בעקבות דיון משנה שהתפתח כאן, רציתי להשיב על דברי מי שטוען שצעב"ח הותר באופן טוטאלי, כל עוד יש ממנו תועלת כלשהי לאדם (אם טעיתי בהצגת הדברים, יבוא הטוען ויתקן).
והנימוק, שהלא הותר לעבוד בבהמה, ואף לרדות בה, לצורך האדם. ואף לשחוט בע"ח המותרים באכילה.
ותשובתי, שלא הותר לצער בע"ח שלא לצורך. ופשיטא שכל בעה"ח נמסרו להשתעבד לצרכי בנ"א, וגם לרדות בהם, היכן שיש בזה ביטול מלאכה, כגון שהשור והסוס וכיו"ב עומדים מלכת, או שמעקמים את הדרך וכה"ג.
אבל גם פרה ותרנגולת העומדת לשחיטה וכיו"ב, אסור לדחוק אותם יותר מדי, ולגרום להם צער וסבל מיותרים.
אשמח למקורות התומכים או מפריכים את הנחתי הנ"ל
והנימוק, שהלא הותר לעבוד בבהמה, ואף לרדות בה, לצורך האדם. ואף לשחוט בע"ח המותרים באכילה.
ותשובתי, שלא הותר לצער בע"ח שלא לצורך. ופשיטא שכל בעה"ח נמסרו להשתעבד לצרכי בנ"א, וגם לרדות בהם, היכן שיש בזה ביטול מלאכה, כגון שהשור והסוס וכיו"ב עומדים מלכת, או שמעקמים את הדרך וכה"ג.
אבל גם פרה ותרנגולת העומדת לשחיטה וכיו"ב, אסור לדחוק אותם יותר מדי, ולגרום להם צער וסבל מיותרים.
אשמח למקורות התומכים או מפריכים את הנחתי הנ"ל