אמונת אומן אמר:
יהודה יעקבזון אמר:
אם אני טועה,
אז מעתה אתה אצלי איש צדיק וקדוש, גדוש באהבת ישראל וכמעט הייתי אומר שאתה 'נשמה כללית', ברצינות.
נחמד לקבל כאלו סופרלטיבים,
למעשה, אני חושב שבגלל שיוצא לי להפגש עם הרבה מאד אנשים מהציבור הכללי בכל מיני סיטואציות של החיים שלהם, אני פשוט יותר מודע לכך שרבים מהם מחוברים לאמונה ולהשי''ת ברמה שלהם, ויש הרבה 'פשוטי העם' שעומדים בניסיונות כאלו - שלי לא היה קל לעמוד בהם, ולכן אני בהחלט רואה בהם חלק בלתי נפרד מכלל ישראל, ואני לא ממש בטוח שאני נחשב אצל הקב"ה יותר מהם.
בל"נ בהמשך אביא לכאן דוגמה או 2 שרשמתי לעצמי.
הנני לקיים הבטחתי.
טעות בניווט?
לאחרונה נזקקתי לרכוש פרופילים של ברזל.
משום מה נמשך העניין זמן רב. בדרך כלל אני מעדיף הזמנות בכתב דרך מייל וכדומה. הפעם משום מה החלטתי דווקא לבצע רכישה בדרך הישנה, לנסוע לחנות ולרכוש. הבירור הצביע על בית מסחר לברזל הממוקם בתלפיות, בשם 'אורן תומא'.
נסעתי לתלפיות, אך כשכבר הייתי ממש קרוב למקום, ראיתי לפתע שתוכנת הניווט מצביעה על הגעה תוך 20 דקות.
הסקתי מכך שפספסתי איזו פניה וע"כ יש צורך בסיבוב ארוך כדי לשוב למקום.
הרעיון לנסוע עשרים דקות נוספות לא מצא חן בעיני כלל, וקיוויתי שיש איזו דרך לתקן את המעוות. ירדתי מהרכב ונכנסתי לחנות הסמוכה כדי לשאול, ואז ראיתי שהגעתי לחנות מיוחדת לממכר מגירות משרדיות. מכיוון שמגירות השולחן במשרד שלי כבר נושקות לגיל שבו מחתנים ילדים, התעניינתי בסחורה שעל המדפים ומחירה.
תוך כדי שיחה עם בעל העסק, הוא עונה לשיחת טלפון שקיבל מאשתו.
אני שומע ויכוח לא נעים ברקע... ואז היהודי אומר לאשתו בזו הלשון:
אני את יום שישי מכבד ולא מבזה את השבת ואת עצמי. ביום שישי אני הולך לבית הכנסת ולא למועדון, יהיה מה שיהיה!
עוד כמה חילופי דברים שנאמרו במאמץ לשמור על טון ענייני, והשיחה מסתיימת.
מכיוון שבעל כרחי נעשיתי מאזין, לא נח היה לי להתעלם, ובמילים קצרות הסברתי ליהודי הזה איזו נחת רוח הוא גרם לאבא שבשמים עם המאמץ העיקש שלו, למרות הקושי הבולט ואי הנוחות. הסברתי לו כי הקרבה שכזו שקולה בשמים לא פחות משיעור תורה קבוע של אדם שזה בא לו הרבה יותר בקלות.
הדברים נפלו כמים קרים על נפש עייפה, והתפתחה שיחה של ממש.
בתוך הדברים אומר לי היהודי היקר, '' כבר תקופה ארוכה שאני מתאמץ מאד, לשמור שבת, להשתתף בשיעור לפחות פעם בשבוע, ואני מרגיש כאילו כל העולם כולו נלחם בי. אשתי ממררת את חיי על כל צעד ושעל. עד שהתחלתי לחשוב שהקדוש ברוך הוא לא רוצה אותי.
אמרתי לו, אם אתה לא רוצה אותי אז לא צריך, אבל תן לי סימן!
ועכשיו באת אתה עם הדיבורים האמיתיים האלו, איזה סימן הוא שלח לי!
עכשיו כבר היה ברור לי מה היה התפקיד שלי באזור, למה הוייז התבלבל... איך כתב לי ידיד... דער אייבישטער ווייזט דיר ...
רכשתי כמה מוצרים במחיר מצוין. כסף לא היה עלי והוא אמר שיגיע אלי לקחת... אחר כך הסביר לי איך להגיע ל'אורן תומא', ואכן תוך דקותיים הגעתי למקום, שם נאמר לי שהעובדים יצאו לתפלת מנחה ואוכל להזמין בטלפון...
כשיצאתי משם עצר אותי יהודי נוסף, עוד בן של הקדוש ברוך הוא, בבקשה להצטרף למניין מנחה שמתקיים במוסך הראשי של חברת קיה...
עניתי שאני מוכן להצטרף בתנאי שלא ממהרים ואפשר להתפלל בנחת, ותשובתו היתה, בא ותראה. ואכן, בית כנסת לתפארת בתוך המוסך, עשרה מתפללים, כולם ללא ציציות, אבל עם אמונה תמימה, ואפילו שיעור קצר אחרי התפלה עם קדיש דרבנן.
מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ!