ספרים ונושאים שהושמטו - (צנזורה פנימית?)

בחור

משתמש ותיק
בן זכאי אמר:
האם יש למישהו מושג מהיכן הובאו הקטעים הנוספים של אמו"ב לחזו"א??
בנוסף במהדורת ידיעות הובאו קטעים מכ"י מי נתן להם? והאם זה מוסמך???
והאם מישהו יודע על רקע איזה מעשה כתב החזו"א את דבריו???

באמונה ובטחון שבסוף חזו"א טהרות לא הושמט הקטע מפרק א'
והקטעים שהושמטו מפרק ג נמצאים בשו"ת וגנזים חזו"א ח"א כמדומני עמ' ק"ו שהביאו שם בהיות שכבר נתפרסמו הדברים וכתבו שהוא מכת"י
 

ויש לומר

משתמש ותיק
בחור אמר:
אנונימי אמר:
ריש תורא אמר:
הרב נתן קמינצקי כתב גם ספר בשם "אנטומיה של איסור",
יש למישהו מושג היכן משיגים אותו?
https://drive.google.com/file/d/1t5yENFeXhELh5cN4CnWp02l4jEgUbfe_/view?usp=sharing

האם אין את הספר בעברית?
הספר מתורגם לעברית מיניה וביה, אבל לדעתי בין אם הוא נכון בין אם לא זה עלול להיות לשוה"ר או הוצאת שם רע על כמה מהאנשים שם וביניהם גדולי עולם
 
 

בחור

משתמש ותיק

קבצים מצורפים

  • ספר וסייף.pdf
    11 MB · צפיות: 178
  • על גידולו של גדול המעין - נ-ג_ המעין (8){32} עמוד 97.pdf
    3.2 MB · צפיות: 147
  • על החרם על 'גידולו של גדול' - המעין - מכון שלמה אומן.pdf
    131 KB · צפיות: 148
כתבתי אני הק' וזה לשוני

איני יודע אם שייך לאשכול זה דייקא, אך פירוש מסוים לספר חובת הלבבות לא כתב כל פירוש על שער הייחוד, ומתאים לתופעה הנ''ל של 'אני מבין יותר טוב מהמחבר מה ראוי ומה לא'. (דהיינו אם ס''ל דאין ראוי שער זה מה טעם לכתוב פירוש לספר אם כולו מבוסס על השער הראשון, ואם לא ישר הדבר בעיניו שלא יכתוב פירוש כלל ויניח לספר). גם בכמה דברים בספר שאיני יכול להעתיק כאן חרג הפירוש במודע מהמשמעות הפשוטה מטעמים שלא היה נראה בעיניו לפרש כפשוטו.
כמובן שהבעיה בשער הייחוד עמדו עליה אין ספור ראשונים ואחרונים לפניו, אך אף אחד לא עשה פירוש שמשמיט חלקים מהספר.

והשיב הרב @עתניאל בן קנז

לטעמי, זו ביקורת שלא במקומה כלל!!!
מחבר הפירוש לא צינזר שום חלק מן הספר או ניסה להעביר בקורת עליו. ובוודאי שלא על דעתו 'להבין יותר טוב מהמחבר מה ראוי'.
בסה"כ הספר נועד למי שמבין את סגנונו של המחבר, וברמה זו גם נכתב שער הייחוד.
הפירוש של הרב בזמנינו נועד להנגיש את הסיפור לציבור נחות ועממי יותר - לדוגמא נשים וקטנים, ולפי שפתם תורגם הספר לפירוש עממי.
אין מן הנמנע ש'שער הייחוד' הוא ברמה גבוהה מדי, ולא נועד לנשים וקטנים. ולכן אין טעם לכתוב עליו פירוש בשפה עממית. זה עמוק מדי.


וכעת ראיתי במק''א שהעירו מזה, וביותר על קטעים ששוכתבו בפירושו כיון שהדברים לא תאמו וטעמו למחבר הפירוש.
 

מנשה בן חזקיהו

משתמש רשום
בנוגע לאמונה הבטחון כפי ששמעתי הושמט החלק שהיה מובן כנגד אדם שהיה חי באותו תקופה ומפני כבודו השמיטו את החלק הזה
בנוגע למהדורת שילת יש קצת תימה לצטט שהוא כותב בעצמו שהמחבר הפציר בו להדפיס בזמן שהטענה עליו הוא שאינו מדייק דיו וא"כ מנלן שבזה דייק
בנוגע למעלית שבת עובדא ידענא שבעל שבט הלוי זיע"א נתן הסכמה לשש"כ במהדורה הראשונה וחזר בו לאחר שראה שהתיר את המעלית שבת ועד היום במעייני הישועה אין מעלית שבת כי חששו שמי שאינם חולים יקלו ויש רק מעלית רגילה כדי שרק מי שמותר לו להקל באמירה לנכרי יבקש מנכרי ללחוץ עבורו ולכן קצת תימה בעיני מה שכתב הרב מחשבות שרוב הפוסקים מתירים
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מנשה בן חזקיהו אמר:
בנוגע לאמונה הבטחון כפי ששמעתי הושמט החלק שהיה מובן כנגד אדם שהיה חי באותו תקופה ומפני כבודו השמיטו את החלק הזה
בנוגע למהדורת שילת יש קצת תימה לצטט שהוא כותב בעצמו שהמחבר הפציר בו להדפיס בזמן שהטענה עליו הוא שאינו מדייק דיו וא"כ מנלן שבזה דייק
בנוגע למעלית שבת עובדא ידענא שבעל שבט הלוי זיע"א נתן הסכמה לשש"כ במהדורה הראשונה וחזר בו לאחר שראה שהתיר את המעלית שבת ועד היום במעייני הישועה אין מעלית שבת כי חששו שמי שאינם חולים יקלו ויש רק מעלית רגילה כדי שרק מי שמותר לו להקל באמירה לנכרי יבקש מנכרי ללחוץ עבורו ולכן קצת תימה בעיני מה שכתב הרב מחשבות שרוב הפוסקים מתירים
לא ספרתי מי הם הרוב, אך דעת הרב וואזנר מפורסמת בזה (ואולי אף הוזכרה למעלה) ומ"מ זה עדיין לא שולל את היתכנות שרוה"פ מתירים מעלית שבת (וכמה שזכור לי גם טעם האיסור לשיטת הרב וואזנר היא משום אוושתא מילתא ולא חשש להוספת מתח...)
אגב, בספר משנה אחרונה חלק ג' כ' שהיו אי אילו חששות במעלות מבחינה טכנולוגית וכעת פטרו אותם מהבחינה הזאת וסיים שם שעל כן יש ליתן את הדעת לשוב על מדוכה זו שנית.
אך מה נעשה שאנו דור עני ואין מישהו עם כח פסיקה כה חזק ע"מ להתיר את מה שהראשונים חששו בו
 
 

הכהן

משתמש ותיק
מנשה בן חזקיהו אמר:
בנוגע למעלית שבת עובדא ידענא שבעל שבט הלוי זיע"א נתן הסכמה לשש"כ במהדורה הראשונה וחזר בו לאחר שראה שהתיר את המעלית שבת ועד היום במעייני הישועה אין מעלית שבת כי חששו שמי שאינם חולים יקלו ויש רק מעלית רגילה כדי שרק מי שמותר לו להקל באמירה לנכרי יבקש מנכרי ללחוץ עבורו ולכן קצת תימה בעיני מה שכתב הרב מחשבות שרוב הפוסקים מתירים
כמדו' שחזר בו בגלל דוד-שמש
 
הקטע ה'מצונזר מאמונה וביטחון (י''א שהוא מזוייף)

כח.
אלה שלא זכו לאור הגמרא בהלכה, המה משוללים גם מאגדה באופיה האמיתית. כי בהיותו חסר לב חכמה, אי אפשר לו לקנות מושגים שמימים אמתיים. גם אינו מסוגל ללמודים ישרים. ומה שהזכירו בגמרא בעלי אגדה היינו חכמים בהלכה שהוסיפו עיונם גם באגדה אבל לא יתכן להיות ריק מהלכה ולהיות בעל אגדה. וייתכן אנשים שעסקם "בהגיונות" בני אדם כעין פלוסופיה ריקנית, פעם במידות פעם בקורות הדורות ועוד כיוצא בהן ומשתדלים לקבוע הגות ליבם במסגרות התורה. וייתכן שיצליחו למשוך לב השומעים ולהנעים זמירות באזני המקשיבים, ואמנם אלה אין להם חלק בתורה לא בהלכה ולא באגדה כי כיסוד ההלכה יסוד האגדה אין האגדה הגיון לב, האגדה היא חלק התורה שקיבלנו דור אחר דור אשר מסרה משה ליהושע ויהושע לזקנים כדתנן באבות ולהיות בעל אגדה החובה להיות בקי במקרא בתורה בנביאים כתובים, להיות בקי בכל אגדות שנאמרו בגמ' בקיאות נאמנה, להיות בקי במדרש בקיאות שנונה ומסודרת, ואח"כ לשאת ולתת בהן בהבנת המסקנות שבהם, וכמו שלא ייתכן חכם בהלכה בלא קניין הבקיאות המרובה. ואמנם אלה החפצים בהתגלות לבם מורגלים בידיעות מקוטעות קטע מכאן וקטע משם עד שנאסף בידם ילקוט של מאמרים, סיפורים המשמשים בם לברא הרצאות ולהשמיע לרבים (ומהם מופלגים, אינם יודעים לתרגם בתורה נו"כ, אינם יודעים את הכתוב בראשונים ידיעה מספקת ומהם שלא למדו כלל תנ"ך, ואינם מבינים ללמוד אגדה בגמ' ברוב מקומות הש"ס, ובכל זאת המה מחנכים לצעירי הצאן, ומטיפים לקח במידות ומוסר, ולפעמים גם במדע ומתק שפתיים) ואם אמנם המה גורמים לעתים להטות לב הרבים לתורה ומוסר ולבנו יהגה להם כבוד והערצה על מעשיהם הטובים, אבל אין שמחתינו שלמה בהם כי סוף סוף חסר לנו תורה ויש כאן עניות בתורה, ויצירתם בלתי מתוקנת בהחלט, כמו שכתוב בפרקים הקודמים. אם אין תורה, אין חכמה אין עצה ואין תבונה.

כט.
אם אמנם מצוות כיבוד של חכמים ויראתם הם מן מצוות המעשיות, כמו מצות קימה, לפתוח ראשון, לא ישב במקומו, לא יסתור דבריו, הם יסוד בנפש, ראש וראשון בחובות הלבבות. כי הלא הכבוד הוא הרגש הגדול מאחיו, ועל פיו משקל כל ערכי החיים. הכבוד (כ)[ל]תלמיד חכם משמש להכנעה לחכמת התורה, לקבלת מלכותה, קבלה רצויה, קבלה ענוגה ונעימה. כי מטבע המכבד להנות מאהבת המכובד בעת שלבו רוחש הכבוד, ועינו היפה ימריצה להתאבק בעפר רגלי חכמים, ואין טרחו בזה כטורח של עמלה ויגיעה רק כמוצא חפץ לבו וכהשיג משאת נפשו, ואותן התנועות המעשיות המגשימים את מצות המעשיי של הכבוד הן הנה לעדות עד כמה לבו מלא אמונה בתורה, ועד כמה ינהר להתרפק עליה ולהשתעשע בסגולותיה.
וברנש דלבו ריק מרגש זה ואין נפשו חרד[ה] לכבוד תלמיד חכם, לבו ריק מהכנעה לתורה לבו ריק מקבלת עול מלכותה עליו. ואם סיבת חולי זה הוא ממיעוט הרגש כללי כי נולד בטבע קר ובשכל גס ומחנכיו פשעו בו מלהחכימו ולהשכילו, אין הקולר תלוי בצוארו, ואמנם הוא חסר בנפשו ביסוד התורה ואהבתה, וחלקו רע תחת השמש.
ואמנם אם הוא בעל כשרון בהשכל ודעת, ולבו מלא רגש כביר כח, אך נפתול נפתל בדרך חינוכו, ובאות נפשו משתדל לעקור מליבו רגש הכבוד לחכמים כאשר מוצא לזה סתירה לכבוד עצמו, וברוב גאותו מנחיל במחשבתו את כל הכבוד לנפשו בהיותו בעל בטחון בהיותו מזכה רבים והיותו ברור המידות, והלא זה כל האדם, וזה חובתו בעולמו, ומה יתרון בעל החכמה בהוויות דאביי ורבא, הנה זה חוטא בכפלים ומוכה בכפלים. הגר"ח זצ"ל בס' נה"ח בש"ד האריך במשפטו, ודן אותו כמבזה ת"ח, כמגלה פנים בתורה, וז"ל: וגם כמה מאותם אשר קרבת אלוקים יחפצון המה בחרו עצמם לקבוע כל עיקר לימודם בספרי יראה ומוסר כל הימים כו', ועדין לא ראו מאורות מימיהם ולא נגה עליהם אור התורה, ה' יסלח להם כי כונתם לשמים אבל לא זו הדרך ישכון בה אור התורה (פוק חזי מאן גברא רבה דקמסהיד עליה הגר"ח זצ"ל תלמידו המובהק של הגר"א זצ"ל ורבא דרביה של הגרי"ס זצ"ל ואינו חושב בעלי היראה והמוסר בלי היותו חכם בהלכה בגפ"ת ואור התורה ומי לנו אוהב היראה והמוסר יותר ממרן הגרי"ס זצ"ל וברוב אהבתו אליה [שפתותיו] ברור מללו דמבלעדי היותו חכם מובהק בהלכה אין אור תורה עליו בעסקיו בספרי יראה ומוסר וכמו שהאריך בשער ד' ובח' פרקים לפני ש"ד) ושם בפ"ב גם תוכל לגרום לאדם התנשאות בלב מאשר הוא עובד אותו ית' בטהרת הלב שוקל בעיניו ח"ו אם יראה מי ומי שאין עניני עבודתו לו יתברך במחשבה טהורה וכו' וכ"ש (כשיראנה) [כשיראה] איש עוסק בתורת ה' ויתבונן עליו שהוא שלא לשמה (ר"ל לשם כבוד או אהבת הלימוד וכיו"ב כמו שהאריך הגר"ח ז"ל שם לבאר) יתבזה בעיניו מאד ח"ו והוא עוון פלילי הרחמן יצילנו. ושם בפ"ג ומי שימלאו לבו לבזות ולהשפיל ח"ו את העוסק בתורה ומצות אף שלא לשמה לא ינקה רע ועתיד ליתן את הדין ח"ו ולא עוד אלא שנמנה בדברי חז"ל בין אותם שאין להם חלק לעוה"ב לגמרי ח"ו וגיהנם כלה והם אינם כלים והם האפיקורסין וכן במשנה ר"פ חלק מנו את האפיקורס בכלל אותן שאין להם חלק לעוה"ב ואמרינן בגמ' שם רב ור"ח דאמרי תרוייהו זה המבזה ת"ח כו' וגם מגלה פנים בתורה נמי מקרו כו'. הנה דבריהם מבוארים שת"ח שעוסקים בתורה שלא לשמה לא נגרע בזה ח"ו חשיבותו והאומר עליו מאי אהני לי רבנן בכלל מבזה ת"ח ובכלל אפיקורס, וכל שכן בת"ח העוסק בתורה לשמה. ובעל המוסר שמתבטא בלבו נגד ת"ח ומשפיל אותו בלבו וכ"ש כשמשפיל אותו בפני אחרים שהוא בכלל מבזה ת"ח, שדינו כאפיקורס ונכרת חלקו מארץ החיים, ומגלה פנים בתורה, שעפ"י התורה להעמיד ברום המעלה במחשבה ובמעשה את הת"ח שזהו כבוד התורה וכבודו יתברך. ואין תלמיד חכם אלא החכם בהלכה בגפ"ת וכמו שהאריך הגר"ח ז"ל בקבלתו מהגר"א ומדור דור עד משה רבנו עליו השלום[1].
ומה נורא הוא המראה כי אנשים עטופים בטליתות של ת"ח ומקושטים באיצטלאות דרבנן ומרצים למוסר וחסידות כל היום. והן הנה מכת מבזי ת"ח ומגלי פנים בתורה. ואם אמנם שוגגים הם וכונתם רצויה, אבל מה רב הוא ההפסד ומה גדול ההרס בבית המדרש. והנה לפעמים תולין עצמם על איזה סיפור המסופר על רבם אשר משמש אצלם לתמוך בטעותם ולהתמיד בדרכם המשובשת, והסיפור המתעה מרגלא בפומם ומתענגים בו ליהנות מביזוי ת"ח כאילו בפירוש ביזה גם רבם את ת"ח כולם וכי לדעת רבם המה לא ראו אור מימיהם וכאשר כתב כן במכתב לחכם תלמודי:
והנה יש יתרון לביזוי הנתמך על קבלה, כי אמנם כאשר יבזה על דעת עצמו אפשר לו לפעמים גם ליצר טוב ללחוש לו באזנו איזה מחאה, ואם לא לעצרהו ולשים מחסום לפיו, לא יבצר ממנו איזו רעדה בליבו ובכל אופן אין שמחתו שלמה וענגו נפגם, לא כן בהסתמכו על קבלתו מרבו הוא מספר בבחינת כל עצמותיו תאמרנה, ולבו רחב ספוק וגיל, חיכו ממתקים וכולו מחמדים לבזות החכמים בעולם הלומדים ואז הוא מכוון בו לפלוני ולפלוני ומשנן את לשונו להטעים דבריו לפני השומעים וכרוצה להשביעם כי יש בדבריו גם רמז לפלוני או לפלוני והעיקר שידעו שמדרך (הת"ת) [הת"ח] היא (אי אפשר להזכירו מפני איסור גידוף ר"ל) ואל יטעו עוד בשוא נטעה להכנע בפני תלמידי חכמים או להעריצם בלב. כי כבר אמר רבינו ז"ל כי לא ראו אור והנה כבר אמרו חגיגה כ"ב ב' ואם אתה אומר לו טמא, כלום משגיח עליך ולא עוד אלא שאם אתה אומר לו טמא אומר לך שלי טהור ושלך טמא.
ולו חכמו השכילו כמה מן החטא והאשמה סיפורים כאלה כי יוסיפו לדבר סרה על רבם כאילו ח"ו גם הוא כמותם בעוון המר הזה, וכאילו לא ראה לדברי הגר"ח בנפה"ח או ח"ו היה חולק על ישיבתו של רבא דרביה ועוד ועוד, ועוד הוסיפו עולה להנות מהעבירה ולדבר ברהב בשמחת לב להעליב מלאכי עליון ולשום לאל חכמי ישראל וקדושיו, עוד מלאם לבם לדרוש כזאת ברבים (עוד) [אוי] לאוזניים שכך שומעות.
וכמה מן הטפשות ללמוד הלכה מפי מעשה פרטית, וכי אין אנו יודעין כי יתכן שאיש אשר עסקו למוד התורה ויהיה גם שקדן ולפעמים מופלג בשקדנות ובכל זאת הוא ראוי לתוכחה ואף יתכן להוכיחו בעוז ולהגיד כי עדין לא ראה אור, ואמנם פעולת שקידה מופלגת איננה מבטיחה את בעליה שם תלמיד חכם כי יתכן כי לימודו באופן שטחי ולא זו דרכה של תורה באמת כי עיקר סגולת התורה לעמלים בה בעיון עמוק, ולא לעמלים במעשה זמרת הגמרא. ולפעמים סיבת הדבר בחסרון רב שלא למד לפני חכמים ולפעמים חלקו רע שלא חונן בכשרון מספיק, ולפעמים מפני קלקול המידות בקלקול מרובה ולפעמים יחסר לו יראת שמים וכיו"ב. והנה כשבאין ללמוד הלכה חמורה כזו, רבת האחריות שכל גופי תורה תלויין בה הלא קלות ראש אסור בזה בהחלט. ואמנם בהיות לבם חומד למשפט המעוקל הלזה לא יתנו לב לדעת עד כמה אין מכתב רבם מספיק לחרוץ ממנו משפטם, בהיות מהותו של זה שהמכתב כתוב אליו עלומה מהם, ובזדון לבם יגדילו את ערך זה האיש שהוכיחו רבם, ויתארוהו חכם וגדול הדור, מופלג בצדקות ובחסידות ולומד תורה לשמה וכל זה בשביל [חפצם הם] לגמור עליו את ההלל שלא ראה אור מימיו. ובשביל זה, אולי בשביל שאינו יודע לבזות ת"ח, או בשביל זה עצמו שהוא חכם, או בשביל שהוא שקדן, או בשביל שאינו מרבה בשיחות בהגיונות בדויות, ואם יקלו בגדלות האיש המוכח מרבם הלא לא יוכלו להוציא את המסקנות הדרושות להם. לזאת יתחילו בשבח שבשבחים ולסיים בגנות כאוות נפשם הזדונית.
כאלה[2] וכאלה מנת חלקם של בני אדם שעזבו חכמת ההלכה מקור מים חיים ויתנו לה כתף סוררת.
והשמר נא אל ינעם לך חברתם, ואל תתאו למטעמיהם, הדבק נא בהוויות אביי ורבא ומינה אל תזוע הפוך בה והפוך בה דכולי בה[3].

[1] עד כאן נדפס ב"התעוררות", (עי' הערת המעתיק בראש הדברים).
[2] מכאן עד הסוף נדפס גם הוא ב"התעוררות",
[3] מצוין במקור כי ההדגשה בכתב יד קדשו.
 

אבי חי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
הקטע ה'מצונזר מאמונה וביטחון (י''א שהוא מזוייף)
מי ומי האומרים בעניין?

מה שנדפס בהתעוררות הוא למעלה מכל חשש זיוף. מה שלא נדפס שם היכן נדפס לראשונה?
 

בחור

משתמש ותיק
דבר חדש ששמעתי עתה שבגליונות חזו"א על חי' הגר"ח היה מסומן מחיקה על המילה "כל" שהיתה כתובה בהקדמה במשפט "רבן של 'כל' בני הגולה", ולא הכניסו את זה מטעמים מובנים, מקור.
עוד ידוע שהחזו"א כלל לא כתב זה ע"מ לפרסם ופרסמו זאת אחר פטירתו שלא מדעתו.
 

Elhanan

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
דומני שהספר "הלכות מדינה" של הרב אליעזר יהודה וולדינברג בעל "הציץ אליעזר", צונזר זמן רב מעיני הציבור ע"י משפחתו. כיום אפשר להשיגו.

איפה אפשר להשיגו?
 

בשלמא

משתמש ותיק
בחור אמר:
דבר חדש ששמעתי עתה שבגליונות חזו"א על חי' הגר"ח היה מסומן מחיקה על המילה "כל" שהיתה כתובה בהקדמה במשפט "רבן של 'כל' בני הגולה", ולא הכניסו את זה מטעמים מובנים, מקור.
עוד ידוע שהחזו"א כלל לא כתב זה ע"מ לפרסם ופרסמו זאת אחר פטירתו שלא מדעתו.
ואני שמעתי (אמנם מאדם מוסמך, אבל לא ראיתי בעיני!!) שבהקדמה נכתב שחידש בכל מקצועות החמורות והחזו"א מחק זאת ונימק שלא כתב על ברכת הפירות 
 
 
יש את הספר 'הרב ותורתו' (הרב @עוגן תיקן אותי ששם הספר הוא אחד בדורו) על הרב מופניבז'. חלק א' התפרסם וחלק ב' נרכש ע"י ר"א כהנמן וכל המהודרה נגנזה.
 

עוגן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
יש את הספר 'הרב ותורתו' על הרב מופניבז'. חלק א' התפרסם וחלק ב' נרכש ע"י ר"א כהנמן וכל המהודרה נגנזה.

לי ידוע על ספר 'אחד בדורו' - שאמור היה להיות שלשה חלקים ונדפס ממנו חלק ראשון 2 כרכים. והמהדורה נעלמה.
 
 
עוגן אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
יש את הספר 'הרב ותורתו' על הרב מופניבז'. חלק א' התפרסם וחלק ב' נרכש ע"י ר"א כהנמן וכל המהודרה נגנזה.

לי ידוע על ספר 'אחד בדורו' - שאמור היה להיות שלשה חלקים ונדפס ממנו חלק ראשון 2 כרכים. והמהדורה נעלמה.
החזרת לי אבדתי, אכן טעיתי וזהו שם הספר.
חלק א' הסתובב בישיבה הרבה
חלק ב' טענו שנגנז ושיש איומים חמורים ומי שקרא בו לא התחתן וכו' וכו'
חלק ג' לא הודפס.
 
 

בן אהרון

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
בחור אמר:
דבר חדש ששמעתי עתה שבגליונות חזו"א על חי' הגר"ח היה מסומן מחיקה על המילה "כל" שהיתה כתובה בהקדמה במשפט "רבן של 'כל' בני הגולה", ולא הכניסו את זה מטעמים מובנים, מקור.
עוד ידוע שהחזו"א כלל לא כתב זה ע"מ לפרסם ופרסמו זאת אחר פטירתו שלא מדעתו.
ואני שמעתי (אמנם מאדם מוסמך, אבל לא ראיתי בעיני!!) שבהקדמה נכתב שחידש בכל מקצועות החמורות והחזו"א מחק זאת ונימק שלא כתב על ברכת הפירות 

אשמח למקורות על הנ''ל.
ומיהו אותו אדם מוסמך (במדה ואותו אדם אינו רוצה בפרסום שמו שוב אין ערך כ''כ לאנקדוטה)
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
שו"ת מנחת שלמה הנדפס מחדש זכור לי שהשמיטו ממנו כמה תשובות.

אאל"ט גם ספר אורחות רבינו הושמט כמה קטעים.

ספר החזיונות למהרח"ו

ספר ארחות טהרה של הרב כהנא הושמטו כמה קטעים

רבי שמעונלה מזליחוב


ספר בשם "מישרים מגיד".
[תוקן]
הגניזה החרסונית

"בשמים ראש"


אשכול שינויים מחמת הצענזר הנוצרי
אודות ספרי הגרשז"א. יד זדים נשלחה בספריו אחרי מות קדושים.


צא וראה מה שעשו בספרו מעדני ארץ שביעית. אשר כל מגמתו היתה לברר וללבן את דעת המתירים את המכירה לנכרי. כמש"כ בהדיא בהקדמתו. והמה החליטו להקדים הקדמה להקדמה. והוסיפו מעצמם וכו' ואכמ"ל.

וזכורני בהיותי בישיבה למדתי עם נין של הגרשז"א והוא פער פיו כנגד המתירים. אף על המתירים בדורות עברו. והערתי לו ברבים כיצד מזלזל בכבוד סבו. ועשה ממני כעין חוכא. עד שהראתי לו מה שכתב סבו. ולא ידע מה להשיב אז גמגם שישאל לאביו מה היתה דעת סבו.

אחר זמן בא והודה לי בחצי פה שאביו אמר לו שאכן. דעתו היתה להתיר. ושמשום כן בתחילה בני המשפחה לא רצו להוציא ספר זה לאור...

(עוד אודות דעת הגרשזא בזה. עי' בשו"ת בניין אב)
 
יש ספר שאלת רב שאלות ששאל אחד את הגר"ח ובמהדורה ראשונה היו הרבה שאלות בסימן רמ שהשמיט המחבר במהדורות הבאות.
 

מוטל

משתמש רגיל
פינחס רוזנצוויג אמר:
עוגן אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
יש את הספר 'הרב ותורתו' על הרב מופניבז'. חלק א' התפרסם וחלק ב' נרכש ע"י ר"א כהנמן וכל המהודרה נגנזה.

לי ידוע על ספר 'אחד בדורו' - שאמור היה להיות שלשה חלקים ונדפס ממנו חלק ראשון 2 כרכים. והמהדורה נעלמה.
החזרת לי אבדתי, אכן טעיתי וזהו שם הספר.
חלק א' הסתובב בישיבה הרבה
חלק ב' טענו שנגנז ושיש איומים חמורים ומי שקרא בו לא התחתן וכו' וכו'
חלק ג' לא הודפס.


הועלה לכאן בשלמותו:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=10892&start=90#p149389
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=10892&start=90#p149392
 
 

הצבי

משתמש ותיק
בחור אמר:
דבר חדש ששמעתי עתה שבגליונות חזו"א על חי' הגר"ח היה מסומן מחיקה על המילה "כל" שהיתה כתובה בהקדמה במשפט "רבן של 'כל' בני הגולה", ולא הכניסו את זה מטעמים מובנים, מקור.
עוד ידוע שהחזו"א כלל לא כתב זה ע"מ לפרסם ופרסמו זאת אחר פטירתו שלא מדעתו.

בשלמא אמר:
בחור אמר:
דבר חדש ששמעתי עתה שבגליונות חזו"א על חי' הגר"ח היה מסומן מחיקה על המילה "כל" שהיתה כתובה בהקדמה במשפט "רבן של 'כל' בני הגולה", ולא הכניסו את זה מטעמים מובנים, מקור.
עוד ידוע שהחזו"א כלל לא כתב זה ע"מ לפרסם ופרסמו זאת אחר פטירתו שלא מדעתו.
ואני שמעתי (אמנם מאדם מוסמך, אבל לא ראיתי בעיני!!) שבהקדמה נכתב שחידש בכל מקצועות החמורות והחזו"א מחק זאת ונימק שלא כתב על ברכת הפירות 
 
יש בהמשך לזה עוד בדיחות כגון שהעיר החזו''א עמש''כ רבינו חיים הלוי וכ' שלא מצינו רבינו אלא בראשונים, ואומרים שענה ע''ז הגרי''ז שלא מצינו חזון אלא בנביאים.
ועוד שכתוב שם בהקדמה שאין ספר זה נקנה בעיון בעלמא כשאר ספרים כו' [ציטוט לא מדויק] ואומרים שכתב ע''ז החזו''א היינו כגון קצות ונתיבות וכדו'.
וכו' וכו'
מסתמא לא היה ולא נברא
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
נדיב לב אמר:
שו"ת מנחת שלמה הנדפס מחדש זכור לי שהשמיטו ממנו כמה תשובות.
אודות ספרי הגרשז"א. יד זדים נשלחה בספריו אחרי מות קדושים.

ייתכן והצדק עמך בספר הנ"ל, בכו"א לגבי מנחת שלמה, ראה מה שכתב בארוכה מכובדי @עפר ואפר באחד האשכולות ומסתברים הדברים.

לכשאמצא האשכול, אשתדל לעדכן כאן.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
בשו"ת רבי יעקב עמדין נשמטו בשתי תשובות השמות,
בתשובה אחת (כמדומה) נשמט שם השואל.
ובתשובה השניה נשמט שם אחד מתוך שלשה.
(וטוב עשו שהשמיטו)

בשו"ת חת"ס י"א שג"כ יש השמטת שם השואל

(יש היום מהדורות של קצור שלחן ערוך, ובסימן אחד יש שתי נוסחאות, איזו הלכה כתובה שם)
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
הקדמתני בזמן קצר, אבל בעיקר הודעה זו.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=11197&start=30#p154000

אמנם @מכל מלמדי השכלתי התכוון בעיקר למעדני ארץ שבוא לא נגעתי. וראה בקובץ שהובא שם בהמשך, אם כי אני משער שהוא חד צדדי, והיה ראוי אולי לקראת השמיטה לברר הדברים בצורה אמיתית.
 

בשלמא

משתמש ותיק
והנה לנו השמטה יזומה דיגיטלית
בקובץ צפונות מאשים יוסף אביב"י את אחד הרבנים החשובים בגניבה ספרותית פשוטו כמשמעו
ראה כאן הע' 5
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26486&st=&pgnum=83

כאן באוצר החכמה (שבמדה מסויימת בשליטת משפחת הרב הנ"ל) נשמטו 9 דפים מהקובץ כך שסדר הדפים הוא פ"ג צ"ב וכו'
כל המאמר המכובד של אביב"י הושמט ואבד זכרו.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1625580439041&pagenum=83&book=106581
(בלי קשר לגניבה ולהשמטה אין להטיל ספק שמדובר ברב חשוב ומכובד)
 

חנינא בני

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
והנה לנו השמטה יזומה דיגיטלית
בקובץ צפונות מאשים יוסף אביב"י את אחד הרבנים החשובים בגניבה ספרותית פשוטו כמשמעו
ראה כאן הע' 5
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26486&st=&pgnum=83

כאן באוצר החכמה (שבמדה מסויימת בשליטת משפחת הרב הנ"ל) נשמטו 9 דפים מהקובץ כך שסדר הדפים הוא פ"ג צ"ב וכו'
כל המאמר המכובד של אביב"י הושמט ואבד זכרו.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1625580439041&pagenum=83&book=106581
(בלי קשר לגניבה ולהשמטה אין להטיל ספק שמדובר ברב חשוב ומכובד)
שמעתי שבזמנו באוצר החכמה השמיטו ג"כ מאמרים של אברהם קניג מתוך קבצים  תורניים, בשל סכסוך בין קניג ובין מנהל אוצה"ח
 
 
חלק עליון תַחתִית