ג פסיעות אחר עושה שלום

אוזנים לתורה

משתמש רגיל
אדם שסייים להתפלל שמונה עשרה ופסע ג' פסיעות כדין ,  ומעונין ללכת מהמקום ,   האם יש עניין לחזור למקום   התפילה _(אחרי הילוך זמן הילוך ד' אמות וכ"ו  )  או שאין עניין ,  ויכול ללכת למחוז חפצו מייד 
יש נוהגים   אחר הג'   פסיעות לחזור למקום תפילת העמידה  ולקפץ כמו בקדושה האם ידוע מקור למנהג זה
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אוזנים לתורה אמר:
אדם שסייים להתפלל שמונה עשרה ופסע ג' פסיעות כדין ,  ומעונין ללכת מהמקום ,   האם יש עניין לחזור למקום   התפילה _(אחרי הילוך זמן הילוך ד' אמות וכ"ו  )  או שאין עניין ,  ויכול ללכת למחוז חפצו מייד 
יש נוהגים   אחר הג'   פסיעות לחזור למקום תפילת העמידה  ולקפץ כמו בקדושה האם ידוע מקור למנהג זה

ראה שו"ע סימן קכג סעיף ב' ובמ"ב שם ס"ק ז' ח'. ונידון דידן גרע ממש"כ שם - שדומה לתלמיד שנפטר מרבו.
לגבי הנוהגים לקפץ בסיום חזרתם למקום, מסתבר שבא מכח האינרציה ולא מטעם אחר :)
 

HaimL

משתמש ותיק
אוזנים לתורה אמר:
יש נוהגים   אחר הג'   פסיעות לחזור למקום תפילת העמידה  ולקפץ כמו בקדושה האם ידוע מקור למנהג זה
עד שאתה שואל על הקופצים לאחר העמידה, כבשעת הקדושה, שאל על הקופצים בקדושה עצמה, שהרי הוא כמו המלאכים - אבל להם אין "קפיצים"...

ובנימה קצת יותר רצינית, ראה לשון הגרש"ז בעל התניא

מכאן תקנו לעוף אדם על רגליו בשעה שאומרים קדוש קדוש קדוש ולא כאותם שדולגים וקופציםלא ויש מי שקבלה בידולב שירים גופו ועקביו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש.

 
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אוזנים לתורה אמר:
לגבי הנוהגים לקפץ בסיום חזרתם למקום, מסתבר שבא מכח האינרציה ולא מטעם אחר :)
יש ללמד עליהם זכות, דהא רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי. ולכן יש מדקדקים בכך להורות הנהגה טובה
דכתיב לא תקפוץ את ידך, אבל ברגליך - קפוץ תקפוץ... 
 
 

ובכן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
לגבי הנוהגים לקפץ בסיום חזרתם למקום, מסתבר שבא מכח האינרציה ולא מטעם אחר :)
נאה. אבל נראה שהוא הרגל שהורגל בעקבות דברי המחבר שציינת, שיש להמתין עד קדושה ואז לחזור. ומזה נולד שתיכף אחר חזרה ג' הפסיעות, מגביהין העקבים ג' פעמים.
ודימו שזה ענין לכשעצמו.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ובכן אמר:
נדיב לב אמר:
לגבי הנוהגים לקפץ בסיום חזרתם למקום, מסתבר שבא מכח האינרציה ולא מטעם אחר :)
נאה. אבל נראה שהוא הרגל שהורגל בעקבות דברי המחבר שציינת, שיש להמתין עד קדושה ואז לחזור. ומזה נולד שתיכף אחר חזרה ג' הפסיעות, מגביהין העקבים ג' פעמים.
ודימו שזה ענין לכשעצמו.
 

נאה. אבל המחבר כותב שם לאו דווקא. ומ"מ דימוי האנשים מכח האנרציה הוא לא פחות טוב :)
 

ובכן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
...אבל המחבר כותב שם לאו דווקא.
היה נראה לי שלשון המחבר מורה דלכתחילה ימתין עד קדושה.
ולא יחזור למקומו עד שיגיע ש"צ לקדושה, ולפחות עד שיתחיל שליח צבור להתפלל בקול רם.
אשמח שתעמידנו בקרן אורה.
 
נדיב לב אמר:
ומ"מ דימוי האנשים מכח האנרציה הוא לא פחות טוב :)
ובכגון דא היה אומר רבי יענקלה מפשעוורסק: א מעשה דארף זיין אדער אמת אדער שיין...
 

ערבה

משתמש ותיק
אוזנים לתורה אמר:
יש נוהגים   אחר הג'   פסיעות לחזור למקום תפילת העמידה  ולקפץ כמו בקדושה האם ידוע מקור למנהג זה

מקובלני מאבותי שהמקור למנהג זה הוא ממורות בית יעקב.
ויל"ע אם מסורת זו סותרת את רעיונו של הרב @נדיב לב, על כח האינרציה,
דאם כדבריו, מדוע התחיל מנהג זה דווקא אצל הנשים ודווקא ממוסדותיה של הגב' שרה שנירר.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ובכן אמר:
נדיב לב אמר:
...אבל המחבר כותב שם לאו דווקא.
היה נראה לי שלשון המחבר מורה דלכתחילה ימתין עד קדושה.
ולא יחזור למקומו עד שיגיע ש"צ לקדושה, ולפחות עד שיתחיל שליח צבור להתפלל בקול רם.
אשמח שתעמידנו בקרן אורה.
 
נדיב לב אמר:
ומ"מ דימוי האנשים מכח האנרציה הוא לא פחות טוב :)
ובכגון דא היה אומר רבי יענקלה מפשעוורסק: א מעשה דארף זיין אדער אמת אדער שיין...

אכן פשוט שזו דעת המחבר כפי שטרחת לצטט במדוייק, אבל זה לא משנה בעניינו, ומ"מ כיון שמר בטוח כל כך 'במציאתו' המקורית, אזי אגלה לו שזו אינו אלא בחינת 'אבידה' נפולה :) זאת כיון שרבים לא מקפידים לחזור עד קדושה אלא תיכף לאחר המתנת שיעור קצר, הרי שקשה לקבל שזה הטעם של אותם אינשי. ומגו דאינשי לאינשי לא אמרינן...
 

ובכן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
...כיון שמר בטוח כל כך 'במציאתו' המקורית...
דוקא, אני בכלל לא בטוח אם זו מציאתי שזכיתי בה, או שמא שמעתיה...

בכל אופן
נדיב לב אמר:
כיון שרבים לא מקפידים לחזור עד קדושה אלא תיכף לאחר המתנת שיעור קצר, הרי שקשה לקבל שזה הטעם של אותם אינשי...
מדוע לא נאמר שבימים עברו היו רוב הציבור מקפידים בכך, ובניהם אשר הולידו תחתיהם, ראו את דילוגיהם בקדושה ודימו שהוא ענין לחזרת ג' הפסיעות.
וכשגדלו ונעשו תיישים, ונעשה העולם קצר ברוחו, החלו להקל בלכתחילה זו דהמחבר, עד שנעשה מנהג רוב הציבור, ואילו את דילוגיהם לא שכחו, ומדוע שישכחו.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ערבה אמר:
אוזנים לתורה אמר:
יש נוהגים   אחר הג'   פסיעות לחזור למקום תפילת העמידה  ולקפץ כמו בקדושה האם ידוע מקור למנהג זה

מקובלני מאבותי שהמקור למנהג זה הוא ממורות בית יעקב.
ויל"ע אם מסורת זו סותרת את רעיונו של הרב @נדיב לב, על כח האינרציה,
דאם כדבריו, מדוע התחיל מנהג זה דווקא אצל הנשים ודווקא ממוסדותיה של הגב' שרה שנירר.

ולא פחות סותרת 'המסורת'.. את הפשט שהציע @ובכן - שאנשים קופצים בגלל שדימו לקדושה שסמוך לה חוזרים מפסיעתם, ולדבריו מה מצאו מורות ישראל שמתפללות רק של לחש בלי חזרה וקדושה, לקפץ? מה תאמר, דעתן קלה, ובקלות יתרה בא להם הקפיצה, דחוק.. :)
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ובכן אמר:
נדיב לב אמר:
...כיון שמר בטוח כל כך 'במציאתו' המקורית...
דוקא, אני בכלל לא בטוח אם זו מציאתי שזכיתי בה, או שמא שמעתיה...

בכל אופן
נדיב לב אמר:
כיון שרבים לא מקפידים לחזור עד קדושה אלא תיכף לאחר המתנת שיעור קצר, הרי שקשה לקבל שזה הטעם של אותם אינשי...
מדוע לא נאמר שבימים עברו היו רוב הציבור מקפידים בכך, ובניהם אשר הולידו תחתיהם, ראו את דילוגיהם בקדושה ודימו שהוא ענין לחזרת ג' הפסיעות.
וכשגדלו ונעשו תיישים, ונעשה העולם קצר ברוחו, החלו להקל בלכתחילה זו דהמחבר, עד שנעשה מנהג רוב הציבור, ואילו את דילוגיהם לא שכחו, ומדוע שישכחו.

לשיטתך יפה כתבת.

אם רצונך להכריח את רעיונך המקורי והנחמד, על סמך כמה הנחות, הן כלפי שינוי הזמנים, הן כלפי צדקות ההורים, הן כלפי חיקוי כללי, אז בעצם למה לא. [בנקודה הזו אני רציני].
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אני מעלה אפשרות בעלמא, מכיון שחוזרים למקום שבו קודם לכן התפללו, וכעת לא אומרים כלום, מראים קשר להקב"ה ע"י שמתרוממים לכיוונו, וזה כבוד שמים שמשתוקקים אליו.
 

ובכן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אם רצונך להכריח את רעיונך המקורי והנחמד...
לא רוצה להכריח שום דבר.
ואח"כ ראיתי שרבינו @אבי חי ציין לאשכולות הדנים בזה, ושם הובא רעיון זה פעמים רבות ממקורות שונים.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
אני מעלה אפשרות בעלמא, מכיון שחוזרים למקום שבו קודם לכן התפללו, וכעת לא אומרים כלום, מראים קשר להקב"ה ע"י שמתרוממים לכיוונו, וזה כבוד שמים שמשתוקקים אליו.

הרעיון גם מסונכרן...? ודוק' :)
 

ובכן

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
אני מעלה אפשרות בעלמא, מכיון שחוזרים למקום שבו קודם לכן התפללו, וכעת לא אומרים כלום, מראים קשר להקב"ה ע"י שמתרוממים לכיוונו, וזה כבוד שמים שמשתוקקים אליו.
וענין ההשתוקקות הרמוזה בדילוגים אלו, מבוארים להדיא במקור ממנו מביאים אותו:
ובני אשכנז וצרפת נותנין עיניהן למעלה ונושאין גופן כלפי מעלה וסמך למנהגם מספר היכלות ברוכים אתם לה' שמים ויורדי מרכבה אם תאמרו ותגידו לבני מה שאני עושה בשעה שמקדישין ואומרים קק"ק ולמדו אותם שיהיו עיניהם נשואים למרום לבית תפלתם ונושאים עצמם למעלה כי אין לי הנאה בעולם כאותה שעה שעיניהם נשואות בעיני ועיני בעיניהם (טור או"ח קכה).
ומ"ש רבינו בשם ספר היכלות הביאו ג"כ שבלי הלקט (שם) ומסיים בה כי אין לי הנאה בעולם וכו' באותה שעה אני אוחז בכסא כבודי בדמות יעקב ומחבקן ומנשקן ומזכיר גלותם וממהר גאולתם (בית יוסף).
ולהסמיך טעמך למה שכתבו לבאר אומרינו בפיוטים 'ימלוך' 'ואתה קדוש', שלהיות שאנו מתעכבים מלומר קדושה, אנו מקדימים קצת ממנו, ורומזים שהקב"ה יושב וממתין לתהלות ישראל.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
תלמיד נאמן אמר:
אני מעלה אפשרות בעלמא, מכיון שחוזרים למקום שבו קודם לכן התפללו, וכעת לא אומרים כלום, מראים קשר להקב"ה ע"י שמתרוממים לכיוונו, וזה כבוד שמים שמשתוקקים אליו.

הרעיון גם מסונכרן...? ודוק' :)

נא להסביר לי בפרטי.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
נדיב לב אמר:
תלמיד נאמן אמר:
אני מעלה אפשרות בעלמא, מכיון שחוזרים למקום שבו קודם לכן התפללו, וכעת לא אומרים כלום, מראים קשר להקב"ה ע"י שמתרוממים לכיוונו, וזה כבוד שמים שמשתוקקים אליו.

הרעיון גם מסונכרן...? ודוק' :)

נא להסביר לי בפרטי.


לא באישי עסקינן אלא להעיר על רעיונו, וע"כ אי"צ בפרטי, אם כי צודק שמתוך שקצרתי ודקדקתי.. היה יכול להשתמע חלילה שעסקינן בראשון.

כוונתי פשוטה, כאשר באים מכח רעיון מפעים ומרומם כשלעצמו, להסביר את מנהג העולם, נדרש בעל הרעיון לבדוק טוב טוב אם הוא קורא את המציאות נכוחה או שמא הרחיק לכת בכוונות אנשי דעלמא [מכח מעלתו ומדרגתו וכיו"ב]. וע"ז נשאל מר בקצרה, האם רעיון זה מסונכרן עם כולם, או שאינו אלא רעיון עמוק שהגה כת"ר, זו הייתה כוונתי. אבל לכשתמצא בספרים רעיון מחיייב את כולם או רובם, אז אדרבה.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
תלמיד נאמן אמר:
נדיב לב אמר:
הרעיון גם מסונכרן...? ודוק' :)

נא להסביר לי בפרטי.


לא באישי עסקינן אלא להעיר על רעיונו, וע"כ אי"צ בפרטי, אם כי צודק שמתוך שקצרתי ודקדקתי.. היה יכול להשתמע חלילה שעסקינן בראשון.

כוונתי פשוטה, כאשר באים מכח רעיון מפעים ומרומם כשלעצמו, להסביר את מנהג העולם, נדרש בעל הרעיון לבדוק טוב טוב אם הוא קורא את המציאות נכוחה או שמא הרחיק לכת בכוונות אנשי דעלמא [מכח מעלתו ומדרגתו וכיו"ב]. וע"ז נשאל מר בקצרה, האם רעיון זה מסונכרן עם כולם, או שאינו אלא רעיון עמוק שהגה כת"ר, זו הייתה כוונתי. אבל לכשתמצא בספרים רעיון מחיייב את כולם או רובם, אז אדרבה.
לפי הנראה כבר חיפשו בספרים.
ועצם הרעיון אדרבה אם אדם כמוני חשב על כך, כ"ש כלל עמך בית ישראל המשתוקקים להשי"ת.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
נדיב לב אמר:
תלמיד נאמן אמר:
נא להסביר לי בפרטי.


לא באישי עסקינן אלא להעיר על רעיונו, וע"כ אי"צ בפרטי, אם כי צודק שמתוך שקצרתי ודקדקתי.. היה יכול להשתמע חלילה שעסקינן בראשון.

כוונתי פשוטה, כאשר באים מכח רעיון מפעים ומרומם כשלעצמו, להסביר את מנהג העולם, נדרש בעל הרעיון לבדוק טוב טוב אם הוא קורא את המציאות נכוחה או שמא הרחיק לכת בכוונות אנשי דעלמא [מכח מעלתו ומדרגתו וכיו"ב]. וע"ז נשאל מר בקצרה, האם רעיון זה מסונכרן עם כולם, או שאינו אלא רעיון עמוק שהגה כת"ר, זו הייתה כוונתי. אבל לכשתמצא בספרים רעיון מחיייב את כולם או רובם, אז אדרבה.
לפי הנראה כבר חיפשו בספרים.
ועצם הרעיון אדרבה אם אדם כמוני חשב על כך, כ"ש כלל עמך בית ישראל המשתוקקים להשי"ת.

נו אז כנראה זה לוז העניין. דעתי שכת"ר הוא אדם גדול ו'משתוקק' אמיתי, ודעת כת"ר שהוא פשוט שבעם. ואין אדם מעיד על עצמו.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
תלמיד נאמן אמר:
נדיב לב אמר:

לא באישי עסקינן אלא להעיר על רעיונו, וע"כ אי"צ בפרטי, אם כי צודק שמתוך שקצרתי ודקדקתי.. היה יכול להשתמע חלילה שעסקינן בראשון.

כוונתי פשוטה, כאשר באים מכח רעיון מפעים ומרומם כשלעצמו, להסביר את מנהג העולם, נדרש בעל הרעיון לבדוק טוב טוב אם הוא קורא את המציאות נכוחה או שמא הרחיק לכת בכוונות אנשי דעלמא [מכח מעלתו ומדרגתו וכיו"ב]. וע"ז נשאל מר בקצרה, האם רעיון זה מסונכרן עם כולם, או שאינו אלא רעיון עמוק שהגה כת"ר, זו הייתה כוונתי. אבל לכשתמצא בספרים רעיון מחיייב את כולם או רובם, אז אדרבה.
לפי הנראה כבר חיפשו בספרים.
ועצם הרעיון אדרבה אם אדם כמוני חשב על כך, כ"ש כלל עמך בית ישראל המשתוקקים להשי"ת.

נו אז כנראה זה לוז העניין. דעתי שכת"ר הוא אדם גדול ו'משתוקק' אמיתי, ודעת כת"ר שהוא פשוט שבעם. ואין אדם מעיד על עצמו.
לצערי לא כ"כ כואב לי שכב' מפליג בשבחי, אבל אני מופתע לשמוע שלא מקובל עליו לומר (ועוד בדורות קדומים עסקינן) שהציבור היה משתוקק להשי"ת, או שעכ"פ עשו כמו שראו אצל החשובים.
 

ובכן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
כוונתי פשוטה, כאשר באים מכח רעיון מפעים ומרומם כשלעצמו, להסביר את מנהג העולם, נדרש בעל הרעיון לבדוק טוב טוב אם הוא קורא את המציאות נכוחה או שמא הרחיק לכת בכוונות אנשי דעלמא.
אתגבר על חששי מקפידת מר, ואעיר תשומת ליבו, דכמדומני שכבר נמצא ברבותינו, לתת טעם במנהג העולם אף במנהג טעות, או במנהג שברור שסיבת הדבר הוא משום דבר אחר, ומכל מקום לא חששו לתת טעמים נוספים, למרות שלכאורה הרחיקו מכוונת אינשי דעלמא.
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
שמעתי עדות על הגר''ש זילברמן שהאריך בתפילתו אחר קדושה ולאחר שפסע בעושה שלום כיון שלא היה לו צורך לחזור שם לדרך פעמיו
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ובכן אמר:
נדיב לב אמר:
כוונתי פשוטה, כאשר באים מכח רעיון מפעים ומרומם כשלעצמו, להסביר את מנהג העולם, נדרש בעל הרעיון לבדוק טוב טוב אם הוא קורא את המציאות נכוחה או שמא הרחיק לכת בכוונות אנשי דעלמא.
אתגבר על חששי מקפידת מר, ואעיר תשומת ליבו, דכמדומני שכבר נמצא ברבותינו, לתת טעם במנהג העולם אף במנהג טעות, או במנהג שברור שסיבת הדבר הוא משום דבר אחר, ומכל מקום לא חששו לתת טעמים נוספים, למרות שלכאורה הרחיקו מכוונת אינשי דעלמא.

מר לא הקפיד עליו שם, רק העיר עליו. והקישור לדעתי חסר טעם, אבל בכ"ז אתייחס לדברי מר בכבוד. ונא לעזוב את מה שאינו במסגרת הדיון הענייני.
לא כל אפאצ'י' הופך להיות מנהג קדושים. ואולי מאשכול החסידות שקישרת בהודעתך, נקבל הסבר ללוז הוויכוח בינינו - בכוחו של כל 'נוהג' [לדבריך 'מנהג'] שתלוי בגישה אחת מול רעותה. וכמו שנתבאר כאן.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אוזנים לתורה אמר:
אדם שסייים להתפלל שמונה עשרה ופסע ג' פסיעות כדין ,  ומעונין ללכת מהמקום ,   האם יש עניין לחזור למקום   התפילה _(אחרי הילוך זמן הילוך ד' אמות וכ"ו  )  או שאין עניין ,  ויכול ללכת למחוז חפצו מייד 
יש נוהגים   אחר הג'   פסיעות לחזור למקום תפילת העמידה  ולקפץ כמו בקדושה האם ידוע מקור למנהג זה
המקור לזה הוא על פי מה שכתבתי בספרי. ומ''מ ודאי דאינו חובה אלא הנהגה בעלמא.
 
אם צריך לפני שאדם אומר קדושה לפסוע ג' פסיעות לפניו- שבולי הלקט בשבולת כ, כתב דצריך וכן הביא מרש''י, והביא בשם רש''י דהטעם על שם הכתוב מלאכי צבאות ידודון שנדדו ג' פרסאות, וג' פסיעות כנגד ג' פרסאות.

1366 עמודים

הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
 
חלק עליון תַחתִית