הנני מתנצל בפני הרב @חזק וברוך שאכן לא שמתי לב שכתב זאת, ועוד עם מקור מהגמ'!דבש לפי אמר:חזק וברוך לא מאן דאמר הוא? (אך הוא אמר זאת בבדיחותא)שלו' אמר:עברתי על התגובות, ולא ברור לי מדוע אף אחד לא מציע לחגוג גם בראשון וגם בשני?
אטו דינו חמור כ"כ, שמוכרח שיחגג רק פעם אחת?
אולי אני נוגע בדבר, כי התחתנתי באדר...
אכן כפי שכתבתי בהודעתי הקודמת כך דעת הגר"א.
שלו' אמר:עברתי על התגובות, ולא ברור לי מדוע אף אחד לא מציע לחגוג גם בראשון וגם בשני?בלויא אמר:ביקשו ממני לברר [ברצינות..] -
מי שהתחתן בחודש אדר האחרון [שנה פשוטה], האם חוגג יום נישואין בתשפ"ב באדר א' או באדר ב' ?
['שנה ראשונה' הכתובה בתורה זה יב"ח או שנה ?]
נפק"מ למעשה ממש, כמובן ליודעי חן..
נפק"מ כבר כעת, כיצד לכתוב בלוח השנה המשפחתי.
נא עזרו לנו בדחיפות !!
בזכות ההעזרה וההיענות ה' יברך אתכם בהרבה ימי נישואין [ונישואין בכלל...] שלווים ומאושרים
תודה מראש
אטו דינו חמור כ"כ, שמוכרח שיחגג רק פעם אחת?
אולי אני נוגע בדבר, כי התחתנתי באדר...
שאר לעמו אמר:אמנם חידודי האשכול ושנינותו מעלים חיוך של נחת רוח
אבל מה לזה ולפורום לתורה, לפחות לא בהלכה ומנהג..
במחילה מכת"ר אם קרית לא שנית אם שנית וכו'.nls אמר:כידוע שנחלקו בזה רבותינו הגרמנ"ש והגרחמ"צ ובירושלים עיר הקודש מחמירים בזה מאוד כידוע מהעובדא עם המהרימיד"ש ובנו הגרעהנ"מ, אבל שמעתי מרבותי כמה פעמים שבמקום שאין מנהג להחמיר, המיקל יש לו על מה לסמוך, בפרט ששנת תשפ"ב הבעל"ט ככל הנראה תהיה שנה גשומה בעז"ה ובזה גם הגרנח"ל דעתו להקל
לגבי יארצייט בלבד!!!דבש לפי אמר:אכן זו דעת הגר"א שיש יארצייט פעמיים, והוא הדין ליום נישואין וליום הולדת (אלא שלגבי מניין השנים כמובן זה משתנה רק באחד מהם, ולא כשאר אנשים שבכל יום הולדת משתנה מספר שנותיהם...).
יעוי' בהודעה הקודמת כתבתי מקור ל2 נושאיםבלויא אמר:אם לא אכפת לכם [או לגולש אחר שליט"א] לכתוב מקורות ב 3 הנושאים שהעליתם [שנה ראשונה, יא"צ, בר מצוה]
בשו''ע אבהע''ז סוף סימן א' מבואר שטוב לעשות תקנה וחרם שלא לישא נשים על אשתו.חייל של הרבי אמר:גם אחרת, מה הבעיה? בעז"ה כשיבוא משיח אני מניח שכו"ע לא יקפידו על חרם דרבינו גרשום (לכאורה רבינו גרשום בעצמו יסיר החרם)למה זה תשאל לשמי אמר:בלויא אמר:בזכות ההעזרה וההיענות ה' יברך אתכם בהרבה ימי נישואין [ונישואין בכלל...] שלווים ומאושרים
כוונתו להרבה ימים בהם יחגגו כך וכך שנות נישואין, ולא אחרת, ח''ו.
למה?שמעיה אמר:בשו''ע אבהע''ז סוף סימן א' מבואר שטוב לעשות תקנה וחרם שלא לישא נשים על אשתו.חייל של הרבי אמר:גם אחרת, מה הבעיה? בעז"ה כשיבוא משיח אני מניח שכו"ע לא יקפידו על חרם דרבינו גרשום (לכאורה רבינו גרשום בעצמו יסיר החרם)למה זה תשאל לשמי אמר:כוונתו להרבה ימים בהם יחגגו כך וכך שנות נישואין, ולא אחרת, ח''ו.
חייל של הרבי אמר:למה?שמעיה אמר:בשו''ע אבהע''ז סוף סימן א' מבואר שטוב לעשות תקנה וחרם שלא לישא נשים על אשתו.חייל של הרבי אמר:גם אחרת, מה הבעיה? בעז"ה כשיבוא משיח אני מניח שכו"ע לא יקפידו על חרם דרבינו גרשום (לכאורה רבינו גרשום בעצמו יסיר החרם)
נראה שהטעמים לא יהיו שייכים לעת"לשמעיה אמר:חייל של הרבי אמר:למה?שמעיה אמר:בשו''ע אבהע''ז סוף סימן א' מבואר שטוב לעשות תקנה וחרם שלא לישא נשים על אשתו.
הגר"א כותב שם בביאורו: משום חשש קטטה, חשש עיגון, וחשש שישא אישה במדינה אחרת ויבואו זרעו לידי תקלה.
אבל מקור הדברים הוא בראשונים.
לגבי התאריך שבו מתחלף מניין שנות האדם - הוכיחו מהירושלמי שזה באדר שני, אבל אין מזה ראיה שאין יום הולדת גם באדר הראשון.אחד הלויים אמר:לגבי יארצייט בלבד!!!דבש לפי אמר:אכן זו דעת הגר"א שיש יארצייט פעמיים, והוא הדין ליום נישואין וליום הולדת (אלא שלגבי מניין השנים כמובן זה משתנה רק באחד מהם, ולא כשאר אנשים שבכל יום הולדת משתנה מספר שנותיהם...).
לגבי יום הולדת מפורש בשו"ע סי' נ"ה ס"ק י' דעה אחת בלבד שהוא באדר שני וכן מבו' בביאור הגר"א על המקום שכ' שמקורו מירושלמי
וכן מפו' במ"ב שם שלא הביא שום דיעה חולקת
ולגבי יארצייט בסי' תקס"ח סעי' ז' הרמ"א פליג ויש שם מח' גדולה
ולפלא בעיני איך נשמט מכת"ר סיום החשבון, דלהמתבאר בדבריך ודאי החגיגה שחגגו בתחילת הנישואין חלה כל רגע ורגע מחדש, ובא לציון גואל.נדיב לב אמר:דרומאי אמר:מהיכי תיתי.חייל של הרבי אמר:גם אחרת, מה הבעיה? בעז"ה כשיבוא משיח אני מניח שכו"ע לא יקפידו על חרם דרבינו גרשום (לכאורה רבינו גרשום בעצמו יסיר החרם)
ואיני יודע אם רבינו גרשם בעצמו יכול להסיר החרם, הרי צריך גדול ממנו בחכמה ובמנין, וכי הוא גדול מעצמו?
ועכ"פ לא ידעתי מהיכן ההנחה שלך שחדר"ג יתבטל בביאת משיח.
ייתכן ושלושתכם צודקים, אבל קבלו פשרה מקורית בהבנת הנכתב.. - "הרבה ימי נישואין"..
מפורסמת האגדה ועד כה לא היה מי שפרכה.. על ר' חיים מבריסק לאחר ששמע את שחידש תלמידו רבי שמעון במעשה קידושין - שכל רגע ורגע זו חלות קידושין בפני עצמה, מצא לנכון בעת שפגשו, לאחל לו מזל טוב על נישואיו הוותיקים...
וכל זה רמז בשלושה מילים מכובדנו @בלויא
כאומר: נישואין החלים מידי יום ביומו.. :)בלויא אמר:בזכות ההעזרה וההיענות ה' יברך אתכם בהרבה ימי נישואין [ונישואין בכלל...] שלווים ומאושרים
אלא שיש לדון מדוע הוצרך הרב'ה הגדול ר' חיים לכפול מז"ט לתלמידו, הלא גם לשיטת תלמידו, כשם שהקידושין חלים כל רגע ורגע, אף המזל טוב הראשון שאיחל ר' חיים לתלמידו בעת חופתו, ממשיך לחול כל רגע ורגע בסיבת מעשה הקידושין.. וצריך עיון :)
אמנם באשכול זה אוסיף מה שיש ליישב, שאמירת מזל טוב לא הוי 'מעשה'.
וכל זה [השאלה והתשובה] רמז בקצרה מכובדנו @נתן הבבלי שתלה רק בעניות דעתו ולא בדעתו ממש, בגלל ההערה הנזכרת:
נתן הבבלי אמר:לענ"ד צריך לחגוג כל יום "יום נישואין"...........
@בלויא תודה על 'הדחקות' שאתה מוריד בפורום :)
סנגורן של ישראל אמר:ולפלא בעיני איך נשמט מכת"ר סיום החשבון, דלהמתבאר בדבריך ודאי החגיגה שחגגו בתחילת הנישואין חלה כל רגע ורגע מחדש, ובא לציון גואל.נדיב לב אמר:דרומאי אמר:מהיכי תיתי.
ואיני יודע אם רבינו גרשם בעצמו יכול להסיר החרם, הרי צריך גדול ממנו בחכמה ובמנין, וכי הוא גדול מעצמו?
ועכ"פ לא ידעתי מהיכן ההנחה שלך שחדר"ג יתבטל בביאת משיח.
ייתכן ושלושתכם צודקים, אבל קבלו פשרה מקורית בהבנת הנכתב.. - "הרבה ימי נישואין"..
מה הבעיה?נדיב לב אמר:סנגורן של ישראל אמר:ולפלא בעיני איך נשמט מכת"ר סיום החשבון, דלהמתבאר בדבריך ודאי החגיגה שחגגו בתחילת הנישואין חלה כל רגע ורגע מחדש, ובא לציון גואל.נדיב לב אמר:ייתכן ושלושתכם צודקים, אבל קבלו פשרה מקורית בהבנת הנכתב.. - "הרבה ימי נישואין"..
נכון, ובא 'לשואל' גואל, אבל לא לארבעת השואלים שהעירו מהו שכתב השואל: "הרבה ימי נישואין"...? ופלא איך נשמט ממנו האלמנט.. :)
לכאורה לפי דברי הזוהר הקדוש הוי י"ב חודש:בלויא אמר:שנה ראשונה' הכתובה בתורה זה יב"ח או שנה ?
שמואל092 אמר:נ"ל לחדש שענין שנה ראשונה אינו בזמן אלא שכל יום בפנ"ע הוא פעם ראשונה שנשואים ביום זה
וכיון דחודש אד"ש חדש הוא אצלם אולי י"ל דנמשך שנה ראשונה עד ר"ח ניסן
סנגורן של ישראל אמר:מה הבעיה?נדיב לב אמר:
לכל נשוא יש רבבי רבבות קידושין, וכנגדם רבבי רבבות אמירות מז"ט, וחגיגות נישואין, וכמובן גם הרבה הרבה ימי נישואין...
אכן זה נז' שם, אך מר הוסיף לבאר הענין כל צרכו באופן נפלא. ייש"כ!מחכים אמר:דבעצם מעיקר הדין מהני מחילה כנפסק בשו"ע ובפוסקים סימן קכ"ח
לא נכון שמעתי שהגרנח"ל מחמיר בכל מצב!!nls אמר:כידוע שנחלקו בזה רבותינו הגרמנ"ש והגרחמ"צ ובירושלים עיר הקודש מחמירים בזה מאוד כידוע מהעובדא עם המהרימיד"ש ובנו הגרעהנ"מ, אבל שמעתי מרבותי כמה פעמים שבמקום שאין מנהג להחמיר, המיקל יש לו על מה לסמוך, בפרט ששנת תשפ"ב הבעל"ט ככל הנראה תהיה שנה גשומה בעז"ה ובזה גם הגרנח"ל דעתו להקל
ציינתי לעיל לשו"ת כנסת יחזקאל, שם הביא ראיה דומה מהירושלמי ודחאה. והסיק שצריך י"ג חודש.חיים כולכם היום אמר:לכאורה לפי דברי הזוהר הקדוש הוי י"ב חודש:בלויא אמר:שנה ראשונה' הכתובה בתורה זה יב"ח או שנה ?
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְגוֹ'. וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח. פִּקּוּדָא (טו) דָּא, חָתָן לְמֶחְדֵּי בְּאִתְּתֵיהּ שַׁתָּא חַד, דִּכְתִּיב נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת. וְאִינּוּן י''ב יַרְחִין אִינּוּן מִדִילָהּ. דְּהָא שָׁנָה אִיהִי כַּלָּה, וְלֵית כַּלָּה בַּר בְּי''ב יַרְחִין, דִּכְתִּיב, (מלכים א ז) עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר. וְהוֹאִיל וְלֵית תִּקּוּנָא דְּכַלָּה, בַּר בְּי''ב, אִצְטְרִיךְ חָתָן לְמֶחְדֵּי לָהּ, וּלְבֵיתָה, לָהּ וּלְתִקּוּנָהָא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וְעַל דָּא יַעֲקֹב כְּתִיב בֵּיהּ, (בראשית כח) וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם. אַבְנֵי הַמָּקוֹם י''ב הֲווֹ, וּמַאן דְּחַדֵּי לְכַלָּה, חַדֵּי לְעוֹלֵימְתָהָא, (דף רע''ח ע''א) וְעוּלֵימָתָן י''ב הֲווֹ. וְכֹלָּא אִיהוּ רָזָא דְּשָׁנָה. בְּגִין כַּךְ אִצְטְרִיךְ לְחָתָן לְמֶחְדֵּי בְּאִתְּתֵיהּ שָׁנָה אֶחָת.
תרגום:
כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְגוֹ'. וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח (דברים כח). מִצְוָה (טו) זוֹ שֶׁחָתָן יִשְׂמַח בְּאִשְׁתּוֹ שָׁנָה אַחַת, שֶׁכָּתוּב נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת. וְאוֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים הֵם מִשֶּׁלָּהּ, שֶׁהֲרֵי שָׁנָה הִיא כַּלָּה, וְאֵין כַּלָּה פְּרָט בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, שֶׁכָּתוּב (מלכים א ז) עֹמֵד עַל שְׁנֵי [ם] עָשָׂר בָּקָר. וְהוֹאִיל וְאֵין תִּקּוּן הַכַּלָּה, רַק בִּשְׁנֵים עָשָׂר, צָרִיךְ הֶחָתָן לְשַׂמְּחָהּ וּלְבֵיתָהּ, לָהּ וּלְתִקּוּנֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וְעַל זֶה כָּתוּב בְּיַעֲקֹב (בראשית כח) וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם. אַבְנֵי הַמָּקוֹם הָיוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, וּמִי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ כַּלָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת עַלְמוֹתֶיהָ, וְעַלְמוֹתֶיהָ הָיוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְהַכֹּל הוּא סוֹד שֶׁל שָׁנָה. לָכֵן צָרִיךְ חָתָן לִשְׂמֹחַ בְּאִשְׁתּוֹ שָׁנָה אֶחָת.
רבינא אמר:לא נכון שמעתי שהגרנח"ל מחמיר בכל מצב!!nls אמר:כידוע שנחלקו בזה רבותינו הגרמנ"ש והגרחמ"צ ובירושלים עיר הקודש מחמירים בזה מאוד כידוע מהעובדא עם המהרימיד"ש ובנו הגרעהנ"מ, אבל שמעתי מרבותי כמה פעמים שבמקום שאין מנהג להחמיר, המיקל יש לו על מה לסמוך, בפרט ששנת תשפ"ב הבעל"ט ככל הנראה תהיה שנה גשומה בעז"ה ובזה גם הגרנח"ל דעתו להקל
נא לתקן את ההודעה!
אולי תבאר לי מה זה עצם היום של יום הולדתדבש לפי אמר:וגם ליום הולדת מבחינת עצם היום