כותר
משתמש ותיק
דברים שמצאתי בקובץ שהעלו כאן.
1. כתב ספר בני יששכר - מאמרי חדשי כסלו טבת - מאמר ב
"וכן מדברי הרב הגאון מהר"ל מפראג (יובאו דבריו אי"ה לקמן [מאמר ד' אות פ"ו]) ידוע דבריו נאמרו ברוח הקודש והיה משתמש בספר יצירה".
1. כתב ספר בני יששכר - מאמרי חדשי כסלו טבת - מאמר ב
"וכן מדברי הרב הגאון מהר"ל מפראג (יובאו דבריו אי"ה לקמן [מאמר ד' אות פ"ו]) ידוע דבריו נאמרו ברוח הקודש והיה משתמש בספר יצירה".
2. בהערות של המהדיר , נח חיים בן משה לעווין מקאברין , למהדורה של "מגילת יוחסין" מ-1864 , יש עדות של ר' יוסף שאול הלוי אב בית דין בלמברג ששמע מהשמש הזקן בבית הכנסת בפראג שהגאון רבי יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה עלה לעליית בית הכנסת לראות את הגולם של המהר"ל.
ומביא ראיות להיפך:
1. מספר דרשות של הרב ידידיה טיאה בן יעקב ויל " לבושי בדים : דרושים… בדברי מוסר… אשר דרש ברבים, בפני קהילתו ליל יום כפור, מדי שנה בשנה… / ירושלים : [חש"מ], תשמ"ח " שיצא לאור מכתב יד של המחבר מובאת דרשה שהושמעה בשנת תק"מ " 1780 . הרב וייל עסק בקצרה בעניין הגלמים וכותב כך
"גם קרוב לזמנינו רבי אביגדור קרא ורבי אליהו בעל שם שעשו גולם לשמשם " ( ע' לז)
הרב וייל היה יליד פראג ותלמידו של הרב הידוע של פראג רבי יהונתן אייבשיץ .
הוא היה מעין מומחה לחייו של המהר"ל מפראג ותשובה שלו היא המקום היחיד שבו השתמרו לנו תקנות בענייני שידוכין שאותם התקין המהר"ל מפראג
מעניין שהוא מזכיר את הרב אביגדור קרא שהוא האדם הראשון שנקבר בבית הקברות היהודי של פראג כיוצר גולם אגדה שאינה ידועה משום מקום אחר. אבל לעומת זאת אינו מזכיר כלל את המהר"ל כיוצר גולם.
אם הוא היה יודע על אגדה כזאת בוודאי ובוודאי שכתושב פראג וכמומחה לענייני המהר"ל היה מזכיר אותה.
,וזה כנראה אומר שבשנת 1780 כאשר הוא השמיע את הדרשה הנ"ל הוא לא הכיר שום סיפור על המהר"ל והגולם.
2.
בספר שנכתב בשנת תע"ח 1718 על חייו של המהר"ל " ספר מגילת יוחסין : שלשלת היחוס … רבי יהודה ליווא … הנקרא בשם מהר"ל מפראג … עם שלשלת היחוס של חתנו … יצחק כהן, ויחוס שאר גאוני ארץ " של צאצאו מאיר בן אלעזר פרלעש ( 1666-1739) סיפור הגולם אינו מוזכר ואינו נרמז .
ומביא ראיות להיפך:
1. מספר דרשות של הרב ידידיה טיאה בן יעקב ויל " לבושי בדים : דרושים… בדברי מוסר… אשר דרש ברבים, בפני קהילתו ליל יום כפור, מדי שנה בשנה… / ירושלים : [חש"מ], תשמ"ח " שיצא לאור מכתב יד של המחבר מובאת דרשה שהושמעה בשנת תק"מ " 1780 . הרב וייל עסק בקצרה בעניין הגלמים וכותב כך
"גם קרוב לזמנינו רבי אביגדור קרא ורבי אליהו בעל שם שעשו גולם לשמשם " ( ע' לז)
הרב וייל היה יליד פראג ותלמידו של הרב הידוע של פראג רבי יהונתן אייבשיץ .
הוא היה מעין מומחה לחייו של המהר"ל מפראג ותשובה שלו היא המקום היחיד שבו השתמרו לנו תקנות בענייני שידוכין שאותם התקין המהר"ל מפראג
מעניין שהוא מזכיר את הרב אביגדור קרא שהוא האדם הראשון שנקבר בבית הקברות היהודי של פראג כיוצר גולם אגדה שאינה ידועה משום מקום אחר. אבל לעומת זאת אינו מזכיר כלל את המהר"ל כיוצר גולם.
אם הוא היה יודע על אגדה כזאת בוודאי ובוודאי שכתושב פראג וכמומחה לענייני המהר"ל היה מזכיר אותה.
,וזה כנראה אומר שבשנת 1780 כאשר הוא השמיע את הדרשה הנ"ל הוא לא הכיר שום סיפור על המהר"ל והגולם.
2.
בספר שנכתב בשנת תע"ח 1718 על חייו של המהר"ל " ספר מגילת יוחסין : שלשלת היחוס … רבי יהודה ליווא … הנקרא בשם מהר"ל מפראג … עם שלשלת היחוס של חתנו … יצחק כהן, ויחוס שאר גאוני ארץ " של צאצאו מאיר בן אלעזר פרלעש ( 1666-1739) סיפור הגולם אינו מוזכר ואינו נרמז .