אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
קריאת הפטרה מתוך חומש או נביא
- Thread starter מתלבט
- תאריך התחלה
בגדי חמודות
משתמש ותיק
בשלמא אמר:אריז"ל משווה את אמירת ההפטורה מול שמו"ת שאת זה כל אחד צריך לומר כל אחד ואחד "בפיו" ולא בשומע כעונה, כך גם ההפטורה, לעומת זה את קריה"ת יאמר רק הש"ץ.
אתה יכול להביא את הציטוט שמשווה לקריאת שמו"ת, כי כמו שכבר כתבתי המשנ"ב כותב שכשיש נביא לא לקרות, ושאלתי את הגאון ר' אביש צינוירט שידיו רב לו בתורת הקבלה ולא היה בידו, אשמח לציטוט בעניןבשלמא אמר:ועל זה ציטטתי את לשון האריז"ל שמפורש מלשונו שאת ההפטורה יאמר כל אחד לעצמו.
על מה אתה חולק, אני הבאתי לשונות הפוסקים והגמרות, אדרבה אם לא צדקתי אשמח מאד לתיקון.שאר לעמו אמר:קראתי כל דברי כת"ר כבר לפני כן, בררת הדברים לפי דעתך, ועם רובם ככולם אינני מסכים.
חשבתי לכתוב בדרך של לימוד זכות.אמונת אומן אמר:במקומות מסויימים נהוג שמעצבים את הסיפור אחרי התהוותו, או שאם אינו מתאים להשקפה המעודכנת מפטירים ''בוודאי לא היה ולהד''ם''מ אלישע אמר:אמונת אומן אמר:אני כתבתי את הדברים אחר שנתקלתי במעשה שהיה במשפחה ליטאית שאבי המשפחה סירב לבוא לשבת שבע ברכות של נכדו הראשון, עד שהתחייבו לו שיקראו הפטרה מנביא,
וסוף דבר שנאלצו בניו לקחת נביא ללא רשות הגבאים.
(אולי צ"ל ברשות הבעלים- התורמים, כך אפשר לברך)
אני נוהג לספר סיפור כפי שהיה בפועל, ותל''מ.
אמונת אומן אמר:אני כתבתי את הדברים אחר שנתקלתי במעשה שהיה במשפחה ליטאית שאבי המשפחה סירב לבוא לשבת שבע ברכות של נכדו הראשון, עד שהתחייבו לו שיקראו הפטרה מנביא,
וסוף דבר שנאלצו בניו לקחת נביא ללא רשות הגבאים.
לכאורה לא הרויח מאומה.
לא הותר כאן גזל.
אם ידע המברך על ההפטרה, שאת הספר לקחו ללא רשות, אולי ברכותיו לבטלה, כמברך על גזל.
(וכמדומה שלא אמרו חז"ל כלל לברך ברכות ההפטרה על ספר גזול, ואסור לו לברך)
אם חשב שעדיף לגזול כדי להפטיר בקלף, הרי אינו ת"ח מדקדק בהלכות, וא"כ שמחמיר יותר מהציבור דינו - נידוי.
(וגם אם המנין מצומצם אין מנודה מצטרף למנין, וחזרת הש"ץ ברכות לבטלה)
כתב הרי"ף (בתשובה בסוף שו"ת הרשב"א) שמי שגוזל ספר ללמוד אין לו שכר על לימודו,
ואם כן קריאת ההפטרה אינה למצוה אלא טירחא דציבורא.
huo yuc יום טוב
משתמש ותיק
האם האריז"ל מדבר כשיש נביא כתוב על קלף?בשלמא אמר:לשון קדשו של האריז"ל שעהמ"צ פר' ואתחנן:
ביום שבת השבת אין צריך לקרות הפר' רק לשומעה כולה מפי השליח ציבור הקורא בס"ת אבל ההפטרה של יום השבת תקראנה אתה בפיך ולא תסמוך על המפטיר זולתי אל הברכות שמברך לפניה ואחריה שצריך שתכוין אזניך לשומעם ולענות אחריהם אמן, עכ"ל
"גם דע כי בכל ערב שבת אחר שתסיים הפרשה ההיא שנים מקרא וא' תרגום תכפול פסוק אחרון של הפרשה מקרא ולא תרגום. גם דע כי כשתקרא המקרא צריך לקרותו בטעמים שבפסוקים ההם אבל התרגום אין צריך לקרותו בטעמים שאין טעמים אלא במקרא לשון הקדש שלא כאותם הנוהגים לקרוא בטעמים ואפילו תרגום של הפרשה. וביום השבת אין צריך לקרות הפרשה רק לשומעה כולה מפי השליח ציבור הקורא בס"ת. אבל ההפטרה של יום השבת תקראנה אתה בפיך ולא תסמוך על המפטיר זולתי אל הברכות שמברך לפניה ולאחריה שצריך שתכוין אזניך לשומעם ולענות אחריהם אמן".בגדי חמודות אמר:אתה יכול להביא את הציטוט שמשווה לקריאת שמו"ת, כי כמו שכבר כתבתי המשנ"ב כותב שכשיש נביא לא לקרות, ושאלתי את הגאון ר' אביש צינוירט שידיו רב לו בתורת הקבלה ולא היה בידו, אשמח לציטוט בענין."בשלמא אמר:
אמונת אומן
משתמש ותיק
הרויח? ודאי שהפסיד הרבה.מ אלישע אמר:אמונת אומן אמר:אני כתבתי את הדברים אחר שנתקלתי במעשה שהיה במשפחה ליטאית שאבי המשפחה סירב לבוא לשבת שבע ברכות של נכדו הראשון, עד שהתחייבו לו שיקראו הפטרה מנביא,
וסוף דבר שנאלצו בניו לקחת נביא ללא רשות הגבאים.
לכאורה לא הרויח מאומה.
לא הותר כאן גזל.
אם ידע המברך על ההפטרה, שאת הספר לקחו ללא רשות, אולי ברכותיו לבטלה, כמברך על גזל.
(וכמדומה שלא אמרו חז"ל כלל לברך ברכות ההפטרה על ספר גזול, ואסור לו לברך)
אם חשב שעדיף לגזול כדי להפטיר בקלף, הרי אינו ת"ח מדקדק בהלכות, וא"כ שמחמיר יותר מהציבור דינו - נידוי.
(וגם אם המנין מצומצם אין מנודה מצטרף למנין, וחזרת הש"ץ ברכות לבטלה)
כתב הרי"ף (בתשובה בסוף שו"ת הרשב"א) שמי שגוזל ספר ללמוד אין לו שכר על לימודו,
ואם כן קריאת ההפטרה אינה למצוה אלא טירחא דציבורא.
ולענין זה הסיפור הובא כאן.
מסתפק במועט
משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:הרויח? ודאי שהפסיד הרבה.מ אלישע אמר:אמונת אומן אמר:אני כתבתי את הדברים אחר שנתקלתי במעשה שהיה במשפחה ליטאית שאבי המשפחה סירב לבוא לשבת שבע ברכות של נכדו הראשון, עד שהתחייבו לו שיקראו הפטרה מנביא,
וסוף דבר שנאלצו בניו לקחת נביא ללא רשות הגבאים.
לכאורה לא הרויח מאומה.
לא הותר כאן גזל.
אם ידע המברך על ההפטרה, שאת הספר לקחו ללא רשות, אולי ברכותיו לבטלה, כמברך על גזל.
(וכמדומה שלא אמרו חז"ל כלל לברך ברכות ההפטרה על ספר גזול, ואסור לו לברך)
אם חשב שעדיף לגזול כדי להפטיר בקלף, הרי אינו ת"ח מדקדק בהלכות, וא"כ שמחמיר יותר מהציבור דינו - נידוי.
(וגם אם המנין מצומצם אין מנודה מצטרף למנין, וחזרת הש"ץ ברכות לבטלה)
כתב הרי"ף (בתשובה בסוף שו"ת הרשב"א) שמי שגוזל ספר ללמוד אין לו שכר על לימודו,
ואם כן קריאת ההפטרה אינה למצוה אלא טירחא דציבורא.
ולענין זה הסיפור הובא כאן.
מסתמא היה כשהפטירו בחזון ישעיהו וטעו וקראו "אשרו חומץ" חלף חמוץ...
לעצם הענין , הסיפור הזה מאד מעציב כי הוא מספר היטב את הסיפור של כל העיוותים שיש בדור החלוש הזה דורות קודמים זה נושא בפנ"ע),
בין בענין ההיררכיה של המצוות וההלכות, דאורייתא/דרבנן/גזירות/תקנות/מנהגים/נהגים/סגולות, ובין בענין קידוש ענינים מסוימים שהכל סובב סביבם - בד"כ המאפיין של הענינים הללו זה שהם מבדילים בין עושיהם לשאר אנשים או שאר קבוצות, בדרך הקלה אדם בונה את זהותו בדרך השלילה, וכמאמר הקוצקער זצ"ל "אם אני אני בגלל שאתה אתה וכו' אז אני לא אני וכו'".
סליחה על ההתפרצות ,אני די חדש פה .
huo yuc יום טוב
משתמש ותיק
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף נג עמוד אמסתפק במועט אמר:מסתמא היה כשהפטירו בחזון ישעיהו וטעו וקראו "אשרו חומץ" חלף חמוץ
הצנועים מושכין את ידיהם, והגרגרנים חולקים! מאי חולקים? חוטפים, כדקתני סיפא: מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חברו, והיו קוראין אותו בן חמצן עד יום מותו. אמר רבה בר רב שילא: מאי קראה? אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ. רבה אמר, מהכא: למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ.
רש"י מסכת קידושין דף נג עמוד א
אשרו חמוץ - החזיקו יד הנגזל להצילו מיד עושקו.
מסתפק במועט
משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:תלמוד בבלי מסכת קידושין דף נג עמוד אמסתפק במועט אמר:מסתמא היה כשהפטירו בחזון ישעיהו וטעו וקראו "אשרו חומץ" חלף חמוץ
הצנועים מושכין את ידיהם, והגרגרנים חולקים! מאי חולקים? חוטפים, כדקתני סיפא: מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חברו, והיו קוראין אותו בן חמצן עד יום מותו. אמר רבה בר רב שילא: מאי קראה? אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ. רבה אמר, מהכא: למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ.
רש"י מסכת קידושין דף נג עמוד א
אשרו חמוץ - החזיקו יד הנגזל להצילו מיד עושקו.
לזה כיוונתי
huo yuc יום טוב
משתמש ותיק
לא כולם מכירים ולכן הבאתי את המקור
בגדי חמודות
משתמש ותיק
אתה מזכיר לי סיפור, בצעירותי גרתי בעיר ששם על כל הבנינים כתוב "אסור לעבור כל העובר בבנין עובר על גזל ולא יצא מהגינום" ועוד כהנה משפטים וכו', ושם בכולל סיפר לי אברך שהיה מחזיק 'חלב' במקרר, וכל יום היו לוקחים לו קצת, וכל המשפטים הנ"ל לא עזרו לו כ"כ, עד שיום אחד נפל לו רעיון, הוא כתב על החלב "חלב עכו"ם", הוא סיפר לי שמאז אף אחד לא נגע לו בחלב.מסתפק במועט אמר:אמונת אומן אמר:הרויח? ודאי שהפסיד הרבה.מ אלישע אמר:לכאורה לא הרויח מאומה.
לא הותר כאן גזל.
אם ידע המברך על ההפטרה, שאת הספר לקחו ללא רשות, אולי ברכותיו לבטלה, כמברך על גזל.
(וכמדומה שלא אמרו חז"ל כלל לברך ברכות ההפטרה על ספר גזול, ואסור לו לברך)
אם חשב שעדיף לגזול כדי להפטיר בקלף, הרי אינו ת"ח מדקדק בהלכות, וא"כ שמחמיר יותר מהציבור דינו - נידוי.
(וגם אם המנין מצומצם אין מנודה מצטרף למנין, וחזרת הש"ץ ברכות לבטלה)
כתב הרי"ף (בתשובה בסוף שו"ת הרשב"א) שמי שגוזל ספר ללמוד אין לו שכר על לימודו,
ואם כן קריאת ההפטרה אינה למצוה אלא טירחא דציבורא.
ולענין זה הסיפור הובא כאן.
מסתמא היה כשהפטירו בחזון ישעיהו וטעו וקראו "אשרו חומץ" חלף חמוץ...
לעצם הענין , הסיפור הזה מאד מעציב כי הוא מספר היטב את הסיפור של כל העיוותים שיש בדור החלוש הזה דורות קודמים זה נושא בפנ"ע),
בין בענין ההיררכיה של המצוות וההלכות, דאורייתא/דרבנן/גזירות/תקנות/מנהגים/נהגים/סגולות, ובין בענין קידוש ענינים מסוימים שהכל סובב סביבם - בד"כ המאפיין של הענינים הללו זה שהם מבדילים בין עושיהם לשאר אנשים או שאר קבוצות, בדרך הקלה אדם בונה את זהותו בדרך השלילה, וכמאמר הקוצקער זצ"ל "אם אני אני בגלל שאתה אתה וכו' אז אני לא אני וכו'".
סליחה על ההתפרצות ,אני די חדש פה .
גזל לא הפחיד חלב עכו"ם הרתיע, איפכא מסתברא?!
לכאורה טעות כתבתי שמחמת יוהרה יהיה בנידוי מיד .מ אלישע אמר:אמונת אומן אמר:אני כתבתי את הדברים אחר שנתקלתי במעשה שהיה במשפחה ליטאית שאבי המשפחה סירב לבוא לשבת שבע ברכות של נכדו הראשון, עד שהתחייבו לו שיקראו הפטרה מנביא,
וסוף דבר שנאלצו בניו לקחת נביא ללא רשות הגבאים.
לכאורה לא הרויח מאומה.
לא הותר כאן גזל.
אם ידע המברך על ההפטרה, שאת הספר לקחו ללא רשות, אולי ברכותיו לבטלה, כמברך על גזל.
(וכמדומה שלא אמרו חז"ל כלל לברך ברכות ההפטרה על ספר גזול, ואסור לו לברך)
אם חשב שעדיף לגזול כדי להפטיר בקלף, הרי אינו ת"ח מדקדק בהלכות, וא"כ שמחמיר יותר מהציבור דינו - נידוי.
(וגם אם המנין מצומצם אין מנודה מצטרף למנין, וחזרת הש"ץ ברכות לבטלה)
כתב הרי"ף (בתשובה בסוף שו"ת הרשב"א) שמי שגוזל ספר ללמוד אין לו שכר על לימודו,
ואם כן קריאת ההפטרה אינה למצוה אלא טירחא דציבורא.
אבל אולי משום גורם לבנו שיחטא בגזל.
מסתפק במועט
משתמש ותיק
גם אתה מזכיר לי סיפור. מעשה ביהודי ירושלמי שהלין לרבי ישראל יעקב פישר זצ"ל על אדם שמנסה להשתלט על נכס שלו,בלי לחשוש מגזילה. יעץ לו הרב פישר להדיר אותו מנכסיו. אותו אדם נרתע לאחוריו ופסק ממזימתו...בגדי חמודות אמר:אתה מזכיר לי סיפור, בצעירותי גרתי בעיר ששם על כל הבנינים כתוב "אסור לעבור כל העובר בבנין עובר על גזל ולא יצא מהגינום" ועוד כהנה משפטים וכו', ושם בכולל סיפר לי אברך שהיה מחזיק 'חלב' במקרר, וכל יום היו לוקחים לו קצת, וכל המשפטים הנ"ל לא עזרו לו כ"כ, עד שיום אחד נפל לו רעיון, הוא כתב על החלב "חלב עכו"ם", הוא סיפר לי שמאז אף אחד לא נגע לו בחלב.מסתפק במועט אמר:אמונת אומן אמר:הרויח? ודאי שהפסיד הרבה.
ולענין זה הסיפור הובא כאן.
מסתמא היה כשהפטירו בחזון ישעיהו וטעו וקראו "אשרו חומץ" חלף חמוץ...
לעצם הענין , הסיפור הזה מאד מעציב כי הוא מספר היטב את הסיפור של כל העיוותים שיש בדור החלוש הזה דורות קודמים זה נושא בפנ"ע),
בין בענין ההיררכיה של המצוות וההלכות, דאורייתא/דרבנן/גזירות/תקנות/מנהגים/נהגים/סגולות, ובין בענין קידוש ענינים מסוימים שהכל סובב סביבם - בד"כ המאפיין של הענינים הללו זה שהם מבדילים בין עושיהם לשאר אנשים או שאר קבוצות, בדרך הקלה אדם בונה את זהותו בדרך השלילה, וכמאמר הקוצקער זצ"ל "אם אני אני בגלל שאתה אתה וכו' אז אני לא אני וכו'".
סליחה על ההתפרצות ,אני די חדש פה .
גזל לא הפחיד חלב עכו"ם הרתיע, איפכא מסתברא?!
גם אני מכיר ת"ח פלוני המשתייך לחוג חזו"א שבהיותו בחו"ל צעד 45 דק' לכל כיוון כדי לשמוע הפטרה מנביא על קלף דווקא, ותמהתי וכי לא היה עדיף לו ללמוד או לעזור לאשתו בזמן הזה ולהרויח הרבה יותר מצוות? (ואין לטעון שא"כ לעולם לא יקנו קלף שהרי בכסף יכלו לתמוך בלומדי תורה וכד', משום שזה חלק מהוצאות הציבור לדאוג שעניני ביהכנ"ס יסודרו על הצד היותר טוב, אבל ליחיד לטרוח טרחה שאפילו עבור תפילה בציבור לא חייבו נראה לי תמוה. ואם ננקוט כפשטות הפוסקים שקריה"ת וכ"ש הפטרה הם חובת ציבור, בכלל אין בזה ענין).אמונת אומן אמר:אני כתבתי את הדברים אחר שנתקלתי במעשה שהיה במשפחה ליטאית שאבי המשפחה סירב לבוא לשבת שבע ברכות של נכדו הראשון, עד שהתחייבו לו שיקראו הפטרה מנביא,
וסוף דבר שנאלצו בניו לקחת נביא ללא רשות הגבאים.
מסתמא הוא יבאר שהוא רוצה להתאמץ עבור כל דקדוק הלכה אפילו הכי קטן. אבל יש לי הרגשה שזה בעיקר ענין של רצון להדגיש את הזהות שלו כהולך בדרך הגר"א והחזו"א, וכמו שלחסיד מאד חשוב להתנהל באופן שמחזק את זהותו כהולך בדרך הבעש"ט (ובדרך החסידות הספציפית שלו). קשה לי להאמין שעבור חומרא ודקדוק שאינם מיוחדים לחוג זה יתאמץ כל כך...
חיזוק הזהות אינו דבר פסול בעיני (אא"כ בא על חשבון אחרים כבמעשה שהבאת), אבל טוב לקרוא לילד בשמו.
קמיע מומחה
משתמש ותיק
האם המפטיר צריך להשאיר פתוח במקום אשר קרא בנביא עד שיסיים הברכות
וכן הקורא החומש האם צריך להשאיר פתוח ההפטורה ולקרוא הברכות מסידור או חומש אחר כדי שיהא פרשת ההפטורה פתוחה לפניו בשעת הברכות?
וכן הקורא החומש האם צריך להשאיר פתוח ההפטורה ולקרוא הברכות מסידור או חומש אחר כדי שיהא פרשת ההפטורה פתוחה לפניו בשעת הברכות?
בעל מחשבות
משתמש ותיק
מעניין שבכל האשכול אף אחד לא הזכיר את דעת הגר"ז שבתקנת הפטרה אין כלל דין לקרא מתוך ספר, ובעיקרון אפשר לקרא ההפטרה בע"פ אלא משום דברים שבכתב צריך לקרא מתוך כתב ולזה סגי בחומש (לשיטתו) ואין כלל צורך בקלף.
עוד יש לציין את דברי החת"ס סי' סח שמנסה ליישב מנהג החסידים שאין המפטיר קורא בקול, שקריאה מתוך ספר נחשב בע"פ וקיי"ל שלהוציא אחרים בדברים שבכתב אין לאמרם בע"פ, וכיון שכן אינו מוציא אף אחד בקריאה אלא כל אחד צריך לקרא לבד, לכן לא הקפידו לקרא בקול, ומחמת טעם זה כתב שאי"צ למסור הנפש למנעם מזה והנח להם במנהגם.
עוד יש לציין את דברי החת"ס סי' סח שמנסה ליישב מנהג החסידים שאין המפטיר קורא בקול, שקריאה מתוך ספר נחשב בע"פ וקיי"ל שלהוציא אחרים בדברים שבכתב אין לאמרם בע"פ, וכיון שכן אינו מוציא אף אחד בקריאה אלא כל אחד צריך לקרא לבד, לכן לא הקפידו לקרא בקול, ומחמת טעם זה כתב שאי"צ למסור הנפש למנעם מזה והנח להם במנהגם.
משמעות המ"א שאין לסלק הספר עד אחרי הברכה, כדין ס"ת שאין לסלק עד שיסיים הברכה. ולא הזכיר שצריך להשאירו פתוח.האם המפטיר צריך להשאיר פתוח במקום אשר קרא בנביא עד שיסיים הברכות
יתר מכן בשלמא בעבר קודם לגר"א שחידש זאת (וגם הרמב"ם לא טרח לכתוב פתוחות וסתומות בנביא)כידוע נהגו ברוב תפוצות ישראל לקרוא את ההפטרה מתוך ספר הפטרות או מתוך חומש, ולא הקפידו על נביא, אך בשנים האחרונות הרי שהציבור הליטאי התחילו לקרוא מתוך נביא בקלף, אך הציבור החסידי עדיין קורא מתוך חומש או ספר הפטרות,
ומעודי תמהתי הרי לכאו' לכו''ע לכתחילה יש ענין בקריאה מתוך נביא בקלף, א''כ כהיום אשר בקלות ניתן להשיג ספרי נביאים בקלף, וגם המחיר אינו יקר כ''כ למה לא יעברו לקריאה מתוך הנביא, ובפרט כאשר יש בתי כנסיות שמשקיעים בספרי תורה ויש שם 10 ספרי תורה על אף שאינו נצרך יותר מ3 וברוב הספרים אין קוראים יותר מפעם אחד בשנה, וכי לא עדיף שיקנו נביאים במקום ספרי תורה,
וכי יש איזה ענין או קפידא לקרוא מתוך חומש או ספר הפטרות,
קראו מתוך כת"י או ספרים הנדפסים שהנם קדושים
משא"כ כהיום שאינו קדוש בעצמותו שאי"ז כתיבה כלל
ישראל שרייבר
משתמש רגיל
בלי להיכנס להלכה או מה צריך וראוי לנהוג אני מבקש לקבל מידע היסטורי כדלהלן:
א' מתי בפעם האחרונה נכתב או היה בשימוש ספר נביאים (נביא אחד או הכל) הכתוב על קלף או על גוויל (ללא ניקוד או פירושים) לא כולל ב 250 שנה האחרונים.
ב' כנ"ל א' על מגילות קהלת שיר איכה רות
ג' כנ"ל א' על שאר כתובים (למעט אסתר ושאר מגילות)
ד' "ספרא דאפטרתא" (ספר שכתובים בו כל ההפטרות ברצף) על נייר ולא על קלף ממתי נוהגים כן הספרדים או מתי גם הם נהגו אם נהגו בו על קלף או גוויל.
מי שיודע מידע נא לכתוב תודה רבה
א' מתי בפעם האחרונה נכתב או היה בשימוש ספר נביאים (נביא אחד או הכל) הכתוב על קלף או על גוויל (ללא ניקוד או פירושים) לא כולל ב 250 שנה האחרונים.
ב' כנ"ל א' על מגילות קהלת שיר איכה רות
ג' כנ"ל א' על שאר כתובים (למעט אסתר ושאר מגילות)
ד' "ספרא דאפטרתא" (ספר שכתובים בו כל ההפטרות ברצף) על נייר ולא על קלף ממתי נוהגים כן הספרדים או מתי גם הם נהגו אם נהגו בו על קלף או גוויל.
מי שיודע מידע נא לכתוב תודה רבה
קמיע מומחה
משתמש ותיק
מה ששאלתי מקודם אם צריך להשאיר פתוח הנביא במקום ההפטורה בעת אמירת הברכות
ראיתי הלום בספר פסקי תשובות סימן רפ''ד שמביא כן מספר שער אפרים ועוד כמה פוסקים בענין זה יש מורין כן ויש מקילים
ראיתי הלום בספר פסקי תשובות סימן רפ''ד שמביא כן מספר שער אפרים ועוד כמה פוסקים בענין זה יש מורין כן ויש מקילים
ה' אוהב אותי
משתמש רשום
כותב הרב אלישיב שלפי תנאי הדפוס שהיה נהוג בזמנם שהיה כעין פעולה בידו, אך כיום שהדפוס כולו הוא חשמלי ודאי שאין ספק שבזה לא אמר המגן אברהם את דבריו, כיון שודאי בדפוס של היום אין זה נחשב ככתיבה כלל ועל חייבים לקרוא מנביא הנכתב על קלף. [והסיבה שגונזים ספרים אלו למרות שאין בהם דין כתיבה הוא מפני כבוד התורה לדברי הכתובים בהם]
צ"ע אם יצאו בזה, דהוי מצוה הבאה בעברה.אני כתבתי את הדברים אחר שנתקלתי במעשה שהיה במשפחה ליטאית שאבי המשפחה סירב לבוא לשבת שבע ברכות של נכדו הראשון, עד שהתחייבו לו שיקראו הפטרה מנביא,
וסוף דבר שנאלצו בניו לקחת נביא ללא רשות הגבאים.
אמונת אומן
משתמש ותיק
אולי לא יצאו קריאת ההפטרהצ"ע אם יצאו בזה, דהוי מצוה הבאה בעברה.
קיימו מצות לא תעמוד על דם רעך
שוב התבוננתי שלגופו של דבר יצאו,אולי לא יצאו קריאת ההפטרה
קיימו מצות לא תעמוד על דם רעך
משום שהרי באמת יוצאים גם בקריאה בעל פה, וממילא אין קיום המצוה תלוי כלל בספר הגזול.
אלא שאותו סבא רצה לתקן ולא תיקן, שבסוף לא היה לו אלא קריאה בעל פה.
לא נמצא כן כתוב מהרב אלישיב.כותב הרב אלישיב שלפי תנאי הדפוס שהיה נהוג בזמנם שהיה כעין פעולה בידו, אך כיום שהדפוס כולו הוא חשמלי ודאי שאין ספק שבזה לא אמר המגן אברהם את דבריו, כיון שודאי בדפוס של היום אין זה נחשב ככתיבה כלל ועל חייבים לקרוא מנביא הנכתב על קלף. [והסיבה שגונזים ספרים אלו למרות שאין בהם דין כתיבה הוא מפני כבוד התורה לדברי הכתובים בהם]
נושאים דומים
- תגובות
- 7
- צפיות
- 305
- תגובות
- 4
- צפיות
- 279