מה הדין אדם שהתחיל לומר פעם שניה ברכת על נטילת ידים בבוקר

איש שמח

משתמש רשום
מה הדין אדם שהתחיל לומר פעם שניה ברכת על נטילת ידים בבוקר לפני שבירך ברכת התורה האם יאמר למדיני חוקיך ואז בעצם ילמד תהילים לפני שבירך ברכת התורה או שיגמור הברכה ויעבור על ברכה לבטלה (שהרי אסור אפילו לקרוא תהילים קודם ברכות התורה)
 

HaimL

משתמש ותיק
סתם רעיון.

אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך), כמו שדנים את ברכת אהבת עולם / אהבה רבה כברכת התורה.
 

יעקב ר

משתמש ותיק
איש שמח אמר:
מה הדין אדם שהתחיל לומר פעם שניה ברכת על נטילת ידים בבוקר לפני שבירך ברכת התורה האם יאמר למדיני חוקיך ואז בעצם ילמד תהילים לפני שבירך ברכת התורה או שיגמור הברכה ויעבור על ברכה לבטלה (שהרי אסור אפילו לקרוא תהילים קודם ברכות התורה)

ברכה לבטלה לפי חלק מהפוסקים היא דאורייתא, וגם לסוברים שלא - מכל מקום, חמורה היא.
אמירת פסוקים לפני ברכות התורה - לא מצינו סרך "איסור" של ממש.
(ויש לעיין בדיון אודות מי שברך על מאכל ביום תענית)
 
  • תודה
Reactions: nls

nls

משתמש ותיק
יעקב ר צודק מאוד, לא יעלה על הדעת להמשיך את הברכה, מה גם שכמדומני ברמ"א לגבי סליחות מובא שלא ברור שאסור לומר פסוקים דרך תחינה לפני ברכת התורה תבדוק שם
 

דרומאי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
סתם רעיון.

אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך), כמו שדנים את ברכת אהבת עולם / אהבה רבה כברכת התורה.
אבל ברכה ללא מלכות אינה ברכה.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
HaimL אמר:
סתם רעיון.

אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך), כמו שדנים את ברכת אהבת עולם / אהבה רבה כברכת התורה.
אבל ברכה ללא מלכות אינה ברכה.
גם אהבה רבה היא ללא מלכות. למרות שאולי זה שונה, כי
1. היא ברכה הסמוכה ליוצר אור
2. אומרים מלכנו סמוך לחתימה


 
 

דרומאי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
דרומאי אמר:
HaimL אמר:
סתם רעיון.

אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך), כמו שדנים את ברכת אהבת עולם / אהבה רבה כברכת התורה.
אבל ברכה ללא מלכות אינה ברכה.
גם אהבה רבה היא ללא מלכות. למרות שאולי זה שונה, כי
1. היא ברכה הסמוכה ליוצר אור
2. אומרים מלכנו סמוך לחתימה
1. תמיד חשבתי כן, ולכן רציתי לדן שמי שלא בירך יוצר אור רק אהבה רבה לא ייפטר מברכות התורה.
2. צריך עיון בזה, דלכאורה בעינן 'מלך העולם' ולא 'מלכנו' לבד. 
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
HaimL אמר:
דרומאי אמר:
אבל ברכה ללא מלכות אינה ברכה.
גם אהבה רבה היא ללא מלכות. למרות שאולי זה שונה, כי
1. היא ברכה הסמוכה ליוצר אור
2. אומרים מלכנו סמוך לחתימה
1. תמיד חשבתי כן, ולכן רציתי לדן שמי שלא בירך יוצר אור רק אהבה רבה לא ייפטר מברכות התורה
 

שו"ת הרשב"א חלק א סימן שיז

שאלת הא דאמרינן בפרק ראשון של ברכות (דף י"ב) לעולם דאמר אהבה רבה ולא אמר יוצר אור וכי מטי זמניה מימר אמר. ומאי אין מעכבות זו את זו לקדם. והיאך יקדם דהא אהבה רבה אינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה?
 

דרומאי

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
דרומאי אמר:
HaimL אמר:
גם אהבה רבה היא ללא מלכות. למרות שאולי זה שונה, כי
1. היא ברכה הסמוכה ליוצר אור
2. אומרים מלכנו סמוך לחתימה
1. תמיד חשבתי כן, ולכן רציתי לדן שמי שלא בירך יוצר אור רק אהבה רבה לא ייפטר מברכות התורה

שו"ת הרשב"א חלק א סימן שיז
שאלת הא דאמרינן בפרק ראשון של ברכות (דף י"ב) לעולם דאמר אהבה רבה ולא אמר יוצר אור וכי מטי זמניה מימר אמר. ומאי אין מעכבות זו את זו לקדם. והיאך יקדם דהא אהבה רבה אינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה?
השארת אותי במתח. מה מתרץ הרשב"א על הקושיא?
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
קדמא ואזלא אמר:
דרומאי אמר:
1. תמיד חשבתי כן, ולכן רציתי לדן שמי שלא בירך יוצר אור רק אהבה רבה לא ייפטר מברכות התורה

שו"ת הרשב"א חלק א סימן שיז
שאלת הא דאמרינן בפרק ראשון של ברכות (דף י"ב) לעולם דאמר אהבה רבה ולא אמר יוצר אור וכי מטי זמניה מימר אמר. ומאי אין מעכבות זו את זו לקדם. והיאך יקדם דהא אהבה רבה אינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה?
השארת אותי במתח. מה מתרץ הרשב"א על הקושיא?
 

שו"ת הרשב"א חלק א סימן שיז

תשובה זו אחת מן הראיות שכתבתי אני בברכות שיש ברכות קצרות שחותמות בברוך ואין פותחות בברוך וזו אחת מהן. שלפי דעתי ברכות של קרית /קריאת/ שמע אינן סמוכות אלא מעיקר מטבען כן נתקנו. ועל כרחנו יש לנו לומר כן. שאילולי כן לעולם היה להם לתקן בה פתיחה הואיל ולעתים אומרה בפני עצמה. כדרך שנהגו בברכת אשר ברא ששון ושמחה שפתחו בה אף על פי שהיא סמוכה הואיל ולעתים נאמרת בלא סמיכות בדליכא פנים חדשות. וכמו שאמרו בירושלמי בברכת קדוש שפותחת בברוך. ושאלו שם והלא סמוכה לברכת היין? ופריקו שנייה היא שאם היה יושב ושותה מבעוד יום שאינו אומר בורא פרי הגפן. וכן אמרו בברכת הזן שפותחת לעולם בברוך ואף על פי שסמוכה לברכת ברוך שאכלנו משלו. שנייה היא שאם היו שנים אינו אומר נברך שאכלנו. והילכך אילו היתה ברכת אהבה רבה חותמת ואינה פותחת מדין סמיכותה בלבד לא היתה נוהגת על דרך שאר הברכות. שהרי גם זו כל ימי המקדש היתה נאמרת לעצמה והילכך היה להן לפותחה. וזו ראיה חזקה בעיני כראי מוצק. ובכך נתיישב לי פירוש משנתינו של אחת ארוכה ואחת קצרה. וכבר הגיעו לידך פירוש ברכות שלי ועמדת עליהן וראית מה שכתבתי שם.
 

דרומאי

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
דרומאי אמר:
קדמא ואזלא אמר:
שו"ת הרשב"א חלק א סימן שיז
שאלת הא דאמרינן בפרק ראשון של ברכות (דף י"ב) לעולם דאמר אהבה רבה ולא אמר יוצר אור וכי מטי זמניה מימר אמר. ומאי אין מעכבות זו את זו לקדם. והיאך יקדם דהא אהבה רבה אינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה?
השארת אותי במתח. מה מתרץ הרשב"א על הקושיא?

שו"ת הרשב"א חלק א סימן שיז
תשובה זו אחת מן הראיות שכתבתי אני בברכות שיש ברכות קצרות שחותמות בברוך ואין פותחות בברוך וזו אחת מהן. שלפי דעתי ברכות של קרית /קריאת/ שמע אינן סמוכות אלא מעיקר מטבען כן נתקנו. ועל כרחנו יש לנו לומר כן. שאילולי כן לעולם היה להם לתקן בה פתיחה הואיל ולעתים אומרה בפני עצמה. כדרך שנהגו בברכת אשר ברא ששון ושמחה שפתחו בה אף על פי שהיא סמוכה הואיל ולעתים נאמרת בלא סמיכות בדליכא פנים חדשות. וכמו שאמרו בירושלמי בברכת קדוש שפותחת בברוך. ושאלו שם והלא סמוכה לברכת היין? ופריקו שנייה היא שאם היה יושב ושותה מבעוד יום שאינו אומר בורא פרי הגפן. וכן אמרו בברכת הזן שפותחת לעולם בברוך ואף על פי שסמוכה לברכת ברוך שאכלנו משלו. שנייה היא שאם היו שנים אינו אומר נברך שאכלנו. והילכך אילו היתה ברכת אהבה רבה חותמת ואינה פותחת מדין סמיכותה בלבד לא היתה נוהגת על דרך שאר הברכות. שהרי גם זו כל ימי המקדש היתה נאמרת לעצמה והילכך היה להן לפותחה. וזו ראיה חזקה בעיני כראי מוצק. ובכך נתיישב לי פירוש משנתינו של אחת ארוכה ואחת קצרה. וכבר הגיעו לידך פירוש ברכות שלי ועמדת עליהן וראית מה שכתבתי שם.
אך עכ"פ יש לומר שלענין ברכות התורה עדין צריכין אנו למה שסמוכה לחברתה, דהא בברכות התורה ברכה ארוכה תיקנו.
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
קדמא ואזלא אמר:
דרומאי אמר:
השארת אותי במתח. מה מתרץ הרשב"א על הקושיא?

שו"ת הרשב"א חלק א סימן שיז
תשובה זו אחת מן הראיות שכתבתי אני בברכות שיש ברכות קצרות שחותמות בברוך ואין פותחות בברוך וזו אחת מהן. שלפי דעתי ברכות של קרית /קריאת/ שמע אינן סמוכות אלא מעיקר מטבען כן נתקנו. ועל כרחנו יש לנו לומר כן. שאילולי כן לעולם היה להם לתקן בה פתיחה הואיל ולעתים אומרה בפני עצמה. כדרך שנהגו בברכת אשר ברא ששון ושמחה שפתחו בה אף על פי שהיא סמוכה הואיל ולעתים נאמרת בלא סמיכות בדליכא פנים חדשות. וכמו שאמרו בירושלמי בברכת קדוש שפותחת בברוך. ושאלו שם והלא סמוכה לברכת היין? ופריקו שנייה היא שאם היה יושב ושותה מבעוד יום שאינו אומר בורא פרי הגפן. וכן אמרו בברכת הזן שפותחת לעולם בברוך ואף על פי שסמוכה לברכת ברוך שאכלנו משלו. שנייה היא שאם היו שנים אינו אומר נברך שאכלנו. והילכך אילו היתה ברכת אהבה רבה חותמת ואינה פותחת מדין סמיכותה בלבד לא היתה נוהגת על דרך שאר הברכות. שהרי גם זו כל ימי המקדש היתה נאמרת לעצמה והילכך היה להן לפותחה. וזו ראיה חזקה בעיני כראי מוצק. ובכך נתיישב לי פירוש משנתינו של אחת ארוכה ואחת קצרה. וכבר הגיעו לידך פירוש ברכות שלי ועמדת עליהן וראית מה שכתבתי שם.
אך עכ"פ יש לומר שלענין ברכות התורה עדין צריכין אנו למה שסמוכה לחברתה, דהא בברכות התורה ברכה ארוכה תיקנו.
 
אכן מסתבר כך. וצ"ע להלכה.
ובכל אופן עדיין צריך להבין לפי הרשב"א מה עם כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך) . . 
אכן יש גרסאות שחותמות במקום 'המלמד תורה לעמו ישראל' - 'בא"י למדני חוקיך' (והראשונים שללו זאת).
 
איש שמח אמר:
האם יאמר למדיני חוקיך ואז בעצם ילמד תהילים לפני שבירך ברכת התורה
אשכנזי יאמר 'למדני חוקיך' דרך תחינה, היינו שמבקש כן מהשי"ת (וראה פירש"י על הרי"ף - ברכות ה, סע"ב מדפי הרי"ף).
ספרדי אין לו עצה לכאו', וכמ"ש הגאון החח"ם נ"ע בשו"ת 'אור לי' סי' חי.
 

רוצה להיות טוב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ספרדי אין לו עצה לכאו', וכמ"ש הגאון החח"ם נ"ע בשו"ת 'אור לי' סי' חי.
המקרה שדיבר החת"ס שונה שהרי שם לא תהיה ברכתו לבטלה אם יסיים ולכאורה יודה שיאמר "למדני חוקיך".
 

לבי במערב

משתמש ותיק
רוצה להיות טוב אמר:
המקרה שדיבר הח[ח"מ] שונה שהרי שם לא תהיה ברכתו לבטלה אם יסיים ולכאורה יודה שיאמר "למדני חוקיך".
שם אכן לא תהא ברכתו לבטלה, ולכן יעצו להשלים ברכתו; אך בנדון שלפנינו לא איירי התם, ומשו"ה דייקתי לכתוב כי "אין לו עצה לכאו'".
 

דניאלי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
סתם רעיון.

אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך), כמו שדנים את ברכת אהבת עולם / אהבה רבה כברכת התורה.
אם פתח אדעתא דברכה אחרת אינו יכול להחליף כמבואר בגמ'
 

HaimL

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
HaimL אמר:
סתם רעיון.

אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך), כמו שדנים את ברכת אהבת עולם / אהבה רבה כברכת התורה.
אם פתח אדעתא דברכה אחרת אינו יכול להחליף כמבואר בגמ'
נכון, אבל אני רוצה לדון (בדרך אפשר), שמאחר וברכת התורה אינה מוכרחת (שהרי אפשר לצאת באהבת עולם), משמע שמה שהקפידו חכמים הוא לא על ברכת המצווה של ת"ת, אלא שישבח ויודה על התורה, קודם לימודו, ובשבח כלדהו סגי, ולכן מספיק גם למדני חוקיך.
אבל, כפי שהדגשתי גם בהתחלה, כל זה הוא עדיין בגדר רעיון בלבד.
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
דניאלי אמר:
HaimL אמר:
סתם רעיון.

אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך), כמו שדנים את ברכת אהבת עולם / אהבה רבה כברכת התורה.
אם פתח אדעתא דברכה אחרת אינו יכול להחליף כמבואר בגמ'
נכון, אבל אני רוצה לדון (בדרך אפשר), שמאחר וברכת התורה אינה מוכרחת (שהרי אפשר לצאת באהבת עולם), משמע שמה שהקפידו חכמים הוא לא על ברכת המצווה של ת"ת, אלא שישבח ויודה על התורה, קודם לימודו, ובשבח כלדהו סגי, ולכן מספיק גם למדני חוקיך.
אבל, כפי שהדגשתי גם בהתחלה, כל זה הוא עדיין בגדר רעיון בלבד.
אהבת עולם זה גם ברכה, אין צד שלא צריך ברכה, זה ברכת המצוות לכל דבר ואסור ללמוד קודם ברכה
זה שיוצא בברכה אחרת זה בכל דבר כמעט ואפילו בברכת הנהנין יכול לצאת בברכה כוללת כהמוציא או בשהכל במקום ספק או בדיעבד.
 

HaimL

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
HaimL אמר:
אהבת עולם זה גם ברכה, אין צד שלא צריך ברכה, זה ברכת המצוות לכל דבר ואסור ללמוד קודם ברכה
זה שיוצא בברכה אחרת זה בכל דבר כמעט ואפילו בברכת הנהנין יכול לצאת בברכה כוללת כהמוציא או בשהכל במקום ספק או בדיעבד.
איזו מטבע של ברכת המצוות ישנה בברכת אהבת עולם
?

ומהי השייכות לזה שיכול לצאת בברכה"נ בברכה כללית עם אהבת עולם? וכי יכול לצאת באהבת עולם ידי חובת ברכת ציצית ותפילין?
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
דניאלי אמר:
HaimL אמר:
אהבת עולם זה גם ברכה, אין צד שלא צריך ברכה, זה ברכת המצוות לכל דבר ואסור ללמוד קודם ברכה
זה שיוצא בברכה אחרת זה בכל דבר כמעט ואפילו בברכת הנהנין יכול לצאת בברכה כוללת כהמוציא או בשהכל במקום ספק או בדיעבד.
איזו מטבע של ברכת המצוות ישנה בברכת אהבת עולם
?

ומהי השייכות לזה שיכול לצאת בברכה"נ בברכה כללית עם אהבת עולם? וכי יכול לצאת באהבת עולם ידי חובת ברכת ציצית ותפילין?
תדפדף למעלה כבר הביאו את המקורות למה אהבת עולם זה ברכה, בכל מקרה אין ספק שזה ברכה לכל דבר וכמו שזה נקרא בכל מקום במשנה בגמ' ובהלכה.


אם היה כתוב שם ציצית ותפילין  היה יוצא בזה, בפוסקים הביאו די"ז על הרבה דברים כגון לצאת מתיר אסורים בשמו"ע בברכת מחיה המתים וכדו'
 

HaimL

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
HaimL אמר:
תדפדף למעלה כבר הביאו את המקורות למה אהבת עולם זה ברכה, בכל מקרה אין ספק שזה ברכה לכל דבר וכמו שזה נקרא בכל מקום במשנה בגמ' ובהלכה.


אם היה כתוב שם ציצית ותפילין  היה יוצא בזה, בפוסקים הביאו די"ז על הרבה דברים כגון לצאת מתיר אסורים בשמו"ע בברכת מחיה המתים וכדו'
למה אהבת עולם היא ברכה, דיברו ואמרו. למה היא ברכת המצוות, גם כתבו? אם פספסתי, אקרא שוב.
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
דניאלי אמר:
HaimL אמר:
תדפדף למעלה כבר הביאו את המקורות למה אהבת עולם זה ברכה, בכל מקרה אין ספק שזה ברכה לכל דבר וכמו שזה נקרא בכל מקום במשנה בגמ' ובהלכה.


אם היה כתוב שם ציצית ותפילין  היה יוצא בזה, בפוסקים הביאו די"ז על הרבה דברים כגון לצאת מתיר אסורים בשמו"ע בברכת מחיה המתים וכדו'
למה אהבת עולם היא ברכה, דיברו ואמרו. למה היא ברכת המצוות, גם כתבו? אם פספסתי, אקרא שוב.
מהכ"ת לחלק הרי זה ברור שברכה"ת נפסק להלכה שזה כברכת המצוות ואסור ללמוד קודם וזה גם ברור שיוצאים באהבה רבה, אז לא הבנתי מה עוד ניתן לומר, או שתלמד שכל ברכות המצוות זה רק דין שבח, כמובן שזה נכון, אבל צריך ברכה לשבח, וגם בברכת הנהנין
 

HaimL

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
HaimL אמר:
דניאלי אמר:
תדפדף למעלה כבר הביאו את המקורות למה אהבת עולם זה ברכה, בכל מקרה אין ספק שזה ברכה לכל דבר וכמו שזה נקרא בכל מקום במשנה בגמ' ובהלכה.


אם היה כתוב שם ציצית ותפילין  היה יוצא בזה, בפוסקים הביאו די"ז על הרבה דברים כגון לצאת מתיר אסורים בשמו"ע בברכת מחיה המתים וכדו'
למה אהבת עולם היא ברכה, דיברו ואמרו. למה היא ברכת המצוות, גם כתבו? אם פספסתי, אקרא שוב.
מהכ"ת לחלק הרי זה ברור שברכה"ת נפסק להלכה שזה כברכת המצוות ואסור ללמוד קודם וזה גם ברור שיוצאים באהבה רבה, אז לא הבנתי מה עוד ניתן לומר
קודם כל ברכה"ת עצמה היא למעשה גם ברכת המצוות (אקבו"ץ על ד"ת, או לעסוק בד"ת) וגם ברכת השבח (אשר בחר בנו מכה"ע וכו'). כמדומני שאם בירך אשר  
בחר בנו בלבד (כגון שקראוהו לעלות לתורה וא"י לסרב) שנפטר בזה עצמו (אבל אם אתה יודע אחרת, תגיד לי).

טענתי היא, שבברכה"ת סגי בשבח עצמו, כדי ללמוד תורה, ולכן יוצא באהבה רבה, ולא שהיא נחשבת כברכת המצוות. אבל אם יש לך ראיה ברורה (ולא מהכ"ת לחלק כי אני כן חושב שיש חילוק), אשמח.
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
דניאלי אמר:
HaimL אמר:
למה אהבת עולם היא ברכה, דיברו ואמרו. למה היא ברכת המצוות, גם כתבו? אם פספסתי, אקרא שוב.
מהכ"ת לחלק הרי זה ברור שברכה"ת נפסק להלכה שזה כברכת המצוות ואסור ללמוד קודם וזה גם ברור שיוצאים באהבה רבה, אז לא הבנתי מה עוד ניתן לומר
קודם כל ברכה"ת עצמה היא למעשה גם ברכת המצוות (אקבו"ץ על ד"ת, או לעסוק בד"ת) וגם ברכת השבח (אשר בחר בנו מכה"ע וכו'). כמדומני שאם בירך אשר  
בחר בנו בלבד (כגון שקראוהו לעלות לתורה וא"י לסרב) שנפטר בזה עצמו (אבל אם אתה יודע אחרת, תגיד לי).

טענתי היא, שבברכה"ת סגי בשבח עצמו, כדי ללמוד תורה, ולכן יוצא באהבה רבה, ולא שהיא נחשבת כברכת המצוות. אבל אם יש לך ראיה ברורה (ולא מהכ"ת לחלק כי אני כן חושב שיש חילוק), אשמח.
זה שיוצאים באשר בחר בנו זה מפורש בהלכה כי לעכובא זה רק ברכה אחת
אני שואל כי לא שמעתי מעולם שיש דבר כזה ברכת השבח שמעכבת מצוות כשזה לא ברכת המצוות
 

HaimL

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
HaimL אמר:
זה שיוצאים באשר בחר בנו זה מפורש בהלכה כי לעכובא זה רק ברכה אחת
אני שואל כי לא שמעתי מעולם שיש דבר כזה ברכת השבח שמעכבת מצוות כשזה לא ברכת המצוות
יפה, וזאת בדיוק טענתי. העיכוב הוא בברכת השבח, ולא בברכת המצוות, ומה שנראה לי הוא שחלוק לימוד תורה משאר המצוות, שבשאר המצוות יש להן תחילה וסוף, משא"כ תלמוד תורה שהחיוב לכתחילה הוא ללמוד בכל רגע ורגע. רק שחכמים תיקנו שבתחילת לימוד התורה צריך לברך (ולכתחילה במטבע של ברכת המצוות וגם ברכת השבח), אבל בדיעבד, בשבח כלדהו סגי לברך.
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
דניאלי אמר:
HaimL אמר:
זה שיוצאים באשר בחר בנו זה מפורש בהלכה כי לעכובא זה רק ברכה אחת
אני שואל כי לא שמעתי מעולם שיש דבר כזה ברכת השבח שמעכבת מצוות כשזה לא ברכת המצוות
יפה, וזאת בדיוק טענתי. העיכוב הוא בברכת השבח, ולא בברכת המצוות, ומה שנראה לי הוא שחלוק לימוד תורה משאר המצוות, שבשאר המצוות יש להן תחילה וסוף, משא"כ תלמוד תורה שהחיוב לכתחילה הוא ללמוד בכל רגע ורגע. רק שחכמים תיקנו שבתחילת לימוד התורה צריך לברך (ולכתחילה במטבע של ברכת המצוות וגם ברכת השבח), אבל בדיעבד, בשבח כלדהו סגי לברך.

העיכוב הוא בברכת המצוות וזה הבדיעבד..
אינני מכריח אותך לחשוב כמוני אבל לדעתי אין לזה הוכחה ולא מצאנו כה"ג בשום מקום אז מהכ"ת להגיד כך
 

HaimL

משתמש ותיק
דניאלי אמר:
HaimL אמר:

העיכוב הוא בברכת המצוות וזה הבדיעבד..
אינני מכריח אותך לחשוב כמוני אבל לדעתי אין לזה הוכחה ולא מצאנו כה"ג בשום מקום אז מהכ"ת להגיד כך
גם אני אינני מכריח אותך לחשוב כמוני (אם הייתי יכול, אולי הייתי עושה את זה) 🙂 כפי שכבר הדגשתי, זה רק רעיון. השאלה אם אין לך ראיה מובהקת לסתור ולקעקע את שכתבתי.
 
 

מרדכי שלומוביץ

משתמש רגיל
ראשית יש לי אולי לקיים הטענה שאין חסרון לומר פסוק למדני חוקיך לפני ברה"ת לכל הדעת והעדות, כי אף שאיננה ברכה, היא מעין ברכות התורה, ולענ"ד אולי יהיה מותר לומר את כל פרק קיט' כי עניינו כברכת התורה, ופסוק שמדבר בשבח התורה ובתפילה להבינה מקומו קודם הלימוד ולא מסתברא שיהיה על כך חסרון שלא ברכו בתורה תחילה, אלא אדרבה הכל כתוספת על ברכת התורה, אך שומע אני טענת לא פלוג, ויודע אני שעל אוזניים רבות לא ישמעו סברות כמן אלו.
שנית -ועל עתה באתי, יש לשים לב שמאחר שהרשב"א והרא"ש נחלקו בטעם הנטילה, ולהרשב"א יוצאים בנטילה מוקדמת ולהרא"ש רק בנטילה מטינוף שסמוכה לתפילה, ומהבה"ל נראה להדיא שהיחס הוא כספק שקול, -ואם כפי שאני מתאר הסיבה להיכשל בברכת נטילת ידיים שנית, היא כי ברך פעם אחת בקומו ופעם שניה סמוך לתפילתו, אין כאן אלא ספק ברכה לבטלה. ומעתה יש לדון שמא בספק ברכה עדיף לסיימה מאשר לסיים ב'למדני חוקיך'.
 
חלק עליון תַחתִית