סליחה מ'קרן השביעית' - עליתי על פריצת דרך...

בן בייתוס

משתמש רגיל
בתוס' (ב"ב מד:) מובאים שיטות הראשונים המפורסמות הסוברות שלכל אדם בישראל יש קרקע בארץ ישראל משני טעמים:
א. משום שכל יהודי זכה בארבע אמות בחלוקת השבטים
ב. משום שלכל יהודי מגיע זכות קבורה בארץ ישראל

הדברים מיוחסים לרמב"ם (פ"ג מהלכות שלוחין ושותפין ה"ז)
וכאן מגיע הפתרון הפשוט
אם באמת לכל אחד יש אדמה... מה הטעם לקנות עוד אחת?
כל יהודי בישראל, יאמר בערב השמיטה:
"הריני משמט את אדמתי, בכל מקום שהיא"
ובזה זכה לכאורה לקיים המצוה מן התורה. 
 

אבי חי

משתמש ותיק
מה זה קשור לקרן השביעית?

היא נועדה להחזיק ביד החקלאים שומרי השמיטה.

(לגוף הענין, המשווקים טוענים שבשביל קיום המצוה בעינן השבתה בפועל, דהיינו קרקע שהיית עובד בה לולי שביעית. ואל"ה סגי בחצר שיש לכ"א)

נ.ב. יש מצוה לומר 'הריני משמט'?
 

בן בייתוס

משתמש רגיל
פותח הנושא
אבי חי אמר:
מה זה קשור לקרן השביעית?

היא נועדה להחזיק ביד החקלאים שומרי השמיטה.

(לגוף הענין, המשווקים טוענים שבשביל קיום המצוה בעינן השבתה בפועל, דהיינו קרקע שהיית עובד בה לולי שביעית. ואל"ה סגי בחצר שיש לכ"א)
לא לכל אחד יש קרקע
 

פורים רב

משתמש רגיל
רוצים קרקע שנעבדת בשישית
מה שתחת הבלטות של הבית שלי , לא נחשב קרקע לשמיטה
 

בן בייתוס

משתמש רגיל
פותח הנושא
פורים רב אמר:
רוצים קרקע שנעבדת בשישית
מה שתחת הבלטות של הבית שלי , לא נחשב קרקע לשמיטה


לא הייתי ממהר להכריע בכך
בעוד שאם אין חיוב השבתה, היה מותר להניח מעל אדמה זו עציץ נקוב
עוד עולה לשיטתך, דקרקע בורה לא מועילה למצות שמיטה
ובפרט שכאן אתה בספק
ואי אזלי בתר רובא, רוב קרקעות הארץ לא מיושבות. 
דהיינו מתוך 22 מליון דונם, רק 20% מיושב!!!
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בן בייתוס אמר:
בתוס' (ב"ב מד:) מובאים שיטות הראשונים המפורסמות הסוברות שלכל אדם בישראל יש קרקע בארץ ישראל משני טעמים:
א. משום שכל יהודי זכה בארבע אמות בחלוקת השבטים
ב. משום שלכל יהודי מגיע זכות קבורה בארץ ישראל

הדברים מיוחסים לרמב"ם (פ"ג מהלכות שלוחין ושותפין ה"ז)
וכאן מגיע הפתרון הפשוט
אם באמת לכל אחד יש אדמה... מה הטעם לקנות עוד אחת?
כל יהודי בישראל, יאמר בערב השמיטה:
"הריני משמט את אדמתי, בכל מקום שהיא"
ובזה זכה לכאורה לקיים המצוה מן התורה. 
אגב איך יש לכל יהודי ד' אמות? ואם יהיו יותר יהודים מכדי ארץ ישראל.

 
 

יוסייוסי

משתמש רשום
א. אפשר להניח עציץ נקוב במרפסת ....
ב. קשה להאמין שהמכירה אכן חלה על פי חוק. אם הקונה 'יתעקש' לא להחזיר את חלקו ברור שיבוא בית משפט ויאמר שכל המכירה היא 'דתית'. [כעין הבעיה במכירת חמץ והיתר עיסקא].
 

בן בייתוס

משתמש רגיל
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
בן בייתוס אמר:
בתוס' (ב"ב מד:) מובאים שיטות הראשונים המפורסמות הסוברות שלכל אדם בישראל יש קרקע בארץ ישראל משני טעמים:
א. משום שכל יהודי זכה בארבע אמות בחלוקת השבטים
ב. משום שלכל יהודי מגיע זכות קבורה בארץ ישראל

הדברים מיוחסים לרמב"ם (פ"ג מהלכות שלוחין ושותפין ה"ז)
וכאן מגיע הפתרון הפשוט
אם באמת לכל אחד יש אדמה... מה הטעם לקנות עוד אחת?
כל יהודי בישראל, יאמר בערב השמיטה:
"הריני משמט את אדמתי, בכל מקום שהיא"
ובזה זכה לכאורה לקיים המצוה מן התורה. 
אגב איך יש לכל יהודי ד' אמות? ואם יהיו יותר יהודים מכדי ארץ ישראל.
לפי חישוב שערכתי, בארץ ישראל יש מקום ל11 מליון יהודים
 
 

בן בייתוס

משתמש רגיל
פותח הנושא
יוסייוסי אמר:
א. אפשר להניח עציץ נקוב במרפסת ....
ב. קשה להאמין שהמכירה אכן חלה על פי חוק. אם הקונה 'יתעקש' לא להחזיר את חלקו ברור שיבוא בית משפט ויאמר שכל המכירה היא 'דתית'. [כעין הבעיה במכירת חמץ והיתר עיסקא].

אין לערכאות כח להפקיע את זכות התורה
וראה בתוספות הנ"ל דמוכח שהוא דין כנגד ידיעתו של אדם
 

אבי חי

משתמש ותיק
בן בייתוס אמר:
לפי חישוב שערכתי, בארץ ישראל יש מקום ל11 מליון יהודים
מה החישוב?

חישוב גס מעלה הרבה יותר
(הכל בערך, ול'חומרא')
דע"ד אמות = 2.3X2.3 שוה 5.29 מ"ר.

א"כ בכל קמ"ר יש למעלה מ189,000 דע"ד אמות.
שטח ארץ ישראל (כיבוש עולי בבל) לכ' ודאי יותר מ13,500 קמ"ר (הרב @שאר לעמו יכול לדייק?)

189,000X13,500 שוה למעלה מ2.5 מליארד.

וזה בהנחה שהחלק הוא בכיבוש עולי בבל (ואם נחשב לפי ת' פרסה על ת' פרסה למשל, אנו מדברים על כמעט 4 מליון קמ"ר...), ובהנחה שהמספרים דלעיל לא מופרכים כלפי מטה, וכו' וכו'

ואליבא דאמת נראה דהחישוב הוא לפי כיבוש עולי מצרים, שהוא מקור ההנחה שאין לך אדם וכו'.

------

ובאמת ככל שנחשב שיש יותר יהודים מדע"ד בא"י [או עכ"פ שכך המצב בא' מהשבטים], לא יהיו שייכים דברי התוס'. והתוס' איירו במצב כיום.
@כמעיין המתגבר
 

אבי חי

משתמש ותיק
שוב שמתי לב שטענת פותח האשכול חוזרת אליו, דלו יצוייר שאני מחוייב להשמיט חלקי בא"י אף שאינו מבורר ואינו בשליטתי, כ"ש שיש מצוה לתרום לקרן השביעית, שאולי רק ע"י תרומה זו תשבות שדי...
 

מאיר גוטמן

משתמש ותיק
פורים רב אמר:
מה שתחת הבלטות של הבית שלי , לא נחשב קרקע לשמיטה
מי החליט לך את זה שאי"ז קרקע שתה מקיים בה המצוה הרי אתה יכול לזרוע בה אם תרצה להפופכה לקרקע חקלאית, וגם שד"כ יש חצר לבית ולו הקטנה ביותר ושם יש את קיום המצוה
 

אבי חי

משתמש ותיק
דרך אגב - בדברי התוס' הנ"ל שאין לך אדם מישראל שאין לו ד"א בא"י, לכ' אי"ז שייך במי שאביו חי (וכן אמו, אם יורשת נחלה היא), האמנם?
 

בן בייתוס

משתמש רגיל
פותח הנושא
אבי חי אמר:
דרך אגב - בדברי התוס' הנ"ל שאין לך אדם מישראל שאין לו ד"א בא"י, לכ' אי"ז שייך במי שאביו חי (וכן אמו, אם יורשת נחלה היא), האמנם?

תוס' הוסיפו שם דיש גם מדין קבר בארץ ישראל כפי שציינתי, ויראה שהוא תנאי בי"ד. 
אמנם ברמב"ן פליג, וסבירא ליה דזוכה רק לאחר מיתה. 
 

בן בייתוס

משתמש רגיל
פותח הנושא
אבי חי אמר:
שוב שמתי לב שטענת פותח האשכול חוזרת אליו, דלו יצוייר שאני מחוייב להשמיט חלקי בא"י אף שאינו מבורר ואינו בשליטתי, כ"ש שיש מצוה לתרום לקרן השביעית, שאולי רק ע"י תרומה זו תשבות שדי...

אזלי' בתר רובא, ובודאי לא עובדים בקרקע שלך
ואף אם עובדים לית ביה איסור, דהא האיסור קיים רק בעובד, להרבה מן האחרונים
וגם לסוברים דאסור גם באחר (מנחת חינוך) מודה דהיכא דבע"כ אין איסור. 
אף בודאי שיש מצוה לתרום להם
דהא בכך מצילים חקלאים מאיסורים. ובהא לא אישתעינן בהאי אשכולא
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
יעוי' ברידב"ז (בהקד' לקונטרס
השמיטה בסו"ס פאה"ש) שכתב, והנה קניתי כברת ארץ קטנה סמוך לעה"ק הזאת תובב"א וקניתי וזכיתי בעדי ובעד כל קהל ישראל הנפוצים בכל קצוות תבל ולקיים בשנה הבעל"ט כדת התורה ושבתה הארץ שבת לה', ויזכו כל ישראל במצוה הזאת ע"כ.
 

אבי חי

משתמש ותיק
בן בייתוס אמר:
אבי חי אמר:
דרך אגב - בדברי התוס' הנ"ל שאין לך אדם מישראל שאין לו ד"א בא"י, לכ' אי"ז שייך במי שאביו חי (וכן אמו, אם יורשת נחלה היא), האמנם?

תוס' הוסיפו שם דיש גם מדין קבר בארץ ישראל כפי שציינתי, ויראה שהוא תנאי בי"ד. 
אמנם ברמב"ן פליג, וסבירא ליה דזוכה רק לאחר מיתה. 

גם התוס' דוחים ד"ז.

ואכתי ק' להצד דתלוי בחלק בארץ ולא בעינן לזכות הקבורה, מה הראיה ממה שמצינו שיש שאין להם קרקע, אטו שינויא דחיקא להעמיד בשיש לו אב.
 

ששמואל

משתמש ותיק
בן בייתוס אמר:
בתוס' (ב"ב מד:) מובאים שיטות הראשונים המפורסמות הסוברות שלכל אדם בישראל יש קרקע בארץ ישראל משני טעמים:
א. משום שכל יהודי זכה בארבע אמות בחלוקת השבטים
ב. משום שלכל יהודי מגיע זכות קבורה בארץ ישראל

הדברים מיוחסים לרמב"ם (פ"ג מהלכות שלוחין ושותפין ה"ז)
וכאן מגיע הפתרון הפשוט
אם באמת לכל אחד יש אדמה... מה הטעם לקנות עוד אחת?
כל יהודי בישראל, יאמר בערב השמיטה:
"הריני משמט את אדמתי, בכל מקום שהיא"
ובזה זכה לכאורה לקיים המצוה מן התורה. 
פסחים ג: תוס' בד"ה מאליה מקשה למה רבי יהודה בן בתירא לא עלה לרגל (במעשה הידוע עם הגוי שאכל מקרבן פסח) ומתרץ (אחד מהתירוצים) לפי שלא היה לו קרקע.
ולדבריך אין לך אדם שאין לו קרקע מארץ ישראל וא"כ למה הוא לא היה חייב לעלות לרגל.
אלא מאי, לא לכל מילי זה נחשב שיש לו קרקע וא"כ ה"נ לשמיטה.
 
 

בן בייתוס

משתמש רגיל
פותח הנושא
ששמואל אמר:
בן בייתוס אמר:
בתוס' (ב"ב מד:) מובאים שיטות הראשונים המפורסמות הסוברות שלכל אדם בישראל יש קרקע בארץ ישראל משני טעמים:
א. משום שכל יהודי זכה בארבע אמות בחלוקת השבטים
ב. משום שלכל יהודי מגיע זכות קבורה בארץ ישראל

הדברים מיוחסים לרמב"ם (פ"ג מהלכות שלוחין ושותפין ה"ז)
וכאן מגיע הפתרון הפשוט
אם באמת לכל אחד יש אדמה... מה הטעם לקנות עוד אחת?
כל יהודי בישראל, יאמר בערב השמיטה:
"הריני משמט את אדמתי, בכל מקום שהיא"
ובזה זכה לכאורה לקיים המצוה מן התורה. 
פסחים ג: תוס' בד"ה מאליה מקשה למה רבי יהודה בן בתירא לא עלה לרגל (במעשה הידוע עם הגוי שאכל מקרבן פסח) ומתרץ (אחד מהתירוצים) לפי שלא היה לו קרקע.
ולדבריך אין לך אדם שאין לו קרקע מארץ ישראל וא"כ למה הוא לא היה חייב לעלות לרגל.
אלא מאי, לא לכל מילי זה נחשב שיש לו קרקע וא"כ ה"נ לשמיטה.
הערה יפהפיה!
אך לא בטוחני שדין קרקע נאמר לכל מילי
דהא בודאי הקרקע אינה מבוררת. ומבואר שחיוב ראיה מצריך קרקע מבוררת
אך מנין שגם לענין שמיטה בענין?
אגב, אי אפשר להתעלם מדברי האדר"ת שתירץ:
"ובילדותי זה לי כששה ועשרים שנה הגדתי במקהלות בדרוש לשה"ג בדרך צחות, שיוכל להיות דלריב"ב ל"ה לו קרקע על פי המבואר בב"ב (קיז א) פלוגתא דתנאי אם ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ או לבאי הארץ או לשניהם, ובסנהדרין (צב ב) תניא דעמד ריב"ב על רגליו ואמר אני מבני בניהם של מתים שהחיה יחזקאל הנביא, ואלו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם, ושם אמר רב דמתים שהחיה יחזקאל הם בני אפרים שמנו לקץ וטעו. וא"כ אבותיהם לא יצאו כלל ממצרים, שנהרגו זמן רב קודם יציאת אבותינו משם. וא"כ לא הי' לאבות ריב"ב כלל חלק בא"י. וע"כ שפיר כתבו רבותינו בפשיטות של"ה לו קרקע לריב"ב. וכן הובא בשם הגר"א ז"ל בשו"ת בית יצחק (יו"ד ח"א סי' נ"ה)."
וידוע בזה סיפור נפלא מהרב משה צבי מסווארן, ובעל שער המשפט. 
 
 

בן בייתוס

משתמש רגיל
פותח הנושא
אבי חי אמר:
ואכתי ק' להצד דתלוי בחלק בארץ ולא בעינן לזכות הקבורה, מה הראיה ממה שמצינו שיש שאין להם קרקע, אטו שינויא דחיקא להעמיד בשיש לו אב.
לשיטתך, מה היה בזמן חלוקת הארץ, לאחר שאדם נשא אישה, ועזב את בית אביו. באיזה קרקע הוא גר?
אלא הנשיאים זיכו לכל משפחה, לאב ולבנו בחדא מתחה.
ונמצא שלכל אחד מישראל יש קרקע מעצם היותו בן השבט. וגם לך יש קרקע הממתינה לך בהיותך שייך לשבט זה או אחר
ומשום הכי לא העמידו התוס' באופן זה
 

אבי חי

משתמש ותיק
בן בייתוס אמר:
אבי חי אמר:
ואכתי ק' להצד דתלוי בחלק בארץ ולא בעינן לזכות הקבורה, מה הראיה ממה שמצינו שיש שאין להם קרקע, אטו שינויא דחיקא להעמיד בשיש לו אב.
לשיטתך, מה היה בזמן חלוקת הארץ, לאחר שאדם נשא אישה, ועזב את בית אביו. באיזה קרקע הוא גר?
אלא הנשיאים זיכו לכל משפחה, לאב ולבנו בחדא מתחה.
ונמצא שלכל אחד מישראל יש קרקע מעצם היותו בן השבט. וגם לך יש קרקע הממתינה לך בהיותך שייך לשבט זה או אחר
ומשום הכי לא העמידו התוס' באופן זה
איני סבור כן (אך לא למדתי הענין כראוי)

אם ימצא מר בדברי א' מרבותינו שעמד בזה, לא ימנע טוב.
 
 

בן בייתוס

משתמש רגיל
פותח הנושא
אבי חי אמר:
בן בייתוס אמר:
אבי חי אמר:
ואכתי ק' להצד דתלוי בחלק בארץ ולא בעינן לזכות הקבורה, מה הראיה ממה שמצינו שיש שאין להם קרקע, אטו שינויא דחיקא להעמיד בשיש לו אב.
לשיטתך, מה היה בזמן חלוקת הארץ, לאחר שאדם נשא אישה, ועזב את בית אביו. באיזה קרקע הוא גר?
אלא הנשיאים זיכו לכל משפחה, לאב ולבנו בחדא מתחה.
ונמצא שלכל אחד מישראל יש קרקע מעצם היותו בן השבט. וגם לך יש קרקע הממתינה לך בהיותך שייך לשבט זה או אחר
ומשום הכי לא העמידו התוס' באופן זה
איני סבור כן (אך לא למדתי הענין כראוי)

אם ימצא מר בדברי א' מרבותינו שעמד בזה, לא ימנע טוב.
הלא קראנו זאת השבת: "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ" וראה רש"י ושאר מפרשים.
ואל תאמר שלרב תרבה היינו לפי כמות השבט, אלא לפי מספר הילדים שהיה לכל בית אב, כמבואר שם
 
 

אלי הרשבורג

משתמש רגיל
בן בייתוס אמר:
בתוס' (ב"ב מד:) מובאים שיטות הראשונים המפורסמות הסוברות שלכל אדם בישראל יש קרקע בארץ ישראל משני טעמים:
א. משום שכל יהודי זכה בארבע אמות בחלוקת השבטים
ב. משום שלכל יהודי מגיע זכות קבורה בארץ ישראל

הדברים מיוחסים לרמב"ם (פ"ג מהלכות שלוחין ושותפין ה"ז)
וכאן מגיע הפתרון הפשוט
אם באמת לכל אחד יש אדמה... מה הטעם לקנות עוד אחת?
כל יהודי בישראל, יאמר בערב השמיטה:
"הריני משמט את אדמתי, בכל מקום שהיא"
ובזה זכה לכאורה לקיים המצוה מן התורה. 
משמע בגמרא שלא כותבים פרוזבול אם אין ללוה קרקע, ולפי דבריך יוצא שאין אפשרות שאין ללוה קרקע...
 
 

חשב

משתמש רגיל
התוספות בעצמם מקשים על זה מכמה מקומות, וגם בהגהות הב"ח שם מביא עוד שתי קושיות.
 

בן בייתוס

משתמש רגיל
פותח הנושא
סנגורן של ישראל אמר:
בן בייתוס אמר:
וידוע בזה סיפור נפלא מהרב משה צבי מסווארן, ובעל שער המשפט.
?

מעתיק פה מהספר המופלא דף על הדף:
פ"א היה רב גאון אחד ואיש תמים דעים, רק שלא היה חסיד והוא הרה"ג ר' ישראל איסר ז"ל אבד"ק וויזיצא בעל מחבר ספרים שער המשפט על שו"ע חו"מ ובא אליו עגונה להתירה, וחיפש בהתירא, ולא מצא, ובאתה העגונה הנ"ל לפני הה"צ רבי משה צבי מסווארן ונתן לה היתר, והר"ר ישראל איסר חרה ע"ז אפו כי פשפש ולא מצא שום היתר, וכתב קובלנא וכעין מחאה על הרה"צ מסווארן, ולא השיב לו כלום רק היה לו תערומת עליו.

ואח"ז הופיע מחדש מבית הדפוס שו"ת נודע ביהודה מהדו"ת ושם מצא הר"ר ישראל איסר הנ"ל פתח להתירא דהאי איתתא שהתיר הרה"ק רמ"צ, וכתב שנית התנצלות להרה"צ למען הפיס דעתו, וגם לא השיב לו כלל.

פעם אחת נזדמן הרה"צ הנ"ל עם רבי ישראל איסר בברדיטשוב, והתרצה והתפייס רבי ישראל איסר להרה"ק מסווארן.

ואמר לו על דברי התוס' בפסחים (ג ב) שלריב"ב לא היה קרקע והקשה רבי ישראל איסר איך תמצא שיהיה בר ישראל שא"ל חלק בא"י. ותי' הרה"ק דהלא מבואר בש"ס בסנהדרין (צב ב) שריה"ג אומר מתים שהחיה יחזקאל עלו לא"י ונשאו נשים והולידו בנים ובנות. עמד ריב"ב על רגליו ואמר אני מבני בניהם ומאן נינהו מתים שהחיה יחזקאל אלו בני אפרים, שמנו לקץ וטעו. וידוע כי ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ, וא"כ בני אפרים שיצאו קודם שפקד עליהם ה' לצאת ממצרים, לא היו נחשבים בכלל יוצאי מצרים ול"ה להם חלק בארץ, וכמו"כ ריב"ד שהיה מבני בניהם ל"ה לו חלק בארץ עכד"ק ודפח"ח.

ראה בספר "שמועות טובות" ע' לו ע"ב (ליקוטים יקרים להרה"ח חיים אברהם דייטשמאן נדפס תרצ"ו)
 
חלק עליון תַחתִית