תורה מתוך הדחק

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
קדמא ואזלא אמר:
א. זה ודאי שאין ענין לשאוף להגיע למצב של תורה מתוך הדחק, ולא עלתה על דעת איש.
ב. הנושא הוא האם ללמוד במיעוט תענוג בלי ליהנות ממונו אף שיש לו.
א. על דעת הכותב זה כן עלה כצד ספק, ואולי מע"כ לא סבר שאני ראוי להיקרא בשם "איש".
צל"ח מסכת כתובות דף קד עמוד א
ואח"כ אשריך בעולם הזה, אם יבלה ימיו בצער מה שייך לומר אשריך בעולם הזה. בשלמא וטוב לך לעולם הבא שייך שפיר שיקבל שכרו לעולם הבא, אבל לעולם הזה מה יש לו לייחל אם הוא מחויב לבלות זמן בחיי צער. 

ואגב, איך מותר לשאוף להיות במצב שנאמר עליו 'מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו'? והרי אמרו שם בגמ' שנ''מ למיבעי רחמי עלייהו, והיינו שצריך להתפלל שלא יבוא לידי כך, ובודאי לא להיפך.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
לא ידוע לי על מקור אחר למעלה של הלומד תורה מתוך הדחק מלבד גמרא זו,
עיין מה שכתבתי בפתיחת האשכול:
יושב אוהלים אמר:
אבקש מהמגיבים שיביאו מקורות או הוכחות לכאן או לכאן, ולא רק לכתוב "שלא מצינו כזה דבר", (דהיינו שבעצם עונה שהוא לא יודע מקור),
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
לא ידוע לי על מקור אחר למעלה של הלומד תורה מתוך הדחק מלבד גמרא זו,
יושב אוהלים אמר:
אבקש מהמגיבים שיביאו מקורות או הוכחות לכאן או לכאן, ולא רק לכתוב "שלא מצינו כזה דבר", (דהיינו שבעצם עונה שהוא לא יודע מקור),
כדרכך אתה מערבב ומסלף.
אני הוכחתי היטב מלשון רש"י ומלשון הרמב"ם שאין שום ענין להביא עצמו לתורה מתוך הדחק.

אלא שאתה טוען אולי יש מעלה אחרת להביא עצמו לתורה מתוך הדחק מלבד מה שמבואר בגמרא ובראשונים. באותה מדה אפשר לטעון שיש מעלה ללמוד עם שטריימל על הראש. יש לך מקור שלא?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
לא ידוע לי על מקור אחר למעלה של הלומד תורה מתוך הדחק מלבד גמרא זו,
דרומאי אמר:
ועיין רמב"ם בפי' המשנה באבות
מה פי' "לא ידוע לי על מקור אחר למעלה של הלומד תורה מתוך הדחק"? וכי המשנה באבות אינו מקור?
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
לא ידוע לי על מקור אחר למעלה של הלומד תורה מתוך הדחק מלבד גמרא זו,
דרומאי אמר:
ועיין רמב"ם בפי' המשנה באבות
מה פי' "לא ידוע לי על מקור אחר למעלה של הלומד תורה מתוך הדחק"? וכי המשנה באבות אינו מקור?
לא עיינת ברמב"ם שציינתי, וחבל.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
כדרכך אתה מערבב ומסלף.
ייש"כ על המחמאה.
דרומאי אמר:
אני הוכחתי היטב מלשון רש"י ומלשון הרמב"ם שאין שום ענין להביא עצמו לתורה מתוך הדחק.
כבר שאלתי הרי אין משם הוכחה שאין שום ענין כזה, אלא שמעלת תפילתו מתקבלת לא נאמר על זה.
דרומאי אמר:
אלא שאתה טוען אולי יש מעלה אחרת להביא עצמו לתורה מתוך הדחק מלבד מה שמבואר בגמרא ובראשונים. באותה מדה אפשר לטעון שיש מעלה ללמוד עם שטריימל על הראש. יש לך מקור שלא?
במחיכ"ת אני שאלתי אם יש למישהו הוכחה אם יש כזו מעלה, לא שאלתי אם יש מי שלא יודע אם יש כזו מעלה, או שנראה לו שאין ללא שום הוכחה.
וכי אכן נראה למעכ"ת שלמי ששואף ללמוד תורה מתוך הדחק ללא נוחיות ותענוגים, הוא בדיוק לדעתך שווה מעלה למי ששואף ללמוד עם שטריימל על הראש?? אתמהה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
כדרכך אתה מערבב ומסלף.
ייש"כ על המחמאה.
דרומאי אמר:
אני הוכחתי היטב מלשון רש"י ומלשון הרמב"ם שאין שום ענין להביא עצמו לתורה מתוך הדחק.
כבר שאלתי הרי אין משם הוכחה שאין שום ענין כזה, אלא שמעלת תפילתו מתקבלת לא נאמר על זה.
דרומאי אמר:
אלא שאתה טוען אולי יש מעלה אחרת להביא עצמו לתורה מתוך הדחק מלבד מה שמבואר בגמרא ובראשונים. באותה מדה אפשר לטעון שיש מעלה ללמוד עם שטריימל על הראש. יש לך מקור שלא?
במחיכ"ת אני שאלתי אם יש למישהו הוכחה אם יש כזו מעלה, לא שאלתי אם יש מי שלא יודע אם יש כזו מעלה, או שנראה לו שאין ללא שום הוכחה.
וכי אכן נראה למעכ"ת שלמי ששואף ללמוד תורה מתוך הדחק ללא נוחיות ותענוגים, הוא בדיוק לדעתך שווה מעלה למי ששואף ללמוד עם שטריימל על הראש?? אתמהה.
ללמוד תורה ללא נוחיות ותענוגים- היינו ממית עצמו עליה, ורק עי"ז נקנין דברי תורה כדאיתא בברכות דף ס"ג ופסקו הרמב"ם שהובא לעיל.
אך לא זהו תורה מתוך הדחק, אלא דחק פרנסה. ובודאי אין שום ענין לאבד ממונו או לשאוף לכך כדי ללמוד מתוך הדחק, אא"כ על דרך ר"ע שהיה משתוקק למסירות נפש.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
אחר המחילה, לא זכיתי להבין שאלתו. אשמח אם יבארה נא בצורה ברורה יותר.
אנסה לבאר בצורה ברורה יותר:
מי שיש לפניו 2 אפשרויות:
1. לקנות וילה מפוארת + כל הנוחיות שקיימים (תוסיף כמה שיותר פרטי נוחיות ותענוגים כאוות נפשך), וישב שם וילמד.
2. שישב וילמד בבית פשוט ללא הנוחיות הנ"ל, (באופן שחוסר הנוחיות לא יגרום לו לביטול תורה לא בכמות ולא באיכות),

האם יש מעלה לבחור באופציה ב' מכח המעלה של "תורה מתוך הדחק" או לא?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
לא ידוע לי על מקור אחר למעלה של הלומד תורה מתוך הדחק מלבד גמרא זו,
דרומאי אמר:
ועיין רמב"ם בפי' המשנה באבות
מה פי' "לא ידוע לי על מקור אחר למעלה של הלומד תורה מתוך הדחק"? וכי המשנה באבות אינו מקור?
לא עיינת ברמב"ם שציינתי, וחבל.
במחיכ"ת עיינתי שם.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לבי במערב אמר:
אחר המחילה, לא זכיתי להבין שאלתו. אשמח אם יבארה נא בצורה ברורה יותר.
אנסה לבאר בצורה ברורה יותר:
מי שיש לפניו 2 אפשרויות:
1. לקנות וילה מפוארת + כל הנוחיות שקיימים (תוסיף כמה שיותר פרטי נוחיות ותענוגים כאוות נפשך), וישב שם וילמד.
2. שישב וילמד בבית פשוט ללא הנוחיות הנ"ל, (באופן שחוסר הנוחיות לא יגרום לו לביטול תורה לא בכמות ולא באיכות),

האם יש מעלה לבחור באופציה ב' מכח המעלה של "תורה מתוך הדחק" או לא?


זה אינו ענין לתורה מתוך הדחק, אלא לממית עצמו עליה.
ולענ"ד התשובה היא, שאם בלימוד עצמו ילמד עד כלות הכחות ולא ישתמש בעולם הזה רק כדי צרכו ליישוב דעתו- אין שום מניעה מלגור בבית מפואר [מצד לימוד התורה, יכולים להיות חסרונות אחרים]. אך זהו דבר נדיר, והוא מדרגתו של רבינו הקדוש.
האדם הרגיל צריך להתרחק מעידוני הגוף כדי לידבק בתורה, ולכן יקנה בית פשוט, ולאט לאט יוסיף אביזרים רק לפי מה שצריך ליישוב דעתו ולא לעונג וכדו'.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
אין שום מניעה מלגור בבית מפואר
לא שאלתי אם יש מניעה לגור בבית מפואר.
שאלתי אם יש מעלה ללמוד במקום שאין שם כל כך הרבה נוחיות .
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
אין שום מניעה מלגור בבית מפואר
לא שאלתי אם יש מניעה לגור בבית מפואר.
שאלתי אם יש מעלה ללמוד במקום שאין שם כל כך הרבה נוחיות .
נוחיות המועילה לעצם הלימוד- אדרבה יש להוסיף בה.
כגון ספרים גדולים, ואותיות גדולות, מזגן וכו'.
אך נוחיות בענייני העולם הזה אינה מתאימה ללימוד התורה, ואדרבה סותרת אותה. ועי' ברמב"ם שציינתי שכל המעלה בהא דתנן 'סופו לקיימה מעושר' היינו שלא יהא לו מפריעים ללימוד התורה. אך יותר מזה הוא סותר את ממית עצמו עליה, והרי הוא נמשך אחר העולם הזה ובהכרח מתרחק מהתורה [למעט רבינו הקדוש].
 
 

אורח

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
האם יש מעלה לבחור באופציה ב' מכח המעלה של "תורה מתוך הדחק" או לא?
רבינו יונה אבות פ"ב מפרש המשנה כך היא דרכה של תורה פת במלח וכו' - שצריך שיהיה כך לכתחילה ולא רק בדיעבד, וז"ל:
גם יש בכלל התקן עצמך ללמוד תורה למעט התענוגים כדי שילמוד תורה הרבה כמו ששנינו כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה כי המרבה בעדונין לא תשכון בתוכו החכמה כמו שאמרו צוארו שמן שוקו עבה, עכ"ל
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
ה אינו ענין לתורה מתוך הדחק, אלא לממית עצמו עליה.
דרומאי אמר:
האדם הרגיל צריך להתרחק מעידוני הגוף כדי לידבק בתורה, ולכן יקנה בית פשוט, ולאט לאט יוסיף אביזרים רק לפי מה שצריך ליישוב דעתו ולא לעונג וכדו'.
לא הבנתי למה "ללמוד תורה מתוך הדחק" לא נכלל ב"ממית עצמו עליה ? וכי יש מעלה לשאוף למיעוט תענוגים רק כשהוא "ממית עצמו" אבל אם לא הגיע ל"ממית עצמו" אלא ל"דחק" אין שום מעלה להפחית בתענוגים? אתמהה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
נוחיות המועילה לעצם הלימוד- אדרבה יש להוסיף בה.
כגון ספרים גדולים, ואותיות גדולות, מזגן וכו'.
במחיכ"ת יעיין נא מעכ"ת - כבר כתבתי:
יושב אוהלים אמר:
שישב וילמד בבית פשוט ללא הנוחיות הנ"ל, (באופן שחוסר הנוחיות לא יגרום לו לביטול תורה לא בכמות ולא באיכות),
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
ה אינו ענין לתורה מתוך הדחק, אלא לממית עצמו עליה.
דרומאי אמר:
האדם הרגיל צריך להתרחק מעידוני הגוף כדי לידבק בתורה, ולכן יקנה בית פשוט, ולאט לאט יוסיף אביזרים רק לפי מה שצריך ליישוב דעתו ולא לעונג וכדו'.
לא הבנתי למה "ללמוד תורה מתוך הדחק" לא נכלל ב"ממית עצמו עליה ? וכי יש מעלה לשאוף למיעוט תענוגים רק כשהוא "ממית עצמו" אבל אם לא הגיע ל"ממית עצמו" אלא ל"דחק" אין שום מעלה להפחית בתענוגים? אתמהה.


דחק הוא מצב כלכלי דחוק.
ממית עצמו עליה היינו שלומד ומתנתק לגמרי מענייני העולם כמו שכתב הרמב"ם, ויש בזה הרבה מדרגות כידוע ליודעים.
אך דחק הוא מצב נתון, ואם האדם למרות הדחק לומד יש לו מעלה מיוחדת.
אין כל קשר בין שני המושגים.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
האם יש מעלה לבחור באופציה ב' מכח המעלה של "תורה מתוך הדחק" או לא?
לא אדע אם אכן הנ"ל הוא הגדרתו המדויקת של ת"ת מתוך הדחק, ועכ"פ - שפתי המפרש העלום ברור מללו:
פת במלח תאכל. לא על העשיר הוא אומר שיעמוד בחיי צער כדי ללמוד תורה אלא ה"ק אפילו אין לאדם אלא פת במלח וכו' ואין לו כר וכסת לישן אלא על הארץ אל ימנע מלעסוק בה דסופו ללמוד אותה מעושר:
דהיינו: אין שום צורך שהעשיר ישכב על הארץ. מנסים רק 'לנחם' את העני, כי ילמד תורה על־אף המרור שעלה בחלקו, וסוף העושר לבוא.
 

דרומאי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
יושב אוהלים אמר:
האם יש מעלה לבחור באופציה ב' מכח המעלה של "תורה מתוך הדחק" או לא?
לא אדע אם אכן הנ"ל הוא הגדרתו המדויקת של ת"ת מתוך הדחק, ועכ"פ - שפתי המפרש העלום ברור מללו:
פת במלח תאכל. לא על העשיר הוא אומר שיעמוד בחיי צער כדי ללמוד תורה אלא ה"ק אפילו אין לאדם אלא פת במלח וכו' ואין לו כר וכסת לישן אלא על הארץ אל ימנע מלעסוק בה דסופו ללמוד אותה מעושר:
דהיינו: אין שום צורך שהעשיר ישכב על הארץ. מנסים רק 'לנחם' את העני, כי ילמד תורה על־אף המרור שעלה בחלקו, וסוף העושר לבוא.
לאו דוקא, אלא שאשריו ואשרי חלקו בעולם הזה כבר עכשיו.
אא"כ כוונתך לדברי הצל"ח המחודשים שהובאו לעיל.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אורח אמר:
יושב אוהלים אמר:
האם יש מעלה לבחור באופציה ב' מכח המעלה של "תורה מתוך הדחק" או לא?
רבינו יונה אבות פ"ב מפרש המשנה כך היא דרכה של תורה פת במלח וכו' - שצריך שיהיה כך לכתחילה ולא רק בדיעבד, וז"ל:
גם יש בכלל התקן עצמך ללמוד תורה למעט התענוגים כדי שילמוד תורה הרבה כמו ששנינו כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה כי המרבה בעדונין לא תשכון בתוכו החכמה כמו שאמרו צוארו שמן שוקו עבה, עכ"ל


יישר כחכם.
האם לדעת מע"כ מוכרח מהמפרשים האחרים, שלא סוברים כמו ר"י, דהיינו שסוברים שאין כזה מעלה כלל,
ויהא נמצא שלגבי שאלתי יש מחלוקת ראשונים.
או שאין הכרח לפרש כן בדבריהם, די"ל שכל פלוגתתם הוא שהם סוברים שמשנה זו לא בא לומר לנו שיש כזה מעלה, כיון שהמשנה מיירי בשכבר נמצא במצב כזה?
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אורח אמר:
יושב אוהלים אמר:
האם יש מעלה לבחור באופציה ב' מכח המעלה של "תורה מתוך הדחק" או לא?
רבינו יונה אבות פ"ב מפרש המשנה כך היא דרכה של תורה פת במלח וכו' - שצריך שיהיה כך לכתחילה ולא רק בדיעבד, וז"ל:
גם יש בכלל התקן עצמך ללמוד תורה למעט התענוגים כדי שילמוד תורה הרבה כמו ששנינו כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה כי המרבה בעדונין לא תשכון בתוכו החכמה כמו שאמרו צוארו שמן שוקו עבה, עכ"ל
זהו ממש כדברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה.
אך אינו ענין לתורה מתוך הדחק כמובן.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
לאו דוקא, אלא שאשריו ואשרי חלקו בעולם הזה כבר עכשיו.
מסתבר כדבריך, אמנם אין זה קשור לניד"ד, דבין כך ובין כך לא אמרו אלא שהמשנה אינה מדברת אלא על מי שכבר נמצא במצב כזה, ולא אמרו כלום לגבי מי שלא נמצא כבר במצב כזה.
 

להשיג

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
או שאין הכרח לפרש כן בדבריהם, די"ל שכל פלוגתתם הוא שהם סוברים שמשנה זו לא בא לומר לנו שיש כזה מעלה, כיון שהמשנה מיירי בשכבר נמצא במצב כזה?
מה"ת להו לפ' ש"המשנה מיירי בשכבר נמצא במצב כזה", אי לאו דס"ל שאין מקום לפרש אחרת כי אין עניין?!
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
להשיג אמר:
יושב אוהלים אמר:
או שאין הכרח לפרש כן בדבריהם, די"ל שכל פלוגתתם הוא שהם סוברים שמשנה זו לא בא לומר לנו שיש כזה מעלה, כיון שהמשנה מיירי בשכבר נמצא במצב כזה?
מה"ת להו לפ' ש"המשנה מיירי בשכבר נמצא במצב כזה", אי לאו דס"ל שאין מקום לפרש אחרת כי אין עניין?!
כבר כתבתי שיתכן לומר שהמשנה מיירי בחיוב לימוד התורה גם באופן כזה, ובא לומר שאין חיוב לימוד תורה מתוך הדחק אלא במי שכבר נמצא במצב כזה, אבל זה עדיין לא אומר שבלי זה אין שום מעלה ללמוד תורה מתוך דחק.
 

להשיג

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
להשיג אמר:
יושב אוהלים אמר:
או שאין הכרח לפרש כן בדבריהם, די"ל שכל פלוגתתם הוא שהם סוברים שמשנה זו לא בא לומר לנו שיש כזה מעלה, כיון שהמשנה מיירי בשכבר נמצא במצב כזה?
מה"ת להו לפ' ש"המשנה מיירי בשכבר נמצא במצב כזה", אי לאו דס"ל שאין מקום לפרש אחרת כי אין עניין?!
כבר כתבתי שיתכן לומר שהמשנה מיירי בחיוב לימוד התורה גם באופן כזה, ובא לומר שאין חיוב לימוד תורה מתוך הדחק אלא במי שכבר נמצא במצב כזה, אבל זה עדיין לא אומר שבלי זה אין שום מעלה ללמוד תורה מתוך דחק.
וודאי שכך איירי.
אבל מה"ת לרש"י לפרש כך?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
להשיג אמר:
וודאי שכך איירי.
אבל מה"ת לרש"י לפרש כך?
בעניותי לא הבנתי את שאלתך, אם לדעתך פשוט לך גם ללא דברי רש"י שרק כשכבר נמצא במצב כזה יש חובה ללמוד מתוך דחק, ואתה לא מבין למה רש"י צריך לאומרו? א"כ מה כוונתך אח"כ "מהי"ת לרש"י לפרש כך" שפירוש מה מקורו?
אנא הסבר דבריך.
 

להשיג

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
להשיג אמר:
וודאי שכך איירי.
אבל מה"ת לרש"י לפרש כך?
בעניותי לא הבנתי את שאלתך, אם לדעתך פשוט לך גם ללא דברי רש"י שרק כשכבר נמצא במצב כזה יש חובה ללמוד מתוך דחק, ואתה לא מבין למה רש"י צריך לאומרו? א"כ מה כוונתך אח"כ "מהי"ת לרש"י לפרש כך" שפירוש מה מקורו?
אנא הסבר דבריך.
כוונתי שכשניתן לפ' בב' אפשרויות, צריך סיבה לבחור בא' מהם.
רש"י מפ' דבריו מיניה וביה לא ע"פ מקורות או גילויים אחרים.
וע"כ ממה שפי' כמש"פ ניתן ללמוד על האפשרות שבחר שלא לפ' כך.

כבכל סוגי' שב' רא' פי' כ"א באופן שונה, שפי' של כ"א מהם נותן אינדיקציה לדעתו במקרה שבו הרא' השני מפ' הסוגי'
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
להשיג אמר:
יושב אוהלים אמר:
להשיג אמר:
וודאי שכך איירי.
אבל מה"ת לרש"י לפרש כך?
בעניותי לא הבנתי את שאלתך, אם לדעתך פשוט לך גם ללא דברי רש"י שרק כשכבר נמצא במצב כזה יש חובה ללמוד מתוך דחק, ואתה לא מבין למה רש"י צריך לאומרו? א"כ מה כוונתך אח"כ "מהי"ת לרש"י לפרש כך" שפירוש מה מקורו?
אנא הסבר דבריך.
כוונתי שכשניתן לפ' בב' אפשרויות, צריך סיבה לבחור בא' מהם.
רש"י מפ' דבריו מיניה וביה לא ע"פ מקורות או גילויים אחרים.
וע"כ ממה שפי' כמש"פ ניתן ללמוד על האפשרות שבחר שלא לפ' כך.
כי רש"י הבין ש"כך היא דרכה של תורה" פירושו זה מה שחייבים לעשות.
והיה אפשרות להבין את המשנה בשני אופנים:
1. שכל אחד, גם עשיר חייב ללמוד מתוך הדחק, וחייב לאכול פת במלח, ומים במשורה, ולישון על הארץ, ורק כך ללמוד תורה.
2. שלא לעשיר דיבר, אלא למי שאין לו יותר מפת במלח ומים במשורה ואין לו מיטה לישון עליו והוא צריך לשיון על הארץ, ובא המשנה לומר לו שלמרות מצבו הדחוק הוא חייב בת"ת.
ובא רש"י לומר שהפירוש השני הוא הנכון, ולא הפירוש הראשון.
וע"כ ממה שפי' כמש"פ, ניתן ללמוד על האפשרות שבחר שלא לפרש כך, שאינו נכון.
ואכן מרש"י מוכח שאינו נכון שגם עשיר חייב ללמוד מתוך הדחק, וחייב לאכול פת במלח, ומים במשורה, ולישון על הארץ, ורק כך ללמוד תורה.
אבל לכאורה אין כאן שום הכרח כלל שאין בזה שום מעלה על ללמוד מתוך מתוך הדחק, שהרי המשנה על החובה מדבר, וזה לא חובה, ואין המשנה מדברת כלל אם יש מעלות כאלה או אחרות.
 
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
לא ידוע לי על מקור אחר למעלה של הלומד תורה מתוך הדחק מלבד גמרא זו,
שיר השירים רבה
ר' חייא בריה דרבי אבא דיפו אמר: הלומד תורה בצער נוטל אלף , שלא בצער מאתים נוטל בשכרו. ממי את למד? משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי. שבטו של נפתלי, ע"י שהיו עוסקים ולומדים תורה בצער, נטלו שכר אלף, הדא הוא דכתיב: (ד"ה א' י"ב) ומנפתלי שרים אלף. אבל שבטו של יששכר ע"י שהיו למדין תורה שלא בצער, נטלו שכר מאתים, שנאמר: (שם) ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
התוס' מביא את הירושלמי שאמר עד שאדם מתפלל שיכנסו ד"ת לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו מבואר בירושלמי שמעדנים הם סתירה לקניני התורה
ובקניני התורה אחד מהם הוא מיעוט תענוג וברוח חיים שם ציין למאמר חז"ל זה
ובקו"א חזו"א כתב שזה אבי אבות הטומאה
ויעוי' הקדמת האוה"ח הק' לספרו
 
חלק עליון תַחתִית