הגאון הראשון לציון שליט"א, יוצא מדי שנה ואף בהזדמנויות נוספות כנגד פסקו של הגאון רבי שלום משאש, להניח תפילין במנחה ולא בשחרית.
הוא טוען שבירושלים מאז ומעולם הניחו בשחרית ולא במנחה ולכן ניתן לדעתו לנהוג נגד פסק השולחן ערוך, למרות שלדעתו יש לבטל מנהגים מחודשים שהונהגו אחרי התפשטות פסקי השולחן ערוך, מפני פסיקתו של של השולחן ערוך.
המקור שהוא מתבסס עליו הוא "קונטרס חידושי דינים" שנכתב על ידי רבני ירושלים אחרי הגירוש.
אלא שלמרבה הפלא כתוב במקור זה שנהגו להניח במנחה ושהמדקדקים לא היו מניחים בשחרית, ושרק מהרר"י אבוהב הניח בשחרית.
בשולי הדברים אציין כי ההתבססות על מקור קדום כל כך מפליאה, שהרי מקורות מאוחרים מראים כי המנהג היה להניח במנחה ולא בשחרית, כפסק השולחן ערוך, מלבד חכמי ישיבת בית אל מזמן הרש"ש, שנהגו להניח בשחרית ע"פ הקבלה, ואף שנסרכו אחריהם כמה חכמים וכנודע, בשאר בתי הכנסת בירושלים הניחו תמיד במנחה בלבד.
אפשר לצטט בזה ציטוטים רבים, אבל אסתפק בהפנייה לדברי רבי משה חאגיז המעיד על סבו רבי משה גלאנטי (שהיה הראשון לציון הראשון...) שהיה מניח את התפילין בבית ומתפלל שחרית ללא תפילין. וכן בספר תפלה לדוד (סימן צג) לרבי דוד עמאר (שחי בירושלים לפני כ-300 שנה) מעיד שהמנהג נהוג בישיבת בית אל ואילו בשאר בשאר הקהילות מניחים בשחרית. וכן ספר איי הים (סב א) מייחס את המנהג לרבי שלום שרעבי...
הוא טוען שבירושלים מאז ומעולם הניחו בשחרית ולא במנחה ולכן ניתן לדעתו לנהוג נגד פסק השולחן ערוך, למרות שלדעתו יש לבטל מנהגים מחודשים שהונהגו אחרי התפשטות פסקי השולחן ערוך, מפני פסיקתו של של השולחן ערוך.
המקור שהוא מתבסס עליו הוא "קונטרס חידושי דינים" שנכתב על ידי רבני ירושלים אחרי הגירוש.
אלא שלמרבה הפלא כתוב במקור זה שנהגו להניח במנחה ושהמדקדקים לא היו מניחים בשחרית, ושרק מהרר"י אבוהב הניח בשחרית.
בשולי הדברים אציין כי ההתבססות על מקור קדום כל כך מפליאה, שהרי מקורות מאוחרים מראים כי המנהג היה להניח במנחה ולא בשחרית, כפסק השולחן ערוך, מלבד חכמי ישיבת בית אל מזמן הרש"ש, שנהגו להניח בשחרית ע"פ הקבלה, ואף שנסרכו אחריהם כמה חכמים וכנודע, בשאר בתי הכנסת בירושלים הניחו תמיד במנחה בלבד.
אפשר לצטט בזה ציטוטים רבים, אבל אסתפק בהפנייה לדברי רבי משה חאגיז המעיד על סבו רבי משה גלאנטי (שהיה הראשון לציון הראשון...) שהיה מניח את התפילין בבית ומתפלל שחרית ללא תפילין. וכן בספר תפלה לדוד (סימן צג) לרבי דוד עמאר (שחי בירושלים לפני כ-300 שנה) מעיד שהמנהג נהוג בישיבת בית אל ואילו בשאר בשאר הקהילות מניחים בשחרית. וכן ספר איי הים (סב א) מייחס את המנהג לרבי שלום שרעבי...