ברור שזה חסידות שוטה, ואין לי אלא ללמד עליך זכות שזה יותר רתיעה מוטבעת ולא החלטה להחמיר על חשבון סכנתה, וממילא אתה לא חסיד שוטה.משיב דבר אמר:ברוח הסיפורים הנ"ל:
מעשה שהיה עמי בעודי בחור צעיר ולנגד עיני המשתאות נפלה אישה צעירה הרה על המדרכה כמעלפת!
הרמתי מיד טל' למד"א (תוך שאני בודק בעיני שהיא בסדר) והטלפנית אומרת לי: תניח יד על החזה לבדוק דופק...
ידי קפאו ולא הצלחתי לעשות מעשה שכזה! הטלפנית דוקחת בי עוד ועוד: אבל האמת - לא יכולתי. למזלי עברה שם אישה שלקחה את הטלפון ועשתה הכל במקומי (כולל לבדוק בפה שהלשון לא התגלגלה - אני מקוה שאני זוכר היטב הפרטים)
והסתפקתי: הרי זהו חסיד שוטה!
מצד שני ברור שאם הייתי רואה סכנה ממשית נגד עיני הייתי מטפל בה, ורק במצב כזה לא יכולתי ואולי באינסטינקט הזה מונח שמירה מעולה שהיא תוצאה של חינוך והרגל.
ספק סיפור מופלא על בני תורה כו'
לדואגים: לאשה שלום.
דומים הדברים למי שנרתע מאוד מדם, ולעיניו נפגע אדם בתאונה, שיש מקום להבינו אם הוא לא רץ לחבוש את הפצע אם הוא לא משוכנע שמדובר בסכנת חיים ושזה מצווה שאי אפשר לעשות על ידי אחרים.