אות קטנה בה, ונעדרים לה שורשים, אך מה רבו פארותיה, והב בחוקת. ( ב )

NETANEL

משתמש ותיק
עניני לשון פורסם בפורום בקטגוריה חוקת. בקישור הבא -


ואולי יש למיהוא ידע או תוכנה למצוא כמה מילים בתורה או התנך מתחילות באות ו' ?
תודה
 

זעירא קטינא

משתמש ותיק
וו בלשון התורה אינה אות אלא סימן לחיבור וזה המשמעות האמיתית של המילה וו שמחבר בין שני דברים "ווי העמודים" ובאמת דרשו חז"ל מאת והב בסופה שתלמידי חכמים אוהבים זה את זה שזה גם ענין חיבור
 

זעירא קטינא

משתמש ותיק
יש להוסיף שמצאתי באוצר החכמה בספר משנת יעקב להגר"י רוזנטל זצ"ל בהקדמה לחלק משפטים שיש בתורה רק 4 מילים המתחילים באות וו (לא בתור וו החיבור) המילה וולד "אין לה וולד" ועד "לעולם ועד" "ווי העמודים" "והב בסופה" וכל הלשונות הללו זה לשונות של חיבור והמשכיות אגב גם שמות אנשים אין באות וו וכותב שם שנחבי בן ופסי כתב האבן עזרא שזה לא בלשון הקודש וכן כתב גם על והב בסופה עיי"ש
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
PKURHSV אמר:
יש להוסיף שמילה אחת בלבד מתחילה באות ו'
והיא "וידוי"
מילה אחת כן = ווי,
 וידוי  -  לא ,  שכן שורשה י,ד,ה,  והטייה הו'  מחליפה את ה י' כנל.
תודה
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
זעירא קטינא אמר:
יש להוסיף שמצאתי באוצר החכמה בספר משנת יעקב להגר"י רוזנטל זצ"ל בהקדמה לחלק משפטים שיש בתורה רק 4 מילים המתחילים באות וו (לא בתור וו החיבור) המילה וולד "אין לה וולד" ועד "לעולם ועד" "ווי העמודים" "והב בסופה" וכל הלשונות הללו זה לשונות של חיבור והמשכיות אגב גם שמות אנשים אין באות וו וכותב שם שנחבי בן ופסי כתב האבן עזרא שזה לא בלשון הקודש וכן כתב גם על והב בסופה עיי"ש
ישכח
 כנליש רק מילה אחת בלשון הקודש באות ו = ווי ,  ולד = ילד, ועד = יעד, וה  ו' מליפה את ה י' , 
ושתי ופסי והב  כולם שמות שאינם מלשון הקודש, 

   ו' ככלל משמשת רבותף ו החיבור ,ו  הניגוד, ו ההיפוך , ו כסופית  ועוד ,
ושוב עיין בקישור על המיוחד באות ו'' שאין לה מילות שורש הפותחים בה [ מלבד אחד] ,  ומצד שני היא מופיעה בתורה הכי הרבה , [ מלבד האות י' ] ,
  וחזור לשאלה : כמה מילים בתורה או בתנך פותחות באות  ו'  על שימושיה הרבים  ? 
שמעתי \ ראיתי שזה המון  -  אבל כמה ?
תודה
 
 

מחכים

משתמש ותיק
זעירא קטינא אמר:
וזה המשמעות האמיתית של המילה וו שמחבר בין שני דברים "ווי העמודים"
עי' ראשונים בסנהדרין (כא ב) דמפרשים ווי העמודים דאות וא"ו צורתו כוו, ומזה מוכיחים שהתורה ניתנה בכתב אשורית ולא בכתב עברי, כי בכתב העברי אין צורתה כוו, וא"כ אין פירוש לווי העמודים.
וכ"ז שלא כדבריך, ולפי דבריך יש ליישב מי שס"ל דהתורה ניתנה בכתב עברי
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב בשבת תחכמוני אמר:
מאיזה שורש 'וסת'?
וסת אינו מן המקרא ,
 מופיע בחזל ומקורו מן הארמית= וסתא , כך לפי המילון, ואינו במקרא,

    לווסת כמה כינויים במקרא
 1. "אֹרח כנשים" (בראשית יח יא). וישנם שני הסברים לביטוי זה, יש המפרשים (ערוך ערך ארח) שהוא נגזר מהמילה אורח כן,       ויש המפרשים (מלבי"ם שם) שהוא נגזר מהמילה "אֹרח" כן, כמו "חדלו ארחות" (שופטים ה, ו).
2. "דרך נשים" (בראשית לא, לה, וראה מלבי"ם בראשית יח, יא, ההבדל בשימוש בין דרך לארח).
3. "עת נידתה  (ויקרא טו, כה).…

ובלשון חזל:

 מויקי ישיבה
 
 
חלק עליון תַחתִית