הציבור מתבקש לעזור בשאלה דחופה - מתי לחגוג יום נישואין ?

שלו'

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
שלו' אמר:
עברתי על התגובות, ולא ברור לי מדוע אף אחד לא מציע לחגוג גם בראשון וגם בשני?
אטו דינו חמור כ"כ, שמוכרח שיחגג רק פעם אחת?
אולי אני נוגע בדבר, כי התחתנתי באדר...
חזק וברוך לא מאן דאמר הוא? (אך הוא אמר זאת בבדיחותא)
אכן כפי שכתבתי בהודעתי הקודמת כך דעת הגר"א.
הנני מתנצל בפני הרב @חזק וברוך שאכן לא שמתי לב שכתב זאת, ועוד עם מקור מהגמ'!
ותודה לרב @דבש לפי על שהעירני לכך.
 
 

למד לשונך לומר

משתמש רגיל
שלו' אמר:
בלויא אמר:
ביקשו ממני לברר [ברצינות..] - 
מי שהתחתן בחודש אדר האחרון [שנה פשוטה], האם חוגג יום נישואין בתשפ"ב באדר א' או באדר ב' ?
['שנה ראשונה' הכתובה בתורה זה יב"ח או שנה ?]
נפק"מ למעשה ממש, כמובן ליודעי חן..
נפק"מ כבר כעת, כיצד לכתוב בלוח השנה המשפחתי.

נא עזרו לנו בדחיפות !!

בזכות ההעזרה וההיענות ה' יברך אתכם בהרבה ימי נישואין [ונישואין בכלל...] שלווים ומאושרים 

תודה מראש 
עברתי על התגובות, ולא ברור לי מדוע אף אחד לא מציע לחגוג גם בראשון וגם בשני?
אטו דינו חמור כ"כ, שמוכרח שיחגג רק פעם אחת?
אולי אני נוגע בדבר, כי התחתנתי באדר...

ברור שזה משום שאתה נוגע בדבר, כי אי אפשר שיחגגו פעמיים,
שהרי אם יעשו ב' פעמים יום נישואין, מיד יחול על זה דין ד"כל המוסיף גורע", והיינו לא די שהפעם השניה לא יחשב, אלא אפילו הפעם הראשונה נגרעת, ואם כן הוי כמי שלא חגג אף פעם אחת, ושוב נעמוד בפני הספק אימתי לחגוג את היום הקדוש והנורא הלזה וחוזר חלילה...

וששאלת אטו דינו חמור כ"כ, כבר מצאנו בדברי רבותינו שחגיגה יש לה תשלומים, ואי לא הייתה החגיגה חמורה כל כך לא היו צריך לכך תשלומים, הרי לנו דאכן דינו חמור מאוד.
ואגלה לך רזא חדא ומשביעך אני דלא לממיסרא לאחר, והוא דרמזו רבותינו שיעור ההוצאה לחגיגה זו דבעינא למיהוי עד דאתי לכדי תשלומים.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אמנם חידודי האשכול ושנינותו מעלים חיוך של נחת רוח
אבל מה לזה ולפורום לתורה, לפחות לא בהלכה ומנהג..
 

nls

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אמנם חידודי האשכול ושנינותו מעלים חיוך של נחת רוח
אבל מה לזה ולפורום לתורה, לפחות לא בהלכה ומנהג..

ידועים דברי הגר"א גבי מ"ח קנייני התורה דאיתא התם מעוט שחוק, פי' לא שימעט תמיד בשחוק, אלא אדם צריך מעט שחוק בשביל קניין התורה
 

תיובתא

משתמש ותיק
nls אמר:
כידוע שנחלקו בזה רבותינו הגרמנ"ש והגרחמ"צ ובירושלים עיר הקודש מחמירים בזה מאוד כידוע מהעובדא עם המהרימיד"ש ובנו הגרעהנ"מ, אבל שמעתי מרבותי כמה פעמים שבמקום שאין מנהג להחמיר, המיקל יש לו על מה לסמוך, בפרט ששנת תשפ"ב הבעל"ט ככל הנראה תהיה שנה גשומה בעז"ה ובזה גם הגרנח"ל דעתו להקל
במחילה מכת"ר אם קרית לא שנית אם שנית וכו'.
העולה מן הסוגיא להדיא הוא שאין לחגוג בשנה זו כלל. הגדרת יום נישואין היא יום אחד בשנה, בתורת ודאי, והנוהג חומרי ב' הימים, עליו נאמר והכסיל בחושך הולך.
אמנם י"א דאם לא יחגוג יום נישואין בשנה זו יחגוג בשנה הבאה יום גירושין, הנ"ל בבחינת חלל עליו שבת אחת וכו'.
אומנם הסכמת הפוסקים דכשהוא עומד מצד אחד של קו התאריך והיא בצד השני יחגגו את שני הימים מספק, וכן בהולכים המדבר ואינם יודעים מתי יום הנישואין יחגגו כל יום, וצע"ק.
מצטרף לרב @שאר לעמו להעביר את האשכול לבקשת עזרה.
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
אכן זו דעת הגר"א שיש יארצייט פעמיים, והוא הדין ליום נישואין וליום הולדת (אלא שלגבי מניין השנים כמובן זה משתנה רק באחד מהם, ולא כשאר אנשים שבכל יום הולדת משתנה מספר שנותיהם...).
לגבי יארצייט בלבד!!!
לגבי יום הולדת מפורש בשו"ע סי' נ"ה ס"ק י' דעה אחת בלבד שהוא באדר שני וכן מבו' בביאור הגר"א על המקום שכ' שמקורו מירושלמי
וכן מפו' במ"ב שם שלא הביא שום דיעה חולקת
ולגבי יארצייט בסי' תקס"ח סעי' ז' הרמ"א פליג ויש שם מח' גדולה
ולגבי שנה ראשונה שורש הנידון הוא האם שנה זה י"ב חודש או שנה מיום ליום ואיני זוכר מקורו בפוסקים מי שיודע שיעלה
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
בלויא אמר:
אם לא אכפת לכם [או לגולש אחר שליט"א] לכתוב מקורות ב 3 הנושאים שהעליתם [שנה ראשונה, יא"צ, בר מצוה]
יעוי' בהודעה הקודמת כתבתי מקור ל2 נושאים
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
שמעתי מת''ח אחד שחקר ואיזן ו[טוען ש]עלה בידו כי הגדרת ב' האדרים הוא שודאי שניהם 'אדר' אלא שכל יום כפול הוא
ואם ד''מ אכל אדם כזית מצה בט''ו בניסן וחצה את קו התאריך והגיע למקום שרק כעת ט''ו ניסן אינו חייב [לטענתו, כמדומני שיש מחלוקת הפוסקים בזה] לאכול שוב כזית מצה כיון שביום חג המצות זה כבר אכל מצה, כן הדבר הזה ומה שעשה בראשון אי''צ לעשותו שוב בשני, זה בנוגע ליא''צ כיון ששניהם הם אותו יום וכימא אריכתא דמיא שחציו באד''א וחציו באד''ב
אמנם ביום הולדת אינו רק בזכות יקרת היום שנולד בו כי אם גם שמשלים שנה ומוסיף שנה וזה [המעבר] שייך רק באד''ב
ומדבריו [בע''מ] יש לדון גבי יום נישואין האם ענינו הוא עצם היום הזה או שענינו השלמת שנה
 

שמעיה

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
בלויא אמר:
בזכות ההעזרה וההיענות ה' יברך אתכם בהרבה ימי נישואין [ונישואין בכלל...] שלווים ומאושרים

כוונתו להרבה ימים בהם יחגגו כך וכך שנות נישואין, ולא אחרת, ח''ו.
גם אחרת, מה הבעיה? בעז"ה כשיבוא משיח אני מניח שכו"ע לא יקפידו על חרם דרבינו גרשום (לכאורה רבינו גרשום בעצמו יסיר החרם)
בשו''ע אבהע''ז סוף סימן א' מבואר שטוב לעשות תקנה וחרם שלא לישא נשים על אשתו.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
חייל של הרבי אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
כוונתו להרבה ימים בהם יחגגו כך וכך שנות נישואין, ולא אחרת, ח''ו.
גם אחרת, מה הבעיה? בעז"ה כשיבוא משיח אני מניח שכו"ע לא יקפידו על חרם דרבינו גרשום (לכאורה רבינו גרשום בעצמו יסיר החרם)
בשו''ע אבהע''ז סוף סימן א' מבואר שטוב לעשות תקנה וחרם שלא לישא נשים על אשתו.
למה?
 
 

שמעיה

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
שמעיה אמר:
חייל של הרבי אמר:
גם אחרת, מה הבעיה? בעז"ה כשיבוא משיח אני מניח שכו"ע לא יקפידו על חרם דרבינו גרשום (לכאורה רבינו גרשום בעצמו יסיר החרם)
בשו''ע אבהע''ז סוף סימן א' מבואר שטוב לעשות תקנה וחרם שלא לישא נשים על אשתו.
למה?

 הגר"א כותב שם בביאורו: משום חשש קטטה, חשש עיגון, וחשש שישא אישה במדינה אחרת ויבואו זרעו לידי תקלה.
אבל מקור הדברים הוא בראשונים.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
חייל של הרבי אמר:
שמעיה אמר:
בשו''ע אבהע''ז סוף סימן א' מבואר שטוב לעשות תקנה וחרם שלא לישא נשים על אשתו.
למה?

 הגר"א כותב שם בביאורו: משום חשש קטטה, חשש עיגון, וחשש שישא אישה במדינה אחרת ויבואו זרעו לידי תקלה.
אבל מקור הדברים הוא בראשונים.
נראה שהטעמים לא יהיו שייכים לעת"ל
 
 

שמואל092

משתמש רגיל
נ"ל לחדש שענין שנה ראשונה אינו בזמן אלא שכל יום בפנ"ע הוא פעם ראשונה שנשואים ביום זה 
וכיון דחודש אד"ש חדש הוא אצלם אולי י"ל דנמשך שנה ראשונה עד ר"ח ניסן
 

דבש לפי

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
דבש לפי אמר:
אכן זו דעת הגר"א שיש יארצייט פעמיים, והוא הדין ליום נישואין וליום הולדת (אלא שלגבי מניין השנים כמובן זה משתנה רק באחד מהם, ולא כשאר אנשים שבכל יום הולדת משתנה מספר שנותיהם...).
לגבי יארצייט בלבד!!!
לגבי יום הולדת מפורש בשו"ע סי' נ"ה ס"ק י' דעה אחת בלבד שהוא באדר שני וכן מבו' בביאור הגר"א על המקום שכ' שמקורו מירושלמי
וכן מפו' במ"ב שם שלא הביא שום דיעה חולקת
ולגבי יארצייט בסי' תקס"ח סעי' ז' הרמ"א פליג ויש שם מח' גדולה
לגבי התאריך שבו מתחלף מניין שנות האדם - הוכיחו מהירושלמי שזה באדר שני, אבל אין מזה ראיה שאין יום הולדת גם באדר הראשון.
והגר"א בסימן תקס"ח אינו אומר זאת על יארצייט בלבד אלא על כל יום מצויין (שהרי ראייתו ממגילת תענית שכל הימים בה נוהגים בין בראשון ובין בשני, ומזה למד שהוא הדין ליארצייט, ואם כך פשוט שהוא הדין גם ליום נישואין וגם ליום הולדת מבחינת עצם היום [לא מבחינת מניין השנים]).
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
בעיקר הנידון, לכאורה יש נפ"מ לדינא לגבי ושימח את אשתו האם חייב בשנה מעוברת י"ב חודש או י"ג חודש, וכן לגבי נושא אשה החוזר מעורכי המלחמה.
וראיתי בתשובת כנסת יחזקאל סי' סב שהאריך בענין תקנות נישואין וכתב שהם י"ג חודש בשנה מעוברת, וכן לגבי עורכי המלחמה נקט שהוא י"ג חודש, ודקדק כן מהרמב"ם והאריך.
 

ירמיה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
דרומאי אמר:
חייל של הרבי אמר:
גם אחרת, מה הבעיה? בעז"ה כשיבוא משיח אני מניח שכו"ע לא יקפידו על חרם דרבינו גרשום (לכאורה רבינו גרשום בעצמו יסיר החרם)
מהיכי תיתי.
ואיני יודע אם רבינו גרשם בעצמו יכול להסיר החרם, הרי צריך גדול ממנו בחכמה ובמנין, וכי הוא גדול מעצמו?
ועכ"פ לא ידעתי מהיכן ההנחה שלך שחדר"ג יתבטל בביאת משיח.

ייתכן ושלושתכם צודקים, אבל קבלו פשרה מקורית בהבנת הנכתב.. - "הרבה ימי נישואין"..

מפורסמת האגדה ועד כה לא היה מי שפרכה.. על ר' חיים מבריסק לאחר ששמע את שחידש תלמידו רבי שמעון במעשה קידושין - שכל רגע ורגע זו חלות קידושין בפני עצמה, מצא לנכון בעת שפגשו, לאחל לו מזל טוב על נישואיו הוותיקים...

וכל זה רמז בשלושה מילים מכובדנו @בלויא
בלויא אמר:
בזכות ההעזרה וההיענות ה' יברך אתכם בהרבה ימי נישואין [ונישואין בכלל...] שלווים ומאושרים
כאומר: נישואין החלים מידי יום ביומו.. :)

אלא שיש לדון מדוע הוצרך הרב'ה הגדול ר' חיים לכפול מז"ט לתלמידו, הלא גם לשיטת תלמידו, כשם שהקידושין חלים כל רגע ורגע, אף המזל טוב הראשון שאיחל ר' חיים לתלמידו בעת חופתו, ממשיך לחול כל רגע ורגע בסיבת מעשה הקידושין.. וצריך עיון :)
אמנם באשכול זה אוסיף מה שיש ליישב, שאמירת מזל טוב לא הוי 'מעשה'.

וכל זה [השאלה והתשובה] רמז בקצרה מכובדנו @נתן הבבלי שתלה רק בעניות דעתו ולא בדעתו ממש, בגלל ההערה הנזכרת:
נתן הבבלי אמר:
לענ"ד צריך לחגוג כל יום "יום נישואין"...........

@בלויא תודה על 'הדחקות' שאתה מוריד בפורום :)
ולפלא בעיני איך נשמט מכת"ר סיום החשבון, דלהמתבאר בדבריך ודאי החגיגה שחגגו בתחילת הנישואין חלה כל רגע ורגע מחדש, ובא לציון גואל.
 
 

ירמיה

משתמש ותיק
יתכן דתליא במצב הב"ב. יעויין בש"ך יו"ד קפ"ד סקי"ח ובמחצה"ש שם.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
נדיב לב אמר:
דרומאי אמר:
מהיכי תיתי.
ואיני יודע אם רבינו גרשם בעצמו יכול להסיר החרם, הרי צריך גדול ממנו בחכמה ובמנין, וכי הוא גדול מעצמו?
ועכ"פ לא ידעתי מהיכן ההנחה שלך שחדר"ג יתבטל בביאת משיח.

ייתכן ושלושתכם צודקים, אבל קבלו פשרה מקורית בהבנת הנכתב.. - "הרבה ימי נישואין"..
ולפלא בעיני איך נשמט מכת"ר סיום החשבון, דלהמתבאר בדבריך ודאי החגיגה שחגגו בתחילת הנישואין חלה כל רגע ורגע מחדש, ובא לציון גואל.
 

נכון, ובא 'לשואל' גואל, אבל לא לארבעת השואלים שהעירו מהו שכתב השואל: "הרבה ימי נישואין"...? ופלא איך נשמט ממנו האלמנט.. :)
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
לגבי מי שנעשה לו נס באדר סתם מה יעשה בשנה מעוברת יש סתירה במשנה ברורה.

אמנם בנידו"ד שהוא עניין חמור והוא מדאו' בוודאי צריך להוציא עצמו מכל ספק ולנהוג לחומרא את שני הימים. ואין לשאול מן המברק של החזו"א לגבי קו התאריך שפסק הדין והורה שלא לחוש לחומרא. אף שהנידון שם הוא גם בדאו'. די"ל דשאני התם שהיה סכנה להחמיר. משאי"כ כאן שיש חשש סכנה אם לא יחמיר. ודוק...

ההתחלה נכתבה ברצינות. השאר פחות.
 

ירמיה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
נדיב לב אמר:
ייתכן ושלושתכם צודקים, אבל קבלו פשרה מקורית בהבנת הנכתב.. - "הרבה ימי נישואין"..
ולפלא בעיני איך נשמט מכת"ר סיום החשבון, דלהמתבאר בדבריך ודאי החגיגה שחגגו בתחילת הנישואין חלה כל רגע ורגע מחדש, ובא לציון גואל.

נכון, ובא 'לשואל' גואל, אבל לא לארבעת השואלים שהעירו מהו שכתב השואל: "הרבה ימי נישואין"...? ופלא איך נשמט ממנו האלמנט.. :)
מה הבעיה?
לכל נשוא יש רבבי רבבות קידושין, וכנגדם רבבי רבבות אמירות מז"ט, וחגיגות נישואין, וכמובן גם הרבה הרבה ימי נישואין...
 
 
בלויא אמר:
שנה ראשונה' הכתובה בתורה זה יב"ח או שנה ?
לכאורה לפי דברי הזוהר הקדוש הוי י"ב חודש:

כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְגוֹ'. וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח. פִּקּוּדָא (טו) דָּא, חָתָן לְמֶחְדֵּי בְּאִתְּתֵיהּ שַׁתָּא חַד, דִּכְתִּיב נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת. וְאִינּוּן י''ב יַרְחִין אִינּוּן מִדִילָהּ. דְּהָא שָׁנָה אִיהִי כַּלָּה, וְלֵית כַּלָּה בַּר בְּי''ב יַרְחִין, דִּכְתִּיב, (מלכים א ז) עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר. וְהוֹאִיל וְלֵית תִּקּוּנָא דְּכַלָּה, בַּר בְּי''ב, אִצְטְרִיךְ חָתָן לְמֶחְדֵּי לָהּ, וּלְבֵיתָה, לָהּ וּלְתִקּוּנָהָא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וְעַל דָּא יַעֲקֹב כְּתִיב בֵּיהּ, (בראשית כח) וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם. אַבְנֵי הַמָּקוֹם י''ב הֲווֹ, וּמַאן דְּחַדֵּי לְכַלָּה, חַדֵּי לְעוֹלֵימְתָהָא, (דף רע''ח ע''א) וְעוּלֵימָתָן י''ב הֲווֹ. וְכֹלָּא אִיהוּ רָזָא דְּשָׁנָה. בְּגִין כַּךְ אִצְטְרִיךְ לְחָתָן לְמֶחְדֵּי בְּאִתְּתֵיהּ שָׁנָה אֶחָת.

תרגום:

כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְגוֹ'. וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח (דברים כח). מִצְוָה (טו) זוֹ שֶׁחָתָן יִשְׂמַח בְּאִשְׁתּוֹ שָׁנָה אַחַת, שֶׁכָּתוּב נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת. וְאוֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים הֵם מִשֶּׁלָּהּ, שֶׁהֲרֵי שָׁנָה הִיא כַּלָּה, וְאֵין כַּלָּה פְּרָט בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, שֶׁכָּתוּב (מלכים א ז) עֹמֵד עַל שְׁנֵי [ם] עָשָׂר בָּקָר. וְהוֹאִיל וְאֵין תִּקּוּן הַכַּלָּה, רַק בִּשְׁנֵים עָשָׂר, צָרִיךְ הֶחָתָן לְשַׂמְּחָהּ וּלְבֵיתָהּ, לָהּ וּלְתִקּוּנֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וְעַל זֶה כָּתוּב בְּיַעֲקֹב (בראשית כח) וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם. אַבְנֵי הַמָּקוֹם הָיוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, וּמִי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ כַּלָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת עַלְמוֹתֶיהָ, וְעַלְמוֹתֶיהָ הָיוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְהַכֹּל הוּא סוֹד שֶׁל שָׁנָה. לָכֵן צָרִיךְ חָתָן לִשְׂמֹחַ בְּאִשְׁתּוֹ שָׁנָה אֶחָת.
 
 

משיב נפש

משתמש ותיק
שמואל092 אמר:
נ"ל לחדש שענין שנה ראשונה אינו בזמן אלא שכל יום בפנ"ע הוא פעם ראשונה שנשואים ביום זה 
וכיון דחודש אד"ש חדש הוא אצלם אולי י"ל דנמשך שנה ראשונה עד ר"ח ניסן

לדבריך נפיק שגם מי שהתחתן שנה שעברה יצטרך לנהוג באדר שני הבא דיני שנה ראשונה דהלא זהו פעם ראשונה שנשואים באד"ש...  
 

נדיב לב

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
נדיב לב אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
ולפלא בעיני איך נשמט מכת"ר סיום החשבון, דלהמתבאר בדבריך ודאי החגיגה שחגגו בתחילת הנישואין חלה כל רגע ורגע מחדש, ובא לציון גואל.

נכון, ובא 'לשואל' גואל, אבל לא לארבעת השואלים שהעירו מהו שכתב השואל: "הרבה ימי נישואין"...? ופלא איך נשמט ממנו האלמנט.. :)
מה הבעיה?
לכל נשוא יש רבבי רבבות קידושין, וכנגדם רבבי רבבות אמירות מז"ט, וחגיגות נישואין, וכמובן גם הרבה הרבה ימי נישואין...
 

נא שים לב, שהתייחסות שלי באה במפורש על מה שהעירו על לשון שכתב לעיל "הרבה ימי נישואין" [קצת מגוחך בשביל שנינו להרחיב בכמה הודעות על פלפול בלשון של..:)] ותל"מ. מה שהצעת ליישב על פי דברי, את הערת פותה"ש, הלא זה כבר כלול בדברינו. אם כי סליחה על התעקשותי מלקבל דבריו, אף שאינו ויכוח בדבר מהותי.
 

רבינא

משתמש ותיק
nls אמר:
כידוע שנחלקו בזה רבותינו הגרמנ"ש והגרחמ"צ ובירושלים עיר הקודש מחמירים בזה מאוד כידוע מהעובדא עם המהרימיד"ש ובנו הגרעהנ"מ, אבל שמעתי מרבותי כמה פעמים שבמקום שאין מנהג להחמיר, המיקל יש לו על מה לסמוך, בפרט ששנת תשפ"ב הבעל"ט ככל הנראה תהיה שנה גשומה בעז"ה ובזה גם הגרנח"ל דעתו להקל
לא נכון שמעתי שהגרנח"ל מחמיר בכל מצב!!
נא לתקן את ההודעה!
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
חיים כולכם היום אמר:
בלויא אמר:
שנה ראשונה' הכתובה בתורה זה יב"ח או שנה ?
לכאורה לפי דברי הזוהר הקדוש הוי י"ב חודש:

כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְגוֹ'. וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח. פִּקּוּדָא (טו) דָּא, חָתָן לְמֶחְדֵּי בְּאִתְּתֵיהּ שַׁתָּא חַד, דִּכְתִּיב נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת. וְאִינּוּן י''ב יַרְחִין אִינּוּן מִדִילָהּ. דְּהָא שָׁנָה אִיהִי כַּלָּה, וְלֵית כַּלָּה בַּר בְּי''ב יַרְחִין, דִּכְתִּיב, (מלכים א ז) עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר. וְהוֹאִיל וְלֵית תִּקּוּנָא דְּכַלָּה, בַּר בְּי''ב, אִצְטְרִיךְ חָתָן לְמֶחְדֵּי לָהּ, וּלְבֵיתָה, לָהּ וּלְתִקּוּנָהָא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. וְעַל דָּא יַעֲקֹב כְּתִיב בֵּיהּ, (בראשית כח) וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם. אַבְנֵי הַמָּקוֹם י''ב הֲווֹ, וּמַאן דְּחַדֵּי לְכַלָּה, חַדֵּי לְעוֹלֵימְתָהָא, (דף רע''ח ע''א) וְעוּלֵימָתָן י''ב הֲווֹ. וְכֹלָּא אִיהוּ רָזָא דְּשָׁנָה. בְּגִין כַּךְ אִצְטְרִיךְ לְחָתָן לְמֶחְדֵּי בְּאִתְּתֵיהּ שָׁנָה אֶחָת.

תרגום:

כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְגוֹ'. וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח (דברים כח). מִצְוָה (טו) זוֹ שֶׁחָתָן יִשְׂמַח בְּאִשְׁתּוֹ שָׁנָה אַחַת, שֶׁכָּתוּב נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת. וְאוֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים הֵם מִשֶּׁלָּהּ, שֶׁהֲרֵי שָׁנָה הִיא כַּלָּה, וְאֵין כַּלָּה פְּרָט בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, שֶׁכָּתוּב (מלכים א ז) עֹמֵד עַל שְׁנֵי [ם] עָשָׂר בָּקָר. וְהוֹאִיל וְאֵין תִּקּוּן הַכַּלָּה, רַק בִּשְׁנֵים עָשָׂר, צָרִיךְ הֶחָתָן לְשַׂמְּחָהּ וּלְבֵיתָהּ, לָהּ וּלְתִקּוּנֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. וְעַל זֶה כָּתוּב בְּיַעֲקֹב (בראשית כח) וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם. אַבְנֵי הַמָּקוֹם הָיוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, וּמִי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ כַּלָּה מְשַׂמֵּחַ אֶת עַלְמוֹתֶיהָ, וְעַלְמוֹתֶיהָ הָיוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. וְהַכֹּל הוּא סוֹד שֶׁל שָׁנָה. לָכֵן צָרִיךְ חָתָן לִשְׂמֹחַ בְּאִשְׁתּוֹ שָׁנָה אֶחָת.
ציינתי לעיל לשו"ת כנסת יחזקאל, שם הביא ראיה דומה מהירושלמי ודחאה. והסיק שצריך י"ג חודש.
באמת יתכן שע"פ סוד אדר א' ואדר ב' נחשבים חודש אחד, וא"כ אין ראיה מהזוהר.
 
 

nls

משתמש ותיק
רבינא אמר:
nls אמר:
כידוע שנחלקו בזה רבותינו הגרמנ"ש והגרחמ"צ ובירושלים עיר הקודש מחמירים בזה מאוד כידוע מהעובדא עם המהרימיד"ש ובנו הגרעהנ"מ, אבל שמעתי מרבותי כמה פעמים שבמקום שאין מנהג להחמיר, המיקל יש לו על מה לסמוך, בפרט ששנת תשפ"ב הבעל"ט ככל הנראה תהיה שנה גשומה בעז"ה ובזה גם הגרנח"ל דעתו להקל
לא נכון שמעתי שהגרנח"ל מחמיר בכל מצב!!
נא לתקן את ההודעה!

אתה מדבר על הגאון רבי נחום חיים לייבוביץ' שליט"א שידוע שהחמיר בכל גווני, אני דיברתי עם הגאון רבי ניסים חביב לחיאני זצ"ל שפורסמה תשובתו לראשונה בשו"ת הגרלדכד"כ שהוא מיקל בשנה גשומה עיי"ש ותרווה נחת
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
וגם ליום הולדת מבחינת עצם היום
אולי תבאר לי מה זה עצם היום של יום הולדת
ומגילת תענית ענינו כי כל דבר שענינו מצד הזמן בחודש אדר שעצם התאריך הוא הענין הרי שניהם חודש אדר בכפל וחוזר אותו הענין
למשל אם ג' אדר מסוגל למשהו הרי בשני החודשים זה ג' אדר
אבל כל דבר שנובע מהמחזור השנתי נקבע באדר שני שבו נשלם המחזוריות
 
חלק עליון תַחתִית