מה הגבול בלהקל לאישה בהלכה

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
ברל אמר:
שמעתי ואיני יודע מקורו שהגרש"ז אמר שבעל יכול להחמיר בעירוב כיון שהוא למד את הסוגיה ועל כן מחמיר על עצמו, אולם אישה ששואלת האם יש עירוב והאם מותר לטלטל התשובה ההלכתית הפשוטה היא שמותר ולכן יכולה להקל.
כמדומני שבבריסק הקילו לנשים יותר 
ומה יאמר הגרש"ז על בניו ועל בנותיו?
 
 

חימקו

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
חימקו אמר:
אני מסכים שאם הבעל למד את הסוגיא, ויצא לו שעדיף להחמיר ולא מעיקר הדין, לא צריך גם להחמיר על אשתו (כמובן אם אינה רוצה) אבל אם יצא לו בסוגיא שמעיקר הדין צריך כך לנהוג, לא רואה הגיון שלא ידרוש מאשתו לנהוג כעיקר הדין לדעתו, גם אם אצל אחרים זה חומרא.
מה המקור שהבעל, בעל הבית על מנהגי אשתו 
היא רוצה לנהוג כמו כל עם ישראל
זה שהוא יש לו חומרות שישאיר את זה לעצמו
בעיניו זה לא חומרא, זה מעיקר הדין.
לדוג' אדם שברור לו שאסור לפתוח פקק בשבת וגובל באיסור דאוריתא (בעיניו), אשתו, צריכה לנהוג כמותו.
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
בעיניו זה לא חומרא, זה מעיקר הדין.
לדוג' אדם שברור לו שאסור לפתוח פקק בשבת וגובל באיסור דאוריתא (בעיניו), אשתו, צריכה לנהוג כמותו.
בעיניו כל עם ישראל צריכים כך לנהוג
אך מאיזה כח דורש מאשתו לנהוג כהבנתו
אם היא רוצה בשמחה שתנהג כך
 

חימקו

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
חימקו אמר:
בעיניו זה לא חומרא, זה מעיקר הדין.
לדוג' אדם שברור לו שאסור לפתוח פקק בשבת וגובל באיסור דאוריתא (בעיניו), אשתו, צריכה לנהוג כמותו.
בעיניו כל עם ישראל צריכים כך לנהוג
אך מאיזה כח דורש מאשתו לנהוג כהבנתו
אם היא רוצה בשמחה שתנהג כך
באופן טבעי אשה סומכת על בעלה ובפרט בדבר הלכה, אם אינה רוצה זה סוגיא אחרת...
 

מחכים

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
יושב אוהלים אמר:
אמונת אומן אמר:
כמו"כ כל מה שקשור לדברים שמחמירים עפ"י קבלה מקובל אצל חסידים להקל לנשים.
וכי נשים חסידיות לא עושים כפרות, ולא אומרות תשליך??
כפרות כן. תשליך פחות, ויל''ע מה הגדר. 
 

כפרות מפורש בכהאריז"ל גם לנשים
 
יושב אוהלים אמר:
אמונת אומן אמר:
כמו"כ כל מה שקשור לדברים שמחמירים עפ"י קבלה מקובל אצל חסידים להקל לנשים.
וכי נשים חסידיות לא עושים כפרות, ולא אומרות תשליך??
הם לא מקיפות את השלחן שתי פעמים לפני קידוש בליל שבת.
 
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
חימקו אמר:
בעיניו זה לא חומרא, זה מעיקר הדין.
לדוג' אדם שברור לו שאסור לפתוח פקק בשבת וגובל באיסור דאוריתא (בעיניו), אשתו, צריכה לנהוג כמותו.
בעיניו כל עם ישראל צריכים כך לנהוג
אך מאיזה כח דורש מאשתו לנהוג כהבנתו
אם היא רוצה בשמחה שתנהג כך
ננסח כך
יש חובת מחאה
ומי שלא מוחה באנשי ביתו נתפס עליהם
מי שסובר שדבר מסויים הוא איסור דאורייתא
בעיקרון היה מוחה בכל סביבתו,
אלא שכמובן דעתו לא תתקבל
אבל אשתו - אנו מקווים עכ"פ שדעתו תשמע
וכין שלדעתו כך צריך להיות
אם לא עושה כן - הרי שנתפס על מעשיה

כמובן שאם תגער בו או לחילופין תכה אותו
יצא ידי חובת מחאה
ויוכל לנום בשלוה
 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
יושבי יעבץ אמר:
ננסח כך
יש חובת מחאה
ומי שלא מוחה באנשי ביתו נתפס עליהם
מי שסובר שדבר מסויים הוא איסור דאורייתא
בעיקרון היה מוחה בכל סביבתו,
אלא שכמובן דעתו לא תתקבל
אבל אשתו - אנו מקווים עכ"פ שדעתו תשמע
וכין שלדעתו כך צריך להיות
אם לא עושה כן - הרי שנתפס על מעשיה

כמובן שאם תגער בו או לחילופין תכה אותו
יצא ידי חובת מחאה
ויוכל לנום בשלוה
למה הוא לא מוחה בשכנים
בגלל שיש להם רב
ואין לו זכות להגיד להם איך לנהוג
למה אשתו אחרת מאשת השכן
אסור לה לנהוג כהרבנים

אלא מאי יש אסכולה שאשתו שייכת לו
והוא יכול לומר לה איך לנהוג
וע"ז שאלתי מה המקור
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
בא נשאל למה מחמירים בכלל? לא דייך מה שאסרה תורה?
אלא אדם שיודע את התורה ויודע שיש דעות בין הפוסקים ממילא הדבר מסופק אצלו וראוי לו להחמיר
ולכן גם לכל אדם שאינו מתוך בית המדרש אין ענין להחמיר לו
ולכן נשים עיקר מצותם לעשות את עיקר הדין ולא לחפש חומרות
ואם ההלכה היא לקולא כי כך עיקר הדין וכך הכרעת הפוסקים אין ענין בכלל להחמיר לה
ומסיבה נוספת יסודית שיש בחומרות
פעם שאל ת"ח אחד את הגרש"ז זצ"ל אם יכול לנהוג בחומרות אמר לו הגרש"ז אתה יכול להחמיר אבל קודם אתה צריך לדעת מה דאורייתא ומה דרבנן ומה מנהג ומה חומרא בעלמא
וההסבר הוא כי אנשים הופכים חומרא לדין ומעוותים את התורה והיה עדיף בכה"ג שלא יחמירו והדוגמאות לצערנו רבות למכביר...
ולכן כלפי נשים שאינם יודעות את הסוגיא אסור לסבך אותם רק שידעו את ההלכות ברור
בנוסף אמרו חז"ל שאשה רוצה בקב תפלות מתשעה קבין ופרישות
האשה בטבעה לא נמשכת ואינה מעונינת בחומרות מעשיות אי"ז העבודת ד' שלה תגיד לה מה ההלכה והיא תעשה
האשה מחמירה ברגשות וענינים שזה טבעה ולא בחומרות מעשיות ובזה היא עובדת את ד' בשלמות
ועל מה שכתבו
huo yuc יום טוב אמר:
חימקו כתב: ↑היום, 12:22
בעיניו זה לא חומרא, זה מעיקר הדין.
לדוג' אדם שברור לו שאסור לפתוח פקק בשבת וגובל באיסור דאוריתא (בעיניו), אשתו, צריכה לנהוג כמותו.
בעיניו כל עם ישראל צריכים כך לנהוג
אך מאיזה כח דורש מאשתו לנהוג כהבנתו
אם היא רוצה בשמחה שתנהג כך
גם אני מצטרף לדבר ר' יום טוב
ואסביר כל עוד שהוא לא הגיע להוראה רק הוא חושב שכך הדין פשוט שאשתו לא אשמה שכך יצא לו בסוגיא
וגם אם הוא הגיע להוראה אינו המרא דאתרא וזכותה לבחור רב אחר
והמציאות היא הרי שאם יגיד לה תשמעי אני אוחז שזה אסור אבל גדולי הרבנים חולקים היא לא תשמע לו ובצדק.
א"כ אין לו זכות לשקר עליה שכך ההלכה
לבד אם הוא מגדולי הפוסקים וגם אז ודאי מדינא זכותה לשמוע לרב אחר אך בכה"ג י"ל שהאומדנא שקיבלה אותו לרב
לבד מאם הוא מרא דאתרא שאז מחיובת לשמוע לו
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דרבמדיקר אמר:
לצורך העניין אני לא מכין בשבת שום דבר ביד סולדת חשש ליראים אבל לאשתי אני מתיר לסמוך על האג"מ בכלי שלישי אבל מה קורה כשהיא רגילה לרחוץ את הקטנה בת השנתיים במים חמים מהדוד שמש שיש מפוסקי הספרדים שמקלים אבל אנו אשכנזים וכנ"ל למגבונים רגילים (המגוונים הכשרים כמעט בלי לחלוחית, ניסיתי),עוד שמעתי שהגרש"ז הורה לנשים שנהגו שלוש שעות בין בב"ח לא להחמיר אחר מנהג הבעלים שלהם שומרים שש (שם הטעם חומרא שתביא לקולא אבל עדיין)
קיצר איפה הגבול אשמח לעזרה 
פשוט שאין שום הבדל בין איש לאשה, אלא שלפעמים האשה מצטערת יותר וכו' ולכן מקילים עליה בחומרות, ואילו האיש היה מצטער כמוה היו מקילים גם לו.
 
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני רוצה יותר למקד את הדיון לדברים שהם שהם בדין לאשכנזים אבל ספרדים מתירים, האם גם אז תאמרו להקל מעיקר הדין או לא
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
יושבי יעבץ אמר:
ננסח כך
יש חובת מחאה
ומי שלא מוחה באנשי ביתו נתפס עליהם
מי שסובר שדבר מסויים הוא איסור דאורייתא
בעיקרון היה מוחה בכל סביבתו,
אלא שכמובן דעתו לא תתקבל
אבל אשתו - אנו מקווים עכ"פ שדעתו תשמע
וכין שלדעתו כך צריך להיות
אם לא עושה כן - הרי שנתפס על מעשיה

כמובן שאם תגער בו או לחילופין תכה אותו
יצא ידי חובת מחאה
ויוכל לנום בשלוה
למה הוא לא מוחה בשכנים
בגלל שיש להם רב
ואין לו זכות להגיד להם איך לנהוג
למה אשתו אחרת מאשת השכן
אסור לה לנהוג כהרבנים

אלא מאי יש אסכולה שאשתו שייכת לו
והוא יכול לומר לה איך לנהוג
וע"ז שאלתי מה המקור
היא לא שייכת לו
היא פשוט תשמע לו
לכן המחאה בה תועיל, ובשכנים לא תועיל
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בגדול אין הבדל בין גבר לאישה. אבל אין זה אומר שהיא חייבת לנהוג ככל החומרות שלך.
אמנם בד"כ האיש בקי יותר בהלכה ולכן האשה סומכת על דעתו. אך בדבר שהוא יודע שעיקר הדין לקולא. אף שהוא מחמיר על עצמו. אין האשה צריכה להיות כמוהו בזה.

לגבי הנידונים שהזכרת. בכוונה אינני נכנס לזה. כי בכל מקרה יש את הדעות והשיטות שלו. אני רק מדבר בעיקר הדברים. שמשום מה נכנס היום שכשהבעל מחמיר חובת האשה להיגרר אחריו.

אמנם כשהחומרא של הבעל מגיעה לא מהחמרה אישית אלא ממנהג עדתו או קהילתו וכד' זה כבר משהו אחר.

(ואכתוב עוד משהו בזה: לפעמים אברך חושב שאם למד את הסוגיא ויצאה לו מסקנה בזה כמו איזה צד. אזי אשתו צריכה להנהוג כך. ויש כאלו שחושבים שאם יצא להם חידוש דין אזי לפחות האשה צריכה לנהוג כאותו החידוש. עד שיתפשטו פסקיו בכל כלל ישראל...
ובאמת שאין שיבוש גדול מזה. ולענ"ד כל מה שיש בספרים הנהגות בדבר זה שהאשה צריכה חהיות כבעלה וכו' זה מטעם שלום בית. שהקב"ה מוחה שמו על המים למען שים שלום בין איש לאשתו.
אבל הבעל מעצמו צריך להיות מבין ולא לכפות את דעתו ח"ו בשום עניין. וקיצרתי.]
יש לענ"ד עוד נקודה בזה. שמחמתה יש לדון שלא להחמיר על נשים יותר מדי.

הנה אנחנו הגברים חובשי ספסלי בית המדרש. אנו יותר מונחים בהגדרות ובפרטי הדינים. ויותר מבינים את הסיבות והחילוקים. ושיטות המחמירים וטעמיהם. ולכן כיון שהדבר קרוב לליבנו קל לנו לנהוג בזה חומרא.

אך אשה שאינה מונחת בכל זה. ואם תחמיר יהיה זה כמעשה בלא טעם. זה קשה יותר. הן מבחינת זה שלא תדע את הפרטים מתי ואיך להחמיר וכו'. והן מחמת שמבחינה נפשית קשה להחמיר בלי לדעת טעם. ובפרט אם כל אלו שסביבה מקילים.

בהצלחה
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
חימקו אמר:
שברור לו שאסור ל

נכון
אבל אם לא ברור לו אלא שהוא מחמיר ע"ע היא יכולה לפתוח

הגרשז"א במכתב מפורסם
האם מי שלא פותח בקבוקים יכול לבקש משכן
והוא מכריע כך
אם הוא לא פותח כי אוחז שזה אסור אז אסור לו גם לבקש
אך אם לא פותח כי הוא מחמיר או כי כך הרב שלו מורה הוא יכול לבקש משכן

ולדעתי ה"ה כלפי אשתו
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
חימקו אמר:
גבריאל פולארד אמר:
חימקו אמר:

יש מקום אחד שרואים שיש הבדל. בדין הסבה לאשה חשובה. שנהגו הנשים לסמוך על הראבי"ה לכתחילה.
(וידוע ידעתי שיקפצו עלי עם מה שמביאים בזה ביאור בזה בשם הגרשז"א, אבל בעניי לא זכיתי להבין, דהא אשה חשובה דינא דגמרא הוא, וסו"ס תרוייהו מדינא דגמ' דחייבים).
א. מעיקר הדין נשים פטורות מהסיבה, ובאשה חשובה סמכו על הראבי"ה.
ב. גם אנחנו סומכים על הראבי"ה בשכח להסב, שמסיבים שוב בלי ברכה.
(אשתי נוהגת להסב)
שים לב שאת שתי הטענות שענית שללתי כבר בהודעתי הקודמת.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
חימקו אמר:
גבריאל פולארד אמר:
יש מקום אחד שרואים שיש הבדל. בדין הסבה לאשה חשובה. שנהגו הנשים לסמוך על הראבי"ה לכתחילה.
(וידוע ידעתי שיקפצו עלי עם מה שמביאים בזה ביאור בזה בשם הגרשז"א, אבל בעניי לא זכיתי להבין, דהא אשה חשובה דינא דגמרא הוא, וסו"ס תרוייהו מדינא דגמ' דחייבים).
א. מעיקר הדין נשים פטורות מהסיבה, ובאשה חשובה סמכו על הראבי"ה.
ב. גם אנחנו סומכים על הראבי"ה בשכח להסב, שמסיבים שוב בלי ברכה.
(אשתי נוהגת להסב)
שים לב שאת שתי הטענות שענית שללתי כבר בהודעתי הקודמת.
 
כנראה שמה שנשים חשובות סמכו על הראבי"ה, והגברים לא סומכים, מפני שלא ברור מה ההגדרה של חשובה, ולכן סומכים על הראבי"ה,(בשונה מגברים שברור שחיבים בהסיבה) וזה מה שעניתי בטענה הראשונה.
ולגבי הטענה השניה לא הבנתי איפה שללת אותה. טענתי שגם גברים מתחשבים בראבי"ה ולכן זה הדדי.
 

מחכים

משתמש ותיק
חימקו אמר:
כנראה שמה שנשים חשובות סמכו על הראבי"ה, והגברים לא סומכים, מפני שלא ברור מה ההגדרה של חשובה, ולכן סומכים על הראבי"ה,(בשונה מגברים שברור שחיבים בהסיבה)
שמעתי (בשם הגרש"ז זצ"ל?) דבר נחמד להסביר דבר זה, דהנה אף דנשים דידן חשובות כדאיתא במרדכי, מ"מ חשיבותם נולדה כתוצאה מחדר"ג, דאין לישא אשה אחרת ואין לגרשה בע"כ, דזה נתן לנשים חשיבות. (-סברא זו בטח מהגרש"ז אבל אני מסופק לגבי ההמשך)
וממילא יש לומר דהיות דכשנעשו חשובות כבר פסק המנהג להסב כדאיתא בראבי"ה, לכן לא נתחייבו הנשים בהסיבה מצד חשיבותן, ובזה אנו סומכים על הראבי"ה, ומשא"כ אנשים, דקודם שנתבטל מנהג ההסיבה הרי דהיו חייבים, שוב לא נפקע מהם חיובם אף כשנתבטל מנהג ההסיבה, ולכן אין סומכים על הראבי"ה באנשים.

אף דיש לבע"ד מקום לפקפק בסברא זו, מ"מ דבר נחמד הוא לבאר פסק הרמ"א התמוה לחלק בין אנשים ונשים דרק הנשים סומכות על הראבי"ה, אף דנשים דידן חשובות ולכאורה שוב חייבות בהסיבה כאנשים.

ושמעתי עוד עפ"ז לבאר (קצת ע"ד הפלפול) מש"כ הגרש"ס אב"ד קראקא, על אמו אשת מרנא הח"ס שנהגה בהסיבה, ולשונו (בערך) שהיא האשה החשובה, וכו' ולכאורה הרי כל נשי דידן חשובות, אלא דכל נשי דידן חשובות מצד חדר"ג וא"כ בהם שייך טעם הראבי"ה שלא לחדש עליהם חיוב הסיבה, אבל אשת הח"ס דהיתה חשובה מצד עצמה וגם אילו היתה בזמן חז"ל היתה חשובה, הרי דהיא כאנשים שלא פקע ממנה חובת הסיבה.
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
בענין מה שיש מי שטען שאשה צריכה לשמוע לפסק של בעלה
להלן דברי האג"מ
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד סימן ק
ולענין פאה נכרית שאיכא דאסרי משום מראית העין כתבתי באג"מ אה"ע ח"ב סי' י"ב שאין הבעל יכול להטיל חומרותיו על אשתו, הנה ודאי איכא חלוק בין חומרא דמנהג קבוע באיזה מקום לחומרא שהבעל רוצה להחמיר עליו כדכתבתי, שאף שהבעל נהג את עצמו במנהג הרבה פעמים שהוא נדר מדרבנן אין זה בדין מנהג לענין שאשתו ובניו יהיו מחוייבין לקיים שזה שייך רק במנהג של אנשי עיר ושנהגו ע"פ חכמי העיר, אך גם בסתמא תולין שנעשה ע"פ חכמי העיר, אבל אדם אחד אף אם הוא גדול הדור אין לזה דין מנהג לחייב אחרים אף לא אלו שברשותו. והשואל דשם רצה להחמיר על עצמו כהשיטה שאוסרת
 

תועה בשדה

משתמש חדש
נדיב לב אמר:
דרבמדיקר אמר:
לצורך העניין אני לא מכין בשבת שום דבר ביד סולדת חשש ליראים אבל לאשתי אני מתיר לסמוך על האג"מ בכלי שלישי אבל מה קורה כשהיא רגילה לרחוץ את הקטנה בת השנתיים במים חמים מהדוד שמש שיש מפוסקי הספרדים שמקלים אבל אנו לא אשכנזים וכנ"ל למגבונים רגילים (המגוונים הכשרים כמעט בלי לחלוחית, ניסיתי),עוד שמעתי שהגרש"ז הורה לנשים שנהגו שלוש שעות בין בב"ח לא להחמיר אחר מנהג הבעלים שלהם שומרים שש (שם הטעם חומרא שתביא לקולא אבל עדיין)
קיצר איפה הגבול אשמח לעזרה 
 
בספיקות דאורייתא, בפשטות אין הבדל. "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני-ישראל".
בנוגע להרחקות בב"ח, ראוי לדעת אם הגרשז"א הורה דווקא לנשים בהריון או מינקת. להוי ידוע שיש מגדולי הפוסקים שמקילים במקרה כזה לכתחילה שעה אחת.
מי המקלים במינקת לכתחילה רק שעה אחת?
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
תועה בשדה אמר:
נדיב לב אמר:
דרבמדיקר אמר:
לצורך העניין אני לא מכין בשבת שום דבר ביד סולדת חשש ליראים אבל לאשתי אני מתיר לסמוך על האג"מ בכלי שלישי אבל מה קורה כשהיא רגילה לרחוץ את הקטנה בת השנתיים במים חמים מהדוד שמש שיש מפוסקי הספרדים שמקלים אבל אנו לא אשכנזים וכנ"ל למגבונים רגילים (המגוונים הכשרים כמעט בלי לחלוחית, ניסיתי),עוד שמעתי שהגרש"ז הורה לנשים שנהגו שלוש שעות בין בב"ח לא להחמיר אחר מנהג הבעלים שלהם שומרים שש (שם הטעם חומרא שתביא לקולא אבל עדיין)
קיצר איפה הגבול אשמח לעזרה 
 
בספיקות דאורייתא, בפשטות אין הבדל. "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני-ישראל".
בנוגע להרחקות בב"ח, ראוי לדעת אם הגרשז"א הורה דווקא לנשים בהריון או מינקת. להוי ידוע שיש מגדולי הפוסקים שמקילים במקרה כזה לכתחילה שעה אחת.
מי המקלים במינקת לכתחילה רק שעה אחת?
 

בדידי הווה עובדא עם אחד מגדולי המשיבים בד', שהתרעם על שאלתי אם אפשר להקל למינקת רק חמש שעות, והשיב לי בצורה חד משמעית - 'די בשעה אחת, וכך אני מורה לכל מי ששואלני'.
כשתהיה לך אפשרות לשלוח הודעה פרטית, בלנ"ד אפרט לך במי מדובר.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
בענין מה שיש מי שטען שאשה צריכה לשמוע לפסק של בעלה
להלן דברי האג"מ
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ד סימן ק
ולענין פאה נכרית שאיכא דאסרי משום מראית העין כתבתי באג"מ אה"ע ח"ב סי' י"ב שאין הבעל יכול להטיל חומרותיו על אשתו, הנה ודאי איכא חלוק בין חומרא דמנהג קבוע באיזה מקום לחומרא שהבעל רוצה להחמיר עליו כדכתבתי, שאף שהבעל נהג את עצמו במנהג הרבה פעמים שהוא נדר מדרבנן אין זה בדין מנהג לענין שאשתו ובניו יהיו מחוייבין לקיים שזה שייך רק במנהג של אנשי עיר ושנהגו ע"פ חכמי העיר, אך גם בסתמא תולין שנעשה ע"פ חכמי העיר, אבל אדם אחד אף אם הוא גדול הדור אין לזה דין מנהג לחייב אחרים אף לא אלו שברשותו. והשואל דשם רצה להחמיר על עצמו כהשיטה שאוסרת
וכנותן טעם אוסיף מה ששמעתי בהקלטה מהג"ר ראובן פיינשטיין שליט"א שסיפר שבצעירותו רצה להחמיר על אשתו באיזו הנהגת צניעות, ואמר לו אביו שאין לו זכות לדרוש ממנה לנהוג כחומרותיו, וכל שיש לאשתו על מי לסמוך זכותה המלאה לנהוג כרצונה ואין לבעל כלל להתערב במעשיה.

וע"ד זה שמעתי מתלמידו של הגר"ד פיינשטיין זצ"ל שעפ"י ההשקפה הנ"ל היה מורה ברוב השאלות של מניעת הריון שהדבר תלוי ברצון האשה, משום שהיא אינה מחוייבת להוליד ילדים וממילא אין הבעל יכול לכופה לקיים מצוות (אלא רק למינימום שמחוייבת בשעבוד הנישואין).
 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
דרבמדיקר אמר:
לצורך העניין אני לא מכין בשבת שום דבר ביד סולדת חשש ליראים אבל לאשתי אני מתיר לסמוך על האג"מ בכלי שלישי אבל מה קורה כשהיא רגילה לרחוץ את הקטנה בת השנתיים במים חמים מהדוד שמש שיש מפוסקי הספרדים שמקלים אבל אנו אשכנזים וכנ"ל למגבונים רגילים (המגוונים הכשרים כמעט בלי לחלוחית, ניסיתי),עוד שמעתי שהגרש"ז הורה לנשים שנהגו שלוש שעות בין בב"ח לא להחמיר אחר מנהג הבעלים שלהם שומרים שש (שם הטעם חומרא שתביא לקולא אבל עדיין)
קיצר איפה הגבול אשמח לעזרה 

אני חושב שצריך לקרוא את כל האשכול בשינוי אחד:
לשנות בכותרת - מה הגבול בלהחמיר לאשה בהלכה
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
תועה בשדה אמר:
נדיב לב אמר:
דרבמדיקר אמר:
לצורך העניין אני לא מכין בשבת שום דבר ביד סולדת חשש ליראים אבל לאשתי אני מתיר לסמוך על האג"מ בכלי שלישי אבל מה קורה כשהיא רגילה לרחוץ את הקטנה בת השנתיים במים חמים מהדוד שמש שיש מפוסקי הספרדים שמקלים אבל אנו לא אשכנזים וכנ"ל למגבונים רגילים (המגוונים הכשרים כמעט בלי לחלוחית, ניסיתי),עוד שמעתי שהגרש"ז הורה לנשים שנהגו שלוש שעות בין בב"ח לא להחמיר אחר מנהג הבעלים שלהם שומרים שש (שם הטעם חומרא שתביא לקולא אבל עדיין)
קיצר איפה הגבול אשמח לעזרה 
 
בספיקות דאורייתא, בפשטות אין הבדל. "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני-ישראל".
בנוגע להרחקות בב"ח, ראוי לדעת אם הגרשז"א הורה דווקא לנשים בהריון או מינקת. להוי ידוע שיש מגדולי הפוסקים שמקילים במקרה כזה לכתחילה שעה אחת.
מי המקלים במינקת לכתחילה רק שעה אחת?

הגרי"ח זוננפלד בהנהגות ופסקים שלו
קובץ מבית לוי (מבית מדרשו של הגר"ש וואזנר) ט, תשנ"ו, כב - כה
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
פותח הנושא
פיילוט 0.4 אמר:
דרבמדיקר אמר:
לצורך העניין אני לא מכין בשבת שום דבר ביד סולדת חשש ליראים אבל לאשתי אני מתיר לסמוך על האג"מ בכלי שלישי אבל מה קורה כשהיא רגילה לרחוץ את הקטנה בת השנתיים במים חמים מהדוד שמש שיש מפוסקי הספרדים שמקלים אבל אנו אשכנזים וכנ"ל למגבונים רגילים (המגוונים הכשרים כמעט בלי לחלוחית, ניסיתי),עוד שמעתי שהגרש"ז הורה לנשים שנהגו שלוש שעות בין בב"ח לא להחמיר אחר מנהג הבעלים שלהם שומרים שש (שם הטעם חומרא שתביא לקולא אבל עדיין)
קיצר איפה הגבול אשמח לעזרה 

אני חושב שצריך לקרוא את כל האשכול בשינוי אחד:
לשנות בכותרת - מה הגבול בלהחמיר לאשה בהלכה
מוזמן לעשות נושא חדש בכותרת שלך
 
 

רבינא

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
דרבמדיקר אמר:
לצורך העניין אני לא מכין בשבת שום דבר ביד סולדת חשש ליראים אבל לאשתי אני מתיר לסמוך על האג"מ בכלי שלישי אבל מה קורה כשהיא רגילה לרחוץ את הקטנה בת השנתיים במים חמים מהדוד שמש שיש מפוסקי הספרדים שמקלים אבל אנו אשכנזים וכנ"ל למגבונים רגילים (המגוונים הכשרים כמעט בלי לחלוחית, ניסיתי),עוד שמעתי שהגרש"ז הורה לנשים שנהגו שלוש שעות בין בב"ח לא להחמיר אחר מנהג הבעלים שלהם שומרים שש (שם הטעם חומרא שתביא לקולא אבל עדיין)
קיצר איפה הגבול אשמח לעזרה 

אני חושב שצריך לקרוא את כל האשכול בשינוי אחד:
לשנות בכותרת - מה הגבול בלהחמיר לאשה בהלכה
תלוי מאיזה כיון אתה מסתכל
 

nls

משתמש ותיק
אין לי שום מקור לזה, אבל נער הייתי גם זקנתי, וראיתי מיליון פעם את נשות ובנות מורי ורבותי (שהם מוריהם ורבותיהם של אלפי רבבות ישראל) מקילות בה-מ-ו-ן דברים שהם סוברים שזה ממש חשש איסור מעיקר הדין, החל מטלטול ועד אכילה של חלב אחרי בשר דרך לא להתפלל בזמן תפילה, מוקצה כלאחר יד, שהייה חזרה הטמנה שלשיטת החזו"א היא אסורה וכו' וכו'
לא יודע אם יש לזה הסבר במילים, אבל בפנים הנפש, כולם מבינים את זה. לאשה יש תיקון אחר בעולם, כולם אני חושב רואים את זה, הגבר צריך להשתלם בקדושה, האשה בדברים אחרים.
 

חימקו

משתמש ותיק
nls אמר:
אין לי שום מקור לזה, אבל נער הייתי גם זקנתי, וראיתי מיליון פעם את נשות ובנות מורי ורבותי (שהם מוריהם ורבותיהם של אלפי רבבות ישראל) מקילות בה-מ-ו-ן דברים שהם סוברים שזה ממש חשש איסור מעיקר הדין, החל מטלטול ועד אכילה של חלב אחרי בשר דרך לא להתפלל בזמן תפילה, מוקצה כלאחר יד, שהייה חזרה הטמנה שלשיטת החזו"א היא אסורה וכו' וכו'
לא יודע אם יש לזה הסבר במילים, אבל בפנים הנפש, כולם מבינים את זה. לאשה יש תיקון אחר בעולם, כולם אני חושב רואים את זה, הגבר צריך להשתלם בקדושה, האשה בדברים אחרים.

אצלנו לא היה אף פעם חילוק בהלכה בין איש לאשה, ולכן אני מעיד הפוך ממך.
 
חלק עליון תַחתִית