בוודאי, מה הספק?אלימלך אמר:עיתון 'כלכלי' של המבשר, יש לו דין שטרי הדיוטות והוא מוקצה בשבת?
יהודי אחד טען לי שרוב הכתבות שם לא נוגעים למעשה [מלבד 'רשם הפטנטים' מדור רכב ומדור חיסכון]סבא אמר:בוודאי, מה הספק?אלימלך אמר:עיתון 'כלכלי' של המבשר, יש לו דין שטרי הדיוטות והוא מוקצה בשבת?
אתה מזכיר לי, שכשהרב שך הקים את היתד, עשו בבני ברק אסיפה גדולה, וקראו לכל בני התורה והסבירו בה על גודל החובה לתמוך בעיתון, ואף שאז לא הייתי בן תורה בפועל, ברוחי דמיינתי שאני בן תורה, וגם השתתפתי...אלימלך אמר:דרך אגב יש להתריע על מנהג קלוקל של העיתונים שהחלו לפרסם במוסף סוף השבוע מודעות פירסומת על חצי עמוד לרוחב או [גרוע יותר] לאורך ובכך הם מחטיאי הרבים, כי הדבר קל להיכשל בו.
בשש"כ פרק כ"ט סעיף מ"ו כתב בפשיטות שאסור וז"ל אסור לקרוא בפה ואף אסור לעיין בלבד בשטרי הדיוטות דהיינו שטרי חוב חשבונות ומיסמכים אחרים הקשורים לעסקים [highlight=yellow]כגון עתוני כלכלה או חדשות הבורסה[/highlight] עכ"ל. ולא חילק עד כמה הדבר נוגע לו בפועל.אלימלך אמר:יהודי אחד טען לי שרוב הכתבות שם לא נוגעים למעשה [מלבד 'רשם הפטנטים' מדור רכב ומדור חיסכון]סבא אמר:בוודאי, מה הספק?אלימלך אמר:עיתון 'כלכלי' של המבשר, יש לו דין שטרי הדיוטות והוא מוקצה בשבת?
בגלל סיבה זו חילקו כמה מהעיתונים בציבור החרדי את העיתון של יום ששי לכמה עיתונים נפרדים ויש ביניהם חלקים מיוחדים שאין בהם דברי מסחר וכו'.כמעיין המתגבר אמר:תמהתי על המנהג הזה בספרי.
ואשמח לשמוע דעת הגאונים דכאן.
אם קריאה שהיא לעונג מותרת- יש מפוסקי זמנינו שכתבו להתיר לקרוא בסיפורים כיון שהקריאה היא לעונג ולא הוי דומיא דשטרי הדיוטות, והוא תמוה דהא גם כתב שתחת הצורה והדיוקנאות לא הוי אלא לעונג ונאסר בגמ' בשבת קמט., מחמת גזירת שטרי הדיוטות. יש למחות בבעלי עיתוני זמנינו אשר מוציאים עיתון גדול ביום שישי ואין פנאי לאנשים לקוראו כולו ביום שישי וקוראים אותו בשבת, ומה גם שזו כוונת בעלי העיתונים שמוציאים דוקא ביום שישי עיתון גדול והיינו מחמת שיודעים שיש פנאי לאנשים בשבת לקרוא הרבה, והם מכשילים את הרבים כי אסור לקרוא את העיתון מחמת גזירת שטרי הדיוטות ועוד שכתוב בו עניני מסחר.
1357 עמודים
ספר אור חדש.pdf
כמעיין המתגבר אמר:תמהתי על המנהג הזה בספרי.
ואשמח לשמוע דעת הגאונים דכאן.
אם קריאה שהיא לעונג מותרת- יש מפוסקי זמנינו שכתבו להתיר לקרוא בסיפורים כיון שהקריאה היא לעונג ולא הוי דומיא דשטרי הדיוטות, והוא תמוה דהא גם כתב שתחת הצורה והדיוקנאות לא הוי אלא לעונג ונאסר בגמ' בשבת קמט., מחמת גזירת שטרי הדיוטות. יש למחות בבעלי עיתוני זמנינו אשר מוציאים עיתון גדול ביום שישי ואין פנאי לאנשים לקוראו כולו ביום שישי וקוראים אותו בשבת, ומה גם שזו כוונת בעלי העיתונים שמוציאים דוקא ביום שישי עיתון גדול והיינו מחמת שיודעים שיש פנאי לאנשים בשבת לקרוא הרבה, והם מכשילים את הרבים כי אסור לקרוא את העיתון מחמת גזירת שטרי הדיוטות ועוד שכתוב בו עניני מסחר.
1357 עמודים
ספר אור חדש.pdf
(למען הדיוק, אני מחמיר גדול בהא דצריך שתיהיה דעת האדם מעורבת עם הבריות, ואני מכיר צורת העיתון החינמי)נדיב לב אמר:מכובדי @כמעיין המתגבר אשריך!
מתגובתך אני למד, שכת"ר לא מנוי על עיתון כלשהו, ובכלל ספק אם יש לו מושג בצורתא דעיתון ועל כך קנאתי. ולצערנו גם ביומונים יש מודעות מסחר בעיתון של יום שבת!
כמעיין המתגבר אמר:(למען הדיוק, אני מחמיר גדול בהא דצריך שתיהיה דעת האדם מעורבת עם הבריות, ואני מכיר צורת העיתון החינמי)נדיב לב אמר:מכובדי @כמעיין המתגבר אשריך!
מתגובתך אני למד, שכת"ר לא מנוי על עיתון כלשהו, ובכלל ספק אם יש לו מושג בצורתא דעיתון ועל כך קנאתי. ולצערנו גם ביומונים יש מודעות מסחר בעיתון של יום שבת!
כמעיין המתגבר אמר:(למען הדיוק, אני מחמיר גדול בהא דצריך שתיהיה דעת האדם מעורבת עם הבריות, ואני מכיר צורת העיתון החינמי)נדיב לב אמר:מכובדי @כמעיין המתגבר אשריך!
מתגובתך אני למד, שכת"ר לא מנוי על עיתון כלשהו, ובכלל ספק אם יש לו מושג בצורתא דעיתון ועל כך קנאתי. ולצערנו גם ביומונים יש מודעות מסחר בעיתון של יום שבת!
נדיב לב אמר:דרך אגב, מה הפשט בדברי חז"ל "לעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות"? יש לי בזה פשט מעניין, אם תרצה בכך אשתדל בלנ"ד להעלותו.
יושב אוהלים אמר:כמעיין המתגבר אמר:(למען הדיוק, אני מחמיר גדול בהא דצריך שתיהיה דעת האדם מעורבת עם הבריות, ואני מכיר צורת העיתון החינמי)נדיב לב אמר:מכובדי @כמעיין המתגבר אשריך!
מתגובתך אני למד, שכת"ר לא מנוי על עיתון כלשהו, ובכלל ספק אם יש לו מושג בצורתא דעיתון ועל כך קנאתי. ולצערנו גם ביומונים יש מודעות מסחר בעיתון של יום שבת!
נדיב לב אמר:דרך אגב, מה הפשט בדברי חז"ל "לעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות"? יש לי בזה פשט מעניין, אם תרצה בכך אשתדל בלנ"ד להעלותו.
יש בנידון זה אשכול מיוחד כאן: האם לדעת ענייני ה'חדשות' כלול בזה שצריך להיות "דעתו מעורבת עם הבריות"
ו א י ן כ א ן מ ק ו מ ו
נדיב לב אמר:יושב אוהלים אמר:כמעיין המתגבר אמר:(למען הדיוק, אני מחמיר גדול בהא דצריך שתיהיה דעת האדם מעורבת עם הבריות, ואני מכיר צורת העיתון החינמי)
נדיב לב אמר:דרך אגב, מה הפשט בדברי חז"ל "לעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות"? יש לי בזה פשט מעניין, אם תרצה בכך אשתדל בלנ"ד להעלותו.
יש בנידון זה אשכול מיוחד כאן: האם לדעת ענייני ה'חדשות' כלול בזה שצריך להיות "דעתו מעורבת עם הבריות"
ו א י ן כ א ן מ ק ו מ ו
נא להרגיע עם הניהול האקטיביסטי, אתה תופס את הרסן קצר מידי קשוח מתמיד, למה שאינו בסמכותך...
מכובדי יש גבול לכל תעלול. אם יש לך תלונה, נא כתוב בפרטי, מיותר לחלוטין לחנך ותיקים ממך. מחילה וסליחה.
ידוע תדע שבעתון החינמי אין דעתך נעשית מעורבת עם בריות כל שהן..... (:כמעיין המתגבר אמר:(למען הדיוק, אני מחמיר גדול בהא דצריך שתיהיה דעת האדם מעורבת עם הבריות, ואני מכיר צורת העיתון החינמי)נדיב לב אמר:מכובדי @כמעיין המתגבר אשריך!
מתגובתך אני למד, שכת"ר לא מנוי על עיתון כלשהו, ובכלל ספק אם יש לו מושג בצורתא דעיתון ועל כך קנאתי. ולצערנו גם ביומונים יש מודעות מסחר בעיתון של יום שבת!
אכן יש לתקנו (וכן שמעתי מגאון א' ירא ושלם ז"ל), ויפה שעה א' קודם.כמעיין המתגבר אמר:תמהתי על המנהג הזה בספרי.
דבריו לא מובנים דהא כשאסרו דיוקנאות מסתמא אסרו אף בגוונא שזה עונג והכי סתמא דמילתא, והמג''א לא האריך בביאור דבריו ולא ביאר כוונתו כל הצורך.nls אמר:הרב הצדיק אתה יודע יותר טוב מכולנו שיש מג"א שמתיר לקרוא שטרי הדיוטות אם זה מסב לו עונג, הן אמת שהמשנ"ב לא העתיקו ואף דחו את דבריו רבים, אבל יש למיקל על מה לסמוך לכאו' לא
א. המג''א לא מובן, כולם חלקו עליו, לא ברור שהוא התכוין אף בקריאת כתב דאפשר דהוא רק בראיית דיוקנאות.חזק וברוך אמר:אף שבודאי ראוי להחמיר, אבל מצוה ללמד זכות על רבים מהיראים שאינם נזהרים בזה.
ויש לצרף כמה טעמים:
א. המג"א הנזכר לעיל שהתיר משום עונג.
ב. הדעות המתירות לקרוא בלי להוציא בפה. ואף השו"ע צירף דעתם באגרות שלום. [וכמדומה שהנצי"ב ס"ל שכן הוא עיקר הדין].
ג. דעת הרמ"א שהתיר בלשון הקודש.
ד. בזמנינו לא שייך בעיתונים הגזירה שמא ימחוק, ודמי לחקוק בכותל, וכדעת הרמב"ם שטבלה לא מיחלף בשטרי.
ה. אולי יש להוסיף סברא שאין לנו אלא מה שגזרו חז"ל, והם אסרו רק כתב שתחת הצורה. וכשם שהרשב"א התיר ספרי חכמות וס"ל דלא דמי לכתב שתחת הצורה, ה"ה עיתונים.