[המשך] עובדות והנהגות ממרן הגאון רבי דוב לנדו שליט"א/ רפאל סויד
36) בחורף תשע"ב רציתי לעבור לישיבה קטנה אחרת, ונכנסתי בבוקר לביתו של הגר"ד לנדו שליט"א בלי הודעה מוקדמת, וישב עמי כעשרים דקות ללבן איתי את כל הצדדים בשאלה זו, ואחד השיקולים שהועלו, לאיזה ישיבה גדולה אפשר להתקבל מישיבה זו מול ישיבה אחרת, שזה גם שיקול של שידוכים, ומיד סייגתי שאיני יודע האם שידוכים זה שיקול, מכיוון שראיתי בשם אחד הרבנים שליט"א שזו טעות לחשוב שבחור שלומד בישיבה מפורסמת מצליח בשידוכים יותר, כיוון שדומה למי שנמצא בפקק, ואין הבדל אם נמצא ברכב מפואר, או ברכב פשוט, וצחק הגר"ד, ואמר שלא אבנה את חיי לפי ווארטים מסוג זה.
37) ידידי ר' שלמה מלכה שיחי' נוהג מפעם לפעם לקחת ברכבו את הגר"ד לנדו שליט"א, ופעם אחת עפה כיפתו ברוח, ומיד נתן לו הגר"ד את כיפתו, ולא הסכים בשום פנים אופן לקחתה בחזרה, כדי שלא יהיה רגע אחד בגילוי ראש, והגר"ד כיסה את ראשו בכובע.
38) שמעתי מאאמו"ר שליט"א שבשנת תשל"ז או תשל"ח מסר שיעור לבעלי בתים בבני ברק, ודיבר על ענין בורר בספרים ובסכו"ם, והעלה להחמיר, ואחד הנוכחים אמר שביביע אומר מיקל בזה, ואאמו"ר ראה שמיקל גם משום שמצרף את השיטות שאין בורר אלא בגידולי קרקע, והראה את הדברים להגר"ד לנדו שליט"א שנחרד מאוד, כיוון שלדעתו יש בכך מכשול לרבים, והסביר שאפילו אם ננקוט לצרף דעות שאינם מסוכמות לס"ס, מ"מ הדפים מיוצרים מעץ, וא"כ ג"כ הוי גידולי קרקע, ואף סכו"ם ממתכת, שאינו גודל בקרקע, מ"מ הוא מגיע מהקרקע, ועל כן ביקש הגר"ד לשלוח מכתב להגרע"י על ענין זה, אולם לא ידע אם יש בכך תועלת, וע"כ ביקש מאאמו"ר שישאל את הגר"מ מאזוז האם יש תועלת [ואאמו"ר בתקופה זו כיהן כמשגיח בישיבת כיסא רחמים לצעירים] והרב מאזוז אמר שוודאי שיש ענין לשלוח, והוא לעיתים שולח הערות להגרע"י, שמחזיר לו בחזרה "ונאמנו דבריו מאוד", כלומר שמסכים עמו, אולם הגר"ד עדיין הסתפק האם יש טעם לשלוח, וע"כ אמר שיכתוב את ההערות לרב מאזוז, ואם יראה שהם נכונות ישלח זאת בעצמו להגרע"י, וכך הווה, ויש בבית אאמו"ר את המכתבים בין הגר"ד להרב מאזוז, בעניינים אלו, וככל הנראה, הגר"מ מאזוז לא הסכים עם ההערות, וע"כ זה לא התקדם הלאה. [ובדרך אגב באותה תקופה לא היה להגר"מ מאזוז את כל כרכי היביע אומר שיצאו עד אז, והביא לו אאמו"ר את הכרך שלו, וכתב ע"ז הגר"מ מאזוז הגהות, וכרך זה בבית אאמו"ר עד היום הזה], ופעם אחת אמר הגר"מ מאזוז בשיעור שאינו מבין את הגר"ד לנדו, שהלא יש לו שפה עשירה מאוד בהקדמות לספריו, ומאידך גיסא בתוכן הספר כותב בשפה עמוקה מאוד "ויותר עמוקה מהחזון איש" כלשונו.
39) עוד שמעתי מאאמו"ר שליט"א שלפני עשרות שנים [כמדו' בשנות המ'] היה בעל תשובה שהיה מקורב להגר"ד לנדו שליט"א דרך אאמו"ר, והגר"ד רצה לנסוע לחתונתו, אולם לאחר ששמע שהדרך היחידה לנסוע עם אוטובוס מאורגן מטעם המשפחה, שיהיה מעורב בגברים ונשים, סירב לנסוע, ושאלו אאמו"ר ומה ההבדל בין אוטובוס זה לאוטובוס ציבורי רגיל שמעורב בגברים ונשים [ובזמן ההוא לא היו אוטובוסים מהדרין] ואמר הגר"ד שאם נוסעים כולם לאותה מטרה, בדרך כלל יש יותר פעילות באוטובוס, כיוון שכולם מכירים זא"ז, ובשונה מאוטובוס ציבורי רגיל.