סיפורים מופלאים על בני־התורה הַמְסֻלָּאִ֖ים

מ אלישע אמר:
חתנו של "הבבא סאלי" רבי דוד יהודיוף זצ"ל, מספר בספרו ששאל את חמיו על המקור למנהגו ליטול ג"פ מכלי ביציאתו מבה"כ,
והשיב לו "אל תבקש מקור בענינים הנוגעים לטהרה"

(לא דייקתי בפרטים ואין הספר בידי)
כמדומני שהמקור בכה''ח סי' ד סוף אות סא. העירני למ''מ המדוייק ת''ח מופלא צנוע ועניו אציל המידות רבנו @אבי חי שיחי'. 

לגבי כלי, הוא האליהו רבה סי' ד סקי''ב.

אוצר הלכות.png
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
מעשה מכלי ראשון.
עסקן ידוע שהתפלל בבית כנסת בו מתפלל ציבור גדול בשבת בבוקר.
באמצע קריאת התורה נכנס מאן דהו 'לקנא קנאת ד' וביזה אותו ברבים בצורה נוראית ממש ושפך את דמו בפני כל הקהל ובפני רבו.
העסקן ישב במקומו חיוור כשלג, אך לא פצה את פיו.
אחרי התפלה ניגש אל אחד מהקהל בנו של העסקן, ת"ח מכובד בפני עצמו, ושאל אם יאות לארח אותו ואת ב"ב לסעודת צפרא דשבתא.
לפליאת בן שיחו, הסביר הבן כי הוא אמור היה לסעוד בבית אביו, ובהכירו את אביו, יודע הוא שאין סיכוי בעולם שהאירוע יוזכר בביתו ביום השבת המקודש.
והיות שהוא מרגיש שאין בכוחו כח אנוש לעמוד בזה, הוא מבקש לסעוד במקום אחר!
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
שמעתי מידיד שהיה תפקידו בישיבת טשעבין להגיש ארוחת ערב ל הגר"א גנחובסקי זצ"ל,
וסיפר שאכל את הלחם, אח"כ את הטונה, ואח"כ את המיונז, וקינח בסחוג.
ואמר לו אח"כ שכדאי להעיר לטבחית שהקינוח מעט חריף מידי...
מי שהכיר את הגר''א גנחובסקי יודע שהוא האחרון שהיה מעיר לטבחית על טיב האוכל.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
אמונת אומן אמר:
שמעתי מידיד שהיה תפקידו בישיבת טשעבין להגיש ארוחת ערב ל הגר"א גנחובסקי זצ"ל,
וסיפר שאכל את הלחם, אח"כ את הטונה, ואח"כ את המיונז, וקינח בסחוג.
ואמר לו אח"כ שכדאי להעיר לטבחית שהקינוח מעט חריף מידי...
מי שהכיר את הגר''א גנחובסקי יודע שהוא האחרון שהיה מעיר לטבחית על טיב האוכל.
מכיוון ששמעתי את זה מבעל המעשה, ההערה שלך לא רלוונטית וגם פוגענית. 
אין שום מקום לסברא מול עובדות. 
אני לא יודע אם זה נאמר על ידו בבדיחותא או הסבר אחר,
אבל ודאי לא היה כאן איזו חשש תקלה נוראית שמצדיקה לרמוז כאילו המספר שיקר, 
זו הנהגה מגונה ביותר החוזרת על עצמה שוב ושוב בפורום, וראוי להוקיעה! 
 

HaimL

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
אלא באנשים שמאהבתם לתורה באמת לא מענין אותם מה קורה בעולם, הם מתייחסים להבלים של עוה"ז בסלחנות כמו שאדם מבוגר מתייחס לקשקושים ושרבוטים ולמשחקי לגו של ילדים קטנים...
כל בן אדם בר דעת מתייחס בביטול לעולם הזה, לא רק ת"ח. הלא זאת הסיבה שאומרים שפרופסורים מפוזרים.
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
קדמא ואזלא אמר:
אמונת אומן אמר:
שמעתי מידיד שהיה תפקידו בישיבת טשעבין להגיש ארוחת ערב ל הגר"א גנחובסקי זצ"ל,
וסיפר שאכל את הלחם, אח"כ את הטונה, ואח"כ את המיונז, וקינח בסחוג.
ואמר לו אח"כ שכדאי להעיר לטבחית שהקינוח מעט חריף מידי...
מי שהכיר את הגר''א גנחובסקי יודע שהוא האחרון שהיה מעיר לטבחית על טיב האוכל.
מכיוון ששמעתי את זה מבעל המעשה, ההערה שלך לא רלוונטית וגם פוגענית. 
אין שום מקום לסברא מול עובדות. 
אני לא יודע אם זה נאמר על ידו בבדיחותא או הסבר אחר,
אבל ודאי לא היה כאן איזו חשש תקלה נוראית שמצדיקה לרמוז כאילו המספר שיקר, 
זו הנהגה מגונה ביותר החוזרת על עצמה שוב ושוב בפורום, וראוי להוקיעה! 
הירגע נא ידידי, איש לא חשב שהוא משקר, ובפרט שאתה מכיר אותו וסומך עליו.

אלא שמסתמא יש כאן איזה חוסר דיוק, אולי אמר כן שלא ע''מ למסור לטבחית וכדו'.

מהירות החימה היא גם תופעה החוזרת ע''ע בפורום.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
אמונת אומן אמר:
קדמא ואזלא אמר:
מי שהכיר את הגר''א גנחובסקי יודע שהוא האחרון שהיה מעיר לטבחית על טיב האוכל.
מכיוון ששמעתי את זה מבעל המעשה, ההערה שלך לא רלוונטית וגם פוגענית. 
אין שום מקום לסברא מול עובדות. 
אני לא יודע אם זה נאמר על ידו בבדיחותא או הסבר אחר,
אבל ודאי לא היה כאן איזו חשש תקלה נוראית שמצדיקה לרמוז כאילו המספר שיקר, 
זו הנהגה מגונה ביותר החוזרת על עצמה שוב ושוב בפורום, וראוי להוקיעה! 
הירגע נא ידידי, איש לא חשב שהוא משקר, ובפרט שאתה מכיר אותו וסומך עליו.

אלא שמסתמא יש כאן איזה חוסר דיוק, אולי אמר כן שלא ע''מ למסור לטבחית וכדו'.

מהירות החימה היא גם תופעה החוזרת ע''ע בפורום.
גם לא חוסר דיוק. מקסימום חיסרון בהבנה של הקורא. ואת האוקימתות היה עליך לעשות ולכתוב יחד עם ההערה. 
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
נדיב לב אמר:
מבקש אמת אמר:
ידוע לי שיש מידת חסידות להזהר מראיית נשים אף בראייה בעלמא, אבל מעולם לא שמעתי על זהירות מראיית עצמו בראייה בעלמא...
בעלמא דידך לא בעלמא דחסידין קדישין, אשריהם ישראל. וזר לא יבין זאת כולל אני הקטן. אבל מתפעל מהעקרונות המקודשים הפרושים של אנשים קדושים.

מלבד שכל שקובע לכתחילה שכל פעם שיכנס לביתו, הרי לא גרע ממה שנפסק בשו"ע, ולא חשיב ראיה בעלמא.
אני הקטן לא ממהר להתפעל טרם אדע אם כך האמת או לא. (כנראה שאיני חסיד...)

האיסור לראות במראה הוא משום לא ילבש, ועוד לפני שנכנסים להיתר שהיום אין זה דווקא דרך נשים (שגם השו"ע מסכים לו כמבואר בסי' קפב ובהגהות רעק"א שם) שבזה יש מידת חסידות להזהר (כמבואר ברעק"א שם), הרי כל הבעיה היא רק מצד תיקוני יופי שהוא בגדר מלבוש נשים, שבזה יש מידת חסידות להזהר אפי' אם אינו מיוחד לנשים כיון שהוא ענין של יופי שהוא דרך נשים, אבל ראיה בעלמא אינו תיקון יופי ואין לזה כלל שייכות ל"לא ילבש" אף ממידת חסידות, וצ"ע.
מפורסם על כמה גדולי ישראל שלא ידעו איך נראית צורתם, ביניהם מהרי אסאד, ועוד. 
מרנא הגרשז"א הסיר את המראה מעל הארון אחרי פטירת הרבנית, כאשר כבר היה זקן ממש ובוודאי הורגל למקומה! 
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
קדמא ואזלא אמר:
אמונת אומן אמר:
מכיוון ששמעתי את זה מבעל המעשה, ההערה שלך לא רלוונטית וגם פוגענית. 
אין שום מקום לסברא מול עובדות. 
אני לא יודע אם זה נאמר על ידו בבדיחותא או הסבר אחר,
אבל ודאי לא היה כאן איזו חשש תקלה נוראית שמצדיקה לרמוז כאילו המספר שיקר, 
זו הנהגה מגונה ביותר החוזרת על עצמה שוב ושוב בפורום, וראוי להוקיעה! 
הירגע נא ידידי, איש לא חשב שהוא משקר, ובפרט שאתה מכיר אותו וסומך עליו.

אלא שמסתמא יש כאן איזה חוסר דיוק, אולי אמר כן שלא ע''מ למסור לטבחית וכדו'.

מהירות החימה היא גם תופעה החוזרת ע''ע בפורום.
גם לא חוסר דיוק. מקסימום חיסרון בהבנה של הקורא. ואת האוקימתות היה עליך לעשות ולכתוב יחד עם ההערה. 
 
אין לי צל של ספק שהוא לא אמר להעיר לטבחית. את האוקימתא כתבתי להרגיע אותך, ותל''מ. החסרון בהבנה הוא כנראה של שומע הסיפור.
 

ידידיה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מבקש אמת אמר:
אבל ראיה בעלמא אינו תיקון יופי ואין לזה כלל שייכות ל"לא ילבש" אף ממידת חסידות, וצ"ע.
לשון 'ארחות חיים' הל' ע"ז סי' ו)[/size]:
ואומרים שהשר משנץ היה נוהג כשהיו עיניו כואבות היה מכסה פניו בבגד חוץ מן העינים ומסתכל במראה.
והתם הוא בהיתר לכו"ע, כי הוא לרפואה מחשש סכנה. בינה נא זאת!
כמובן שאינו שייך לנידו"ד כלל. בזמנו ההסתכלות במראה היתה אסורה מעיקר הדין [משום שלא נהגו בזה אנשים] ולכן חשש הר"ש משאנ"ץ מובן מאד, שהמסתכל לשם רפואה הוא קרוב מאד להכשל ולהסתכל שלא לשם רפואה שזה אסור מעיקר הדין, משא"כ בזה"ז שנהגו בזה אנשים והכל מותר.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
ידידיה אמר:
אין לי צל של ספק שהוא לא אמר
הקטע הזה כשלעצמו מהווה מחלה כרונית, וכפי הנראה גם חשוכת מרפא.
את האמת אומר, שאני מפקפק גם בנקודה נוספת בסיפור, זה שהוא חשב שזה קינוח, כמה וכמה פעמים ראיתיו בסעודתו, הוא גם השתתף בשמחות במשפחתי, והוא לא הכתובת הנכונה לסיפורים מעין אלו, ובזה אחתום. שבת שלום וחודש טוב.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
אמונת אומן אמר:
ידידיה אמר:
אין לי צל של ספק שהוא לא אמר
הקטע הזה כשלעצמו מהווה מחלה כרונית, וכפי הנראה גם חשוכת מרפא.
את האמת אומר, שאני מפקפק גם בחציו הראשון של הסיפור, כמה וכמה פעמים ראיתיו בסעודתו, הוא גם השתתף בשמחות במשפחתי, והוא לא הכתובת הנכונה לסיפורים מעין אלו, ובזה אחתום. שבת שלום וחודש טוב.
 מכו"כ סיבות אני מפקפק אם אכן חזית אי פעם בזיו פניו. 
שבת שלום. 
​​​​​​
 
 

E. W

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
קדמא ואזלא אמר:
אמונת אומן אמר:
שמעתי מידיד שהיה תפקידו בישיבת טשעבין להגיש ארוחת ערב ל הגר"א גנחובסקי זצ"ל,
וסיפר שאכל את הלחם, אח"כ את הטונה, ואח"כ את המיונז, וקינח בסחוג.
ואמר לו אח"כ שכדאי להעיר לטבחית שהקינוח מעט חריף מידי...
מי שהכיר את הגר''א גנחובסקי יודע שהוא האחרון שהיה מעיר לטבחית על טיב האוכל.
מכיוון ששמעתי את זה מבעל המעשה, ההערה שלך לא רלוונטית וגם פוגענית. 
אין שום מקום לסברא מול עובדות. 
אני לא יודע אם זה נאמר על ידו בבדיחותא או הסבר אחר,
אבל ודאי לא היה כאן איזו חשש תקלה נוראית שמצדיקה לרמוז כאילו המספר שיקר, 
זו הנהגה מגונה ביותר החוזרת על עצמה שוב ושוב בפורום, וראוי להוקיעה! 


הרב @אמונת אומן , האמת היא שברגע שקראתי את הסיפור שהבאת גם אני משכתי בכתפי ואמרתי לעצמי, משהו לא מסתדר פה בסיפור, כל מי שהכיר את מרן ציס"ע הגר"א גניחובסקי זצ"ל יודע במאה אחוז שהוא לא רק שלא יעיר לטבחית על האוכל, אלא לעולם לא יגרום אפי' בגרמא הכי רחוקה איזה אי נעימות למישהו ופשוט לא יתכן שיאמר למישהו שיעיר לה,... זו עובדה פשוטה כשמש בצהרים לכל מי שהכיר את האיש!  ( זה בערך כמו לספר שהבבא סאלי או השומרי אמונים הסתובבו על ימה של תל אביב ודיברו עם כל האנשים נשים וטף שם איפה אפשר לקנות איזה בושם מסוים..... )
אמנם לא הערתי כלום, אבל לאחר הדין ודברים שלך עם הרב @קדמא ואזלא  אני כן רואה לנכון לציין את מה שציינתי,  ואדרבא נשמח מאוד שתחזור לידידך ותספר לו את התגובות כאן ובטוחני שהוא יבין מיד מה מוזר קצת בסיפור ומסתמא הוא רק יחזק לך את מה שכתבתי לך על הגר"א גניחובסקי, ונראה מה הוא יגיד....ברור לי שיהיה לו הסבר מניח את הדעת
נ. ב אולי בהזדמנות הזאת תבקש ממנו עוד סיפורים על האי גאון וצדיק ותהנה אותנו בסיפוריו. 
 

ידידיה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ידידיה אמר:
משא"כ בזה"ז שנהגו בזה אנשים והכל מותר.
אינו פשוט כ"כ. יש מקום גדול לומר שבקהלות בהן הדבר מושלל - נותר המנהג כמקדם, ובמילא גם האיסור.
מסתבר שגם אם כל הגברים בעולם ינהגו בזה איסור מסיבות של קבלה או משום הרחקה קיצונית מעיסוק בייפוי הגוף, מ"מ בטל האיסור, שהרי איסור ההסתכלות במראה אינו משום שזה "כלי אשה" אלא משום שזו "התעסקות מוגזמת בייפוי". והיום מסתכלים במראה גם שלא לצורך התעסקות מוגזמת בייפוי. [זאת אומרת, מה שכתב הרמ"א לחלק בין מקום שנהגו האנשים להסתכל במראה למקום שלא נהגו בזה, אינו "סיבה" אלא "סימן", שאם האנשים לא מסתכלים מוכח שזהו התעסקות מוגזמת בייפוי ואם האנשים מסתכלים מוכח שאין זה התעסקות מוגזמת בייפוי.]
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
E. W אמר:
אמונת אומן אמר:
קדמא ואזלא אמר:
מי שהכיר את הגר''א גנחובסקי יודע שהוא האחרון שהיה מעיר לטבחית על טיב האוכל.
מכיוון ששמעתי את זה מבעל המעשה, ההערה שלך לא רלוונטית וגם פוגענית. 
אין שום מקום לסברא מול עובדות. 
אני לא יודע אם זה נאמר על ידו בבדיחותא או הסבר אחר,
אבל ודאי לא היה כאן איזו חשש תקלה נוראית שמצדיקה לרמוז כאילו המספר שיקר, 
זו הנהגה מגונה ביותר החוזרת על עצמה שוב ושוב בפורום, וראוי להוקיעה! 


הרב @אמונת אומן , האמת היא שברגע שקראתי את הסיפור שהבאת גם אני משכתי בכתפי ואמרתי לעצמי, משהו לא מסתדר פה בסיפור, כל מי שהכיר את מרן ציס"ע הגר"א גניחובסקי זצ"ל יודע במאה אחוז שהוא לא רק שלא יעיר לטבחית על האוכל, אלא לעולם לא יגרום אפי' בגרמא הכי רחוקה איזה אי נעימות למישהו ופשוט לא יתכן שיאמר למישהו שיעיר לה,... זו עובדה פשוטה כשמש בצהרים לכל מי שהכיר את האיש!  ( זה בערך כמו לספר שהבבא סאלי או השומרי אמונים הסתובבו על ימה של תל אביב ודיברו עם כל האנשים נשים וטף שם איפה אפשר לקנות איזה בושם מסוים..... )
אמנם לא הערתי כלום, אבל לאחר הדין ודברים שלך עם הרב @קדמא ואזלא  אני כן רואה לנכון לציין את מה שציינתי,  ואדרבא נשמח מאוד שתחזור לידידך ותספר לו את התגובות כאן ובטוחני שהוא יבין מיד מה מוזר קצת בסיפור ומסתמא הוא רק יחזק לך את מה שכתבתי לך על הגר"א גניחובסקי, ונראה מה הוא יגיד....ברור לי שיהיה לו הסבר מניח את הדעת
נ. ב אולי בהזדמנות הזאת תבקש ממנו עוד סיפורים על האי גאון וצדיק ותהנה אותנו בסיפוריו. 
בעיני היה פשוט בעת שמיעת העובדה שזה נאמר בבדיחותא, ולא היה כלל הו''א שאותו ת"ח שהיה משמשו ייצור דו שיח כלשהו עם הטבחית... 
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
אמונת אומן אמר:
שמעתי מידיד שהיה תפקידו בישיבת טשעבין להגיש ארוחת ערב ל הגר"א גנחובסקי זצ"ל,
וסיפר שאכל את הלחם, אח"כ את הטונה, ואח"כ את המיונז, וקינח בסחוג.
ואמר לו אח"כ שכדאי להעיר לטבחית שהקינוח מעט חריף מידי...
מי שהכיר את הגר''א גנחובסקי יודע שהוא האחרון שהיה מעיר לטבחית על טיב האוכל.
במחילה, כאן לא זה הנושא (הכרת הטוב ומחמאות), אלא יש כאן מניעת סבל מתלמידי הישיבה.
 

שני אדנים

משתמש חדש
אני רואה שנושא האשכול הוא ניתוק האברכים מן העולם הזה, אך בכל זאת הייתי רוצה להעלות נושא נוסף, והוא סייעתא דשמיא העצומה לה זוכים האברכים.

רעייתי עם נישואינו הייתה בעלת עבודה נחמדה בפועל של שנה וקצת.

חודשיים אחר נישואינו, באמצע החופש, קיבלנו הודעה על פיטוריה. התאריך האחרון לעבודתה אגב, היה ראש השנה.

כאברך צעיר שזה עתה נישא, שלהורים משני הצדדים לא היו אמצעים לעזור כלל, לא היה כיצד לעזור לנו, ואף את השכירות נאלצנו לשלם מאותה תקופה מסיבות שונות. מסיבות אלו, לא למותר לציין כי הבשורה הייתה די קשה מנשוא.

לא ידענו מכהיכן נתפרנס, ואני מדבר על אברך צעיר שאין לו צל של מושג בכלכלת בית, ובתשלומי חובות כחשמל וארנונה וכדו', וחשבון הבנק – ריק.

לגבי אבטלה אם שאלתם, הוצא לרעייתי לעבוד כקופאית, ואם הוספתם לשאול מדוע לא תעבוד כקופאית, התשובה היא כי השעות היו יום שישי עד 13:00 וכו', וכששאלה אם אפשר שעות אחרות אמרו לה: את בעצם מסרבת (משמעות הסירוב היא אי זכאות לדמי אבטלה).

החלטנו באותה תקופה להתחזק במידת הביטחון וללמוד בחובות הלבבות שער הביטחון, כדי לבסס את האמונה ולהקל על הקושי.

והנה, באותה תקופה ראינו ישועות רבות. אין לי צל של חושג איך זה ייתכן, אך למרות כל התשלומים וכו', היינו ב פ ל ו ס בחשבון הבנק בתקופה הנ"ל, דבר שאינו מובן מאליו אצלי גם כיום! בפתע פתאום, הביאה מנהלת פלונית שלום של 1000 ₪ על עבודה שנעשתה לפני שנים... שכן מעלינו ששיפץ, הביא פיצוי של 1200 ₪... כך הכל התנהל לעינינו הנדהמות, בלי צל של מושג כיצד זה ייתכן.

הסוף, כמובן, טוב ב"ה. באמצע סדר, דבר נדיר בשנה ראשונה, אני רואה צלצול ואשתי תחי' על הצג. הבנתי כי ככל הנראה נמצאה עבודה חדשה, ואכן כך היה ב"ה, קרובה מאוד לבית עם תנאים מעולים.

אני רוצה לציין, כי לעת הזאת בה חוששים האברכים מגזרות השלטון, יש להדגיש כי הפרנסה אינה בגלל ראש ממשלה פלוני או אלמוני, אלא מאיתו יתברך, ואין מעצור בידו מהושיע. ציבור בני בתורה, אברכי הכוללים, מתפרנסים בגזירת שמים, כך ולא אחרת. מי אמר? הסיפור שלי...

כידוע, הגיע פעם גביר מחו"ל לכולל פוניבז' וביקש לתרום כסף עבור כאלו שחיתנו את כל ילדיהם לפני עשר שנים ויש להם חובות על כתפיהם. כידוע, לא מצאו אף אחד וכולם כיסו את החובות...
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
שמעתי שהרה''צ ר' משה וולפסון החליט או שוכנע בהזדמנות מסוימת לרכוש לעצמו שטריימל כיאה לאדם במעמדו.

כאשר השטריימל מאכער מדד לו אחד,
הוא הציע לו להביט במראה ולראות אם מוצא חן בעיניו...
ר' משה הזדעזע מהרעיון שעבור שטריימל, מלבוש קדוש לכבוד שבת, מציעים לו להביט במראה,
ויעזוב את המקום לבלי שוב.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פותח הנושא
ידידיה אמר:
שהרי איסור ההסתכלות במראה אינו משום שזה "כלי אשה" אלא משום שזו "התעסקות מוגזמת בייפוי".
הא מנין?!

לשון השו"ע והרמ"א שם:
אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר . .  הא דאסור לראות במראה היינו דוקא במקום דאין דרך לראות במראה רק נשים ואית בי' משום לא ילבש גבר
 

דניאלי

משתמש ותיק
שני אדנים אמר:
אני רואה שנושא האשכול הוא ניתוק האברכים מן העולם הזה, אך בכל זאת הייתי רוצה להעלות נושא נוסף, והוא סייעתא דשמיא העצומה לה זוכים האברכים.

רעייתי עם נישואינו הייתה בעלת עבודה נחמדה בפועל של שנה וקצת.

חודשיים אחר נישואינו, באמצע החופש, קיבלנו הודעה על פיטוריה. התאריך האחרון לעבודתה אגב, היה ראש השנה.

כאברך צעיר שזה עתה נישא, שלהורים משני הצדדים לא היו אמצעים לעזור כלל, לא היה כיצד לעזור לנו, ואף את השכירות נאלצנו לשלם מאותה תקופה מסיבות שונות. מסיבות אלו, לא למותר לציין כי הבשורה הייתה די קשה מנשוא.

לא ידענו מכהיכן נתפרנס, ואני מדבר על אברך צעיר שאין לו צל של מושג בכלכלת בית, ובתשלומי חובות כחשמל וארנונה וכדו', וחשבון הבנק – ריק.

לגבי אבטלה אם שאלתם, הוצא לרעייתי לעבוד כקופאית, ואם הוספתם לשאול מדוע לא תעבוד כקופאית, התשובה היא כי השעות היו יום שישי עד 13:00 וכו', וכששאלה אם אפשר שעות אחרות אמרו לה: את בעצם מסרבת (משמעות הסירוב היא אי זכאות לדמי אבטלה).

החלטנו באותה תקופה להתחזק במידת הביטחון וללמוד בחובות הלבבות שער הביטחון, כדי לבסס את האמונה ולהקל על הקושי.

והנה, באותה תקופה ראינו ישועות רבות. אין לי צל של חושג איך זה ייתכן, אך למרות כל התשלומים וכו', היינו ב פ ל ו ס בחשבון הבנק בתקופה הנ"ל, דבר שאינו מובן מאליו אצלי גם כיום! בפתע פתאום, הביאה מנהלת פלונית שלום של 1000 ₪ על עבודה שנעשתה לפני שנים... שכן מעלינו ששיפץ, הביא פיצוי של 1200 ₪... כך הכל התנהל לעינינו הנדהמות, בלי צל של מושג כיצד זה ייתכן.

הסוף, כמובן, טוב ב"ה. באמצע סדר, דבר נדיר בשנה ראשונה, אני רואה צלצול ואשתי תחי' על הצג. הבנתי כי ככל הנראה נמצאה עבודה חדשה, ואכן כך היה ב"ה, קרובה מאוד לבית עם תנאים מעולים.

אני רוצה לציין, כי לעת הזאת בה חוששים האברכים מגזרות השלטון, יש להדגיש כי הפרנסה אינה בגלל ראש ממשלה פלוני או אלמוני, אלא מאיתו יתברך, ואין מעצור בידו מהושיע. ציבור בני בתורה, אברכי הכוללים, מתפרנסים בגזירת שמים, כך ולא אחרת. מי אמר? הסיפור שלי...

כידוע, הגיע פעם גביר מחו"ל לכולל פוניבז' וביקש לתרום כסף עבור כאלו שחיתנו את כל ילדיהם לפני עשר שנים ויש להם חובות על כתפיהם. כידוע, לא מצאו אף אחד וכולם כיסו את החובות...
סיפור יפה ומדהים, ובאמת יתכן דכדאי לפתוח אשכול בנושא הזה (אם עדיין אין - אני עוד לא נתקלתי), לי גם יש כמה סיפורים בענין הזה ובסתא כמעט כל אברך יכול לספר כגון זאת.
 

דניאלי

משתמש ותיק
אוסיף מעשה על קרובת משפחה שחיפשה עבודה בגרפיקה הרבה זמן והיו צריכים כדי פרנסתם, והנה התקבלה לעבודה במשרד עם תנאים טובים ומתאימים.
נכנסה האשה לעבודה ופתחה את המחשב, שאלה את בעל הבית: האם האינטרנט של המחשב מוגן וחסום לדברים בעייתיים?
ענה לה: אין אפשרות לעבוד בגרפיקה באינטרנט עם חסימה, זה מה שיש וכולם מסתדרים עם זה.
אמרה לו: אם כך זה לא מתאים לי. ארזה את חפציה וברחה מהמקום.
אולי זה סיפור פשוט, אבל כל סיפור כזה אצל משפחת אברכים הוא מסי"נ בפני עצמה...
 

דניאלי

משתמש ותיק
באותו ענין הכרתי בחור ישיבה מבית מאד פשוט וגם הוא בלי יומרות מידי.. שהציעו לו שידוך בחורה טובה שמסודרת בעבודה עם משכורת של 20,000 ש"ח, אבל מה יש לה מכשיר לא כשר. ענה הוא מיד אי הכי לא בעינא, אני לא רוצה אפילו לשמוע פרטים..
 

דברי אמת

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
אוסיף מעשה על קרובת משפחה שחיפשה עבודה בגרפיקה הרבה זמן והיו צריכים כדי פרנסתם, והנה התקבלה לעבודה במשרד עם תנאים טובים ומתאימים.
נכנסה האשה לעבודה ופתחה את המחשב, שאלה את בעל הבית: האם האינטרנט של המחשב מוגן וחסום לדברים בעייתיים?
ענה לה: אין אפשרות לעבוד בגרפיקה באינטרנט עם חסימה, זה מה שיש וכולם מסתדרים עם זה.
אמרה לו: אם כך זה לא מתאים לי. ארזה את חפציה וברחה מהמקום.
אולי זה סיפור פשוט, אבל כל סיפור כזה אצל משפחת אברכים הוא מסי"נ בפני עצמה...
 
דניאלי אמר:
באותו ענין הכרתי בחור ישיבה מבית מאד פשוט וגם הוא בלי יומרות מידי.. שהציעו לו שידוך בחורה טובה שמסודרת בעבודה עם משכורת של 20,000 ש"ח, אבל מה יש לה מכשיר לא כשר. ענה הוא מיד אי הכי לא בעינא, אני לא רוצה אפילו לשמוע פרטים..

ישר כח!!!

אף על פי שהנהגה זו צריכה להיות של כל אדם שמעט יהדות בליבו(ומעט שכל בקדקודו...), מ"מ כל סיפור כזה מחזק ומרומם!!
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
אוסיף מעשה על קרובת משפחה שחיפשה עבודה בגרפיקה הרבה זמן והיו צריכים כדי פרנסתם, והנה התקבלה לעבודה במשרד עם תנאים טובים ומתאימים.
נכנסה האשה לעבודה ופתחה את המחשב, שאלה את בעל הבית: האם האינטרנט של המחשב מוגן וחסום לדברים בעייתיים?
ענה לה: אין אפשרות לעבוד בגרפיקה באינטרנט עם חסימה, זה מה שיש וכולם מסתדרים עם זה.
אמרה לו: אם כך זה לא מתאים לי. ארזה את חפציה וברחה מהמקום.
אולי זה סיפור פשוט, אבל כל סיפור כזה אצל משפחת אברכים הוא מסי"נ בפני עצמה...
אכן מסירות נפש, ובודאי לא סיפור פשוט, יתכן שעיקר השבח להוריה שהצליחו בחינוך.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
פותח הנושא
סיפור שנודע לי מכלי ראשון:
איש חסיד הי', שמאז תקנת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע שילמדו עניני ביהמ"ק בימי בין־המצרים - נהג ללמוד בתשעת הימים את הל' בית־הבחירה להרמב"ם, פרק ליום.
כך הי' מנהגו תמיד, משך עשרות בשנים.

"כִּֽי־מִקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל", ואותו חסיד נזדכך ביסורים קשים ומרים. כח דבורו כמעט וניטל הימנו, ואך בקושי רב מסר נפשו להתפלל וללמוד (חלק מ)שיעוריו הקבועים כבימים ימימה.
"וְנֵ֤ר אֱ-לֹקִים֙ טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה"; באו תשעת הימים, והחסיד מוטל במטתו, חולה וחלוש - אך דאגה אחת לו: לשמור על קביעות למוד הלכות בית־הבחירה, כמנהגו מאז...
וכך הוה. גם ביומו האחרון עלי־אדמות, שמיני באב, למד הפרק וסיים ההלכות. למחרת, ביום שריפת בית א-לקינו, כבר עלתה נשמתו השמימה...
 
חלק עליון תַחתִית