עובדות והנהגות, דברים שראיתי ושמעתי מגדולי הדור זצ"ל ושיבלחט"א(מאת הרב רפאל סויד שליט"א)

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
פותח הנושא
כתבו לי בפרטי:

נוריאל עזרא כתב: ↑וכל מי שמוכר לכל בחור שיכול לצמוח בעצמו חזון איש, טועה טעות מרה, שהלא החזון איש היה גם בעל כשרון וגם מתמיד, ומדוע שבחור שאינו בעל כשרון, למרות שהוא מתמיד, יגיע להשגות שהגיע אליהם החזון איש.

נוריאל עזרא כתב: ↑20) לפני כשנתיים הגיע הגר"ד לנדו שליט"א לבית שמש, והתבקש לדבר לפני מאות ילדים, ואמר להם שיש לו סיפור קצר לספר להם, שהוא גם סיפור ארוך, והסיפור הוא שהחזון איש למד, ולמד, ולמד, ולמד, ולמד, וכך הוא נהיה חזון איש.

לכאורה הוי סתירה מיני' ובי'.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
17) מעניין לציין שרוב ככל ראשי הישיבות שעולם התורה נשען עליהם, לא עסקו כלל בגיוס כספים, ורובם הגדול אף לא עסקו בניהול הישיבה, אלא בעיקר במסירת שיעורים, וכגון הגר"ש רוזובסקי, הגר"נ פרצוביץ זצ"ל, ויבלחט"א הגרב"ד פוברסקי, הגר"ד לנדו, ואף ראשי הישיבות הצעירים, כגון הגר"א גרבוז, הגר"ד מילר, הגר"י שרייבר ועוד.
ועוד יותר מעניין שבדור הקודם היה זה הפוך: הגרח"ס היה מוכרח לאסוף לוולוזין (כך התנו עמו במינוי), הגרב"ב, הגרא"ו, הגרשש"ק (השלשה הללו אף נסעו למדה"י), הגרי"ז (כולל שהחזיק בירושלם), הגר"א קוטלר. ועוד. 
ואכמ"ל בהסבר הדברים
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
פותח הנושא
[המשך] עובדות והנהגות ממרן הגאון רבי דוב לנדו שליט"א/מאת הרב רפאל סויד שליט"א

21) כשהוקמה ש"ס בשנת תשמ"ד, אמר הגר"ד לנדו שליט"א לאאמו"ר שליט"א שבוודאי שדבר זה הוא חיובי, אבל מי שיעשה זאת יינזק, כי הממסד החילוני, לא יסלח למי שיעביר קולות חילוניים למפלגות חרדיות, מה שאכן קרה לבסוף.

22) הנה בישיבת סלבודקא עניין קבלת הבחורים הוא על כתפי הגרמ"ה הירש שליט"א, ושמעתי מאאמו"ר שליט"א פעם אחת ביקשו מהגר"ד לנדו שליט"א שיבקש לקבל בחור מסוים לישיבה, וע"כ הגר"ד כתב מכתב להגרמ"ה הירש שישקול שוב האם לקבלו, ומיד כשהגרמ"ה הירש שמע הגר"ד כתה מכתב, ועוד לפני שקרא אותו, קיבל את הבחור לישיבה, ואמר הגר"ד שאם כך הוא מפסיק להתערב בכל ענין קבלת הבחורים, כיוון שלא ביקש שיקבלוהו, אלא רק שישקלו מחדש, לא תופסים נכון את בקשתו.

23) וכן פעם אחת הגרמ"ה הירש שליט"א ראה בספר אחד שנכתב שהוא חולק על הגר"ד לנדו שליט"א נרעש מאוד, ואמר שחס וחלילה, ואינו מסוגל לחלוק על הגר"ד לנדו, ורק העיר שיש צד אחר, והגר"ד לנדו בעיניו הוא בבחינת חזון איש.

24) באחד משיעורי מו"ר רה"י הגרב"ד פוברסקי שליט"א דיבר על הגר"ד לנדו שליט"א ואמר שהוא "פאר העולם".

25) שמעתי מהרה"ג שמואל הכהן קרביץ שליט"א שפעם אחת היה להגר"ד לנדו שליט"א אבר של אדם שנקטע, והיה צריך לקברו, והלך עם זה הגר"ד, ואמר שמרגיש כאילו הולך עם פצצה מתקתקת, כיוון שיכול לטמאות כהן בכל רגע.
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
פותח הנושא
בהתחלה פורסמו הדברים במקום אחר לזמן קצר ורק ה5 עובדות/הנהגות הראשונות. והיו שם ב' תגובות ואצרפם לכאן:
>> הודעה על ידי נוטר הכרמים » ד' יוני 09, 2021 11:29 pm
בנוגע למס' 4,
נזכרתי במה ששמעתי מהג"ר יעקב שוב שליט"א שבסוכת זקני הגר"י אריאלי זצ"ל בעל עינים למשפט בשכ' כנסת לא היה מקום לכל המשפחה, וסבי ר' חיים יעקב ישן תחת המיטה.

---------------------------------------
>> הודעה על ידי נוטר הכרמים » ה' יוני 10, 2021 8:47 am

מדי דברי בו,
לאחרונה שמעתי מהרב ר' יוסי לנדו שליט"א בנו יחידו של הגר"ד שליט"א 2 עובדות הקשורים ולענ"ד יש בהם תועלת ונו"ט בכדי לצטטם.

1) הג"ר נתן שולמן זצ"ל הביא את זקינך ר' יעקב אריאלי לומר שיעור בישיבה, ואמר לבחורים, שתראו מה זה מתמיד.
(להשערתי, רצה לעודד בזה את סבי זצ"ל שלא מצא את מקומו הראוי בהרבצת תורה, ונדד הלך ממקום למקום בבזיון ובסבל רב,
ר"נ קיים בזה והלכת בדרכיו, מה הוא "מעודד ענוים ד'" אף אתה וכו', זכרה לו אל' לטובה,
ועל הדרך העלה על נס מעלת ההתמדה והשקדנות שאמנם בה הצטיין מאוד סבי.
היה שקוד על התורה ומשים לילות כימים ביגיעה נוראה בעומק העיון, ובאהבתה ישגה תמיד).

2) בהיותי נער צעיר, זכורני שידידו הטוב של אבי שליט"א, הגאון רבי יחיאל צוקרוב זצ"ל, חשקה נפשו בבחור חשוב,
שהסתופף בצילו של ר' שמואל (אויערבאך) באיתרי, ואבי נסע במיוחד לירושלים לדבר עם ר' שמואל אודות כך.



 
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
פותח הנושא
[המשך] עובדות והנהגות ממרן הגאון רבי דוב לנדו שליט"א/ רפאל סויד

26) בסיוון תשע"ו שאלתי את הגר"ד לנדו שליט"א על סמך מה מקילין לתת לילדים לטלטל בשבת, והלא אם העירוב אינו עירוב, א"כ עובר האב באיסור שביתת בנו, ואמר הגר"ד דמ"מ האיסור קל יותר, ועל כן אפשר יותר להקל, במקים שהעירוב כשר מעיקר הדין, אבל מיד סייג את דבריו, ואמר ששאלה זו היא שאלה לרבנים.
 
27) בחוה"מ פסח תשס"ז ראיתי אברך שהגיע אל הגר"ד לנדו שליט"א וביקש ממנו הדרכה ללימוד ירושלמי, והגר"ד ענה לו מיד כבקי ורגיל שבמסכת פלונית יש להתמקד במפרש פלוני, ובמסכת אחרת יש להתמקד במפרש אחר, וכן הלאה, כאילו כל הירושלמי פרוש לפניו, ולצערי לא רשמתי את הפרטים. [וזכורני שבזמנו סיפרתי זאת לאאמו"ר שליט"א, וזירזני לכתוב את כל מה שאני שומע מהגר"ד, ואמר לי שאם לא אכתוב עוד אצטער ע"ז, ואכן אני מאוד מצטער על כל מה ששכחתי].

28) מצאתי בכתבי אאמו"ר שליט"א רשימה מלפני עשרות שנים, תחת הכותרת "הנהגות מרן שליט"א בפסח" והיינו הגר"ד לנדו שליט"א, וז"ל, "א' בדיקת חמץ יסודית, במשך שעות ארוכות, אבל כשהיה אנוס, בדק ע"י שליח, ב' עטיפה בנייר כסף, את כל המקומות במטבח שיש חשש שבלוע בהם חמץ, ג' ניסה לצלות ביצה שלמה חיה, אבל לא הצליח, ד' שתה יין בלבד ללא שום תערובות, ה' אכל מצות יד חבורה כל הפסח, ו' נמנע מאכילת מצות עבות, ז' בליל הסדר היכן לידו משנה ברורה, ולפני כל שלב הסתכל, כדי להכין את הציבור לקראת הקטע הבא".

29) שמעתי מאאמו"ר שליט"א שהיה לו פעם שאלה חמורה בעירובין, והלך לשאול את שנים מגדולי תלמידי החזו"א, ושניהם ענו אותה תשובה מסברא, ואחד מהם לאחר כמה ימים אמר לו שיש ראיה כנגד זה מגמ', ואחד אמר לו את הראיה לאחר כמה דקות, והחליט לשאול את הגר"ד לנדו שליט"א, שמיד אמר לו אמנם מסברא נראה כך, אבל יש ראיה מגמ' כנגד זה.
 
30) יש לציין שהגר"ד לנדו שליט"א לא יוצא לנופש או לחופשה, וכל סדר יומו עובר עליו באותה מתכונת, ויש לו חברותות מיוחדות לבין הזמנים, ללא רגע של הפוגה.
 

ביבליופיל

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
נוריאל עזרא אמר:
1) שמעתי מאאמו"ר שליט"א שהגר"ד לנדו שליט"א עלה לכותל לאחר שחרורו בשנת תשכ"ז, וראה אנשים שעולם להר הבית רח"ל, ועמד ומחה בהם, עד שנחלש, ומאז לא עלה לכותל עד היום הזה, [מלבד פעם אחת], מכיוון שאינו מסוגל לראות אנשים שעולים להר הבית, וכששאלוהו על עלייה לכותל בחוה"מ, צידד שיש בזה שאלה, מכיוון שכל אדם שעולה לכותל גורם לעוד שוטרים שיכנסו להר הבית, והיינו כשעולים רבים, ואמנם לשוטרים מותר משום פקו"נ, [וכמובן צריכים לטבול, ואת זה לא כולם עושים לצערנו, ושמעתי מהרב יחזקאל מוצפי שליט"א יו"ר ארגון טהרת הבית, שפועל בזה, להקים מקווה כשר מדאורייתא, בשביל השוטרים], אך עדיין אי"ז מתיר לנו להיכנס, ולגרום להם להיכנס למצב של פקו"נ.

ולפי"ז אסור לעשות הפגנה בשבת, כי זה גורם לשוטרים לחלל את שבת קדשינו.
וגדולי היראים שבכל הדורות (וכן שמעתי מהר' אברהם שרמן בשם הגרי"ש), לא ס"ל כן.
וכמובן הרבה יש לפלפל בזה.
לפי מה שאמרו כאן קודם, אפשר לאוקמא בשוטרים גרים שטבלו במקווה בשיעור ר"ח נאה...
 
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
פותח הנושא
[המשך] עובדות והנהגות ממרן הגאון רבי דוב לנדו שליט"א/ רפאל סויד

31) שמעתי מאאמו"ר שליט"א ששמע מהגר"ד לנדו שליט"א שאין לליטאים ת"ח בסדר גודל כמו הגר"ש אלתר שליט"א.

32) עוד שמעתי מאאמו"ר שליט"א ששמע מהגר"ד לנדו שליט"א  בשנת תשל"ו ש"הגר"א גנחובסקי יודע ש"ס" [היינו כשהיה בן 38], ואמר שאמנם אינו יודע פשט בכל מקום בש"ס, מ"מ יודע מה אינו יודע, ומה קשה לו בהבנת הסוגיא.

33) עוד שמעתי מאאמו"ר שליט"א שבאחת הפעמים שסעד בליל הסדר אצל הגר"ד לנדו שליט"א רצה לשתות ד' כוסות מבקבוק היין ששותה ממנו הגר"ד, והגר"ד הזהירו שזה יין חריף במיוחד, ואעפ"כ שתה ממנו אאמו"ר, ולאחר ב' כוסות בלבד, אאמו"ר צנח על המיטה, וישן עד הבוקר, ומפליא לראות היאך הגר"ד מתפקד לאחר שתיית ד' כוסות כרגיל.

34) בילדותי הייתי מגיע במשך כמה שנים בערב פסח לבית הגר"ד לנדו שליט"א לסדר את הספרים לפסח, והדבר היה לוקח שעות רבות, כיוון שבכל ספר אחי הרב דוד שיחי' היה מסתכל בכל ספר, למצוא דברים מעניינים בהקדשות, ובהערות, שכתב על הגיליון, וכמובן שלאחר שעבדנו, היה הגר"ד משלם מחיר מלא, ולא הסכים בשופו"א שנעבוד בהתנדבות.

35) ראיתי שהעירו בשם הגר"ד לנדו שליט"א על צורת קיום מתנות לאביונים כיום, שאדם שנותן צדקה לקופה בבית הכנסת, או לרכב העובר ברחוב, אינו יכול לקבל את כספו בחזרה, [כיוון שאינם מכירים אותו שנתן, בשונה מבעבר שנתנו לעניים עצמם, או לגבאי דקה שהכירו אישית] וא"כ נותנים לעניים ממון שהוא אינו יכול להוציאו בדיינים, ויל"ד בזה מאחר ואפשר שהגבאי צדקה כבר זוכה בזה לעניים, וא"כ לא דנים את השלב שהכסף יצא מרשותו ועוד לא הגיע לעני.
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
פותח הנושא
[המשך] עובדות והנהגות ממרן הגאון רבי דוב לנדו שליט"א/ רפאל סויד

36) בחורף תשע"ב רציתי לעבור לישיבה קטנה אחרת, ונכנסתי בבוקר לביתו של הגר"ד לנדו שליט"א בלי הודעה מוקדמת, וישב עמי כעשרים דקות ללבן איתי את כל הצדדים בשאלה זו, ואחד השיקולים שהועלו, לאיזה ישיבה גדולה אפשר להתקבל מישיבה זו מול ישיבה אחרת, שזה גם שיקול של שידוכים, ומיד סייגתי שאיני יודע האם שידוכים זה שיקול, מכיוון שראיתי בשם אחד הרבנים שליט"א שזו טעות לחשוב שבחור שלומד בישיבה מפורסמת מצליח בשידוכים יותר, כיוון שדומה למי שנמצא בפקק, ואין הבדל אם נמצא ברכב מפואר, או ברכב פשוט, וצחק הגר"ד, ואמר שלא אבנה את חיי לפי ווארטים מסוג זה.

37) ידידי ר' שלמה מלכה שיחי' נוהג מפעם לפעם לקחת ברכבו את הגר"ד לנדו שליט"א, ופעם אחת עפה כיפתו ברוח, ומיד נתן לו הגר"ד את כיפתו, ולא הסכים בשום פנים אופן לקחתה בחזרה, כדי שלא יהיה רגע אחד בגילוי ראש, והגר"ד כיסה את ראשו בכובע.

38) שמעתי מאאמו"ר שליט"א שבשנת תשל"ז או תשל"ח מסר שיעור לבעלי בתים בבני ברק, ודיבר על ענין בורר בספרים ובסכו"ם, והעלה להחמיר, ואחד הנוכחים אמר שביביע אומר מיקל בזה, ואאמו"ר ראה שמיקל גם משום שמצרף את השיטות שאין בורר אלא בגידולי קרקע, והראה את הדברים להגר"ד לנדו שליט"א שנחרד מאוד, כיוון שלדעתו יש בכך מכשול לרבים, והסביר שאפילו אם ננקוט לצרף דעות שאינם מסוכמות לס"ס, מ"מ הדפים מיוצרים מעץ, וא"כ ג"כ הוי גידולי קרקע, ואף סכו"ם ממתכת, שאינו גודל בקרקע, מ"מ הוא מגיע מהקרקע, ועל כן ביקש הגר"ד לשלוח מכתב להגרע"י על ענין זה, אולם לא ידע אם יש בכך תועלת, וע"כ ביקש מאאמו"ר שישאל את הגר"מ מאזוז האם יש תועלת [ואאמו"ר בתקופה זו כיהן כמשגיח בישיבת כיסא רחמים לצעירים] והרב מאזוז אמר שוודאי שיש ענין לשלוח, והוא לעיתים שולח הערות להגרע"י, שמחזיר לו בחזרה "ונאמנו דבריו מאוד", כלומר שמסכים עמו, אולם הגר"ד עדיין הסתפק האם יש טעם לשלוח, וע"כ אמר שיכתוב את ההערות לרב מאזוז, ואם יראה שהם נכונות ישלח זאת בעצמו להגרע"י, וכך הווה, ויש בבית אאמו"ר את המכתבים בין הגר"ד להרב מאזוז, בעניינים אלו, וככל הנראה, הגר"מ מאזוז לא הסכים עם ההערות, וע"כ זה לא התקדם הלאה. [ובדרך אגב באותה תקופה לא היה להגר"מ מאזוז את כל כרכי היביע אומר שיצאו עד אז, והביא לו אאמו"ר את הכרך שלו, וכתב ע"ז הגר"מ מאזוז הגהות, וכרך זה בבית אאמו"ר עד היום הזה], ופעם אחת אמר הגר"מ מאזוז בשיעור שאינו מבין את הגר"ד לנדו, שהלא יש לו שפה עשירה מאוד בהקדמות לספריו, ומאידך גיסא בתוכן הספר כותב בשפה עמוקה מאוד "ויותר עמוקה מהחזון איש" כלשונו.

39) עוד שמעתי מאאמו"ר שליט"א שלפני עשרות שנים [כמדו' בשנות המ'] היה בעל תשובה שהיה מקורב להגר"ד לנדו שליט"א דרך אאמו"ר, והגר"ד רצה לנסוע לחתונתו, אולם לאחר ששמע שהדרך היחידה לנסוע עם אוטובוס מאורגן מטעם המשפחה, שיהיה מעורב בגברים ונשים, סירב לנסוע, ושאלו אאמו"ר ומה ההבדל בין אוטובוס זה לאוטובוס ציבורי רגיל שמעורב בגברים ונשים [ובזמן ההוא לא היו אוטובוסים מהדרין] ואמר הגר"ד שאם נוסעים כולם לאותה מטרה, בדרך כלל יש יותר פעילות באוטובוס, כיוון שכולם מכירים זא"ז, ובשונה מאוטובוס ציבורי רגיל.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
מ"מ הדפים מיוצרים מעץ, וא"כ ג"כ הוי גידולי קרקע, ואף סכו"ם ממתכת, שאינו גודל בקרקע, מ"מ הוא מגיע מהקרקע,
ראה אגלי טל בורר אות כ"א, שכל שנשתנה אינו בכלל גידולי קרקע לענין זה. ומביא לזה ראיה מהרמב"ם לענין סיכוך בגידו"ק. ולפי"ז צדקו דברי הגרע"י.
(כוונתי: החריפות היא בגלל שהגרע"י הוא שכתב ד"ז, לאבני נזר ר' דב לא היה שולח מכתבים ולא היה מכתיר אותו כמכשיל את הרבים אחר שכך החליט לפסוק...)
 

אין חכמה

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
לאבני נזר ר' דב לא היה שולח מכתבים ולא היה מכתיר אותו כמכשיל את הרבים אחר שכך החליט לפסוק...
אני לא בטוח
[ואני אומר זאת למעלתו חלילה לא לחסרון]
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
נוריאל עזרא אמר:
מ"מ הדפים מיוצרים מעץ, וא"כ ג"כ הוי גידולי קרקע, ואף סכו"ם ממתכת, שאינו גודל בקרקע, מ"מ הוא מגיע מהקרקע,
ראה אגלי טל בורר אות כ"א, שכל שנשתנה אינו בכלל גידולי קרקע לענין זה. ומביא לזה ראיה מהרמב"ם לענין סיכוך בגידו"ק. ולפי"ז צדקו דברי הגרע"י.
(כוונתי: החריפות היא בגלל שהגרע"י הוא שכתב ד"ז, לאבני נזר ר' דב לא היה שולח מכתבים ולא היה מכתיר אותו כמכשיל את הרבים אחר שכך החליט לפסוק...)
גם הלהורות נתן מבסס את זה (למעשה חושש להקל, מטעם בורר דרבנן בדבר שאינו גידו"ק ועוד טעמים)
שו"ת להורות נתן חלק ג סימן כא
ד) והנה יש לעיין אם ספרים העשויים מנייר הו"ל בגדר גידולי קרקע, שהרי הנייר עשוי מדבר הגדל בקרקע. ברם בס' סדרי טהרה ליו"ד (סי' ק"ץ סקי"ט) כתב דנייר אינו מקבל טומאה משום שנטחן ופנים חדשות באו לכאן עיין שם. וכ"כ בתשו' חתם סופר (ח"ו סי' פ"א) דהני ניירות נכתשו הדק היטב ונמסו במים ונהפכו לפנים אחרות ולכן פרחה מהם דין צמר ופשתים עיין שם. ובס' ביכורי יעקב לה' סוכה (סי' תרכ"ט סק"א) דן לפסול נייר העשוי מעשבים לסכך דכיון דפנים חדשות באו לכאן א"כ לא הוי גידולי קרקע עיין שם. ועיין תשו' שיבת ציון (סי' ט"ל) בזה, ובשו"ת להורות נתן (ח"ב סי' ד'). ומעתה למאי שהעלה הגרע"א ז"ל דבזורה ליכא חיובא אלא בדבר שגידולו מן הקרקע, א"כ בספרים העשויים מנייר ליכא בורר דאורייתא. [ועיין חי' חת"ס שבת (עג ב) דאע"ג דבהמה הוי גידולי קרקע מ"מ החלב שפרש ממנה לא הוי גד"ק עיין שם. אולם ברמב"ם (פ"ז ממעשר שני ה"ה) כתב לענין מעשר שני דהחלב אף על פי שאינו גד"ק הרי הן גידולי גידוליה ונקנים בכסף מעשר שני עיין שם, ובס' אגלי טל (בורר סקכ"א) למד מזה גם לענין שבת עיין שם. ועיין ס' חמדת ישראל להגרמ"ד ז"ל (ח"א דף מ"ט) ובשו"ת מהרש"ג (או"ח ח"ב סי' נ"ד) מש"כ בגדרי גדולי קרקע ואכמ"ל]. 
אמנם לכאו' כ"ז לעניין ספרים, אבל לעניין מתכת מן הסתם לא נחשב שינוי.
 

ובכן

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
 (כל העובדות כ"כ גישמאק, חבל לקלקל)
אמת. אלא שאולי יועיל להוסיף בכותרת האשכול: עובדות והנהגות, דברים שראיתי ושמעתי מגדולי הדור זצ"ל ושיבלחט"א, ותובנות שהתבוננתי מהן.
 

כותר

משתמש ותיק
ובכן אמר:
עפר ואפר אמר:
 (כל העובדות כ"כ גישמאק, חבל לקלקל)
אמת. אלא שאולי יועיל להוסיף בכותרת האשכול: עובדות והנהגות, דברים שראיתי ושמעתי מגדולי הדור זצ"ל ושיבלחט"א, ותובנות שהתבוננתי מהן.
גם ככה הנושא מדי ארוך...
 
 

הצדיקים מבקשים

משתמש רגיל
משיב דבר אמר:
רימון אמר:
יש תשובה בקובץ תשובות להגרי"ש אלישיב על ההפגנה בשבת.
(כמובן אין הנידון דומה לראיה, עובדתית)
הרב אלישיב אמר שמצד שבת אין איסור.
ולמה אתה חושב שיש הבדל "עובדתית"? 
הכלל הוא שכל עוד שאני איני מורה להם, ומצידי הם יכולים ללכת מכאן, הרי שמה שהם עושים זה על דעתם ואיני נחשב מכשילם בזה.
הרב סוויד מסכים לענין?


יש חילוק, בהפגנה אני בא להגן על השבת והגעת השוטרים הוא נגדינו וכדי להגן על מחללי השבת, אף הוזכר שם הסברא של הלעיטהו וגו'. משא"כ כאן שאנו מעונינים ו'שולחים' את השוטרים להגן עלינו. (כדי להתיר, נאמר כי כל אחד הולך לפי תומו. אטו נכריח את כל ישראל להיספן בבתיהם בשבתות כדי להמעיט את פעילות כוחות הביטחון? ואולי יש לעיין אם יש 'מכניס עצמו' בדבר שהוא טובת הדת והציבור)
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
פותח הנושא
[המשך] עובדות והנהגות ממרן הגאון רבי דוב לנדו שליט"א/ רפאל סויד

40) בספר אגן הסהר ח"ג הביא בשם הגר"ד לנדו שליט"א שאין לעשות בדיקות למזוזה יותר מהנצרך בהלכה, כיוון שבכך מפסיד מצוה דאורייתא בכל רגע, והעירוני דא"כ שאדם לא ילך למקוה לתוספת טהרה, שבכך מפסיד כמה דקות של מצוות ציצית, אולם יש לחלק בין ביטול מצוה במזוזה לאי קיום, ועוד שכל כמה שנטהר יותר, כל המצוות שלו הן בקדושה יתירה, ולכאו' יש להציע שיקבע מזוזה נוספת קודם שמסיר את המזוזה שרוצה לבדוק, אלא שיש לאסור משום בל תוסיף, ואין לומר שיעשה תנאי, שהקביעה לא תחול עד שיוריד את המזוזה הראשונה, כיוון דאז הוי תעשה ולא מן העשוי, [ובחוה"מ פסח תשע"ח עליתי למעונו של הגר"ד לנדו שליט"א והביא לו הגר"ש פיש את ספרו אגן הסהר ח"ב, ונהנה מאוד הגר"ד ממתנה זו, ואמר הגר"מ צביון שליט"א חתנו של הגרח"ק, שבספר זה יש גם הלכה וגם אגדה וגם מוסר, ואישר הגר"ד את הדברים].

41) כשעלה ההצעה לאחותי את גיסי הרה"ג חיים משה בן נאים שליט"א שהוא בנו של הגאון רבי יעקב בן נאים שליט"א, ששמו כשם אאמו"ר, ואאמו"ר שליט"א שאל את הגר"ד לנדו שליט"א ואמר שספרדים לא צריכים להקפיד במחותנים ששמם שווה.

42) שמעתי מאאמו"ר שליט"א ששמע מהגר"ד לנדו שליט"א בזמן מלחמת המפרץ, שיש חיוב גמור לרדת למקלט בזמן שיש אזעקה, ואמר שיחשוב כאילו נזרק מעיל של שעטנז ויכול ליפול על אחד מהאנשים, והדבר צ"ע דאדרבה ובשעטנז אין לחוש, כיוון דאזלי' בתר רובא שלא יפול דווקא על אדם פלוני, משא"כ בטיל דהוי פקו"נ, ולא אזלי' בפקוח נפש אחר הרוב.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
יש חיוב גמור לרדת למקלט בזמן שיש אזעקה, ואמר שיחשוב כאילו נזרק מעיל של שעטנז ויכול ליפול על אחד מהאנשים, והדבר צ"ע דאדרבה ובשעטנז אין לחוש, כיוון דאזלי' בתר רובא שלא יפול דווקא על אדם פלוני, משא"כ בטיל דהוי פקו"נ,
עוד צ"ע דבשעטנז יכול "להתגונן" מהאיסור, גם אם יפול עליו, ע"י שיתכוון שלא ליהנות מהלבישה, משא"כ בטיל, שגם אם יתכוון שלא לשם להינזק עדיין ינזק אם יפול עליו הטיל ח"ו.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
בספר אגן הסהר ח"ג הביא בשם הגר"ד לנדו שליט"א שאין לעשות בדיקות למזוזה יותר מהנצרך בהלכה, כיוון שבכך מפסיד מצוה דאורייתא בכל רגע, והעירוני דא"כ שאדם לא ילך למקוה לתוספת טהרה, שבכך מפסיד כמה דקות של מצוות ציצית, אולם יש לחלק
שאתה בא להדר במזוזה על חשבון עצם קיום מצות מזוזה זו ליצנות.
אבל שאתה רוצה ללכת לים ומפסיד מצות ציצית זה מותר לכתחילה ע"פ הלכה.
משום מה הרב סויד מוריד את הציצית דוקא במקוה ולא בבית המרחץ בביתו או בים, כי תשובתו (התמוהה כשלעצמה) לא מת' רק מקוה כשר.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
כיוון דאזלי' בתר רובא שלא יפול דווקא על אדם פלוני
אין רוב כזה מתרי טעמי
א. רוב לא אומר מה יקרה מחר, אלא מהיכן היתה הפרישה המוקדמת, כמו שהוכיח ר' ברוך בער זי"ע מצפורי מצורע לא אמרה תורה שלח כו'
ב. הש"ש מת' את קושיית הפ"י דבהשבת אבידה יש כאן סימנים נגד רוב, דל"ח נגד רוב כיון שהוא עצמו גם חלק מרוב העולם.
והקב"ה חדי בפלפולא דאוריתא!
הערה: נראה לי במצב של אזעקה אין דין של "פקיוח נפש" כההיא פיקו"נ דאמרו בו שאין הולכים אחר הרוב שמדובר במצב של פיקו"נ ממש כמו נפל גל. ואסור לחלל שבת בשביל לרדת למקלט בזמן אזעקה, כי לירידה ךמקלט אין דיני פיקוח נפש.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
נוריאל עזרא אמר:
יש חיוב גמור לרדת למקלט בזמן שיש אזעקה, ואמר שיחשוב כאילו נזרק מעיל של שעטנז ויכול ליפול על אחד מהאנשים, והדבר צ"ע דאדרבה ובשעטנז אין לחוש, כיוון דאזלי' בתר רובא שלא יפול דווקא על אדם פלוני, משא"כ בטיל דהוי פקו"נ,
עוד צ"ע דבשעטנז יכול "להתגונן" מהאיסור, גם אם יפול עליו, ע"י שיתכוון שלא ליהנות מהלבישה, משא"כ בטיל, שגם אם יתכוון שלא לשם להינזק עדיין ינזק אם יפול עליו הטיל ח"ו.
טוב, אז זה כמו מת שנזרק בעיר של כהנים.
(ואני יודע מה התשובה שלך... ר' דב אמר שעטנז!)
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
פותח הנושא
 עובדות והנהגות מרן הגרב"ד פוברסקי שליט"א/ רפאל סויד

 
  1. שמעתי ממו"ר רה"י הגרב"ד פוברסקי שליט"א שבדידי' הוה עובדא [מובא אף בקובץ אהל פרץ על זבחים עמ' שמ"ב], שהחזו"א דן בספרו בספק מסוים והניח בצ"ע, והראה לו הגרב"ד דיש בזה תוספתא מפורשת, וציין לכך החזו"א בספרו במהדורה החדשה, מבלי לציין מי הראה לו תוספתא זו, וביאר החזו"א שכמו שאינו מחויב לכתוב מי הביא לו את הספר מהארון, כך אינו מחויב לציין מי הראה לו תוספתא זו, ואמר הגרב"ד דהגרי"ז לא ס"ל כן וכתב בספרו "והראוני", ואמר דאינו יודע במה נחלקו, ואמרתי להגרב"ד דאפש"ל דאיכא בדינא דאומר דבר בשם אומרו ב' טעמים, חדא, משום בעלות על החידוש, ואם לא אומר בשם אומרו הוי כעין גזל, ועוד דהוי גניבת דעת שיחשבו שזה חידוש שלו, וא"כ החזו"א ס"ל דרק משום הטעם הראשון מחויב להזכיר את שם אומרו, וא"כ במראה מקום אי"ז חידוש, ול"ש ע"ז בעלות, אולם הגרי"ז ס"ל דמ"מ מחויב לציין משום גניבת דעת, שלא יסברו שהגיע לכך בעצמו, וזה שייך אף במ"מ, והראי' שהגרי"ז לא ציין מי הראהו, אלא כתב "והראוני", והיינו כמשנ"ת, והגרב"ד שליט"א הסכים עם הדברים, ואת יסוד הדברים ראיתי בספר אומר דבר בשם אומרו להרה"ג שמואל פיש שליט"א.
  2. שמעתי מהרה"ג אוריאל פנחסי שליט"א, שלאביו הג"ר בצלאל פנחסי שליט"א ראש ישיבת ברכת אפרים, היה ויכוח עם מו"ר רה"י הגרב"ד פוברסקי שליט"א, שהגר"ב פנחסי טען שלבני ספרד שבכתובה מופיע הפרט של הירושה, א"כ צריך לעשות הקנין דווקא בחופה עצמה, היכא שסידור הכתובה קודם השקיעה והחופה עצמה לאחר השקיעה.
  3. אחד מגדולי האחרונים כתב לחדש שאין דין "יכיר" באב לבתו, והדברים תמוהים, דהלא כתבו הראשונים להדיא לא כן [עי' שו"ת הריב"ש סי' מ"א], ואמר מו"ר רה"י הגרב"ד פוברסקי שליט"א שמכיוון ואותו אחרון בקטע שקודם לכן כתב בחריפות רבה כנגד אחד האחרונים, ע"כ הטעוהו בזה משמיים.
  4. שמעתי מידיד ששמע ממו"ר רה"י הגרב"ד פוברסקי שליט"א שאמר פעם בשיעור ביאור ברמב"ם שהעדיף לומר כמו ירושלמי מפורש, על פני ראיה מסוגיא בתלמוד בבלי, ובזמנו למד אצלו הגר"ד יוסף שליט"א, ולאחר שהיה בבית חזר אל הגרב"ד, ואמר לו בשם אביו הגר"ע, שיש לו יותר ממאתיים מקומות שרואים שהרמב"ם, לא הלך לפי כלל זה.
  5. בשיעור של רה"י הגרב"ד פוברסקי שליט"א בקיץ תשע"ו, הביא את דברי המשנה במכות [כב,ב] "יש חורש תלם אחד ועובר שמונה לאוים", ואמר במתיקות לשונו, זה נראה לכם תחילת שטיקל של רבי אברהם גנחובסקי..., אבל זו משנה.
 
משיב דבר אמר:
נוריאל עזרא אמר:
בספר אגן הסהר ח"ג הביא בשם הגר"ד לנדו שליט"א שאין לעשות בדיקות למזוזה יותר מהנצרך בהלכה, כיוון שבכך מפסיד מצוה דאורייתא בכל רגע, והעירוני דא"כ שאדם לא ילך למקוה לתוספת טהרה, שבכך מפסיד כמה דקות של מצוות ציצית, אולם יש לחלק
שאתה בא להדר במזוזה על חשבון עצם קיום מצות מזוזה זו ליצנות.
אבל שאתה רוצה ללכת לים ומפסיד מצות ציצית זה מותר לכתחילה ע"פ הלכה.
משום מה הרב סויד מוריד את הציצית דוקא במקוה ולא בבית המרחץ בביתו או בים, כי תשובתו (התמוהה כשלעצמה) לא מת' רק מקוה כשר.

לדעתי הגר"ד שליט"א מימיו לא היה גם בים
 

יעקב1

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
[המשך] עובדות והנהגות ממרן הגאון רבי דוב לנדו שליט"א/מאת הרב רפאל סויד שליט"א

21) כשהוקמה ש"ס בשנת תשמ"ד, אמר הגר"ד לנדו שליט"א לאאמו"ר שליט"א שבוודאי שדבר זה הוא חיובי, אבל מי שיעשה זאת יינזק, כי הממסד החילוני, לא יסלח למי שיעביר קולות חילוניים למפלגות חרדיות, מה שאכן קרה לבסוף.

22) הנה בישיבת סלבודקא עניין קבלת הבחורים הוא על כתפי הגרמ"ה הירש שליט"א, ושמעתי מאאמו"ר שליט"א פעם אחת ביקשו מהגר"ד לנדו שליט"א שיבקש לקבל בחור מסוים לישיבה, וע"כ הגר"ד כתב מכתב להגרמ"ה הירש שישקול שוב האם לקבלו, ומיד כשהגרמ"ה הירש שמע הגר"ד כתה מכתב, ועוד לפני שקרא אותו, קיבל את הבחור לישיבה, ואמר הגר"ד שאם כך הוא מפסיק להתערב בכל ענין קבלת הבחורים, כיוון שלא ביקש שיקבלוהו, אלא רק שישקלו מחדש, לא תופסים נכון את בקשתו.

23) וכן פעם אחת הגרמ"ה הירש שליט"א ראה בספר אחד שנכתב שהוא חולק על הגר"ד לנדו שליט"א נרעש מאוד, ואמר שחס וחלילה, ואינו מסוגל לחלוק על הגר"ד לנדו, ורק העיר שיש צד אחר, והגר"ד לנדו בעיניו הוא בבחינת חזון איש.

24) באחד משיעורי מו"ר רה"י הגרב"ד פוברסקי שליט"א דיבר על הגר"ד לנדו שליט"א ואמר שהוא "פאר העולם".

25) שמעתי מהרה"ג שמואל הכהן קרביץ שליט"א שפעם אחת היה להגר"ד לנדו שליט"א אבר של אדם שנקטע, והיה צריך לקברו, והלך עם זה הגר"ד, ואמר שמרגיש כאילו הולך עם פצצה מתקתקת, כיוון שיכול לטמאות כהן בכל רגע.
הוא לא כהן (אדרבה הוא מסתובב במלא בתי חולים לראות כיצד לתקן שלא יהיה ט"כ
 

יעקב1

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
[המשך] עובדות והנהגות ממרן הגאון רבי דוב לנדו שליט"א/ רפאל סויד

40) בספר אגן הסהר ח"ג הביא בשם הגר"ד לנדו שליט"א שאין לעשות בדיקות למזוזה יותר מהנצרך בהלכה, כיוון שבכך מפסיד מצוה דאורייתא בכל רגע, והעירוני דא"כ שאדם לא ילך למקוה לתוספת טהרה, שבכך מפסיד כמה דקות של מצוות ציצית, אולם יש לחלק בין ביטול מצוה במזוזה לאי קיום, ועוד שכל כמה שנטהר יותר, כל המצוות שלו הן בקדושה יתירה, ולכאו' יש להציע שיקבע מזוזה נוספת קודם שמסיר את המזוזה שרוצה לבדוק, אלא שיש לאסור משום בל תוסיף, ואין לומר שיעשה תנאי, שהקביעה לא תחול עד שיוריד את המזוזה הראשונה, כיוון דאז הוי תעשה ולא מן העשוי, [ובחוה"מ פסח תשע"ח עליתי למעונו של הגר"ד לנדו שליט"א והביא לו הגר"ש פיש את ספרו אגן הסהר ח"ב, ונהנה מאוד הגר"ד ממתנה זו, ואמר הגר"מ צביון שליט"א חתנו של הגרח"ק, שבספר זה יש גם הלכה וגם אגדה וגם מוסר, ואישר הגר"ד את הדברים].

41) כשעלה ההצעה לאחותי את גיסי הרה"ג חיים משה בן נאים שליט"א שהוא בנו של הגאון רבי יעקב בן נאים שליט"א, ששמו כשם אאמו"ר, ואאמו"ר שליט"א שאל את הגר"ד לנדו שליט"א ואמר שספרדים לא צריכים להקפיד במחותנים ששמם שווה.

42) שמעתי מאאמו"ר שליט"א ששמע מהגר"ד לנדו שליט"א בזמן מלחמת המפרץ, שיש חיוב גמור לרדת למקלט בזמן שיש אזעקה, ואמר שיחשוב כאילו נזרק מעיל של שעטנז ויכול ליפול על אחד מהאנשים, והדבר צ"ע דאדרבה ובשעטנז אין לחוש, כיוון דאזלי' בתר רובא שלא יפול דווקא על אדם פלוני, משא"כ בטיל דהוי פקו"נ, ולא אזלי' בפקוח נפש אחר הרוב.
זכור לי שקוראים לו ר' יהושע צביון (אולי יש לו עוד שם שמצדיק את ה 'מ')
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
משיב דבר אמר:
נוריאל עזרא אמר:
בספר אגן הסהר ח"ג הביא בשם הגר"ד לנדו שליט"א שאין לעשות בדיקות למזוזה יותר מהנצרך בהלכה, כיוון שבכך מפסיד מצוה דאורייתא בכל רגע, והעירוני דא"כ שאדם לא ילך למקוה לתוספת טהרה, שבכך מפסיד כמה דקות של מצוות ציצית, אולם יש לחלק
שאתה בא להדר במזוזה על חשבון עצם קיום מצות מזוזה זו ליצנות.
אבל שאתה רוצה ללכת לים ומפסיד מצות ציצית זה מותר לכתחילה ע"פ הלכה.
משום מה הרב סויד מוריד את הציצית דוקא במקוה ולא בבית המרחץ בביתו או בים, כי תשובתו (התמוהה כשלעצמה) לא מת' רק מקוה כשר.

לדעתי הגר"ד שליט"א מימיו לא היה גם בים
אגן הסהר הוא דספר על הנהגות ר"ד לנדא?
 
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב1 אמר:
הוא לא כהן (אדרבה הוא מסתובב במלא בתי חולים לראות כיצד לתקן שלא יהיה ט"כ
יעקב1 אמר:
זכור לי שקוראים לו ר' יהושע צביון (אולי יש לו עוד שם שמצדיק את ה 'מ'


לענ"ד צדקו דבריך וכנראה בב' המקרים הוא ט"ס.
נראה מה יאמר הרב המחבר.
 

יעקב1

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
משיב דבר אמר:
שאתה בא להדר במזוזה על חשבון עצם קיום מצות מזוזה זו ליצנות.
אבל שאתה רוצה ללכת לים ומפסיד מצות ציצית זה מותר לכתחילה ע"פ הלכה.
משום מה הרב סויד מוריד את הציצית דוקא במקוה ולא בבית המרחץ בביתו או בים, כי תשובתו (התמוהה כשלעצמה) לא מת' רק מקוה כשר.

לדעתי הגר"ד שליט"א מימיו לא היה גם בים
אגן הסהר הוא דספר על הנהגות ר"ד לנדא?
ספר על הרב גנחובסקי
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
משיב דבר אמר:
בר בי רב דחד יומא אמר:
לדעתי הגר"ד שליט"א מימיו לא היה גם בים
אגן הסהר הוא דספר על הנהגות ר"ד לנדא?
ספר על הרב גנחובסקי
ידעתי. כיונתי לשאול אותך מה רצית בזה שרד"ל לא היה בים?
אני הסברתי שהתי' של ר' סויד הוא רק למקוה, ומה יהיה בים וכו' 
גם הסברתי שהקושיא לק"מ כי שם מדובר להפסיד את דוף המצוה עצמה בשביל ההידור שלה (לקחת רק פיטם בלי אתרוג...)

 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
נוריאל עזרא אמר:
משום בעלות על החידוש
ולפי"ז דוקא אם הראשון חידש, ונסתר ממקור הדין מעשה אסתר ומרדכי!
הגרי"ז לא חלק, אלא מצד מידת האמת הטבועה בו כתב הראוני (וידוע המעשה שאי מי העיר להגרי,ז מאיזה גמ' וא"ל בטח הרב יודע כו' ואמר הגרי"ז בקול גדול, ניין, איך ווייס נישט!)
 
חלק עליון תַחתִית