קדמא ואזלא
משתמש ותיק
צל"ח מסכת כתובות דף קד עמוד איושב אוהלים אמר:א. על דעת הכותב זה כן עלה כצד ספק, ואולי מע"כ לא סבר שאני ראוי להיקרא בשם "איש".קדמא ואזלא אמר:א. זה ודאי שאין ענין לשאוף להגיע למצב של תורה מתוך הדחק, ולא עלתה על דעת איש.
ב. הנושא הוא האם ללמוד במיעוט תענוג בלי ליהנות ממונו אף שיש לו.
ואח"כ אשריך בעולם הזה, אם יבלה ימיו בצער מה שייך לומר אשריך בעולם הזה. בשלמא וטוב לך לעולם הבא שייך שפיר שיקבל שכרו לעולם הבא, אבל לעולם הזה מה יש לו לייחל אם הוא מחויב לבלות זמן בחיי צער.
ואגב, איך מותר לשאוף להיות במצב שנאמר עליו 'מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו'? והרי אמרו שם בגמ' שנ''מ למיבעי רחמי עלייהו, והיינו שצריך להתפלל שלא יבוא לידי כך, ובודאי לא להיפך.