סיפורים מופלאים על בני־התורה הַמְסֻלָּאִ֖ים

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
באותו ענין הכרתי בחור ישיבה מבית מאד פשוט וגם הוא בלי יומרות מידי.. שהציעו לו שידוך בחורה טובה שמסודרת בעבודה עם משכורת של 20,000 ש"ח, אבל מה יש לה מכשיר לא כשר. ענה הוא מיד אי הכי לא בעינא, אני לא רוצה אפילו לשמוע פרטים..
ודאי שיש כאן גבורה מצדו, אבל למען האמת יש לציין, שגם עולם הזה'דיג הוא לא הפסיד כלום. אולי כסף היה לו מזה, אבל אשה לא.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פותח הנושא
לענין אמר:
זו היתה הנהגה קבועה שלו (עיין אגן הסהר א' עמ' 92), ולא משקיעות ותלישות - ולו מפני שהיה אדם עירני בתכלית מוחלטת לכל הנעשה סביבו, אלא מפני ניתוקו המכוון מן החומר. לחם אוכלים כי זה בריא, גם גבינה צריך לאכול, וגם סלט. אבל את ה'געשמאק' של הביס המשותף - לא היה מסוגל לשאת.
תשורה לנגזם־לאופר, י' סיון תשע''ו, ס''ע 22.JPG

וראה במוסג"פ ריש ע' 240: הצג קובץ מצורף ס' המשפיע ח''א פ''ג.pdf
 

4568734

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
דניאלי אמר:
באותו ענין הכרתי בחור ישיבה מבית מאד פשוט וגם הוא בלי יומרות מידי.. שהציעו לו שידוך בחורה טובה שמסודרת בעבודה עם משכורת של 20,000 ש"ח, אבל מה יש לה מכשיר לא כשר. ענה הוא מיד אי הכי לא בעינא, אני לא רוצה אפילו לשמוע פרטים..
ודאי שיש כאן גבורה מצדו, אבל למען האמת יש לציין, שגם עולם הזה'דיג הוא לא הפסיד כלום. אולי כסף היה לו מזה, אבל אשה לא..
אכן. אם אשתו הייתה עם מכשיר לא כשר, היא הייתה נשארת שקועה בתוך זה כל החיים, ושום זוגיות ושום אשה לא הייתה לו.
תשאל את כל היועצי שלום בית למיניהם, וכו"ע מודו שרוב ככל הגירושין זה מהאינרנט והאייפונים, שגורמים לחסרון הקשר הבריא והנצרך בין בעל לאשתו, ואכמ"ל כלל.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
נדיב לב אמר:
בעלמא דידך לא בעלמא דחסידין קדישין, אשריהם ישראל. וזר לא יבין זאת כולל אני הקטן. אבל מתפעל מהעקרונות המקודשים הפרושים של אנשים קדושים
ההסתייגות הטבעית שלי מברסלב, וכך חונכתי, קיבלה צד נוסף משמעותי מאז.

מכובדי כבר פרגנת, בעצם מה שהעלית את הסיפור הזה לאשכול, אז מה הענין להסתייג עתה ולא אז.. או שכלל לא הייתה מביא את הסיפור, לא?
בכל מקרה, לא פעם יש מקרה או סיפור שאנו נתקלים שמעורר בתוכנו יחס אמביוולנטי, מצד אחד הוא גורם לנו להתפעל על העקרונות הקשיחים של ההוא גברא, גם אם "בחפצא".. של הסיפור יש לנו הסתייגות, אבל לא, אין בזה סתירה, ובקל אפשר לקחת את המסר לעקרונות המקודשים שחונכנו או שהחלטנו.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אמונת אומן אמר:
נדיב לב אמר:
בעלמא דידך לא בעלמא דחסידין קדישין, אשריהם ישראל. וזר לא יבין זאת כולל אני הקטן. אבל מתפעל מהעקרונות המקודשים הפרושים של אנשים קדושים
ההסתייגות הטבעית שלי מברסלב, וכך חונכתי, קיבלה צד נוסף משמעותי מאז.

מכובדי כבר פרגנת, בעצם מה שהעלית את הסיפור הזה לאשכול, אז מה הענין להסתייג עתה ולא אז.. או שכלל לא הייתה מביא את הסיפור, לא?
בכל מקרה, לא פעם יש מקרה או סיפור שאנו נתקלים שמעורר בתוכנו יחס אמביוולנטי, מצד אחד הוא גורם לנו להתפעל על העקרונות הקשיחים של ההוא גברא, גם אם "בחפצא".. של הסיפור יש לנו הסתייגות, אבל לא, אין בזה סתירה, ובקל אפשר לקחת את המסר לעקרונות המקודשים שחונכנו או שהחלטנו.
כנראה לא הובנתי נכון, פירגנתי ואני מפרגן, ואף הזדהיתי עם הענין עצמו ''בחפצא'' אלא שלא זכיתי.
וע''כ למרות שחונכתי ביחס שלילי לברסלב, למדתי שיש צד נוסף למטבע שא''א להמעיט בערכו.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
נדיב לב אמר:
אמונת אומן אמר:
ההסתייגות הטבעית שלי מברסלב, וכך חונכתי, קיבלה צד נוסף משמעותי מאז.

מכובדי כבר פרגנת, בעצם מה שהעלית את הסיפור הזה לאשכול, אז מה הענין להסתייג עתה ולא אז.. או שכלל לא הייתה מביא את הסיפור, לא?
בכל מקרה, לא פעם יש מקרה או סיפור שאנו נתקלים שמעורר בתוכנו יחס אמביוולנטי, מצד אחד הוא גורם לנו להתפעל על העקרונות הקשיחים של ההוא גברא, גם אם "בחפצא".. של הסיפור יש לנו הסתייגות, אבל לא, אין בזה סתירה, ובקל אפשר לקחת את המסר לעקרונות המקודשים שחונכנו או שהחלטנו.
כנראה לא הובנתי נכון, פירגנתי ואני מפרגן, ואף הזדהיתי עם הענין עצמו ''בחפצא'' אלא שלא זכיתי.
וע''כ למרות שחונכתי ביחס שלילי לברסלב, למדתי שיש צד נוסף למטבע שא''א להמעיט בערכו.
 

לו יהי. אבל מיותר לדוש בקטנות.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אמונת אומן אמר:
נדיב לב אמר:
מכובדי כבר פרגנת, בעצם מה שהעלית את הסיפור הזה לאשכול, אז מה הענין להסתייג עתה ולא אז.. או שכלל לא הייתה מביא את הסיפור, לא?
בכל מקרה, לא פעם יש מקרה או סיפור שאנו נתקלים שמעורר בתוכנו יחס אמביוולנטי, מצד אחד הוא גורם לנו להתפעל על העקרונות הקשיחים של ההוא גברא, גם אם "בחפצא".. של הסיפור יש לנו הסתייגות, אבל לא, אין בזה סתירה, ובקל אפשר לקחת את המסר לעקרונות המקודשים שחונכנו או שהחלטנו.
כנראה לא הובנתי נכון, פירגנתי ואני מפרגן, ואף הזדהיתי עם הענין עצמו ''בחפצא'' אלא שלא זכיתי.
וע''כ למרות שחונכתי ביחס שלילי לברסלב, למדתי שיש צד נוסף למטבע שא''א להמעיט בערכו.

לו יהי. אבל מיותר לדוש בקטנות.
אתה צריך קצת להכיר מקרוב כדי להבין מה ההגדרה ל''קטנות''. 
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
נדיב לב אמר:
אמונת אומן אמר:
כנראה לא הובנתי נכון, פירגנתי ואני מפרגן, ואף הזדהיתי עם הענין עצמו ''בחפצא'' אלא שלא זכיתי.
וע''כ למרות שחונכתי ביחס שלילי לברסלב, למדתי שיש צד נוסף למטבע שא''א להמעיט בערכו.

לו יהי. אבל מיותר לדוש בקטנות.
אתה צריך קצת להכיר מקרוב כדי להבין מה ההגדרה ל''קטנות''. 
 

'הקטנות' התייחסו לסיבה שכ' החליט לסייג כעבור הודעות מספר. ולא לעצם הסיפור, שאף שאני מתנגד ועל אף שיש מי שניסה למסמס את המסר, התפעלתי במלוא פי.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אמונת אומן אמר:
נדיב לב אמר:
לו יהי. אבל מיותר לדוש בקטנות.
אתה צריך קצת להכיר מקרוב כדי להבין מה ההגדרה ל''קטנות''. 

'הקטנות' התייחסו לסיבה שכ' החליט לסייג כעבור הודעות מספר. ולא לעצם הסיפור, שאף שאני מתנגד ועל אף שיש מי שניסה למסמס את המסר, התפעלתי במלוא פי.
אני חוזר שוב, מבחינתי זו ממש לא הסתייגות אלא להיפך.
כשם שמר שיבח את החסיד ברסלב על מעשהו, למרות היותו רחוק מברסלב,
כמו''כ גם אני, זה גרם לי לראות את ברסלב באור אחר ממה שהורגלתי.
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
מ אלישע אמר:
חתנו של "הבבא סאלי" רבי דוד יהודיוף זצ"ל, מספר בספרו ששאל את חמיו על המקור למנהגו ליטול ג"פ מכלי ביציאתו מבה"כ,
והשיב לו "אל תבקש מקור בענינים הנוגעים לטהרה"

(לא דייקתי בפרטים ואין הספר בידי)
כמדומני שהמקור בכה''ח סי' ד סוף אות סא. העירני למ''מ המדוייק ת''ח מופלא צנוע ועניו אציל המידות רבנו @אבי חי שיחי'. 

לגבי כלי, הוא האליהו רבה סי' ד סקי''ב.

אוצר הלכות.png


ישר כח.
כמדומה שגם ביסוד ושורש העבודה משמע כך ע"פ הזוה"ק (הובא בבית יוסף)
מ"מ רבים נהגו שלא ליטול בכלי, 
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ידידיה אמר:
שהרי איסור ההסתכלות במראה אינו משום שזה "כלי אשה" אלא משום שזו "התעסקות מוגזמת בייפוי".
הא מנין?!

לשון השו"ע והרמ"א שם:
אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר . .  הא דאסור לראות במראה היינו דוקא במקום דאין דרך לראות במראה רק נשים ואית בי' משום לא ילבש גבר
כמדומה שהתעסקות מוגזמת ביפוי משום איסור לא ילבש כמ"ש ברש"י שבת נ ע"ב ד"ה משום ליפות
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ אלישע אמר:
כמדומה שהתעסקות מוגזמת ביפוי משום איסור לא ילבש כמ"ש ברש"י שבת נ ע"ב ד"ה משום ליפות
כמובן, אך עדיין אין שם מקור לחילוק בין גדרי 'לא ילבש' לשבהתעסקות מוגזמת ביפוי. וזו כוונתי.
 

ידידיה

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
לבי במערב אמר:
ידידיה אמר:
משא"כ בזה"ז שנהגו בזה אנשים והכל מותר.
אינו פשוט כ"כ. יש מקום גדול לומר שבקהלות בהן הדבר מושלל - נותר המנהג כמקדם, ובמילא גם האיסור.
מסתבר שגם אם כל הגברים בעולם ינהגו בזה איסור מסיבות של קבלה או משום הרחקה קיצונית מעיסוק בייפוי הגוף, מ"מ בטל האיסור, שהרי איסור ההסתכלות במראה אינו משום שזה "כלי אשה" אלא משום שזו "התעסקות מוגזמת בייפוי". והיום מסתכלים במראה גם שלא לצורך התעסקות מוגזמת בייפוי. [זאת אומרת, מה שכתב הרמ"א לחלק בין מקום שנהגו האנשים להסתכל במראה למקום שלא נהגו בזה, אינו "סיבה" אלא "סימן", שאם האנשים לא מסתכלים מוכח שזהו התעסקות מוגזמת בייפוי ואם האנשים מסתכלים מוכח שאין זה התעסקות מוגזמת בייפוי.]
כעת שמתי לב שהטענה דלעיל משוללת מעוד טעם:
הרי איסור לא תלבש הוא משום שמתדמה לנשים, וא"כ באופן שיש [הרבה] אנשים שנוהגים להסתכל במראה, א"כ גם מי שמנהג קהילתו שלא לעשות זאת, כשעושה זאת אי"ז התדמות לנשים אלא התדמות לאנשים שאינם מקהילתו. ותו לא מידי.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
הרי איסור לא תלבש הוא משום שמתדמה לנשים, וא"כ באופן שיש [הרבה] אנשים שנוהגים להסתכל במראה, א"כ גם מי שמנהג קהילתו שלא לעשות זאת, כשעושה זאת אי"ז התדמות לנשים אלא התדמות לאנשים שאינם מקהילתו. ותו לא מידי.

נשנה את הניסוח מ"קהילות" ל"מדינות". כשמנהג המדינה שלא להסתכל במראה, כשעושה זאת, הוא מתדמה לנשים ממדינתו, ולא לגברים ממדינה אחרת. והוא הדין לקהילות. ועכ"פ אינו פשוט כל כך.
 

ידידיה

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
ידידיה אמר:
הרי איסור לא תלבש הוא משום שמתדמה לנשים, וא"כ באופן שיש [הרבה] אנשים שנוהגים להסתכל במראה, א"כ גם מי שמנהג קהילתו שלא לעשות זאת, כשעושה זאת אי"ז התדמות לנשים אלא התדמות לאנשים שאינם מקהילתו. ותו לא מידי.

נשנה את הניסוח מ"קהילות" ל"מדינות". כשמנהג המדינה שלא להסתכל במראה, כשעושה זאת, הוא מתדמה לנשים ממדינתו, ולא לגברים ממדינה אחרת. והוא הדין לקהילות. ועכ"פ אינו פשוט כל כך.
אין קשר בין קהילות למדינות.
------
לגבי מנהג גויים עי' אנצ"ת ערך לא ילבש הע' 115, ומ"מ גם זה אינו דומה לכאן.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
אור זרוע אמר:
ידידיה אמר:
הרי איסור לא תלבש הוא משום שמתדמה לנשים, וא"כ באופן שיש [הרבה] אנשים שנוהגים להסתכל במראה, א"כ גם מי שמנהג קהילתו שלא לעשות זאת, כשעושה זאת אי"ז התדמות לנשים אלא התדמות לאנשים שאינם מקהילתו. ותו לא מידי.

נשנה את הניסוח מ"קהילות" ל"מדינות". כשמנהג המדינה שלא להסתכל במראה, כשעושה זאת, הוא מתדמה לנשים ממדינתו, ולא לגברים ממדינה אחרת. והוא הדין לקהילות. ועכ"פ אינו פשוט כל כך.
אין קשר בין קהילות למדינות.

התשובה הנכונה היא, שאין זה משנה למי הוא מתדמה, אלא כיון שכך מנהג אנשים במקומו, אין זה בכלל תיקוני נשים, ואין בכך משום "לא ילבש". אבל לדבריך שירדת לחילוק זה, לדון למי הוא מתדמה, אין הדבר פשוט כלל וכלל.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לאחרונה נכחתי באירוע סוער וכואב, ואבוי לי שראיתי בכך, ובכל זאת יותר מהכל יש בו להעיד על החומר שממנו קורצו בני תורה המסלאים.

יהודי מבוגר הדור מראה.. הציע שאלתו בפני ת"ח שלמד עם חברותתו בביהמ"ד. החברותא הצעיר התערב גם הוא בדיון, והעלה צדדים לכאן ולכאן.
ואז זה הגיע בהפתעה!

המבוגר התחיל לצרוח בפני עשרות האיש שנכחו באולם על הצעיר שניסה מתוך רצון טוב להתייחס ולהרחיב בשאלתו, אבל הגידופים והבזינות שהוטחו בפניו מול ציבור גדול לא היו נעימים בלשון המעטה, הוא צעק עליו 'מה צעיר כמותו מתערב וכו' וכו' ואינו אלא אפס וכו' וכו'.

כמתבונן מהצד בביזוי הנורא שמתחולל נגד אברך צעיר שבסך הכל גילה רצון טוב לעזור קצת, היה לי קשה לשמור על שלוות נפש וכמו עוד רבים שניסו להסות את הצועק בקריאות ש.... ש... ארוכות נסיתי את כוחי, אך ללא הועיל. הצעקות הלכו ובאו, דקות ארוכות. כשהצועק עוזב לדקות מספר, ושוב חוזר ומתקיף את האברך המסכן.

והאברך בשפתיים חתומות, פנים רציניות, שתק ושתק ושתק, ואיש לא באמת מחה. והקב"ה מלמעלה אמר למלאכיו, ראו מה ביניכם לבן אנוש, התולה ארץ על בלימה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בעקבות דיון שהתפתח באשכול אחר, נסיתי להמחיש נקודה באמצעות סיפור על אחד מידידי הקרובים חסיד סטריקוב, ת"ח פקח גדול שרבים מתיעצים איתו בדיני תורה מורכבים ובבעיות שונות, כלבויניק לעצות ופתרונות.
וכדרך החסידים ולמעלה מכך הוא מתנהג בפרישות יתירה, בשמירת עיניים קפדנית, שהוצאת משקפיו היא הבסיסית ביותר וכיו"ב. ושמתי לב בכל זמן הכרותי הארוך, שנמנע להתקשר לבתים אחרים כי אם לפלאפון האישי. אחרי שהפצרתי שיסביר לי מדוע, אודה בפיו שחושש שתענה לו הגברת. רק אז הבנתי, כמה סף הרגישות יכול להימתח מחמת פרישות וקדושה טהורה. ולו יהי חלקי.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אחרי נישואי גרתי בשכנות עם אלמן מבוגר בן כ90, יהודי חסידי שורשי שפרק עול בצעירותו בגליציה, עלה ארצה כחלוץ, ושב בתשובה שלמה בשנות העשרים לחייו.
הייתי אמור חקבל משלוח גדול כמתנה לחתונה, וזה התעכב בצורה תמוהה, לבסוף נתברר שזה אצל אחד השכנים המרוחקים.
לפליאתי, סיפר המוכר שהוא הביא בעצמו את המשלוח, אבל לא היינו בבית. כדניסה להשאיר אותו אצל השכן המבוגר הוא התחמק בכמה התחמקויות, עד שנאלץ להסביר למוכר שהוא נוהג שאינו נוקש בדלת אצל זוגות צעירים,
כאשר בדרך כלל האשה עדיין בבית והיא זו שעלולה חלילה לפתוח את הדלת!
שוו בנפשכם, אלמן בן 90, כולו עור ועצמות, בעל תשובה, לא איזה מצומצם...
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוד הודעה מאשכול אחר, שלפענ"ד - שייכת היא בהחלט לאשכול דנן:
ערבה אמר:
באופן אישי בכו"א כמעט לא יוצא לי לעמוד ולחכות למי שעומד מאחורי, מפאת כך שאני מתפלל קצת באיטיות,
וכן, משום הכי אני משתדל כמה שיותר למצוא מקום בו אוכל לעמוד בתפילה בלי שהעומד מאחורי יתפלל לקב"ה שאגמור מהר את תפילתי, 
ואם אני במקרה איחרתי לתפילה באופן משמעותי, אחפש מקום ואפילו בחדר צדדי ולא אפריע ואכאיב את רגליו של יהודי,
זאת הרגשתי, מקווה מאד שאני צודק.

(על אף גילי הצעיר יחסית, אני סובל מכאבי גב לא קלים, וכשכן יוצא לי לחכות למישהו (שכנראה איחר בצורה משמעותית), זה דורש ממני הרבה כוחות נפש להניח לליבי לשמוח בכך שיהודי מתפלל לבוראו על כלל ישראל, ולא לחשוב על הגב הדואב שלי, לעיתים זו עבודה עצמית, ולעיתים זו עבודה על עצמי).
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
אברך אמר:
אבי חי אמר:
כנראה בצירוף העירוב המהודר של קרית ספר..
מהיכ"ת שגר בקרי"ס?


אם לא משתמש בחשמל . איך יש אור במקוה. צ"ל שגר בקרי"ס.


מה זה ?
בקרי''ס יש חשמל כשר גם במקווה ?
ובכלל החזו'נישניקים טובלים במקווה בשבת ?
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
לאחרונה נכחתי באירוע סוער וכואב, ואבוי לי שראיתי בכך, ובכל זאת יותר מהכל יש בו להעיד על החומר שממנו קורצו בני תורה המסלאים.

יהודי מבוגר הדור מראה.. הציע שאלתו בפני ת"ח שלמד עם חברותתו בביהמ"ד. החברותא הצעיר התערב גם הוא בדיון, והעלה צדדים לכאן ולכאן.
ואז זה הגיע בהפתעה!

המבוגר התחיל לצרוח בפני עשרות האיש שנכחו באולם על הצעיר שניסה מתוך רצון טוב להתייחס ולהרחיב בשאלתו, אבל הגידופים והבזינות שהוטחו בפניו מול ציבור גדול לא היו נעימים בלשון המעטה, הוא צעק עליו 'מה צעיר כמותו מתערב וכו' וכו' ואינו אלא אפס וכו' וכו'.

כמתבונן מהצד בביזוי הנורא שמתחולל נגד אברך צעיר שבסך הכל גילה רצון טוב לעזור קצת, היה לי קשה לשמור על שלוות נפש וכמו עוד רבים שניסו להסות את הצועק בקריאות ש.... ש... ארוכות נסיתי את כוחי, אך ללא הועיל. הצעקות הלכו ובאו, דקות ארוכות. כשהצועק עוזב לדקות מספר, ושוב חוזר ומתקיף את האברך המסכן.

והאברך בשפתיים חתומות, פנים רציניות, שתק ושתק ושתק, ואיש לא באמת מחה. והקב"ה מלמעלה אמר למלאכיו, ראו מה ביניכם לבן אנוש, התולה ארץ על בלימה.
מזעזע!
 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
נתנאל_ב אמר:
זכורני שבישיבה שלמדתי היה בחור מתמיד, שהיה בחג השבועות גם לא ישן כל הלילה וגם היה מצליח ללמוד כל היום שאח"כ ולישון רק בלילה שאחרי (הצליח לשרוד את חצי הסדר של מוצאי החג).
ולא קיים "חציו לכם"?

''לכם'' ולא לו... ד''לו'' הוה גם זה בגדר ''לכם''.....
 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
חיים ושלום אמר:
יש משפחה ב"ב שמקפידים שלא להשתמש כלל בחשמל שיוצר בשבת ע"י יהודים רח"ל
וברבות הימים בתם התארסה לבחור שלומד בישיבה לא רחוק מביתם ומנהגו היה ללכת בליל שבת
לאכול אצל הוריו והדרך עברה ליד בית כלתו וכמובן שהיא חפצה לראותו מחלון ביתם ואביה אמר לה
שאין לעשות זאת משום שהיא נהנית מתאורת הרחוב שאינה עובדת על גנרטור ועשתה כמצוותו ולא הסתכלה.
אכן סיפור למופת על כיבוד אב אמיתי של בת ישראל!
ועל דקדוק ההלכה ללא פשרות.
 
 

ערבה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
עוד הודעה מאשכול אחר, שלפענ"ד - שייכת היא בהחלט לאשכול דנן:
ערבה אמר:
באופן אישי בכו"א כמעט לא יוצא לי לעמוד ולחכות למי שעומד מאחורי, מפאת כך שאני מתפלל קצת באיטיות,
וכן, משום הכי אני משתדל כמה שיותר למצוא מקום בו אוכל לעמוד בתפילה בלי שהעומד מאחורי יתפלל לקב"ה שאגמור מהר את תפילתי, 
ואם אני במקרה איחרתי לתפילה באופן משמעותי, אחפש מקום ואפילו בחדר צדדי ולא אפריע ואכאיב את רגליו של יהודי,
זאת הרגשתי, מקווה מאד שאני צודק.

(על אף גילי הצעיר יחסית, אני סובל מכאבי גב לא קלים, וכשכן יוצא לי לחכות למישהו (שכנראה איחר בצורה משמעותית), זה דורש ממני הרבה כוחות נפש להניח לליבי לשמוח בכך שיהודי מתפלל לבוראו על כלל ישראל, ולא לחשוב על הגב הדואב שלי, לעיתים זו עבודה עצמית, ולעיתים זו עבודה על עצמי).

בעוד שבדרך כלל המספֵּר הוא 'ניק' והמסופר הוא אדם אמיתי, 
כאן גם המספר וגם המסופר, הם ניקים.
אני מהרהר לעצמי אם סיפור כזה תופס... 

      
 

נדיב לב

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
נדיב לב אמר:
לאחרונה נכחתי באירוע סוער וכואב, ואבוי לי שראיתי בכך, ובכל זאת יותר מהכל יש בו להעיד על החומר שממנו קורצו בני תורה המסלאים.

מזעזע!
 


אכן מזעזע.
היה שווה לצטט את כל ההודעה* רק בשביל להזדעזע..
אבל אם כבר עלה, אז אשתף בקצרה את הרהורי וספקותיי עם החברים.
האם לא היה מקום להתערב, ולא רק להסות בשתיקה?
האם פעלתי כשורה למראה 'רציחה' של יהודי? שלחתי מכר משותף שדיבר עם הצועק שיתנצל וייפייס את האברך, אבל הוא עקשן וגאה בלתי נלאה.
לרצות את הצועק' לא היה מועיל וגם לא היה שייך, הוא היה שרוי בטירוף דעת, וכמאמר חז"ל שאין מרצין את האדם בשעת כעסו. ומה שנשאר זה רק להתעמת איתו.
ועל כן האם היה נכון לומר שלום עליך נפשי, מה לי ולצרה זו ולמה לי להסיט האש נגדי ולהתבזות ברבים, או שמא זה מה שדרוש מיהודי.אבל קחו בחשבון שלא מדובר על עשר עשרים אנשים אלא על מספר גדול. ובהודעה זו אעדכן ואדייק, במאה איש! הביעו נא דעתכם.

מר כנראה חדש כאן ולכן לא יודע, אבל אין צורך לצטט הודעה שלימה בשביל מילה אחת יחידה, כמו שחזר ע"ע כמה וכמה פעמים, זה מטריל בלי משים לב את האשכול ומסרבלו, זו המלצתי בלבד, בתקוה להבנה.
 
חלק עליון תַחתִית