יש סברא לא להחמיר כשיטת ר"ת באיסור סקילה???

שואל כעניין

משתמש ותיק
פותח הנושא
שואל כעניין אמר:
כאחד שגדל בחוג שבו מאד מקפידים על שיטת ר"ת
קשה לי מאוד להבין חוגים שלא מחמירים כשיטת ר"ת הרי זה גובל בחשש סקילה  או כרת
ולא עוד אלא שאלו החוגים מאוד מקפידים על 'חומרא' להכניס שב"ק 10 דקות לפני הזמן
הרי זה אינו אלא הידור בעלמא
אך על צאת השבת לא מקפידים כלל להוציאו מאוחר

אשמח אם מישהו יניח פה הסבר המתקבל על הלב
עברתי על האשכול ולא ראיתי אף אחד עונה הסבר  המניח את הדעת על פרט זה.
 
 

חפר

משתמש ותיק
כבר אמר רבי יואל מסטמר שלכן כתוב קודם המאחרים לצאת מן השבת ואח"כ וממהרים לבא
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
שואל כעניין אמר:
כאחד שגדל בחוג שבו מאד מקפידים על שיטת ר"ת
קשה לי מאוד להבין חוגים שלא מחמירים כשיטת ר"ת הרי זה גובל בחשש סקילה  או כרת
ולא עוד אלא שאלו החוגים מאוד מקפידים על 'חומרא' להכניס שב"ק 10 דקות לפני הזמן
הרי זה אינו אלא הידור בעלמא
אך על צאת השבת לא מקפידים כלל להוציאו מאוחר

אשמח אם מישהו יניח פה הסבר המתקבל על הלב
עברתי על האשכול ולא ראיתי אף אחד עונה הסבר  המניח את הדעת על פרט זה.
לא כל כך מבין את השאלה
יש מצוה להקדים קבלת שבת (סי' רס"ז)
מלבד מעלת הקבלה עצמה, יש בזה גם גדר בפני חילול שבת ח"ו
מה עוד קשה?
 

חפר

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
שואל כעניין אמר:
שואל כעניין אמר:
כאחד שגדל בחוג שבו מאד מקפידים על שיטת ר"ת
קשה לי מאוד להבין חוגים שלא מחמירים כשיטת ר"ת הרי זה גובל בחשש סקילה  או כרת
ולא עוד אלא שאלו החוגים מאוד מקפידים על 'חומרא' להכניס שב"ק 10 דקות לפני הזמן
הרי זה אינו אלא הידור בעלמא
אך על צאת השבת לא מקפידים כלל להוציאו מאוחר

אשמח אם מישהו יניח פה הסבר המתקבל על הלב
עברתי על האשכול ולא ראיתי אף אחד עונה הסבר  המניח את הדעת על פרט זה.
לא כל כך מבין את השאלה
יש מצוה להקדים קבלת שבת (סי' רס"ז)
מלבד מעלת הקבלה עצמה, יש בזה גם גדר בפני חילול שבת ח"ו
מה עוד קשה?
יש גם עניין לחוש לשיטת עשרות ראשונים והמחבר והרמ"א, ובפרט שלא ברור שיש בכלל שיטה אחרת בראשונים וגם אם יש, לית נגר ובר נגר דיפרקיניה איך זה מסתדר עם המציאות זמן יציאת הכוכבים, וגם ההכסיף דחוק מאוד לשיטה זו. 
 
 

חפר

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
מהמנהג כמעט בכל מקום היה מעולם  72,

איפה נהגו 72 דק' ? כמעט בשום מקום לא, אלא לפי צאה"כ בפועל.
בליטא ורוב החסידים בגליציה והונגריה.
ואולי גם בפולין וחלקים של אשכנזים בהונגריה זה איננו בטוח.

אבל לא לזה התכוונתי, רק התכוונתי לאלה שנהגו ד מיל ולא ע"פ כוכבים, לא נהגו 90 דקות.


מתוך ספר אוצר הזמנים
ובהגהות מאיר נתיב על ספר נתיב מצותיך, [שנדפס בתחלת סידור כתר נהורא] (פרק ה אות ב) לאחר שהביא דעות
הפוסקים בענין זה הוא כותב, שלענין מלאכה במוצאי שבת יש להחמיר כרבינו תם והוא מדינא דגמרא והשו"ע
והפוסקים,ואחרכךכותב:
ובפרט במדינות פולי, שמנהגינו כמו שקבלנו עלינו מאבות הראשוני-
: לחשוב תמיד בשוה שיעור שעה וחומש שעה
במוצאי שבת קודש, בי בקי בי בחור", והרי זה כנדר מדאורייתא ואי לו התרה עולמית.
י. וכן מעיד הג”ר שמעון גרינפעלד [שהיה מגדולי החולקים על שיטת רבינו תם] ( "שו ת מהרש"ג או"ח סימן לח) שהמנהג ברוב
המקומותהואלהמתיןכשיעור 72 דקותשוות,וכךהואכותב:
לכ בחרנו להרחיק הזמ של היתר הדלקה במוצאי שבת קודש מ הזמ של חיוב הדלקה בערב שבת קודש – בס 72
מינוט, באשר שכ נוהגי-
 ג-
 כ ברוב המקומות, לאשר שבזה יוצאי-
 קצת358 ג-
 דעת רבינו ת-
 לפי פסקו של 
התרומת הדש שנמשכו אחר דבריו כמה מחברי-
 והשוח ערו אורח חיי-
 סימ תנ ט” ...
יא.וכןהעידהג"רחנוךהעניךפאק[מקאשוי,בעמח" "ס קנהוקנמון"] בספרזכרוןיוסף(אותמט) שהמנהגלהמתיןבמוצאי
שבתתמידכשיעור 72 דקותאחרשקיעתהחמה,וכךהואכותב:
מתבאר מזה דמעיקר הדי אינו לילה באמצע הקי אלא ביותר מב' שעות אחר שקיעת החמה, והוא במורה שעות 
שלנו אחר שעה 10" ...וא כ צרי להיות אז זמ הדלקה במוצ"ש מאוחר מזמ הדלקה דערב שבת ביותר מב' שעות, ומי 
שמע כזאת, ובעירינו תמיד מאוחר ע-
 72 מינוטי, ושמעתי שיש עיירות מחמירי עד שעה וחצי359 ,אבל יותר מזה 
לא מחמירי בשו-
 מקו-
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
חפר אמר:
ואולי גם בפולין וחלקים של אשכנזים בהונגריה זה איננו בטוח.
ראשית, מקום מושב רוב-רובו המוחלט של עם ישראל (וממילא גם רוב גדולי ישראל) היה איזור רוסיה פולין.

וכן בכל מקום שנהגו עפ"י צאה"כ, ברור שנהגו לפי צאה"כ בפועל ולא לפי 72 דק' וכדו'.


לגבי אויברלנד כבר הובאה תשו' חת"ס או"ח סי' פ' דאזלינן לפי צאה"כ בפועל.

האם כב' מכיר מקרוב את מסורת אונטרלנד ?
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
כשיטת ר"ת הרי זה גובל בחשש

הרי כמעט כל הנוהגים בחו"ל כר"ת נהגו לפי צאה"כ בפועל, ודברי הגה"ק מקלויזנבורג אודות שעה וחומש, הם שי' מסויימת, אבל בעם ישראל באופן כללי אף שנקטו כר"ת לא נהגו כלל וכלל שעה וחומש.
 

חפר

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
ואולי גם בפולין וחלקים של אשכנזים בהונגריה זה איננו בטוח.
ראשית, מקום מושב רוב-רובו המוחלט של עם ישראל (וממילא גם רוב גדולי ישראל) היה איזור רוסיה פולין.

וכן בכל מקום שנהגו עפ"י צאה"כ, ברור שנהגו לפי צאה"כ בפועל ולא לפי 72 דק' וכדו'.


לגבי אויברלנד כבר הובאה תשו' חת"ס או"ח סי' פ' דאזלינן לפי צאה"כ בפועל.

האם כב' מכיר מקרוב את מסורת אונטרלנד ?
עיין פרק ו שאלה לא
https://drive.google.com/file/d/1DUpC_K8mFx6w4wst4dhNu4fI5mvnOuT-/view?usp=drivesdk
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
חפר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
אצל המחמירים בליטא, אבל אני קיבלתי הרבה מגדולי ליטא ומעולם לא נשמע שכך היה נחשב מעיקר הדין.
כולם נהגו כך בליטא
אחר השואה התחילו להקל
יש לכב' מקור אודות המנהג בליטא ?
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
שואל כעניין אמר:
כאחד שגדל בחוג שבו מאד מקפידים על שיטת ר"ת
קשה לי מאוד להבין חוגים שלא מחמירים כשיטת ר"ת הרי זה גובל בחשש סקילה  או כרת
ולא עוד אלא שאלו החוגים מאוד מקפידים על 'חומרא' להכניס שב"ק 10 דקות לפני הזמן
הרי זה אינו אלא הידור בעלמא
אך על צאת השבת לא מקפידים כלל להוציאו מאוחר

אשמח אם מישהו יניח פה הסבר המתקבל על הלב
עברתי על האשכול ולא ראיתי אף אחד עונה הסבר  המניח את הדעת על פרט זה.
ואני לא מצאתי עוד שום הסבר המתקבל על הלב למה צריך להחמיר בדבר שלאורך כל הדורות כמעט ולא היה מי שנהג בו.
 

חפר

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
אצל המחמירים בליטא, אבל אני קיבלתי הרבה מגדולי ליטא ומעולם לא נשמע שכך היה נחשב מעיקר הדין.
כולם נהגו כך בליטא
אחר השואה התחילו להקל
יש לכב' מקור אודות המנהג בליטא ?

באגרות משה כותב שבליטא נהגו 72 דקות והמחמירים 90 דקות, וכן כתב בתשובות והנהגות ושכך נהגו בוילנא גם לענין תענית, וכן נהגו רוב גדולי ליטא הם ותלמידיהם כהרב מבריסק רבי אהרן קוטלר רבי לייב מאלין
 

חפר

משתמש ותיק
נותן טעם לשבח אמר:
שואל כעניין אמר:
שואל כעניין אמר:
כאחד שגדל בחוג שבו מאד מקפידים על שיטת ר"ת
קשה לי מאוד להבין חוגים שלא מחמירים כשיטת ר"ת הרי זה גובל בחשש סקילה  או כרת
ולא עוד אלא שאלו החוגים מאוד מקפידים על 'חומרא' להכניס שב"ק 10 דקות לפני הזמן
הרי זה אינו אלא הידור בעלמא
אך על צאת השבת לא מקפידים כלל להוציאו מאוחר

אשמח אם מישהו יניח פה הסבר המתקבל על הלב
עברתי על האשכול ולא ראיתי אף אחד עונה הסבר  המניח את הדעת על פרט זה.
ואני לא מצאתי עוד שום הסבר המתקבל על הלב למה צריך להחמיר בדבר שלאורך כל הדורות כמעט ולא היה מי שנהג בו.
מה שיש אומרים שנהגו בכל המקומות כמנחת כהן או 72 שוות במיעוט מקומות, אינו מדויק כלל, שבהרבה מקומות נהגו תשעים דקות כמו שכתב בתשובת יגל יעקב, ובדברי יציב כתב שבכמה קהילות בפולין נהגו יותר מתשעים דקות, וכן בבריסק והגאון מדווינסק נהגו תשעים דקות זמניות, וכן התניא במכתב כתב שצאת הכוכבים הוא תשעים דקות בימים השווים ובקיץ יותר מזה, וכן המנחת אלעזר כותב בתשובה שלפי אופק מקומו צריך יותר מ72 דקות, וגם אם שיעור זה לא יוצא 72 דקות במעלות בכל מקום, עכ״פ זה קרוב ל58 דקות במעלות ואולי חשבו שבזה יש כבר זמן של הכסיף, או שנקטו כשיטת הרשבא ועוד ראשונים והגר״א שכשנסתלק האדמימות לגמרי מקרי הכסיף העליון . 

ברור שהראשונים לא נקטו כהמנחת כהן:
וברור שהראשונים לא נהגו כמנחת כהן, שהרי לא מצינו לפני המנחת כהן מהראשונים וראשוני האחרונים מי שיאמר שצאת הכוכבים לא מתאים עם שיעור הד' או ה' מיל, והרי הראשונים הרבה מהם גרו בספרד שלא מאחר הצאת הכוכבים רק מעט יותר מבארץ ישראל, וכן הראשונים שגרו בצרפת ובאשכנז רובם כתבו ה' מיל שזה קרוב לזמן 72 במעלות בימים השווים, וכן היו כמה ראשונים שגרו בארץ ישראל, וכן ממה שכתבו כמה ראשונים שזמן צאת הכוכבים הוא כשנטהר הרקיע מן האור לגמרי ויש שכתבו מכל וכל, והרי זמן עלות השחר הוא בוודאי לפחות ב12 מעלות והרי עלות השחר הוא בהאיר המזרח.

 וכן הב"י והמהרי"ט והמבי"ט והחרדים והפר"ח המהר"ש סירלאו השדה יהושע הגר"ח אבולפיה הר"ע ברטנורה המהרי"ף הרדב"ז כולם גרו בא"י ופסקו כר"ת ובוודאי לא היה כוונתם כמנחת כהן מדלא פרשו ולא הקשו כלום מסתירה לכאורה בין זמן כוכבים בינונים לד' מיל, וכן המהרי"ף והמהרם קזיס והפר"ח והגר"ח אבולפיה והבית דוד ועוד כמה אחרונים ספרדים כתבו להדיא להחמיר שעה ורבע אחר השקיעה, וכן הב"ח והלבוש היעב"ץ והדרך החיים והתניא שכתבו שאפשר להדליק נרות שבת עד ג מיל ורביע אחר השקיעה ומצד שני כתבו שצאת הכוכבים הוא כשנראה ג כוכבים בינונים, ברור שלא ראו סתירה בין הדברים, וסברו שהכוכבים שנראים בזמן המנחת כהן הם עדיין לא בינונים, וכן ממה שכתבו הפרמ"ג והמחצית השקל שהד' מיל הם שוות ולא זמניות משמע שלא סברו כהמנחת כהן.

ראיות מכמה גדולי אחרונים שלא סברו כהמנחת כהן:
 הפר"ח בקונטרס דבי שימשי כתב להדיא שרואים בחוש שאין כוכבים בינונים עד שעה ועוד אחר צאת הכוכבים וכן מוכח מהמג"א שכתב שאפשר לברך על ציצית בין השמשות מפני שתלוי בוראיתם אותו וכמו שמעלות השחר אפשר לברך על ציצית כך בבין השמשות, נמצא שסבר שזמן בין השמשות מקביל לזמן עלות השחר שהוא בנקודה הראשונה של אור ולא בהאיר כל פני המזרח כמו שכתב במקום אחר, וזה בוודאי דלא כהמנחת כהן, וכן בב״ח רס״א כתב שלשיטת היראים צריך לקבל שבת שתי שעות קודם צאת הכוכבים, נמצא שסבר שצאת הכוכבים הוא כשעה ומחצה אחר השקיעה, וכן כתבו המג"א והחיי אדם, וכן הט"ז כתב שבזמן הדלקת נ"ח כבר א"א לראות כותלי הבתים, וזה בוודאי אחר זמן המנחת כהן, וכן השלה בספרו בגדי ישע על המרדכי בפרק במה מדליקים כתב שעינינו רואות שאין צאת הכוכבים עד בערך ה׳ מיל אחר ישיבת התרנגולים על הקורה, וכן מוכח לכאורה מהחת״ס שהקשה למה אין בין השמשות גם בשחרית, ואם בלאו הכי אין הנשף שווה בשחרית ובערבית אין מקום לקושיא, ומה שדייקו מהחת״ס סימן פ שסבר כהמנחת כהן, כבר האריך בספר בין אור לחושך להוכיח שזה טעות.



וכן משמע בתשובת מהר״ם בשם ר״י הזקן שכתב שגם אם יש כוכבים קטנים מאוד כשהרקיע עדיין מזהיר מעין אורה של יום, זה רק ספק לילה, ורק כשאין הרקיע מזהיר אז מועיל כוכבים קטנים גם לקולא, ומשמע שם שאפילו מזהיר רק קצת אור קלוש מאוד, כי כתב שלפעמים גם בלילה הרקיע מזהיר אפילו כשאין אור הלבנה וכש״כ כשיש אור הלבנה ולכן אין זה סימן שבוודאי יום, והובאו דבריו להלכה בשו״ע הלכות מילה ובחכמת אדם, וכתב שם הגר״א שהטעם שאין אנו בקיאים בכוכבים ולכן אין להקל ע״פ כוכבים אפילו קטנים רק בהכסיף, ואפילו האמוראים לא היו בקיאים בכוכבים ולכן הסתכלו רק על הכסיף, ומוכח מדבריהם שכוכבים בינונים הם לא אלו הכוכבים הראשונים שיוצאים סמוך לשקיעה, כי אם בוודאי כשרואים כוכבים שנראים קטנים מאוד בוודאי כבר לילה ולא שייך להסתפק בזה, וגם הרקיע מזהיר מאוד במערב הרבה יותר מאוחר.


וכן יש להוכיח ממה שכתב הרמ"א בשם המהרי"ל שאפשר להתפלל מנחה אפילו בזמן שנראה לילה בעיר, כי מחוץ לעיר נראה שעדיין יום, ואם מדובר על כחצי שעה אחרי השקיעה אין הבדל בין בעיר לחוץ לעיר, שהרי עדיין רואים הרב אור במערב הרקיע אפילו בעיר וכן יש להבחין בין תכלת לכרתן, ומה הבדל יש בין בעיר לחוץ לעיר בזמניהם שלא היה תאורה בעיר, ורק קרוב לשעה אחר השקיעה נראה בעיר חושך מוחלט, ובחוץ לעיר אפשר לראות שבקצה המערב יש עדיין אור ברקיע, ועל זה קאי המהרי"ל שאפשר להתפלל מנחה עדיין.

וכן יש להוכיח ממה שכתב הרמ"א בדרכי משה סימן נ"ח שמשך זמן השקיעה ונץ החמה הוא שעה, נמצא שצאת הכוכבים הוא יותר משעה לפחות 13.5 דקות, וזה דלא כהמנחת כהן
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
חפר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
כולם נהגו כך בליטא
אחר השואה התחילו להקל
יש לכב' מקור אודות המנהג בליטא ?

באגרות משה כותב שבליטא נהגו 72 דקות והמחמירים 90 דקות, וכן כתב בתשובות והנהגות ושכך נהגו בוילנא גם לענין תענית, וכן נהגו רוב גדולי ליטא הם ותלמידיהם כהרב מבריסק רבי אהרן קוטלר רבי לייב מאלין
ובכן כשהוא כותב והמחמירים 90 דקות, הוא זצוק"ל אינו מתכוון ש 72 היה מעיקר הדין אלא שזו היתה חומרא מקובלת.
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
פותח הנושא
שואל כעניין אמר:
שואל כעניין אמר:
כאחד שגדל בחוג שבו מאד מקפידים על שיטת ר"ת
קשה לי מאוד להבין חוגים שלא מחמירים כשיטת ר"ת הרי זה גובל בחשש סקילה  או כרת
ולא עוד אלא שאלו החוגים מאוד מקפידים על 'חומרא' להכניס שב"ק 10 דקות לפני הזמן
הרי זה אינו אלא הידור בעלמא
אך על צאת השבת לא מקפידים כלל להוציאו מאוחר

אשמח אם מישהו יניח פה הסבר המתקבל על הלב
עברתי על האשכול ולא ראיתי אף אחד עונה הסבר  המניח את הדעת על פרט זה.
הרב @וחי בהם העירוני להסתכל בקונטרס שהעלה פה לאשכול

ועיינתי אך לא זכיתי להבין דבריו שם, ותו"ד הינו שעיקר החשש בער"ש שלכן מקפידים לקבל מוקדם הוא משום סירכא שיימשך במלאכתו
ואכן אף אם נאמר שזה מוצדק (אפי' שכמה פעמים בא לידי מכשול שקרה כבר כמ"פ שנשים הדליקו הנרות מוקדם לפני הזמן)
אבל זה לא מוריד מהטעם של לאחר את יציאת השבת כזמן ר"ת שזה גובל בחשש כרת
 

חפר

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
יש לכב' מקור אודות המנהג בליטא ?

באגרות משה כותב שבליטא נהגו 72 דקות והמחמירים 90 דקות, וכן כתב בתשובות והנהגות ושכך נהגו בוילנא גם לענין תענית, וכן נהגו רוב גדולי ליטא הם ותלמידיהם כהרב מבריסק רבי אהרן קוטלר רבי לייב מאלין
ובכן כשהוא כותב והמחמירים 90 דקות, הוא זצוק"ל אינו מתכוון ש 72 היה מעיקר הדין אלא שזו היתה חומרא מקובלת.
באגרות משה כתב שצריך להחמיר כר"ת מעיקר הדין, רק 72 זה לפי אופק ליטא, ולפי אופק ניו יורק גם לשיטת ר"ת זה רק 45 דקות, רק לכתחילה יש להחמיר גם בניו יורק 72 דקות, משמע שבליטא החמירו 72 מעיקר הדין, גם רבי אהרן קוטלר והרב מבריסק נהגו 90 או 72 דקות מדינא, גם רבי לייב מאלין הקפיד על 72 גם לעניין תענית ותפילת ערבית.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
חפר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
החמירו 72 מעיקר הדין,
נא לבאר, חומרא ? או מעיקר הדין ?
ספיקא דאורייתא לחומרא
 

הענין הוא שמדינת ליטא כ"כ צפונית (להמחשה: וילנא בערך צפונית כמו גייטסהד, ורשא צפונית בדיוק כמו לונדון), וממילא צאה"כ בפועל בליטא הוא (בהתאם לעונות השנה) בסביבות 72 דק', וא"כ איך אפשר להחליט שהתנהגו (כך או כך) מטעם זה או אחר ?
 

חפר

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
נא לבאר, חומרא ? או מעיקר הדין ?
ספיקא דאורייתא לחומרא

הענין הוא שמדינת ליטא כ"כ צפונית (להמחשה: וילנא בערך צפונית כמו גייטסהד, ורשא צפונית בדיוק כמו לונדון), וממילא צאה"כ בפועל בליטא הוא (בהתאם לעונות השנה) בסביבות 72 דק', וא"כ איך אפשר להחליט שהתנהגו (כך או כך) מטעם זה או אחר ?
כי גם בניסן ותשרי נהגו כך.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
חפר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
ספיקא דאורייתא לחומרא

הענין הוא שמדינת ליטא כ"כ צפונית (להמחשה: וילנא בערך צפונית כמו גייטסהד, ורשא צפונית בדיוק כמו לונדון), וממילא צאה"כ בפועל בליטא הוא (בהתאם לעונות השנה) בסביבות 72 דק', וא"כ איך אפשר להחליט שהתנהגו (כך או כך) מטעם זה או אחר ?
כי גם בניסן ותשרי נהגו כך.
 
במחילה, באמצע הקיץ הצאה"כ בליטא הוא הרבה יותר מ 72 דק'
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
תלמיד נאמן אמר:
יש לכב' מקור אודות המנהג בליטא ?

כנראה שלא אחדש כלום בהבאת תשובת החפץ חיים הידועה בספר אבני שוהם:

אבני שוהם.JPG:

כב' מקצר מאוד, אבל אחרי שבבבה"ל הביא את דברי המנח"כ, דעת לנבון נקל שהנידון במכתב הוא רק שלא להחמיר לפי חשבון שעות זמניות.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
כב' מקצר מאוד, אבל אחרי שבבבה"ל הביא את דברי המנח"כ, דעת לנבון נקל שהנידון במכתב הוא רק שלא להחמיר לפי חשבון שעות זמניות.

יותר נכון, לא מביע דעה.
במכתב זה רואים בבירור כיצד היה המנהג בפועל - להמתין עד לאחר ד' מילין.
בכל מקרה, אני לא שותף לדיון כאן, ולא באתי אלא להציג את המכתב בצורתו המקורית, לתועלת החברים.
 

חפר

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
הענין הוא שמדינת ליטא כ"כ צפונית (להמחשה: וילנא בערך צפונית כמו גייטסהד, ורשא צפונית בדיוק כמו לונדון), וממילא צאה"כ בפועל בליטא הוא (בהתאם לעונות השנה) בסביבות 72 דק', וא"כ איך אפשר להחליט שהתנהגו (כך או כך) מטעם זה או אחר ?
כי גם בניסן ותשרי נהגו כך.
במחילה, באמצע הקיץ הצאה"כ בליטא הוא הרבה יותר מ 72 דק'
זה לא מסביר למה בניסן ותשרי החמירו גם לענין תענית ותפילת ערבית
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
תלמיד נאמן אמר:
כב' מקצר מאוד, אבל אחרי שבבבה"ל הביא את דברי המנח"כ, דעת לנבון נקל שהנידון במכתב הוא רק שלא להחמיר לפי חשבון שעות זמניות.

יותר נכון, לא מביע דעה.
במכתב זה רואים בבירור כיצד היה המנהג בפועל - להמתין עד לאחר ד' מילין.
בכל מקרה, אני לא שותף לדיון כאן, ולא באתי אלא להציג את המכתב בצורתו המקורית, לתועלת החברים.

האם לדעתכם אפשר להוציא ממכתב זה מסקנה מה נקטו לעיקר הדין ? הרי בליטא א"א כמעט לדעת כיון שהיא ארץ מאוד צפונית, וההבדלים ביום בינוני קטנים מאוד, ונוסף על זה חומרא דשבת.
ובקצרה, לא תמיד מה ש"נהגו" נחשב מנהג שממנו נוכל ללמוד מה נקטו לעיקר הדין. כי יש דברים שנהגו לחומרא בעלמא ולא החשיבום לספק דאורייתא.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
חפר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
כי גם בניסן ותשרי נהגו כך.
במחילה, באמצע הקיץ הצאה"כ בליטא הוא הרבה יותר מ 72 דק'
זה לא מסביר למה בניסן ותשרי החמירו גם לענין תענית ותפילת ערבית
 
אם חיכו לצאה"כ בפועל, זה לא נחשב שהחמירו.
 

חפר

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
במחילה, באמצע הקיץ הצאה"כ בליטא הוא הרבה יותר מ 72 דק'
זה לא מסביר למה בניסן ותשרי החמירו גם לענין תענית ותפילת ערבית
אם חיכו לצאה"כ בפועל, זה לא נחשב שהחמירו.
בניסן ותשרי החמירו אחר צאת הכוכבים עד 72 גם לענין תענית ותפילת ערבית
 
 
חלק עליון תַחתִית