איש שמח אמר:מה הדין אדם שהתחיל לומר פעם שניה ברכת על נטילת ידים בבוקר לפני שבירך ברכת התורה האם יאמר למדיני חוקיך ואז בעצם ילמד תהילים לפני שבירך ברכת התורה או שיגמור הברכה ויעבור על ברכה לבטלה (שהרי אסור אפילו לקרוא תהילים קודם ברכות התורה)
אבל ברכה ללא מלכות אינה ברכה.HaimL אמר:סתם רעיון.
אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך), כמו שדנים את ברכת אהבת עולם / אהבה רבה כברכת התורה.
גם אהבה רבה היא ללא מלכות. למרות שאולי זה שונה, כידרומאי אמר:אבל ברכה ללא מלכות אינה ברכה.HaimL אמר:סתם רעיון.
אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך), כמו שדנים את ברכת אהבת עולם / אהבה רבה כברכת התורה.
1. תמיד חשבתי כן, ולכן רציתי לדן שמי שלא בירך יוצר אור רק אהבה רבה לא ייפטר מברכות התורה.HaimL אמר:גם אהבה רבה היא ללא מלכות. למרות שאולי זה שונה, כידרומאי אמר:אבל ברכה ללא מלכות אינה ברכה.HaimL אמר:סתם רעיון.
אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך), כמו שדנים את ברכת אהבת עולם / אהבה רבה כברכת התורה.
1. היא ברכה הסמוכה ליוצר אור
2. אומרים מלכנו סמוך לחתימה
דרומאי אמר:1. תמיד חשבתי כן, ולכן רציתי לדן שמי שלא בירך יוצר אור רק אהבה רבה לא ייפטר מברכות התורהHaimL אמר:גם אהבה רבה היא ללא מלכות. למרות שאולי זה שונה, כידרומאי אמר:אבל ברכה ללא מלכות אינה ברכה.
1. היא ברכה הסמוכה ליוצר אור
2. אומרים מלכנו סמוך לחתימה
השארת אותי במתח. מה מתרץ הרשב"א על הקושיא?קדמא ואזלא אמר:דרומאי אמר:1. תמיד חשבתי כן, ולכן רציתי לדן שמי שלא בירך יוצר אור רק אהבה רבה לא ייפטר מברכות התורהHaimL אמר:גם אהבה רבה היא ללא מלכות. למרות שאולי זה שונה, כי
1. היא ברכה הסמוכה ליוצר אור
2. אומרים מלכנו סמוך לחתימה
שו"ת הרשב"א חלק א סימן שיז
שאלת הא דאמרינן בפרק ראשון של ברכות (דף י"ב) לעולם דאמר אהבה רבה ולא אמר יוצר אור וכי מטי זמניה מימר אמר. ומאי אין מעכבות זו את זו לקדם. והיאך יקדם דהא אהבה רבה אינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה?
דרומאי אמר:השארת אותי במתח. מה מתרץ הרשב"א על הקושיא?קדמא ואזלא אמר:דרומאי אמר:1. תמיד חשבתי כן, ולכן רציתי לדן שמי שלא בירך יוצר אור רק אהבה רבה לא ייפטר מברכות התורה
שו"ת הרשב"א חלק א סימן שיז
שאלת הא דאמרינן בפרק ראשון של ברכות (דף י"ב) לעולם דאמר אהבה רבה ולא אמר יוצר אור וכי מטי זמניה מימר אמר. ומאי אין מעכבות זו את זו לקדם. והיאך יקדם דהא אהבה רבה אינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה?
אך עכ"פ יש לומר שלענין ברכות התורה עדין צריכין אנו למה שסמוכה לחברתה, דהא בברכות התורה ברכה ארוכה תיקנו.קדמא ואזלא אמר:דרומאי אמר:השארת אותי במתח. מה מתרץ הרשב"א על הקושיא?קדמא ואזלא אמר:שו"ת הרשב"א חלק א סימן שיז
שאלת הא דאמרינן בפרק ראשון של ברכות (דף י"ב) לעולם דאמר אהבה רבה ולא אמר יוצר אור וכי מטי זמניה מימר אמר. ומאי אין מעכבות זו את זו לקדם. והיאך יקדם דהא אהבה רבה אינה פותחת בברוך מפני שהיא סמוכה?
שו"ת הרשב"א חלק א סימן שיז
תשובה זו אחת מן הראיות שכתבתי אני בברכות שיש ברכות קצרות שחותמות בברוך ואין פותחות בברוך וזו אחת מהן. שלפי דעתי ברכות של קרית /קריאת/ שמע אינן סמוכות אלא מעיקר מטבען כן נתקנו. ועל כרחנו יש לנו לומר כן. שאילולי כן לעולם היה להם לתקן בה פתיחה הואיל ולעתים אומרה בפני עצמה. כדרך שנהגו בברכת אשר ברא ששון ושמחה שפתחו בה אף על פי שהיא סמוכה הואיל ולעתים נאמרת בלא סמיכות בדליכא פנים חדשות. וכמו שאמרו בירושלמי בברכת קדוש שפותחת בברוך. ושאלו שם והלא סמוכה לברכת היין? ופריקו שנייה היא שאם היה יושב ושותה מבעוד יום שאינו אומר בורא פרי הגפן. וכן אמרו בברכת הזן שפותחת לעולם בברוך ואף על פי שסמוכה לברכת ברוך שאכלנו משלו. שנייה היא שאם היו שנים אינו אומר נברך שאכלנו. והילכך אילו היתה ברכת אהבה רבה חותמת ואינה פותחת מדין סמיכותה בלבד לא היתה נוהגת על דרך שאר הברכות. שהרי גם זו כל ימי המקדש היתה נאמרת לעצמה והילכך היה להן לפותחה. וזו ראיה חזקה בעיני כראי מוצק. ובכך נתיישב לי פירוש משנתינו של אחת ארוכה ואחת קצרה. וכבר הגיעו לידך פירוש ברכות שלי ועמדת עליהן וראית מה שכתבתי שם.
אכן מסתבר כך. וצ"ע להלכה.דרומאי אמר:אך עכ"פ יש לומר שלענין ברכות התורה עדין צריכין אנו למה שסמוכה לחברתה, דהא בברכות התורה ברכה ארוכה תיקנו.קדמא ואזלא אמר:דרומאי אמר:השארת אותי במתח. מה מתרץ הרשב"א על הקושיא?
שו"ת הרשב"א חלק א סימן שיז
תשובה זו אחת מן הראיות שכתבתי אני בברכות שיש ברכות קצרות שחותמות בברוך ואין פותחות בברוך וזו אחת מהן. שלפי דעתי ברכות של קרית /קריאת/ שמע אינן סמוכות אלא מעיקר מטבען כן נתקנו. ועל כרחנו יש לנו לומר כן. שאילולי כן לעולם היה להם לתקן בה פתיחה הואיל ולעתים אומרה בפני עצמה. כדרך שנהגו בברכת אשר ברא ששון ושמחה שפתחו בה אף על פי שהיא סמוכה הואיל ולעתים נאמרת בלא סמיכות בדליכא פנים חדשות. וכמו שאמרו בירושלמי בברכת קדוש שפותחת בברוך. ושאלו שם והלא סמוכה לברכת היין? ופריקו שנייה היא שאם היה יושב ושותה מבעוד יום שאינו אומר בורא פרי הגפן. וכן אמרו בברכת הזן שפותחת לעולם בברוך ואף על פי שסמוכה לברכת ברוך שאכלנו משלו. שנייה היא שאם היו שנים אינו אומר נברך שאכלנו. והילכך אילו היתה ברכת אהבה רבה חותמת ואינה פותחת מדין סמיכותה בלבד לא היתה נוהגת על דרך שאר הברכות. שהרי גם זו כל ימי המקדש היתה נאמרת לעצמה והילכך היה להן לפותחה. וזו ראיה חזקה בעיני כראי מוצק. ובכך נתיישב לי פירוש משנתינו של אחת ארוכה ואחת קצרה. וכבר הגיעו לידך פירוש ברכות שלי ועמדת עליהן וראית מה שכתבתי שם.
אכן יש גרסאות שחותמות במקום 'המלמד תורה לעמו ישראל' - 'בא"י למדני חוקיך' (והראשונים שללו זאת).HaimL אמר:אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך) . .
אשכנזי יאמר 'למדני חוקיך' דרך תחינה, היינו שמבקש כן מהשי"ת (וראה פירש"י על הרי"ף - ברכות ה, סע"ב מדפי הרי"ף).איש שמח אמר:האם יאמר למדיני חוקיך ואז בעצם ילמד תהילים לפני שבירך ברכת התורה
המקרה שדיבר החת"ס שונה שהרי שם לא תהיה ברכתו לבטלה אם יסיים ולכאורה יודה שיאמר "למדני חוקיך".לבי במערב אמר:ספרדי אין לו עצה לכאו', וכמ"ש הגאון החח"ם נ"ע בשו"ת 'אור לי' סי' חי.
שם אכן לא תהא ברכתו לבטלה, ולכן יעצו להשלים ברכתו; אך בנדון שלפנינו לא איירי התם, ומשו"ה דייקתי לכתוב כי "אין לו עצה לכאו'".רוצה להיות טוב אמר:המקרה שדיבר הח[ח"מ] שונה שהרי שם לא תהיה ברכתו לבטלה אם יסיים ולכאורה יודה שיאמר "למדני חוקיך".
אם פתח אדעתא דברכה אחרת אינו יכול להחליף כמבואר בגמ'HaimL אמר:סתם רעיון.
אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך), כמו שדנים את ברכת אהבת עולם / אהבה רבה כברכת התורה.
נכון, אבל אני רוצה לדון (בדרך אפשר), שמאחר וברכת התורה אינה מוכרחת (שהרי אפשר לצאת באהבת עולם), משמע שמה שהקפידו חכמים הוא לא על ברכת המצווה של ת"ת, אלא שישבח ויודה על התורה, קודם לימודו, ובשבח כלדהו סגי, ולכן מספיק גם למדני חוקיך.דניאלי אמר:אם פתח אדעתא דברכה אחרת אינו יכול להחליף כמבואר בגמ'HaimL אמר:סתם רעיון.
אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך), כמו שדנים את ברכת אהבת עולם / אהבה רבה כברכת התורה.
אהבת עולם זה גם ברכה, אין צד שלא צריך ברכה, זה ברכת המצוות לכל דבר ואסור ללמוד קודם ברכהHaimL אמר:נכון, אבל אני רוצה לדון (בדרך אפשר), שמאחר וברכת התורה אינה מוכרחת (שהרי אפשר לצאת באהבת עולם), משמע שמה שהקפידו חכמים הוא לא על ברכת המצווה של ת"ת, אלא שישבח ויודה על התורה, קודם לימודו, ובשבח כלדהו סגי, ולכן מספיק גם למדני חוקיך.דניאלי אמר:אם פתח אדעתא דברכה אחרת אינו יכול להחליף כמבואר בגמ'HaimL אמר:סתם רעיון.
אולי אפשר לדון את הפסוק גופא כברה"ת (למדני חוקיך), כמו שדנים את ברכת אהבת עולם / אהבה רבה כברכת התורה.
אבל, כפי שהדגשתי גם בהתחלה, כל זה הוא עדיין בגדר רעיון בלבד.
איזו מטבע של ברכת המצוות ישנה בברכת אהבת עולםדניאלי אמר:אהבת עולם זה גם ברכה, אין צד שלא צריך ברכה, זה ברכת המצוות לכל דבר ואסור ללמוד קודם ברכהHaimL אמר:דניאלי אמר:
זה שיוצא בברכה אחרת זה בכל דבר כמעט ואפילו בברכת הנהנין יכול לצאת בברכה כוללת כהמוציא או בשהכל במקום ספק או בדיעבד.
תדפדף למעלה כבר הביאו את המקורות למה אהבת עולם זה ברכה, בכל מקרה אין ספק שזה ברכה לכל דבר וכמו שזה נקרא בכל מקום במשנה בגמ' ובהלכה.HaimL אמר:איזו מטבע של ברכת המצוות ישנה בברכת אהבת עולםדניאלי אמר:אהבת עולם זה גם ברכה, אין צד שלא צריך ברכה, זה ברכת המצוות לכל דבר ואסור ללמוד קודם ברכהHaimL אמר:
זה שיוצא בברכה אחרת זה בכל דבר כמעט ואפילו בברכת הנהנין יכול לצאת בברכה כוללת כהמוציא או בשהכל במקום ספק או בדיעבד.
?
ומהי השייכות לזה שיכול לצאת בברכה"נ בברכה כללית עם אהבת עולם? וכי יכול לצאת באהבת עולם ידי חובת ברכת ציצית ותפילין?
למה אהבת עולם היא ברכה, דיברו ואמרו. למה היא ברכת המצוות, גם כתבו? אם פספסתי, אקרא שוב.דניאלי אמר:תדפדף למעלה כבר הביאו את המקורות למה אהבת עולם זה ברכה, בכל מקרה אין ספק שזה ברכה לכל דבר וכמו שזה נקרא בכל מקום במשנה בגמ' ובהלכה.HaimL אמר:דניאלי אמר:
אם היה כתוב שם ציצית ותפילין היה יוצא בזה, בפוסקים הביאו די"ז על הרבה דברים כגון לצאת מתיר אסורים בשמו"ע בברכת מחיה המתים וכדו'
מהכ"ת לחלק הרי זה ברור שברכה"ת נפסק להלכה שזה כברכת המצוות ואסור ללמוד קודם וזה גם ברור שיוצאים באהבה רבה, אז לא הבנתי מה עוד ניתן לומר, או שתלמד שכל ברכות המצוות זה רק דין שבח, כמובן שזה נכון, אבל צריך ברכה לשבח, וגם בברכת הנהניןHaimL אמר:למה אהבת עולם היא ברכה, דיברו ואמרו. למה היא ברכת המצוות, גם כתבו? אם פספסתי, אקרא שוב.דניאלי אמר:תדפדף למעלה כבר הביאו את המקורות למה אהבת עולם זה ברכה, בכל מקרה אין ספק שזה ברכה לכל דבר וכמו שזה נקרא בכל מקום במשנה בגמ' ובהלכה.HaimL אמר:
אם היה כתוב שם ציצית ותפילין היה יוצא בזה, בפוסקים הביאו די"ז על הרבה דברים כגון לצאת מתיר אסורים בשמו"ע בברכת מחיה המתים וכדו'
קודם כל ברכה"ת עצמה היא למעשה גם ברכת המצוות (אקבו"ץ על ד"ת, או לעסוק בד"ת) וגם ברכת השבח (אשר בחר בנו מכה"ע וכו'). כמדומני שאם בירך אשרדניאלי אמר:מהכ"ת לחלק הרי זה ברור שברכה"ת נפסק להלכה שזה כברכת המצוות ואסור ללמוד קודם וזה גם ברור שיוצאים באהבה רבה, אז לא הבנתי מה עוד ניתן לומרHaimL אמר:למה אהבת עולם היא ברכה, דיברו ואמרו. למה היא ברכת המצוות, גם כתבו? אם פספסתי, אקרא שוב.דניאלי אמר:תדפדף למעלה כבר הביאו את המקורות למה אהבת עולם זה ברכה, בכל מקרה אין ספק שזה ברכה לכל דבר וכמו שזה נקרא בכל מקום במשנה בגמ' ובהלכה.
אם היה כתוב שם ציצית ותפילין היה יוצא בזה, בפוסקים הביאו די"ז על הרבה דברים כגון לצאת מתיר אסורים בשמו"ע בברכת מחיה המתים וכדו'
זה שיוצאים באשר בחר בנו זה מפורש בהלכה כי לעכובא זה רק ברכה אחתHaimL אמר:קודם כל ברכה"ת עצמה היא למעשה גם ברכת המצוות (אקבו"ץ על ד"ת, או לעסוק בד"ת) וגם ברכת השבח (אשר בחר בנו מכה"ע וכו'). כמדומני שאם בירך אשרדניאלי אמר:מהכ"ת לחלק הרי זה ברור שברכה"ת נפסק להלכה שזה כברכת המצוות ואסור ללמוד קודם וזה גם ברור שיוצאים באהבה רבה, אז לא הבנתי מה עוד ניתן לומרHaimL אמר:למה אהבת עולם היא ברכה, דיברו ואמרו. למה היא ברכת המצוות, גם כתבו? אם פספסתי, אקרא שוב.
בחר בנו בלבד (כגון שקראוהו לעלות לתורה וא"י לסרב) שנפטר בזה עצמו (אבל אם אתה יודע אחרת, תגיד לי).
טענתי היא, שבברכה"ת סגי בשבח עצמו, כדי ללמוד תורה, ולכן יוצא באהבה רבה, ולא שהיא נחשבת כברכת המצוות. אבל אם יש לך ראיה ברורה (ולא מהכ"ת לחלק כי אני כן חושב שיש חילוק), אשמח.
יפה, וזאת בדיוק טענתי. העיכוב הוא בברכת השבח, ולא בברכת המצוות, ומה שנראה לי הוא שחלוק לימוד תורה משאר המצוות, שבשאר המצוות יש להן תחילה וסוף, משא"כ תלמוד תורה שהחיוב לכתחילה הוא ללמוד בכל רגע ורגע. רק שחכמים תיקנו שבתחילת לימוד התורה צריך לברך (ולכתחילה במטבע של ברכת המצוות וגם ברכת השבח), אבל בדיעבד, בשבח כלדהו סגי לברך.דניאלי אמר:זה שיוצאים באשר בחר בנו זה מפורש בהלכה כי לעכובא זה רק ברכה אחתHaimL אמר:דניאלי אמר:
אני שואל כי לא שמעתי מעולם שיש דבר כזה ברכת השבח שמעכבת מצוות כשזה לא ברכת המצוות
HaimL אמר:יפה, וזאת בדיוק טענתי. העיכוב הוא בברכת השבח, ולא בברכת המצוות, ומה שנראה לי הוא שחלוק לימוד תורה משאר המצוות, שבשאר המצוות יש להן תחילה וסוף, משא"כ תלמוד תורה שהחיוב לכתחילה הוא ללמוד בכל רגע ורגע. רק שחכמים תיקנו שבתחילת לימוד התורה צריך לברך (ולכתחילה במטבע של ברכת המצוות וגם ברכת השבח), אבל בדיעבד, בשבח כלדהו סגי לברך.דניאלי אמר:זה שיוצאים באשר בחר בנו זה מפורש בהלכה כי לעכובא זה רק ברכה אחתHaimL אמר:
אני שואל כי לא שמעתי מעולם שיש דבר כזה ברכת השבח שמעכבת מצוות כשזה לא ברכת המצוות
גם אני אינני מכריח אותך לחשוב כמוני (אם הייתי יכול, אולי הייתי עושה את זה) כפי שכבר הדגשתי, זה רק רעיון. השאלה אם אין לך ראיה מובהקת לסתור ולקעקע את שכתבתי.דניאלי אמר:HaimL אמר:דניאלי אמר:
העיכוב הוא בברכת המצוות וזה הבדיעבד..
אינני מכריח אותך לחשוב כמוני אבל לדעתי אין לזה הוכחה ולא מצאנו כה"ג בשום מקום אז מהכ"ת להגיד כך