התייחסי לזה בהודעה הקודמת שלי בקצרה, וארחיב קצת יותר, איני יודע אם כאן זה המקום, אבל אם עלה כבר אז אפרט.
בשבוע שעבר קיבלתי פניה מהורים בקשר לבן יקיר שלהם, בחור ישיבה ששינה לבושו, הפסיק לדרוך בבית כנסת ולאחרונה גם הועף מהישיבה.
קבעתי פגישה עם הבחור, וכה סיפר: הוא משתייך לקהילה ליטאית סטנדרטית בקרית ספר, מתפללים בבית כנסת ליד הבית, כמובן כולם עם כובעים וחליפות, ונשלח לישיבה קטנה בינונית/טובה.
כללי הלבוש היו מרובעים מאוד, גם מבחינת ההורים, גם במשפחה המורחבת, וכמובן בישיבה.
חייבים להתפלל עם כובע וחליפה, צריך שייראו הפיאות וציציות, פוני מקסימום קצר, וכמובן כיפה עם סרט לא שטוחה (לא הגזמתי לרגע).
דא עקא, שהבחור נמשך קצת ליופי חיצוני, כמובן לא על חשבון הלימוד והירא"ש, אבל הוא התעקש על מכנסיים צמודות, אולי קצת כותנה אבל שחורות, תספורת עם פטריה, קיצץ בפיאותיו (כמובן ע"פ ההלכה), וכיפה שטוחה בלי סרט. למה? ככה! לא שואלים על בחור בן 15.
לפני שבועיים אחיו התברמץ, ושם, לטענתו, "כל" הדודים והסבים ירדו עליו למה הוא מתלבש כך, צחקו עליו וביזו אותו, אפשר להבין אותו שהוא ברח משם אחרי רבע שעה, ולחתונה של הבן דוד הוא סירב להגיע. בהמשך העירו לו שהוא מתפלל בבתכנ"ס בלי כו"ח, אז גם לשם הפסיק להגיע, והמכה בפטיש היה שהוא עף מהישיבה.
ההמשך היה, שהוא רצה לעזוב את הציבור החרדי, שהרי - כך הבין הוא לא עומד בתנאים שלהם - ורצה להירשם לישיבת הסדר דת"ל.
כאן נכנסתי לתמונה, ישבתי עם הבחור כשעתיים וחצי, ונתתי לו להבין שחרדי הוא מי שמקיים תרי"ג מצוות ונאמן להוראת גדו"י, וכל זמן שהוא כזה, ואין חובה בפיאות וציצית, אפשר גם לבוש קצת יותר מודרני, הוא עדיין חרדי, ולא חסרים ישיבות קדושות שיתאימו לו.
תכלס' היום הוא לבוש כרצונו, אבל לומד בישיבה קדושה עם פנימיה, הוא מתרחק מחברת המשפחה שלו כי הם בזים לו, ולא מוכן להיכנס לבית כנסת ליד הבית כי מעירים לו.
אין לי תלונה על הישיבה הקודמת שלו, לה יש כללי לבוש ועליו להתאים עצמו, אם לא - ישנם ישיבות אחרות, הטענה שלי היא כלפי המשפחה והקהילה, וכי זה מה שהופך אותו לחרדי? כיפה כזו או אחרת? חולצה בפנים או בחוץ? הם לקחו דברים שוליים והפכו אותם לעיקריים, אני מדגיש, הבחור כמעט הלך לציבור הדת"ל רק בגלל הלבוש! אם הם היו נחשפים למאמר של פותח הנושא שפיאות זה לא מעיקר הדין, אם היו יודעים שלא בכל הדורות הקפידו על כיפה עם סרט בדווקא, אז בסדר, היו מבינים שהוא שונה, אבל לא היו נותנים את התחושה שהוא לא שייך.
לצערנו אפשר לפגוש הרבה כאלו שמחוסר ידיעה מתייחסים לטפל כעיקר ולעיקר כטפל, חשוב לדעת כל דבר מהו שורשו ועניינו.
אגב, עניין צדדי. ישבתי עם הבחור בגינה צדדית, שם מול הנוף הפתוח, נפתח גם סגור ליבו, במהלך השיחה הרוח הניפה את כיפתו בלי שירגיש, והיות שהייתו תפוסה לשערו עם סיכה נסתרת היא התקפלה לשניים, כרגע רק חצי מהכיפה מכסה את ראשו, והוא לא הרגיש.
לא רציתי להעיר לו, לא הכרתי עדיין את הרגשויות שלו, והסתפקתי ביני לבין עצמי הוא זה נחשב שהוא מגולה ראש ועלי להעיר לו, או שמי אמר שרק כיפה עגולה נחשבת ככסוי ראש, אולי גם חצי מספיק? (הוא לא הקפיד על כיסוי רוב הראש). מעניין.