אז כמה מילים יש בשפה העברית? ןכמה מהם הם לשון קודש?

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
(למשל: כמדומני שבהודעתי זו. אין מילים חדשות...)
'חושב' - הובא כאן שלא במשמעותו המקורית; כך גם 'שימושיות', 'ממקורותינו' ו'הודעתי'.
'חשבון' הוא מחידושי רבותינו הראשונים, אם אינני טועה.
'היותר' אינו תקין בלה"ק (גם צ"ל 'הן' - ולא 'הם').

'כמדומני' שהמילה 'כמדומני' היא חידוש מהדורות האחרונים.


אא"כ הכוונה לכל המילים שנתקבלו במרוצת הדורות עד להופעתו של אב"י (כל אחד יצמיד את התואר המתבקש כרצונו).
אם כך, מה ראית לחלק?!
על כן יאמרו המושלים בואו חשבון, הוה מחשב חשבונו של עולם שכר עבירה כנגד עונשה.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
גם 'חשבונו של עולם' אין פירושו כביטוי השגור כיום 'להביא בחשבון' (אף שהאחרון השתלשל הימנו, כמובן).
 

הכהן

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
NETANEL אמר:

ר' משה שפירא שהיום חל יום פטירתו

הקדיש חלק גדול משיעורו על רעת המילה הזאת
שזה כמו שמשיה מטריה היינו נגד שמש נגד מטר נגד חנוכה...

אכן זה דובר כאן בכמה אשכולות

וכבר הוזכר שהמקור הוא חנוקיאה בלדינו https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24685&st=&pgnum=52&hilite=
 

דבש לפי

משתמש ותיק
דחד יומא אמר:
דבש לפי אמר:
השורש "חזר" אינו קיים במקרא (כפועל) אך ברור שזאת מילה בלשון הקודש שהיתה בפי עם ישראל מאז ומעולם (ואי אפשר לומר שלקחוה מהארמית כי צורתה הארמית היא "הדר", ואף שבארמית יהודית יש את שתי הצורות [גם חזר וגם הדר] אך בכל שאר הארמיות יש רק את הצורה הדר וברור שהצורה חזר חדרה לארמית היהודית מלשון הקודש ולא להיפך).
האם יש לך מקור לכך שהיא מלשון הקודש, ולא חדרה משפות אחרות,
כי לדעתי למיעוט הבנתי בחכמת הלשון והאותיות, מצד משמעות האותיות אמור להיות למילה זו משמעות שלילית ולא חיובית,
מכיון שיש במילה זו ח' ואחר כך ז' הרי שיש כאן ירידה מלמעלה למטה.
איזו ירידה יש לדעתך באחיזה?
 

במבי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אגב אעיר ששמעתי שכישבו האקדמיה ללשון לדון כיצד לקרוא לעגבניה, הם החליטו עגבניה מפני שהיא עגולה כעגבות, ושלחו להם כמה רבנים שזה לא ראוי ויקראו לה אדמונית, והם לא הסכימו, ועל כן עד היום יש כמה חסידויות שלא אומרים את המילה עגבניה בעברית אלא דוקא בשפה אחרת.

זכורני שראיתי ששם התאנה שת כי היא דומה לעגבות ג"כ (לא זוכר היכן ראיתי זאת)
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
דחד יומא אמר:
ישנה משמעות מסוימת לאותיות ח' וז' שהם לפי סדר זה דוקא,
והיא דח' היינו שמנה מלשון השמנה וז' היא מלשון זיין ושבע דהיינו שביעה,
והסדר הראוי הוא שביעה ואח"כ השמנה, ולהפך הרי שיש כאן ירידה.
אז מה עם "חזק", "חזון"?
 

שפרינגר

משתמש ותיק
ראה לקוטי דיבורים (מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע מליובאוויטש) ח"ג דף תיט, שהוסיפו הרבה תיבות חדשות עד שאין זה לשה"ק, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר תיבות ביז עס זאל ניט בלייבען אין זייער שפראך קיין לשון קדש ווערטער
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
(למשל: כמדומני שבהודעתי זו. אין מילים חדשות...)
'חושב' - הובא כאן שלא במשמעותו המקורית; כך גם 'שימושיות', 'ממקורותינו' ו'הודעתי'.
'חשבון' הוא מחידושי רבותינו הראשונים, אם אינני טועה.
'היותר' אינו תקין בלה"ק (גם צ"ל 'הן' - ולא 'הם').

'כמדומני' שהמילה 'כמדומני' היא חידוש מהדורות האחרונים.


אא"כ הכוונה לכל המילים שנתקבלו במרוצת הדורות עד להופעתו של אב"י (כל אחד יצמיד את התואר המתבקש כרצונו).
אם כך, מה ראית לחלק?!

'חשבון' הוזכר במתני' שבת קמח: "עושה עמו חשבון לאחר השבת", ועוד רבים.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
איך ווייס נישט פאשטייניט מידי מידעם בכל הני מילי מעלייתא דקאמריתו.
אבל ראה ראיתי באיזהו מקומן שטען מי שטען והוכיח מה שהוכיח שכך טבעה של השפה להשתנות ולהתרחב (כמו האנושות עצמה, לנפש חיה = רוח ממללא...).
וא"כ כמו שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד כך גם לשון התלמידי חכמים שאחריהם וכן הלאה.
וכמו שלא ראו צורך להפקיע לשון חכמים מלהיות ולהיקרא לשון הקודש (חוץ מנדרים?) כך לשוננו אנו לכאורה היא חלק טבעי מלה"ק כי היא נולדה בעם הקודש.

ורק פתי יאמין לחידוש המחודש שדוקא לשון חכמים דאז נולדה דוקא בבית המדרש אחר העיון והדיון ב'מועצת' התנאים - ולא נשתרבבה בטבעיות בשותא דינוקא ופטפוטא דשוקא.
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
The vocabulary of Israeli Hebrew is much larger than that of earlier periods. According to Ghil'ad Zuckermann:
The number of attested Biblical Hebrew words is 8198, of which some 2000 are hapax legomena (the number of Biblical Hebrew roots, on which many of these words are based, is 2099). The number of attested Rabbinic Hebrew words is less than 20,000, of which (i) 7879 are Rabbinic par excellence, i.e. they did not appear in the Old Testament (the number of new Rabbinic Hebrew roots is 805); (ii) around 6000 are a subset of Biblical Hebrew; and (iii) several thousand are Aramaic words which can have a Hebrew form. Medieval Hebrew added 6421 words to (Modern) Hebrew. The approximate number of new lexical items in Israeli is 17,000 (cf. 14,762 in Even-Shoshan 1970 [...]). With the inclusion of foreign and technical terms [...], the total number of Israeli words, including words of biblical, rabbinic and medieval descent, is more than 60,000.[67]:64–65
מתוך ויקי' האנגלית. אולי מישהו יתנדב לתרגם.
תורף הדברים:
מספר המילים ה"תנכיות" 8198, ומספר השרשים 2099. מספר המילים ה'רבניות' (א.ה. כנראה לשון המשנה) פחות מ-20000, מתוכן 7897 "פר אקסלנס" (א.ה. כלומר הוספות 'רבניות' עצמאיות, ולא אירוח מילים וכי"ב, כלומר המילה "סנהדרין" אינה נחשבת). מספר שורשיהן. 805. עוד כ- 6000 מילים 'משועתקות' מלשון המקרא, ועוד כמה אלפי מילים ארמיות שיכולות לקבל תבנית עברית. מספר המילים מתקופת הביניים הוא כ-6421. מספר המילים המודרניות המוערך הוא 17000. המספר הכולל הוא מעל 60000.

עד כאן תרגום להבנתי הדלה, וללא אחריות.
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
מתאהב על ידך אמר:
איך ווייס נישט פאשטייניט מידי מידעם בכל הני מילי מעלייתא דקאמריתו.
אבל ראה ראיתי באיזהו מקומן שטען מי שטען והוכיח מה שהוכיח שכך טבעה של השפה להשתנות ולהתרחב (כמו האנושות עצמה, לנפש חיה = רוח ממללא...).
וא"כ כמו שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד כך גם לשון התלמידי חכמים שאחריהם וכן הלאה.
וכמו שלא ראו צורך להפקיע לשון חכמים מלהיות ולהיקרא לשון הקודש (חוץ מנדרים?) כך לשוננו אנו לכאורה היא חלק טבעי מלה"ק כי היא נולדה בעם הקודש.

ורק פתי יאמין לחידוש המחודש שדוקא לשון חכמים דאז נולדה דוקא בבית המדרש אחר העיון והדיון ב'מועצת' התנאים - ולא נשתרבבה בטבעיות בשותא דינוקא ופטפוטא דשוקא.
אין צורך לכעוס, א שאד אוף דיין געזונטקייט !
קבל תשובה שעניתי למישהוא בפרטי- שתמה באם יכול להיות שחסרים מילים בלשון הקודש,

עלית על מוקש. !
צבע דומיננטי בחיים  כ ח ו ל 
אינו מופיע בתנך !
 אלא אם הגולם/ מחשב . יציין את : כחול -הים !

כחול הוא- השמיים והים ....
כחול לבן זה צבע שלי... (שיר).

ואתה נתקל בו תדיר!
   אגב יש מאמרים עכ.
ןלעצם השאלה :

 כחול היה    צבע יוקרתי  שרק מלכים הורשו להשתמש בו... 
 רגע .. ומה עם,,  טלפון מחשב. רכבת .. כל הזמן מתחדשות מילים.
אז -  אולי ההנחה שלך - אינה מדוייקת .

אלא מה-  לכאורה כל שפה נכונה . כוללת בתוכה את היסוד והבסיס. להתחדשוה ולהרחבתה. וגם להתאמתה  לחיים המשתנים.
וככזאת  - הרי שלשון הקודש/  העברית  עומדת בתנאים.  לגבי קדושתם של המילים - בכך יחליטו הרבנים, ודומני שיש בכך חילוקי דעות!
 וכבר אמרו רבנים גדולים חשובים.. שחבל  שהחרדים לא  יזמו ועשו זאת. לפניהם !
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמש מרפא אמר:
אבי חי אמר:
The vocabulary of Israeli Hebrew is much larger than that of earlier periods. According to Ghil'ad Zuckermann:
The number of attested Biblical Hebrew words is 8198, of which some 2000 are hapax legomena (the number of Biblical Hebrew roots, on which many of these words are based, is 2099). The number of attested Rabbinic Hebrew words is less than 20,000, of which (i) 7879 are Rabbinic par excellence, i.e. they did not appear in the Old Testament (the number of new Rabbinic Hebrew roots is 805); (ii) around 6000 are a subset of Biblical Hebrew; and (iii) several thousand are Aramaic words which can have a Hebrew form. Medieval Hebrew added 6421 words to (Modern) Hebrew. The approximate number of new lexical items in Israeli is 17,000 (cf. 14,762 in Even-Shoshan 1970 [...]). With the inclusion of foreign and technical terms [...], the total number of Israeli words, including words of biblical, rabbinic and medieval descent, is more than 60,000.[67]:64–65
מתוך ויקי' האנגלית. אולי מישהו יתנדב לתרגם.
תורף הדברים:
מספר המילים ה"תנכיות" 8198, ומספר השרשים 2099. מספר המילים ה'רבניות' (א.ה. כנראה לשון המשנה עד העת החדשה) פחות מ-20000, מתוכן 7897 "פר אקסלנס" (א.ה. כלומר הוספות 'רבניות' עצמאיות, ולא אירוח מילים וכי"ב, כלומר המילה "סנהדרין" אינה נחשבת). מספר שורשיהן. 805. ועוד כמה אלפי מילים ארמיות שיכולות לקבל תבנית עיברית. מספר המילים המודרניות המוערך הוא 17000. המספר הכולל הוא מעל 60000.

עד כאן תרגום להבנתי הדלה, וללא אחריות.
א, מודה לך
ב, נשמע הגיוני - בגדול ,שכן הסהכ = 45,000  מילים כמקובל,  
אך צריך ניתוח מפורט יותר, שכן 8000 מילים מקראיות  ועוד 8000 מילים שהגדרת פר אקסלנס ,שוות 16000, שמשאירות לנו עוד 29,000 מילים,
ומצד שני סביר יותר לומר שאכן מבית שני  ועד לפני כ 200 שנה,נוספו   כ 20,000 מילים, ולא כ 3,000 מילים,
ג, צריך הסבר להבדלים, בין המקורות השונים, 
מקווה שתרומתך לנושא - תזרז את הפיתרון הנכון ,
 
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
שמש מרפא אמר:
אבי חי אמר:
The vocabulary of Israeli Hebrew is much larger than that of earlier periods. According to Ghil'ad Zuckermann:

מתוך ויקי' האנגלית. אולי מישהו יתנדב לתרגם.
תורף הדברים:
מספר המילים ה"תנכיות" 8198, ומספר השרשים 2099. מספר המילים ה'רבניות' (א.ה. כנראה לשון המשנה עד העת החדשה) פחות מ-20000, מתוכן 7897 "פר אקסלנס" (א.ה. כלומר הוספות 'רבניות' עצמאיות, ולא אירוח מילים וכי"ב, כלומר המילה "סנהדרין" אינה נחשבת). מספר שורשיהן. 805. ועוד כמה אלפי מילים ארמיות שיכולות לקבל תבנית עיברית. מספר המילים המודרניות המוערך הוא 17000. המספר הכולל הוא מעל 60000.

עד כאן תרגום להבנתי הדלה, וללא אחריות.
א, מודה לך
ב, נשמע הגיוני - בגדול ,שכן הסהכ = 45,000  מילים כמקובל,  
אך צריך ניתוח מפורט יותר, שכן 8000 מילים מקראיות  ועוד 8000 מילים שהגדרת פר אקסלנס ,שוות 16000, שמשאירות לנו עוד 29,000 מילים,
ומצד שני סביר יותר לומר שאכן מבית שני  ועד לפני כ 200 שנה,נוספו   כ 20,000 מילים, ולא כ 3,000 מילים,
ג, צריך הסבר להבדלים, בין המקורות השונים, 
מקווה שתרומתך לנושא - תזרז את הפיתרון הנכון ,
 

ערכתי את הודעתי למעלה, אמנם זה רק מסבך יותר...
דומני שהחכם ביותר מבחינתך זה לקרוא את מאמרו המקורי של צוקרמן.
 

כרם

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לבי במערב אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
(למשל: כמדומני שבהודעתי זו. אין מילים חדשות...)
'חושב' - הובא כאן שלא במשמעותו המקורית; כך גם 'שימושיות', 'ממקורותינו' ו'הודעתי'.
'חשבון' הוא מחידושי רבותינו הראשונים, אם אינני טועה.
'היותר' אינו תקין בלה"ק (גם צ"ל 'הן' - ולא 'הם').

'כמדומני' שהמילה 'כמדומני' היא חידוש מהדורות האחרונים.


אא"כ הכוונה לכל המילים שנתקבלו במרוצת הדורות עד להופעתו של אב"י (כל אחד יצמיד את התואר המתבקש כרצונו).
אם כך, מה ראית לחלק?!
על כן יאמרו המושלים בואו חשבון, הוה מחשב חשבונו של עולם שכר עבירה כנגד עונשה.

בקהלת ז כט:
לבד ראה זה מצאתי אשר עשה הא' את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים   
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמש מרפא אמר:
NETANEL אמר:
שמש מרפא אמר:
תורף הדברים:
מספר המילים ה"תנכיות" 8198, ומספר השרשים 2099. מספר המילים ה'רבניות' (א.ה. כנראה לשון המשנה עד העת החדשה) פחות מ-20000, מתוכן 7897 "פר אקסלנס" (א.ה. כלומר הוספות 'רבניות' עצמאיות, ולא אירוח מילים וכי"ב, כלומר המילה "סנהדרין" אינה נחשבת). מספר שורשיהן. 805. ועוד כמה אלפי מילים ארמיות שיכולות לקבל תבנית עיברית. מספר המילים המודרניות המוערך הוא 17000. המספר הכולל הוא מעל 60000.

עד כאן תרגום להבנתי הדלה, וללא אחריות.
א, מודה לך
ב, נשמע הגיוני - בגדול ,שכן הסהכ = 45,000  מילים כמקובל,  
אך צריך ניתוח מפורט יותר, שכן 8000 מילים מקראיות  ועוד 8000 מילים שהגדרת פר אקסלנס ,שוות 16000, שמשאירות לנו עוד 29,000 מילים,
ומצד שני סביר יותר לומר שאכן מבית שני  ועד לפני כ 200 שנה,נוספו   כ 20,000 מילים, ולא כ 3,000 מילים,
ג, צריך הסבר להבדלים, בין המקורות השונים, 
מקווה שתרומתך לנושא - תזרז את הפיתרון הנכון ,

ערכתי את הודעתי למעלה, אמנם זה רק מסבך יותר...
דומני שהחכם ביותר מבחינתך זה לקרוא את מאמרו המקורי של צוקרמן.
א,תודה
ב, נראה שיש אי בהירות בדבר, בגלל הקושי בהגדרת השייכות לרובד כלשהוא!
ממ חבל שלא קיבלנו  הערכה   מקורבת יותר  =בערך  !
ג,אחרי העדכון שלך , קיבלנו: 8000 ועוד 20,000 ,
ועדיין נשארו לנו 32,000 מילים מחודשות ל 200 השנים האחרונות  מעל   %  50  !

נמתין לעוד תשובות  -אולי יחוס אולי ירחם ,,,,,,והאמת תצוף 
שבוע טוב מתוך בריות גופא ונהורא מעליא,,,,אמן
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כרם אמר:
בקהלת ז כט:
לבד ראה זה מצאתי אשר עשה הא' את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים   
שמש מרפא אמר:
'חשבון' הוזכר במתני' שבת קמח: "עושה עמו חשבון לאחר השבת", ועוד רבים.
הכוונה למשמעותו שכאן, כמובן.
מחילה על אי־‏הבהירות.

[אגב, בקהלת הוא מלשון מחשבה].
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כרם אמר:
בקהלת ז כט:
לבד ראה זה מצאתי אשר עשה הא' את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים   
שמש מרפא אמר:
'חשבון' הוזכר במתני' שבת קמח: "עושה עמו חשבון לאחר השבת", ועוד רבים.
הכוונה למשמעותו שכאן, כמובן.
מחילה על אי־‏הבהירות.

[אגב, בקהלת הוא מלשון מחשבה].
כמדומה שהמשמעות בשבת (ובעוד דוכתא כעי"ז), היא אותה משמעות.

מיהו, בקהלת הוא ודאי בע"א.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
'להביא בחשבון' - במשמעותו כיום - הוא כאומר 'לזכור', 'להתייחס'.

במחשבה שני', גם אצל הראשונים אין שימוש כזה למילה 'חשבון'.
 

בלויא

משתמש ותיק
מישהו מוכן בבקשה להסביר במילים פשוטות איך בכלל אפשר לדעת כמה מילים יש ? מישהו ישב וספר ?
 

בלויא

משתמש ותיק
בהמשך להודעתי הקודמת- אם מישהו באמת ישב וספר, איפה יש את הרשימה ? קישור ?
תודה
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
ישנה הקדמה ללשון המשנה ומודפסת בכרך זרעים א' במהדורות חדשות [איני זוכר כעת את שמה] ומבאר שם לשון חכמים היאך היא שיש ולקחו תיבה מלשון הקודש והשתמשו בה עם הדגשים והטיות של ארמית וכדו' והביא שם דוגמא שבלשון הקודש יקראו למקום שופל שם מים ממקום גבוה למקום נמוך ע''ש השקיקה וההמיה אולם באידיש קוראים לזה ע''ש הנפילה 'ואסר פאלן' ע''כ אם ירצו ''לעברת'' מילה זו יקראו לזה 'מפל' והאריך שם עוד',
עכ''פ הרבה מילם אף שבדור התנ''ך לא השתמשו בהם כצורתם מ''מ מקורם בלה''ק
 ואינו תח''י אשמח אם מי שהבין למה כוונתי יביא את דבריו כאן
 

משה פלוני

משתמש רשום
כמעיין המתגבר אמר:
אגב אעיר ששמעתי שכישבו האקדמיה ללשון לדון כיצד לקרוא לעגבניה, הם החליטו עגבניה מפני שהיא עגולה כעגבות, ושלחו להם כמה רבנים שזה לא ראוי ויקראו לה אדמונית, והם לא הסכימו, ועל כן עד היום יש כמה חסידויות שלא אומרים את המילה עגבניה בעברית אלא דוקא בשפה אחרת.
זה תרגום כמדומני מאנגלית '' תפוח אהב' ''
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
בלויא אמר:
בהמשך להודעתי הקודמת- אם מישהו באמת ישב וספר, איפה יש את הרשימה ? קישור ?
תודה


שלום

א)
          1, התשובה היא כן , יושבים וסופרים מגדירים ומסווגים לפי שורש גזרה  בנין משקל הטעמה וגם תדירות הנוכחות של המילה לפי תקופות  ועוד,,
2,  דבר זה נעשה מאז ומתמיד עי הסופרים  ובעלי המסורה כדי לשמור על שלמות נוסח התורה,
3,הדבר קיבל תנופה וחשיבות עם עליית משקלו של חקר השפה עי המדקדקים בתור הזהב
           החל מרס"ג. שחיבר את "האגרון", מילון עברי מצומצם.  את מלאכתו המשיכו תלמידו דונש בן לברט  ומנחם בן סרוק, שחיברו ספרי דקדוק, בין השאר לתועלת המשוררים והפייטנים. בן סרוק חיבר את "מחברת מנחם" - מילון ללשון העברית וללשון הארמית המצויות במקרא.  
         דונש היה גם המדקדק הראשון שהבחין בין פועל עומד לפועל יוצא, וגם הראשון שמיין פעלים לבניינים כבדים וקלים באמצעות השורש פע"ל.  ובהמשך גם משה הכהן • אבן ג'נאח • אבן עזרא • יוסף קמחי •    ועוד רבים,    בהמשך הצטרפו המילונאים והדבר הפך לשיטפון, 

      אולם יש בהחלט נתונים סותרים בשל הבעייתיות בהגדרות , להלן נתונים מתוך ספר לימוד של האונפ,  וזה שונה מהמופיע המאמר הראשי לעיל שהוא לפי המילון החדש וניתוחו,

ב)
           נתונים מספריים על מוצא המילים , שאנו משתמשים בהן בעברית של זמננו :
1 ) בין  60,000 מילים בעברית בת-זמננו  6000- הן מלשון המקרא ,    2  ),14,000 מלשון חז"ל ,
3 )   5000  מימי הביניים ,   4 )   15,000  מלשון ההשכלה , התחייה ואילך .
5)  עוד נתון מעניין : בכל שפה יש כ 1000- מילים שכיחות ביותר . מתוך 1000 המילים השכיחות בעברית בת-זמננו יש כ800- מילים מקראיות.
* בכל מקום מצויין שבלשון מקרא יש  כ 8000 מילים,וכאן מצויין  60000  ,שכן אפשר ש-   2000  מתוכם אינם בשימוש בעברית בת זמנינו - ויש לבדוק,

ג)
           והנה עוד נתונים שהשיב בלשן ומומחה :: האם יש לנו נתונים לדעת את מספר המילים בעברית של היום וכו ? תשובה-
        " הנתונים על מספר המילים מהעברית הקלסית מוסכמים, ומדובר בערך ב-8000 מילים מהמקרא, מספר דומה מלשון חכמים ! ! ,  וכ-5000 מלשון ימי הביניים.  ובוודאי שנוספו יותר מ-20,000 מילים בעברית החדשה. מילים חדשות נוספות לשפה על בסיס קבוע, רובן בתחומי ידע שונים, במקרים רבים כפעלים גזורי שם."

         אין הסכמה על מספר המילים בעברית היום ולא יכולה להיות. דרכי המנייה והמיון של המילים שונות בכל שיטה, וכן יש מחלוקות בשאלה אילו מילים נכנסות למילון העברי. הממעיטים מדברים על 45,000 מילים, אך על פי הערכתי בספירה סבירה ועדכנית המספר עשוי להגיע גם עד 80,000
     

.נ,ב
ולבסוף -באם תעיין במילון יש פרטים מעניינים לגבי כל מילה, וביניהם סימלון [עיגול  ריבוע וכדומה ] המסווג את המילה לתקופותיה, בהצלחה.
 
 
חלק עליון תַחתִית