לחברי הפורום - "תורה היא וללמוד אני צריך"
מצד אחד כתוב ברמ"א בהלכות יוה"כ "וטוב לישן רחוק מן הארון" ובמ"ב שם "פן יבוא לידי הפחה", ומשמע שפשיטא ליה שיש איסור בדבר לכה"פ קרוב לארון. וצ"ע מה הכונה קרוב?
ובמהרי"ל שזה מקור הדין כתוב הרבה יותר ברור, וז"ל:
"ואותם נערים הקטנים שמרבים אכילה גסה ומרבים באכילת פירות והם מרבים רוחות בגופם נכון שלא ילינו בבית הכנסת, פן ח"ו יהיו מזלזלין בנפיחות. וראיה תפילין צריכין גוף נקי, ה"נ בית קודש. וקורא אני עליהם מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי (ישעיה א, יב). והבא לישן ירחיק את עצמו ממקום תפלה לצד מערב, או בבה"כ הנשים מתי שאין נשים שם "
ומשמע דאין הקפידא דוקא ליד הארון אלא בכל מקום התפילה.
עולה לנו דין חדש שאסור להפיח בבית הכנסת, ולכאו' צ"ע מהמבואר בגמ' (ברכות כה,א):
"בעו מיניה מרב ששת ריח רע שאין לו עיקר מהו אמר להו אתו חזו הני ציפי דבי רב דהני גנו והני גרסי "
ופרש"י: שאין לו עיקר - הפחת רוח.
ציפי - מחצלות, של בית המדרש.
דהני גנו והני גרסי - ואף על פי שדרך הישנים להפיח.
וצ"ע אם יש לחלק בין בית הכנסת לבית המדרש, ולכאו' אדרבא הרי כתבו הפוסקים שקדושת בית המדרש יותר חמורה, ומה שהתירו בבית המדרש אכילה ושתיה יותר היינו משום שהוא נחשב הבית של התלמידי חכמים, אבל האם על דבר כזה של בזיון שייך היתר כזה? בפשטות נראה שלא!
והדבר התמוה יותר שלא נזכר בשום מקום בהלכה בעיה שיש בזה, וכגון בהלכות תפילין שכתוב שצריך לנתקם וכו', ולא הוזכר בשום מקום שצריך לצאת מבית הכנסת או להתרחק מהארון וכדומה.ולא מצאתי הלכה זו נזכרת בשום מקום וגם לא בפוסקי זמננו.
מה פשר הדבר??
מצד אחד כתוב ברמ"א בהלכות יוה"כ "וטוב לישן רחוק מן הארון" ובמ"ב שם "פן יבוא לידי הפחה", ומשמע שפשיטא ליה שיש איסור בדבר לכה"פ קרוב לארון. וצ"ע מה הכונה קרוב?
ובמהרי"ל שזה מקור הדין כתוב הרבה יותר ברור, וז"ל:
"ואותם נערים הקטנים שמרבים אכילה גסה ומרבים באכילת פירות והם מרבים רוחות בגופם נכון שלא ילינו בבית הכנסת, פן ח"ו יהיו מזלזלין בנפיחות. וראיה תפילין צריכין גוף נקי, ה"נ בית קודש. וקורא אני עליהם מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי (ישעיה א, יב). והבא לישן ירחיק את עצמו ממקום תפלה לצד מערב, או בבה"כ הנשים מתי שאין נשים שם "
ומשמע דאין הקפידא דוקא ליד הארון אלא בכל מקום התפילה.
עולה לנו דין חדש שאסור להפיח בבית הכנסת, ולכאו' צ"ע מהמבואר בגמ' (ברכות כה,א):
"בעו מיניה מרב ששת ריח רע שאין לו עיקר מהו אמר להו אתו חזו הני ציפי דבי רב דהני גנו והני גרסי "
ופרש"י: שאין לו עיקר - הפחת רוח.
ציפי - מחצלות, של בית המדרש.
דהני גנו והני גרסי - ואף על פי שדרך הישנים להפיח.
וצ"ע אם יש לחלק בין בית הכנסת לבית המדרש, ולכאו' אדרבא הרי כתבו הפוסקים שקדושת בית המדרש יותר חמורה, ומה שהתירו בבית המדרש אכילה ושתיה יותר היינו משום שהוא נחשב הבית של התלמידי חכמים, אבל האם על דבר כזה של בזיון שייך היתר כזה? בפשטות נראה שלא!
והדבר התמוה יותר שלא נזכר בשום מקום בהלכה בעיה שיש בזה, וכגון בהלכות תפילין שכתוב שצריך לנתקם וכו', ולא הוזכר בשום מקום שצריך לצאת מבית הכנסת או להתרחק מהארון וכדומה.ולא מצאתי הלכה זו נזכרת בשום מקום וגם לא בפוסקי זמננו.
מה פשר הדבר??