למה הקדוש ברוך הוא נקרא "אין סוף" ולא "אין ראשית"?

אור החכמה

משתמש ותיק
בינתיים מצאתי לשאלה זו כמה מקורות, ואשמח אם יוכלו החברים למצוא מקורות נוספים.
ייש"כ.

תורת המגיד ליקוטים
א"ס ב"ה, ולא נקרא אין ראשית, כי אם היה אין ראשית לא היו יכולין להתחיל לדבר ממנו כלל, אבל אנו משיגין אותו מצד ברואיו מעט, וזה הוי ראשית, אבל אין לו סוף.
(א"צ) 

נפש החיים שער ב פרק ב
ואף גם מה שבז"הק מכנהו ית' בשם אין סוף איננו כנוי עליו ית"ש אלא הכוונה על השגתנו אותו מצד כחות הנשפעים מאתו בהתחברותו ברצונו להעולמות. ולזאת כנוהו א"ס ולא אין ראשית. כי באמת מצד עצמותו ית"ש אין לו לא סוף ולא ראשית. רק מצד השגתינו כחותיו ית'. הלא כל השגתינו הוא רק ראשית. אבל אין סוף להגיע בהשגה להשיג את כחותיו ית' הנשפעים.

וראיתי גם מצטטים את הספר יונת אלם בתחילתו שגם הוא הקשה כן, אך אינו לפניי.
 
אין סוף זה יותר מאין ראשית.
כי למי שאין לו ראשית ויש לו סוף אז בסוף יש סוף.
ומי שיש לו ראשית ואין לו סוף אז בסוף אין סוף.
כ"ש שאין ראשית ואין סוף.
כך נראה לענ"ד ושאלתך מראה שאתה חי אם עומק.
 

בשלמא

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
ב'יגדל' שהוא פיוט ע''ס י''ג עיקרי הרמב''ם, איתא: נמצא ואין ראשית לראשיתו.


ואולי זה אחת הסיבות שיצא קצפו של האריז"ל נגד פיוט זה
 
 

אם תבקשנה ככסף

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
אין סוף זה יותר מאין ראשית.
כי למי שאין לו ראשית ויש לו סוף אז בסוף יש סוף.
ומי שיש לו ראשית ואין לו סוף אז בסוף אין סוף.
כ"ש שאין ראשית ואין סוף.
כך נראה לענ"ד ושאלתך מראה שאתה חי אם עומק.

בחובת הלבבות כתוב שכל דבר שאין לו תחילה אין לו תכלה
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
וראיתי גם מצטטים את הספר יונת אלם בתחילתו שגם הוא הקשה כן, אך אינו לפניי.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=7366#p=5&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=

ולי הקטן נראה ליישב, שאין הכוונה אין סוף ל"סוף" שהוא ההפך ההתחלה, אלא "סוף" במובן "גבול". וניתן לומר אין סוף לראשיתו ואין סוף לאחריתו, דהיינו שהוא חסר גבולות בזמן.
ואמנם בתנ"ך לא מצאתי סוף שהוא במובן גבול, אך בחז"ל מצאתי כן, שאדה"ר היה רואה "מסוף העולם ועד סופו" והיינו שראייתו הייתה מתחילת העולם עד אחריתו, וכן הרבה בלשון חז"ל יש את ביטוי זה.
 
ובכן אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
...כי למי שאין לו ראשית ויש לו סוף אז בסוף יש סוף.
למי שאין לו ראשית [ובכל זאת קיים], אי אפשר שיהא לו סוף.
 
אם תבקשנה ככסף אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
אין סוף זה יותר מאין ראשית.
כי למי שאין לו ראשית ויש לו סוף אז בסוף יש סוף.
ומי שיש לו ראשית ואין לו סוף אז בסוף אין סוף.
כ"ש שאין ראשית ואין סוף.
כך נראה לענ"ד ושאלתך מראה שאתה חי אם עומק.

בחובת הלבבות כתוב שכל דבר שאין לו תחילה אין לו תכלה

דבריכם נכונים.
כוונתי הייתה בלשון בני אדם מה נשמע יותר שבח.
וכמו שביארו כאן [באשכול אחר] מדוע נאמר "הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך" ולא "הטוב כי לא כלו חסדיך והמרחם כי לא תמו רחמיך" [עם הכלו והתמו אפשר לשחק].
וביאר המבאר בדרך משל- להגיד שהנגר בנה ארון והחשמלאי מערכת חשמל, אין זה שבח כ"כ גדול דזה עבודתם.
משא"כ להגיד שהנגר בנה מערכת חשמל וחשמלאי בנה ארון זה שבח גדול.
ואע"פ שה' הוא גם רחמן וגם בעל חסד [ובמשל נגר וחשמלאי] לשון השבח יותר משובחת בצורה זו.

ה"נ כאן ברור שה' אין לו ראשית ואין לו סוף, אבל בלשון בנ"א זה יותר שבח במשמעות של אין סוף מאשר אין ראשית.

ולגוף דבריכם.
@ובכן דבריך נכונים אבל גם לדבר שאין ראשית יתכן שיהיה סוף אע"פ שהסוף עדיין לא הגיע..., ולטענה זו ענה @אם תבקשנה ככסף  מדברי חובת הלבבות שלדבר שאין ראשית אין גם סוף. אשמח ש @אם תבקשנה ככסף יביא את ציון מקור הדברים כי שגם אני יחכים.
 

mmh

משתמש ותיק
.
.

ביחס לסוף,
האדם בד"כ לא תופס מספיק את זה שיש לו לאדם סוף,
האדם מתייחס לעצמו כמשהו שיהיה כאן לעוד נצח, (לכן צריך להזכיר לעצמו את יום המיתה),

ואילו ביחס להתחלה, 
אין לכאורה מי שמתייחס לעצמו כאילו שהיה כאן תמיד עוד לפני לידתו.

לכן, בהתייחסות של האדם אל האלוקים,
נדרש יותר ההבנה שהוא 'אין סוף', לעומת שאר הברואים.

הכלל ה'פילוסופי' שקושר בין התחלה לסוף,
'כל דבר שאין לו תחילה - אין לו תכלה', כמו שציטט @אם תבקשנה,
הוא כלל שתופס בשכל, אך אינו תופס כ"כ בחוויה של האדם, (וכמו הרבה טיעונים שכליים כאלו),
בחוויה של האדם,
פשוט לו שהיתה לו (להאדם החווה) את התחילה,
אך הוא אינו חווה את זה שתהיה לו סוף.

 
 

ליפמן

משתמש ותיק
למעשה למספרים יש התחלה אבל אין סוף.
לכאורה הפשטות היא שאנו אומרים "היכן הוא נמצא? כאן, ומכאן והלאה, אין סוף." אבל לא נכון לומר אין התחלה.
כמובן שזה רק לפי השגתנו אותו ולא לפי עצמותו.
 

mmh

משתמש ותיק
ליפמן אמר:
למספרים יש התחלה אבל אין סוף

מה בדבר מינוס מיליון?
זה לא מספר מבחינתך?
והכי נמי מינוס מליארד, והכי נמי מינוס 'אין סוף למספרים'.
 

ליפמן

משתמש ותיק
מינוס מליון הוא מספר שלם לא מספר טבעי.
בפשטות, אין קבוצה שכוללת מספר שלילי של עצמים. אין מושג "יש לי מינוס 3 תפוחים" רק "יש לי 3 תפוחים".
אמנם אין גודל מקסימלי של קבוצה, ולכל מספר שתבחר קיימת תיאורטית קבוצה אם מספר עצמים גדול יותר. זו המשמעות של המשפט "אין סוף למספרים".
באופן מדויק יותר, אפשר לקחת את המספרים 0 ו-1 כקבוצה בת 2 עצמים. כעת ניקח את הקבוצות הכוללות כל תת קבוצה של הקבוצה {0,1} קבוצה זו נקראת "קבוצת החזקה", בה יש 4 עצמים {{0},{1},{0,1} {}} (הקבוצה הריקה גם היא עצם). אפשר כמובן לקחת רק חלק ממנה כקבוצה בת 3 עצמים. אפשר להמשיך הלאה לבנות קבוצות חזקה כך כמה שנרצה. לכן לא ייתכן לומר שיש מספר "גדול ביותר" או "המספר האחרון" פשוט כי את הקבוצה שכוללת עצמים במספר הזה אפשר לפרק לתתי קבוצות וליצור מהם קבוצה במספר גדול יותר.
אבל המושג "מינוס 1" נוצר מבנייה אחרת שבה אנחנו לוקחים מספר טבעי ומפחיתים אותו ממספר הקטן ממנו. את הקבוצה הכוללת את כל זוגות המספרים שיתנו אותה תוצאה אנו מכנים בשם זה. כלומר {{1,2},{2,3},{7,8}...}.=1- (המספר הראשון בכל זוג פחות המספר השני).
 

אני לבדי

משתמש חדש
כמה חוסר הבנה פשוט.
אין סוף, או בשמו המלא, 'אור אין סוף' אין פרושו אור של אין סוף, וכך תהיה התייחסות כביכול האור הוא מה'אין סוף'. כי א"א לומר על העצמות שהוא אין סוף שהרי זה מורה על התפשטות, והעצמות ח"ו לומר עליו שנוא מתפשט. וכו וכו (עיין באריכות ד"ה יולך ספר המאמרים תרס"ו)
וע"כ הכוונה אור אין סוף, שהאור הנמשך מהעצמות הוא אור אין סופי (עיין ג"כ ד"ה והר סיני תרנ"ז), וא"א לומר עליו שהוא אין לו תחלה (או ראשית), שהרי יש לו ראשית - עצמות ית'. (עיין ד"ה באתי לגני תשכ"ב)
 

אני לבדי

משתמש חדש
mmh אמר:
.
.

ביחס לסוף,
האדם בד"כ לא תופס מספיק את זה שיש לו לאדם סוף,
האדם מתייחס לעצמו כמשהו שיהיה כאן לעוד נצח, (לכן צריך להזכיר לעצמו את יום המיתה),

ואילו ביחס להתחלה, 
אין לכאורה מי שמתייחס לעצמו כאילו שהיה כאן תמיד עוד לפני לידתו.

לכן, בהתייחסות של האדם אל האלוקים,
נדרש יותר ההבנה שהוא 'אין סוף', לעומת שאר הברואים.

הכלל ה'פילוסופי' שקושר בין התחלה לסוף,
'כל דבר שאין לו תחילה - אין לו תכלה', כמו שציטט @אם תבקשנה,
הוא כלל שתופס בשכל, אך אינו תופס כ"כ בחוויה של האדם, (וכמו הרבה טיעונים שכליים כאלו),
בחוויה של האדם,
פשוט לו שהיתה לו (להאדם החווה) את התחילה,
אך הוא אינו חווה את זה שתהיה לו סוף.
וחבל שאנשים בודים מליבם דברים משונים שכאלה...
 
 

אני לבדי

משתמש חדש
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
ובכן אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
...כי למי שאין לו ראשית ויש לו סוף אז בסוף יש סוף.
למי שאין לו ראשית [ובכל זאת קיים], אי אפשר שיהא לו סוף.
 
אם תבקשנה ככסף אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
אין סוף זה יותר מאין ראשית.
כי למי שאין לו ראשית ויש לו סוף אז בסוף יש סוף.
ומי שיש לו ראשית ואין לו סוף אז בסוף אין סוף.
כ"ש שאין ראשית ואין סוף.
כך נראה לענ"ד ושאלתך מראה שאתה חי אם עומק.

בחובת הלבבות כתוב שכל דבר שאין לו תחילה אין לו תכלה

דבריכם נכונים.
כוונתי הייתה בלשון בני אדם מה נשמע יותר שבח.
וכמו שביארו כאן [באשכול אחר] מדוע נאמר "הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך" ולא "הטוב כי לא כלו חסדיך והמרחם כי לא תמו רחמיך" [עם הכלו והתמו אפשר לשחק].
וביאר המבאר בדרך משל- להגיד שהנגר בנה ארון והחשמלאי מערכת חשמל, אין זה שבח כ"כ גדול דזה עבודתם.
משא"כ להגיד שהנגר בנה מערכת חשמל וחשמלאי בנה ארון זה שבח גדול.
ואע"פ שה' הוא גם רחמן וגם בעל חסד [ובמשל נגר וחשמלאי] לשון השבח יותר משובחת בצורה זו.

ה"נ כאן ברור שה' אין לו ראשית ואין לו סוף, אבל בלשון בנ"א זה יותר שבח במשמעות של אין סוף מאשר אין ראשית.

ולגוף דבריכם.
@ובכן דבריך נכונים אבל גם לדבר שאין ראשית יתכן שיהיה סוף אע"פ שהסוף עדיין לא הגיע..., ולטענה זו ענה @אם תבקשנה ככסף  מדברי חובת הלבבות שלדבר שאין ראשית אין גם סוף. אשמח ש @אם תבקשנה ככסף יביא את ציון מקור הדברים כי שגם אני יחכים.

הדברים רבותי נורא פשוטים,
דבר שאין לו ראשית, זאת אומרת שהוא מוכרח בעצמו, ושם דבר לא מכריח אותו. וא"כ דבר שהוא מוכרח בעצמו, א"א שיתבטל. א"א שאחר יבטל אותו, שהרי אין לאחר שום 'גישה אליו' שהרי אין לו קודם מאחר ולא היית לו התחלה. ולא יוכל לבטל אותו.
וגם הוא בזה שהוא אין לא ראשית, ממילא הוא מוכרח להיות, ואם הוא מוכרח להיות, לא יתכן שיהיה לו סוף.
סוף
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
בינתיים מצאתי לשאלה זו כמה מקורות, ואשמח אם יוכלו החברים למצוא מקורות נוספים.
ייש"כ.

תורת המגיד ליקוטים
א"ס ב"ה, ולא נקרא אין ראשית, כי אם היה אין ראשית לא היו יכולין להתחיל לדבר ממנו כלל, אבל אנו משיגין אותו מצד ברואיו מעט, וזה הוי ראשית, אבל אין לו סוף.
(א"צ) 

נפש החיים שער ב פרק ב
ואף גם מה שבז"הק מכנהו ית' בשם אין סוף איננו כנוי עליו ית"ש אלא הכוונה על השגתנו אותו מצד כחות הנשפעים מאתו בהתחברותו ברצונו להעולמות. ולזאת כנוהו א"ס ולא אין ראשית. כי באמת מצד עצמותו ית"ש אין לו לא סוף ולא ראשית. רק מצד השגתינו כחותיו ית'. הלא כל השגתינו הוא רק ראשית. אבל אין סוף להגיע בהשגה להשיג את כחותיו ית' הנשפעים.

וראיתי גם מצטטים את הספר יונת אלם בתחילתו שגם הוא הקשה כן, אך אינו לפניי.
לא כ"כ זכיתי להבין את השאלה, הרי ה'אין סוף' מדבר על האור, דהיינו ההשפעה, ולא על העצם, ומה שייך לומר בזה אין ראשית. [וזה באמת מש"כ הנפה"ח, ולא הבנתי מה שייך לבקש ביאורים אחרים.]
 
 

עדין

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
בינתיים מצאתי לשאלה זו כמה מקורות, ואשמח אם יוכלו החברים למצוא מקורות נוספים.
ייש"כ.

תורת המגיד ליקוטים
א"ס ב"ה, ולא נקרא אין ראשית, כי אם היה אין ראשית לא היו יכולין להתחיל לדבר ממנו כלל, אבל אנו משיגין אותו מצד ברואיו מעט, וזה הוי ראשית, אבל אין לו סוף.
(א"צ) 

נפש החיים שער ב פרק ב
ואף גם מה שבז"הק מכנהו ית' בשם אין סוף איננו כנוי עליו ית"ש אלא הכוונה על השגתנו אותו מצד כחות הנשפעים מאתו בהתחברותו ברצונו להעולמות. ולזאת כנוהו א"ס ולא אין ראשית. כי באמת מצד עצמותו ית"ש אין לו לא סוף ולא ראשית. רק מצד השגתינו כחותיו ית'. הלא כל השגתינו הוא רק ראשית. אבל אין סוף להגיע בהשגה להשיג את כחותיו ית' הנשפעים.

וראיתי גם מצטטים את הספר יונת אלם בתחילתו שגם הוא הקשה כן, אך אינו לפניי.
יש כלל בפורום שלציין מקור בלי לכתוב מה כותב אין לזה תועלת.
ובכל זאת עיין בספרו של הרב אליהו ציון סופר בנין ציון עמוד לב סימן על זה.
 
 

אקשן דקדושה

משתמש ותיק
אני לבדי אמר:
כמה חוסר הבנה פשוט.
אין סוף, או בשמו המלא, 'אור אין סוף' אין פרושו אור של אין סוף, וכך תהיה התייחסות כביכול האור הוא מה'אין סוף'. כי א"א לומר על העצמות שהוא אין סוף שהרי זה מורה על התפשטות, והעצמות ח"ו לומר עליו שנוא מתפשט. וכו וכו (עיין באריכות ד"ה יולך ספר המאמרים תרס"ו)
וע"כ הכוונה אור אין סוף, שהאור הנמשך מהעצמות הוא אור אין סופי (עיין ג"כ ד"ה והר סיני תרנ"ז), וא"א לומר עליו שהוא אין לו תחלה (או ראשית), שהרי יש לו ראשית - עצמות ית'. (עיין ד"ה באתי לגני תשכ"ב)

זכורני שבהמשך תער"ב מתייחס לשאלה זו ישירות, ועונה כנ"ל. אבל איני זוכר היכן.
אשמח אם יציינו במדוייק.
@לבי במערב 
 

mmh

משתמש ותיק
.
.
אני לבדי אמר:
וחבל שאנשים בודים מליבם דברים משונים שכאלה...

אולי תואיל לתת תגובה יותר אינטלגנטית?

כלומר, מה משונה?

מה לא מצא חן בעיניך?

סתם, להשפריץ וללכת.

אתמהה.

מצד שני, זוהי התנהגות אופיינית לניקים מהזן החדש.

ובכן @אני לבדי הנכבד, ברוך הבא.

עם הגיעך בשעטו"מ להודעה מספר 3 - נא לזכור כי כאן אתה 'אינך לבדך'!
.

.
 

ראש הכולל

משתמש ותיק
זוהר בא מב ב הָכִי עִלַּת הָעִלּוֹת, עָבִיד עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וְקָרָא לְכֶתֶר מָקוֹר, וּבֵיהּ לֵית סוֹף לִנְבִיעוּ דִּנְהוֹרֵיהּ. וּבְגִין דָּא קָרָא לְגַרְמֵיהּ אֵין סוֹף, וְלֵית לֵיהּ דְּמוּת וְצוּרָה, וְתַמָּן לֵית מָאנָא לְמִתְפַּס לֵיהּ, לְמִנְדַּע בֵּיהּ יְדִיעָא כְּלָל. וּבְגִין דָּא אָמְרוּ בֵּיהּ, בַּמּוּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרוֹשׁ, וּבַמְכוּסֶה מִמְּךָ אַל תַּחְקוֹר
 

מיכאל ש

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
אור החכמה אמר:
וראיתי גם מצטטים את הספר יונת אלם בתחילתו שגם הוא הקשה כן, אך אינו לפניי.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=7366#p=5&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr=

ולי הקטן נראה ליישב, שאין הכוונה אין סוף ל"סוף" שהוא ההפך ההתחלה, אלא "סוף" במובן "גבול". וניתן לומר אין סוף לראשיתו ואין סוף לאחריתו, דהיינו שהוא חסר גבולות בזמן.
ואמנם בתנ"ך לא מצאתי סוף שהוא במובן גבול, אך בחז"ל מצאתי כן, שאדה"ר היה רואה "מסוף העולם ועד סופו" והיינו שראייתו הייתה מתחילת העולם עד אחריתו, וכן הרבה בלשון חז"ל יש את ביטוי זה.
לדעתי הם דברים פשוטים,וכל הנחת השאלה לא נכונה.
 
 

אני לבדי

משתמש חדש
mmh אמר:
.
.
אני לבדי אמר:
וחבל שאנשים בודים מליבם דברים משונים שכאלה...

אולי תואיל לתת תגובה יותר אינטלגנטית?

כלומר, מה משונה?

מה לא מצא חן בעיניך?

סתם, להשפריץ וללכת.

אתמהה.

מצד שני, זוהי התנהגות אופיינית לניקים מהזן החדש.

ובכן @אני לבדי הנכבד, ברוך הבא.

עם הגיעך בשעטו"מ להודעה מספר 3 - נא לזכור כי כאן אתה 'אינך לבדך'!
.

.
שבתי,
תודה על ההערות.
דברים משונים, הינם משונים מפני שהם כאלה, לא אני כתבתי אותם בתחילה ולא אני הפכתים למשונים, זאת תדע.
נשאלה שאלה, חשובה וטובה, אמנם שאלה כזו לה היית נשאלת אילו היו לומדים מעט חסידות, ניחא, זו שאלה טובה.
ובמקום שאנשים שאין להם יד ורגל בדברים כאלה פשוט יתנזרו מלכתוב בנושא כזה - אגב אנשים שמתנזרים בכלל ללמוד חסידות - ויניחו למבינים להתעסק בעניינים שכאלה. באים עדת ליצים, חושבים שזו שאלה זוטא, עניין של התנסחות טכנית, ומלהגים את עצמם בכל מיני ניחושים שונים ומשונים. 
זו שאלה הרבה יותר רצינית מכל מיני ניחושים מדברים פה על תוארי הקב"ה!
ואני הניק הצעיר, לא סתם הגבתי להם שאלו דברים משונים אלא ראשית הצעתי בקצרה את המובא בזה מספרי חסידות, אח"כ הרשתי לעצמי להעיר על כך שאנשים לעיתים אינם מודעים דים במה הם עוסקים.
שבת שלום.

 
 

אני לבדי

משתמש חדש
mmh אמר:
ליפמן אמר:
למספרים יש התחלה אבל אין סוף

מה בדבר מינוס מיליון?
זה לא מספר מבחינתך?
והכי נמי מינוס מליארד, והכי נמי מינוס 'אין סוף למספרים'.
ומסיימים בטוב,
רק בכדי להביא אותך ידיד למצב של דרך ארץ.
מינוס אחד ומטה, מספרים שלילים, זה לא מספר חיובי. מצטער.
נדא. לא.
כל תחום המינוס הינו כביכול דמיון של אנשים, ראית פעם מינוס. זה פונקציה מתמטית נהדרת והכרחית אך מספר זה לא. זה אולי בנדוד שני של המספרים החיוביים.
 
 
חלק עליון תַחתִית