כסיסת עור השפתיים

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אבר מן החי נאמר בבהמה לא באדם.
לגבי דם האדם שבתוך הפה מותר לאוכלו כדאיתא בש''ס ובפוסקים. ואם פירש אסור רק מפני מראית העין.
אם מותר לאכול אדם מת? פשוט שלא מת אסור בהנאה.
אם מותר לאכול אבר מאדם חי? איסור אבן מן החי ודאי שאין, אמנם זכור לי קצת שיש בזה רמב''ם וראב''ד אבל לא מחמת אבר מן החי.
 

ירמיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
אבר מן החי נאמר בבהמה לא באדם.
יש לכת"ר מקור?
כמעיין המתגבר אמר:
לגבי דם האדם שבתוך הפה מותר לאוכלו כדאיתא בש''ס ובפוסקים. ואפ פירש אסור רק מפני מראית העין.
דם הוא אבר?
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אבר מן החי נאמר בבהמה לא באדם.
יש לכת"ר מקור?
כמעיין המתגבר אמר:
לגבי דם האדם שבתוך הפה מותר לאוכלו כדאיתא בש''ס ובפוסקים. ואפ פירש אסור רק מפני מראית העין.
דם הוא אבר?
הרמב''ם בהל' מאכלות אסורות ה,א, הביא מהש''ס דנוהג אבר מן החי רק בבהמה חיה ועוף ורק בטהורים.
הרמב''ם והראב''ד שהזכרתי לא קשורים לנושא, טעיתי.
השאלה היא האם מותר לאכול אבר מהאדם החי? 
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אם מותר לאכול אבר מאדם חי? איסור אבן מן החי ודאי שאין, אמנם זכור לי קצת שיש בזה רמב''ם וראב''ד אבל לא מחמת אבר מן החי.
ישנם בזה שלש דעות 
א . דעת הרא"ה שבשר אדם בל"ת מק"ו מבהמה טמאה .
ב . דעת הרמב"ם אין ל"ת אלא עשה של 'את זה תאכלו'.
ג . דעת רוב ראשונים ראב"ד רמב"ן רשב"א ועוד שאינו אלא איסור דרבנן (לבד ממת שהוא איסור דאורייתא ).

מקור מחלוקתם בכתובות ס. יכול יהיה  אף  ובשר מהלכי על שתים 

ועיין מ"מ מאכ"א  ב ג שהאריך בזה 
 

ירמיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
זאת נחמתי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אם מותר לאכול אבר מאדם חי? איסור אבן מן החי ודאי שאין, אמנם זכור לי קצת שיש בזה רמב''ם וראב''ד אבל לא מחמת אבר מן החי.
ישנם בזה שלש דעות 
א . דעת הרא"ה שבשר אדם בל"ת מק"ו מבהמה טמאה .
ב . דעת הרמב"ם אין ל"ת אלא עשה של 'את זה תאכלו'.
ג . דעת רוב ראשונים ראב"ד רמב"ן רשב"א ועוד שאינו אלא איסור דרבנן (לבד ממת שהוא איסור דאורייתא ).

מקור מחלוקתם בכתובות ס. יכול יהיה  אף  ובשר מהלכי על שתים 

ועיין מ"מ מאכ"א  ב ג שהאריך בזה 
א"כ ודאי אסור עכ"פ מדרבנן. ולא משום אבר מן החי.
יש למעכ"ת מ"מ נוספים בזה?
יישר כח!
 
 

ערבה

משתמש ותיק
מאתר 'דין'

שאלה:
פעמים שאדם חותך בשינין בשר יבש שבשפתיו וזו נכנסת לפיו ופעמים שבולעה האם עבר בזה איסור?

על אכילת רקמות מבשר אדם חי נחלקו הראשונים אם הדבר אסור או מותר [בימי קדם היה נהוג שאכילת ערלת המילה היא סגולה לאשה ללידת זכרים, וראה רשב"ש סי' תקיח] ולהלכה פסק הבן איש חי שנה ב פ' אמור לאסור זאת מכל וכל, ושם התריע שיש להמנע מאכילת עור יבש זה שאדם תולש משפתיו. הרחבה רבה בענין הסגולה הנ"ל ראה בס' דברי בניהו ח"ז סי' כד. אולם, בכף החיים סי' עט סעי' יא האריך בראיות מדברי ה רשב"א ועוד ראשונים שגם לסוברים שבשר אדם אסור גם בעודו בחיים חיותו, לענין העור לבד שאין איסורו אלא מדרבנן לא החמירו אלא לאחר מותו כמו בשערו, אלא שצידד להחמיר כדי שלא יתרגל לתלוש עור זה גם בשבת [וזה כבר ענין אחר]. וראה ילקוט יוסף סי' עט שהקיל בזה לדינא. ומכל מקום ודאי ראוי לחוש לדברי הבן איש חי ולפלוט.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
זאת נחמתי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אם מותר לאכול אבר מאדם חי? איסור אבן מן החי ודאי שאין, אמנם זכור לי קצת שיש בזה רמב''ם וראב''ד אבל לא מחמת אבר מן החי.
ישנם בזה שלש דעות 
א . דעת הרא"ה שבשר אדם בל"ת מק"ו מבהמה טמאה .
ב . דעת הרמב"ם אין ל"ת אלא עשה של 'את זה תאכלו'.
ג . דעת רוב ראשונים ראב"ד רמב"ן רשב"א ועוד שאינו אלא איסור דרבנן (לבד ממת שהוא איסור דאורייתא ).

מקור מחלוקתם בכתובות ס. יכול יהיה  אף  ובשר מהלכי על שתים 

ועיין מ"מ מאכ"א  ב ג שהאריך בזה 
א"כ ודאי אסור עכ"פ מדרבנן. ולא משום אבר מן החי.
יש למעכ"ת מ"מ נוספים בזה?
יישר כח!
הענין שאי"ז דרך אכילה, וחצי שיעור, ואינו ראוי לאכילה. יש ע"ז פתחי תשובה מפורש למיטב זכרוני על צפורניים ועור. 
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב דבר אמר:
הענין שאי"ז דרך אכילה, וחצי שיעור, ואינו ראוי לאכילה
ולכן ודאי לא הוי דאו'.
יכול להיות שאלו סברות להתיר לגמרי, אם הוא איסור דרבנן?
משיב דבר אמר:
יש ע"ז פתחי תשובה מפורש למיטב זכרוני על צפורניים ועור.
אשמח מאד אם יציין כבודו היכן בערך לחפש.
יישר כח.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
א"כ ודאי אסור עכ"פ מדרבנן. ולא משום אבר מן החי.
יש למעכ"ת מ"מ נוספים בזה?
יישר כח!


לא כל הראשונים(הסוברים  שאין איסור דאורייתא )כתבו שיש איסור דרבנן 
המקורות בעיקר מה שידוע לי , היא הסוגיא בכתובות עם הראשונים שם .
והרמב"ם ונושאי כליו מאכ"א ב ג 
יש גם רשב"א בתשובה שסד שדן בזה, וגם דן שם למה לא יהיה בזה אבר מן החי ואינו זבוח .
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
הענין שאי"ז דרך אכילה, ואינו ראוי לאכילה. 
תלוי במחלוקת הפוסקים בענין בשר חי אי הוי כדרך אכילה , ועכ"פ דעת תוספות פסחים דבשר עוף הוי ראוי לאכילה משום דרכיך ודלא כבהמה  , ויש לדון באדם אם הוא רך כעוף או קשה כבהמה ...
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
משיב דבר אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
הענין שאי"ז דרך אכילה, ואינו ראוי לאכילה. 
תלוי במחלוקת הפוסקים בענין בשר חי אי הוי כדרך אכילה , ועכ"פ דעת תוספות פסחים דבשר עוף הוי ראוי לאכילה משום דרכיך ודלא כבהמה  , ויש לדון באדם אם הוא רך כעוף או קשה כבהמה ...
עור אינו דרך אכילה בצורה של כסיסה ודאי!
יש חידוש של רע"א שבאבר מן החי לא צריך ראוי ודרך אכילה (כי חייבים גם על גידים ועצמות) אבל באדם לא נאמר כן.
באופן כללי נראה שזה בגדר אין אוי לגר שמותר ממש, ורק יתכן שיש אחשביה ואיני יודע הייטב הדינים
מה דעת @סנגורן של ישראל 
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
האם בכסיסת עור השפתיים יש משום אבר מן החי?
פסקי תשובות הערות סימן שמ הערה 8:

בן איש חי (אמור אות ה') שהמורגל בזה (-בכסיסת ציפורן) גם מצוי שיכניס לתוך גרונו ומיעיו עור ובשר שתולש, ונכנס לחששות של איסור אכילת בשר אדם אמנם בכה"ח (שם סקי"א) שאינו אלא חומרא יתירה 
(הבהרה: לא לזה התכוונתי קודם, אלא לפתחי תשובה)
 

בן עזאי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
ש גם רשב"א בתשובה שסד שדן בזה, וגם דן שם למה לא יהיה בזה אבר מן החי ואינו זבוח .
אתה בטוח שהרשב"א דן אינו זבוח על אדם ?
 

ירמיה

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב דבר אמר:
באופן כללי נראה שזה בגדר אין אוי לגר שמותר ממש, ורק יתכן שיש אחשביה ואיני יודע הייטב הדינים
בענ"ד לא כ"כ הבנתי. אשמח להבהרה.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
משיב דבר אמר:
באופן כללי נראה שזה בגדר אין אוי לגר שמותר ממש, ורק יתכן שיש אחשביה ואיני יודע הייטב הדינים
בענ"ד לא כ"כ הבנתי. אשמח להבהרה.
נבילה שאינה ראויה לגר מותרת באכילה (בחוו"ד מוכיח - אף שאח"כ חזרה להיות ראויה). ומבואר שזה בעוד איסורי אכילה (כמו אבר מן החי - תוס' חולין ס"ד?) ולכן בעור יש גם סברא זו.
אולי אחשבי' מועיל גם באינו ראוי לגר - נראה לי שלא ואיני יודע בכלל דינים אלו וידבואו המבינים להסביר.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
זאת נחמתי אמר:
עור אינו דרך אכילה בצורה של כסיסה ודאי!
יש חידוש של רע"א שבאבר מן החי לא צריך ראוי ודרך אכילה (כי חייבים גם על גידים ועצמות) אבל באדם לא נאמר כן.


אה"נ, אם זה עור אז בדר"כ זה אינו ראוי לאכילה(אא"כ זה יהיה כאילו שעורן כבשרן או כעור ששלקו מחמת רכותו  ) ועכ"פ אין שום קשר לכך שהוא כסס את זה. ומאי נפק"מ בזה . 
באדם אכן דעת הרשב"א שהוזכר לעיל  שאינו באבר מן החי אבל הריטב"א סובר שיש אבר מן החי גם באדם 
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
משיב דבר אמר:
זאת נחמתי אמר:
עור אינו דרך אכילה בצורה של כסיסה ודאי!
יש חידוש של רע"א שבאבר מן החי לא צריך ראוי ודרך אכילה (כי חייבים גם על גידים ועצמות) אבל באדם לא נאמר כן.


אה"נ, אם זה עור אז בדר"כ זה אינו ראוי לאכילה(אא"כ זה יהיה כאילו שעורן כבשרן או כעור ששלקו מחמת רכותו  ) ועכ"פ אין שום קשר לכך שהוא כסס את זה. ומאי נפק"מ בזה . 
באדם אכן דעת הרשב"א שהוזכר לעיל  שאינו באבר מן החי אבל הריטב"א סובר שיש אבר מן החי גם באדם 
אבל מצד איסור אבר מן החי עצמו צריך גידים ועצמות מה שאין בעור השפתיים וכוי"ב
 
 

בן עזאי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
מבואר שזה בעוד איסורי אכילה (כמו אבר מן החי - תוס' חולין ס"ד
בתוס' שם מבואר על מסרח ממש, ומנא לך שאפי' באין ראויה לגר, אולי צריך אין ראויה לכלב ויותר מזה.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
משיב דבר אמר:
מבואר שזה בעוד איסורי אכילה (כמו אבר מן החי - תוס' חולין ס"ד
בתוס' שם מבואר על מסרח ממש, ומנא לך שאפי' באין ראויה לגר, אולי צריך אין ראויה לכלב ויותר מזה.
לענ"ד תוס' מביאים שם את הדין של אין אוי לגר כדוגמא. עי"ש.
 
 

בן עזאי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
יש חידוש של רע"א שבאבר מן החי לא צריך ראוי ודרך אכילה
אמנם הפמ"ג סב שפ"ד סק"א חולק על הגרע"א הנ"ל ומשוה אבהמ"ח לשאר איסורים לענין זה.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
אתה בטוח שהרשב"א דן אינו זבוח על אדם ?
אכן , הוא דן שם להדיא דליבעי שחיטה (ובלא"ה אינו ידוע מה מקום לחלק בין נבילה לאינו זבוח )
 
 

בן עזאי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
לענ"ד תוס' מביאים שם את הדין של אין אוי לגר כדוגמא. עי"ש.
כנראה כוונתך למה שכתבו "דהויא כנבלה מוסרחת", אך לא כתבו להדיא אין ראויה לגר כמדו', [ודבריהם יכולים להתפרש א' שמביאים רק ראיה ליסוד של מסרח, א"נ שהביאו ראיה עכ"פ למאן דמצריך בנבילה אין ראויה לכלב].
 

בן עזאי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
אכן , הוא דן שם להדיא דליבעי שחיטה
לא עיינתי כעת שם ולכן מן הראוי שלא אתווכח, אבל בכ"ז מקופיא, מה שדן אם צריך שחיטה אינו מוכיח איסור אינו זבוח, ובכלל האם הרשב"א בכל דוכתי ס"ל מ"ע דאינו זבוח ודלא כהריצב"א בתוס' שבועות כד.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
נבילה שאינה ראויה לגר מותרת באכילה (כמו אבר מן החי - תוס' חולין ס"ד?) ולכן בעור יש גם סברא זו.


כל הדין של נטל"פ (לר"ש )לומדים מאינה ראויה לגר . אבל ניסת פעם לבשל עור של אדם עם תבלינים ...? אולי זה טעים ?
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
משיב דבר אמר:
נבילה שאינה ראויה לגר מותרת באכילה (כמו אבר מן החי - תוס' חולין ס"ד?) ולכן בעור יש גם סברא זו.


כל הדין של נטל"פ (לר"ש )לומדים מאינה ראויה לגר . אבל ניסת פעם לבשל עור של אדם עם תבלינים ...? אולי זה טעים ?
אתה צודק! (בכנות)
 
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
זאת נחמתי אמר:
אכן , הוא דן שם להדיא דליבעי שחיטה
לא עיינתי כעת שם ולכן מן הראוי שלא אתווכח, אבל בכ"ז מקופיא, מה שדן אם צריך שחיטה אינו מוכיח איסור אינו זבוח, ובכלל האם הרשב"א בכל דוכתי ס"ל מ"ע דאינו זבוח ודלא כהריצב"א בתוס' שבועות כד.


מה זה ליבעי שחיטה אם לא אינו זבוח ?(הוא שואל גם ליבעי שחיטה וגם שיהיה איסור נבילה ) ובכל אופן הרשב"א במפורש אוחז בחולין ט שיש איסור אינו זבוח ומפרש ככה את דינו של רב הונא ודלא כרש"י .
 
 

בן עזאי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
ובכל אופן הרשב"א במפורש אוחז בחולין ט שיש איסור אינו זבוח ומפרש ככה את דינו של רב הונא ודלא כרש"י .
אמנם הרשב"א ביבמות ל: פי' מצד אבהמ"ח וכרש"י.
 
חלק עליון תַחתִית