתים כלל. וכן שאינה כתובה בתורה, וממילא אינה אמת.
וגם האומר שאינה צריכה לפסוק, כן סובר שיש פסוק שניתן להוכיח ממנו את תחיית המתים, וכן את זה שהקב"ה מדבר.
רק שסובר שגם לולי הפסוק היינו מאמינים בזה, ולא מוכרחים בדווקא את הפסוק כדי לדעת את דבר זה.
ופשוט שהאמונה בי"ג עיקרים, לא כוללת להאמין שלולי פסוק מפורש זה, לא היינו אומרים אותם. 

אמת ויציב. ואשיתמיטיה לקודמך במהות העניין וממנה למד בשגגה על הכלל.
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
נחלי מים אמר:
האם יש מקור מן התורה או מהתנ"ך שהקב"ה יודע הכל?

או האם זו 'רק' סברא?

אני בטוח שיש אך אינני זוכר (לבושתי)...
יש על הידיעה של הקבה שרשור גדול על הנושא האם הקבה הפקיע את ידיעתו בנושא יראת שמים כאשר ברא את העולם .
יש הרבה פסוקים בתורה שלפי הפשט שלהם סותרים את הידיעה המוחלטת של הקבה בעולם שלנו .
השאלה על הקבה בעצמות הינו רק הנחת יסוד כי אין לנו יכולת להבין את עצמותיו של הקבה ויש לנו איסור בגמרא לחקור בענין
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
חושב מבחוץ אמר:
היוצר יחד ליבם המבין אל כל מעשיהם
ישר כח
והסבירו שיוצר את הלב ואת המחשבה ואת העתיד.
וכיון שהוא יוצרה הוא יודע.
 
לא תמיד מי שיוצר יודע הכל . ולכן אין הוכחה מהפסוק . מבין גם זה לא ידיעה .
 
חלק עליון תַחתִית