ואלו נאמרין בלשון הקודש

הכהן

משתמש ותיק
לכאורה הלשון אינה מדוקדקת, כי צריך לאמרם בלשון הכתוב דווקא. אם אומר מחר בנשיאות כפי "יברך אותך ה' וישמור אותך", אצא ידי חובה כיון שאמרתי בלשון הקודש?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כל עוד אין בו שינוי משמעות איני רואה פגם בכך.
אך לכאו' על המקרא להקרותם כל תיבה ותיבה... (אף שאינו לעיכובא).
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
חליצה לומדים מ"ככה" עד שתאמר בלשון הזה, וברכת כהנים מ"כה". האם "בלשון הזה" הכוונה ללשון הקודש או ללשון הפסוק?
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
הכהן אמר:
חליצה לומדים מ"ככה" עד שתאמר בלשון הזה, וברכת כהנים מ"כה". האם "בלשון הזה" הכוונה ללשון הקודש או ללשון הפסוק?
מסתבר שצריך בלשון הכתוב, אך כיון שהמשנה ביחס לשאר לשונות נקטה לשון הקודש.
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
חליצה לומדים מ"ככה" עד שתאמר בלשון הזה, וברכת כהנים מ"כה". האם "בלשון הזה" הכוונה ללשון הקודש או ללשון הפסוק?
מהמילה "כה" לומדים גם שצריך בלשון הקודש וגם שצריך בשם המפורש, אך שם המפורש אינו מעכב (בגבולים אסור, ואף במקדש לא כולם ברכו בשם המפורש, אלא אם כן נאמר על פי דברי המקובלים שכולם ברכו במקדש בשם המפורש אלא שההבדל היה בניקוד) ואם כן לכאורה כדרך שבמקום שאסור לומר את השם המפורש או אף במקדש שמותר אבל בזמן שיש סיבה להימנע מכך - אז אומרים במקומו שם אחר, אז לכאורה גם שינויים אחרים מהכתוב אם אינם שינוי מהעניין לא אמורים לעכב (אלא שאין לשנות בלי סיבה, ואין סיבה לשנות). והייחודיות של אמירה בלשון הקודש אולי אינה רק מצד שאין לשנות מלשון הכתוב אלא גם מצד חשיבות הלשון עצמה.
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
לגבי קריאת שמע דעת רבי ש"קרית שמע ככתבה". השאלה היא אם יש שלוש חלוקות, ככתבה, לשון הקודש ובכל לשון, או שהיינו ככתבה היינו לשון הקודש.
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
אולי ה"ואלו" קאי על מה שנאמר שם, לא על הענין, דהיינו המילים של ברכת כהנים, ולא ש"ברכת כהנים" בכלליות נאמרה בלה"ק
 

הכהן

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואלו נאמרין בלשון הקודש מקרא ביכורים וחליצה ברכות וקללות ברכת כהנים וברכת כהן גדול ופרשת המלך ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם
 
חלק עליון תַחתִית