ספר שאוסף על סדר כל הטוש"ע אלפים רבים של ראשונים שלא נזכרו בב"י ובנושאי כלים!
- Thread starter כמעיין המתגבר
- תאריך התחלה
השאלה הזו עוד לא עמדה ממש על סדר היום של גדולי הדור כי עדיין לא נאספו הראשונים, בעתיד יקומו האוספים והמסדרים ויאספו את כל דברי הראשונים (שזה כמעט בגדר מים שאין להם סוף) ואז תעמוד השאלה על סדר היום, ומסתמא יתעורר פולמוס גדול בין השמרנים הקיצוניים לאלו שפחות שמרנים, ורק בסוף הפולמוס נראה מה תהא ההסכמה בין החכמים. (אם אני צודק בחיזוי הזה).פפפפ אמר:
צודק טעיתי, בתפילין של יד הכתיבה וההנחה תליא זו בזו כי זה קלף אחד, ושם כתב כרש''י, (וגרם לי לטעות בזה מה שכתב בשל יד דשיטה ראשונה מתחיל והיה, וצ''ל מתחיל וידבר, וכעת ראיתי דכן הגיה התועפות ראם, וזה הגהה ברורה), ומוכח מהיראים כדבריך.דבש לפי אמר:
ייש''כ וכעת תיקנתי כן בספר.
אני מעלה כאן את המהדורה המעודכנת, 1144 עמודים. (סליחה אם אני מטריח מישהו בזה שאני מעלה כל תקופה שוב).
הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
תמיד אשמח לקבל הערות.
הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
תמיד אשמח לקבל הערות.
בסי' תרפח' כתבת לתמוה על פסק המ"ב דבטבריה יקראו בי"ד וט"ו.
הדברים תמוהים, מש"כ דהר"ן כ' דזה פלוג' ולהל' קיי"ל כריב"ל, הרי הכרחו של הר"ן נבע מקושייתו מהו ההבדל בין ישב ולבסוף הוקף לבין היקף ים, והתוס' הרי תי' על הקו' בדרך אחרת, גם הריטב"א האריך לחלק, וגם הרמב"ן להדיא נקט דדין כרכין המוקפים חומה מיב"ן אינם שייכים כלל לקדושתן, וממילא נמצא שהם חלקו על הר"ן וע"כ ברור היטב למה פסק המג"א שגם בטבריה יקראו יומיים.
מלבד זאת לא הבנתי מה הם ג' הצירופים, הרי מר העלה רק ב' טענות. א. ד' הר"ן דלמסק' טבריה וודאי דינה בי"ד. ב. ד' הר"ן והגאונים שמעיקר הדין קרואים יום אחד.
ועצם הצירוף של הדעה שמעיקר הדין מהני קריאה בי"ד מוזרה במקצת אחר שהרמב"ם והטור פסקו בצורה ברורה לא כן [ואמנם הראשונים על הדף {רמב"ן רשב"א ריטב"א ר"ן} נקטו בפשטות דמהני י"ד אך הרבה ראשונים נקטו דבעי' יומיים, ראה בעיטור ריא"ז שבלי הלקט א"ח וכלבו ועוד].
ואגב, הגאונים עצמם ד' שבטבריה מעיקר הדין יש לנהוג יומיים, ומש"כ הר"ן דזהו ממידת חסידות מקורו מהרמב"ן [המקור מהגאונים ראה באוצה"ג ריש מגילה, ובראב"ד תשו' ופסקים רל' וברי"ד מגילה ה' ב' בשם ר' משה גאון ולא הזכירו כלל מידת חסידות].
הדברים תמוהים, מש"כ דהר"ן כ' דזה פלוג' ולהל' קיי"ל כריב"ל, הרי הכרחו של הר"ן נבע מקושייתו מהו ההבדל בין ישב ולבסוף הוקף לבין היקף ים, והתוס' הרי תי' על הקו' בדרך אחרת, גם הריטב"א האריך לחלק, וגם הרמב"ן להדיא נקט דדין כרכין המוקפים חומה מיב"ן אינם שייכים כלל לקדושתן, וממילא נמצא שהם חלקו על הר"ן וע"כ ברור היטב למה פסק המג"א שגם בטבריה יקראו יומיים.
מלבד זאת לא הבנתי מה הם ג' הצירופים, הרי מר העלה רק ב' טענות. א. ד' הר"ן דלמסק' טבריה וודאי דינה בי"ד. ב. ד' הר"ן והגאונים שמעיקר הדין קרואים יום אחד.
ועצם הצירוף של הדעה שמעיקר הדין מהני קריאה בי"ד מוזרה במקצת אחר שהרמב"ם והטור פסקו בצורה ברורה לא כן [ואמנם הראשונים על הדף {רמב"ן רשב"א ריטב"א ר"ן} נקטו בפשטות דמהני י"ד אך הרבה ראשונים נקטו דבעי' יומיים, ראה בעיטור ריא"ז שבלי הלקט א"ח וכלבו ועוד].
ואגב, הגאונים עצמם ד' שבטבריה מעיקר הדין יש לנהוג יומיים, ומש"כ הר"ן דזהו ממידת חסידות מקורו מהרמב"ן [המקור מהגאונים ראה באוצה"ג ריש מגילה, ובראב"ד תשו' ופסקים רל' וברי"ד מגילה ה' ב' בשם ר' משה גאון ולא הזכירו כלל מידת חסידות].
יישר כח, אעיין בזה ואשיב.חריף ובקי אמר:
מה ששאלת מה הצירוף הג', היינו שאף לשיטות המצריכות לקרוא בט''ו היינו מחמת ספק בלבד דאפשר דטבריא חשיבא פרוז כי היא ספק של הש''ס, ונמצא שאין מי שמחייב בתורת ודאי, וא''כ החיוב הוא יותר קל ויותר קל להקל בו.חריף ובקי אמר:
מה שהבאת מהרמב''ן שאינו תלוי בקדושה, זה אינו ראיה דהרמב''ן כתב דאינו תלוי ואף אם אינו קדוש כגון בחו''ל הוי מוקף חומה, אבל עדיין אפשר דרבנן תיקנו כעין דאורייתא את הגדרים של מוקף חומה דמגילה, והגע עצמך הא אף לר''ן שזה תלי בדין בתי ערי חומה, ודאי מודה דאף בחו''ל קוראים בט''ו כיון דהוא כעין דאורייתא, ואפשר נמי דכך סבר הרמב''ן.
בשאר המקורות שהרבת להביא עיינתי במה שהיה לפני ותיקנתי כפי שיכלתי וחילקתי את זה לכמה קטעים, ואעלה כאן את המהדורה המתוקנת- 1147 עמודים.
תודה על הערתך המלאה בעמקות.
הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
ינון בר כוכבא
משתמש רגיל
לא "הוא" יכול אלא "הראשונים שהביא" הם יכולים. וכי "הוא" "חולק"? לא! הראשונים שהביא הם החולקים ועימם יש להתמודד. וזכותו לדון לפני החכמים הגדולים ממנו ולגלות דעתו ולשאול האם צדקו דבריו שבנידון פלוני נאמר "אילו היו רואים היו חוזרים בהם". אבל לטעון מעיקרא כנ"ל אינו נכון כלל לענ"ד.יושב אוהלים אמר:
המהדורה המעודכנת- 1167 עמודים.
סיימתי את ספר המנהיג והתחלתי ספר שבלי הלקט.
הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
סיימתי את ספר המנהיג והתחלתי ספר שבלי הלקט.
הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
המהדורות המעודכנות באשכול בשם ספר אור חדש להורדה- אסיפת אלפי שיטות ראשונים על סדר כל הטוש''ע.
כמה הערות על שני הסרטונים האחרונים: (אקרא להם "האשכנזי" ו"הספרדי" למען הנוחיות).דבש לפי אמר:
1. האות אל"ף שבאות א' (אלף) מבוטאת בניב ה"אשכנזי בקמץ שלא כמסורתנו. כנ"ל ב דל"ת של האות ד' (דלת), וכן בלמ"ד של האות ל' (למד).
2. באות ב' יש הבדל בהגיית התי"ו (בית), באופן המזכיר מאוד את השינוי היום, ב"אשכנזי" זה נשמע כמו "בז" ובספרדי כמו ביצ'.
כנ"ל באות ח' (חית, לעומת חיס)
3. האות ו' בשני הסרטונים מבוטאת כמבטא החלבי כמדומני (מזכיר W אנגלי).
4. האות זי"ן שבאות ז' (זין) באשכנזי פתוחה כמנהגינו, ובספרדי סגולה.
5. האוד יו"ד מבוטאת באשכנזי כיוז (דלית תימנית?), ובספרדי כמנהגינו.
6. האות כ' באשכנזי מבוטאת כ"כף", ובספרדי כ"כא".
7. ה"סמך" בשני הסרטונים מבוטאת בצורה דגושה (סמק) דלא כמסורתינו
8. האות צ' מבוטאת כ"סדי" (תימני?) ובכל מקרה לא כ"צדיק".
9. ההגיה האשכנזית למילה נמלה, דומה מאוד לכתוב בגמרא "שומשמנא" - "שושוונא".
10. בהגית המילה שיר (זמרא) באשכנזי הדגש במ' ובספרדי הדגש בר'
נראה שיש הרבה מקבילות לשפת הקודש שלנו.
יישר כח על הספר הנפלא.
ביור"ד סימן קפ"ה כתבתם:
"הוחזקה נדה בשכינותיה, אי מהני לה אמתלא- הטור והב''י בסעיף ג, הביאו בזה מחלוקת, והשו''ע פסק דלא מהני ואינה נאמנת, ויש להעיר דמדברי השאילתות בשאילתא צו, בסופה, מוכח דס''ל דמהני אמתלא אף בהוחזקה בשכינותיה."
אמנם בהעמק שאלה שם כתב וז"ל,
"ובודאי לא נעלם מהרמב"ן והרשב"א ז"ל דברי רבינו, כידוע שרגילים היו בדבריו ז"ל, אלא ע"כ מפרשי דברי רבינו דלא מיירי אלא 'באמרה', ומפרשי לשון נותנת טעם 'לדבריה', כמשמעו שאמרה כך, ולא כמו שהבין בשאילת שלום. ומש"כ רבינו כיון שאחזיקה נפשה בטומאה היינו ג"כ במה 'שאמרה'... ...אבל הוחזקה נדה בשכנותיה עפ"י לבישת בגדים לא הביא רבינו כלל."
(ואולי יש בדבריו משום לימוד על כל הענין הזה)
ביור"ד סימן קפ"ה כתבתם:
"הוחזקה נדה בשכינותיה, אי מהני לה אמתלא- הטור והב''י בסעיף ג, הביאו בזה מחלוקת, והשו''ע פסק דלא מהני ואינה נאמנת, ויש להעיר דמדברי השאילתות בשאילתא צו, בסופה, מוכח דס''ל דמהני אמתלא אף בהוחזקה בשכינותיה."
אמנם בהעמק שאלה שם כתב וז"ל,
"ובודאי לא נעלם מהרמב"ן והרשב"א ז"ל דברי רבינו, כידוע שרגילים היו בדבריו ז"ל, אלא ע"כ מפרשי דברי רבינו דלא מיירי אלא 'באמרה', ומפרשי לשון נותנת טעם 'לדבריה', כמשמעו שאמרה כך, ולא כמו שהבין בשאילת שלום. ומש"כ רבינו כיון שאחזיקה נפשה בטומאה היינו ג"כ במה 'שאמרה'... ...אבל הוחזקה נדה בשכנותיה עפ"י לבישת בגדים לא הביא רבינו כלל."
(ואולי יש בדבריו משום לימוד על כל הענין הזה)
האמת יורה דרכו עם השנים.דניאלי אמר:
נחיה ונראה.
התכוונתי שלפי דעתי כלל גדולי ישראל לא יסכימו עם החזו''א בזה, אלא שפשוט אי אפשר לאסוף הכל, אבל בעוד כמה שנים שיאספו האוספים הכל, גדולי ישראל יסכימו לסמוך על הראשונים, כי דברי החזו''א הם קשים מאוד להבנה (בגוונא שאין ספק שהספר מיוחס לאותו ראשון).דניאלי אמר:
