אכילה קודם התפילה - בזמננו

מה אתם שותים לפני התפילה?

  • כלום

    קולות: 0 0.0%
  • רק מים

    קולות: 3 15.0%
  • קפה ללא סוכר

    קולות: 3 15.0%
  • קפה עם סוכר

    קולות: 11 55.0%
  • קפה עם עוגה

    קולות: 3 15.0%
  • ארוחת בוקר

    קולות: 0 0.0%

  • סה"כ בוחרים
    20

לבי במערב

משתמש ותיק
א. כתבתי כבר: המנהג הוא לאחֵר התפלה בש"ק. בזמנם התפללו בימות החול קודם זמן ק"ש, ובש"ק - לאחריו (קודם זמן תפלה).
ב. אותם הסועדים לבם כנ"ל - בד"כ הוא דרך ארעי, ועכ"פ ודאי שאינו ברצון הרבנים, המשפיעים וכו' (כוונתי בשאלתי הנ"ל, שאין לסמוך בכה"ג על שמועות פורחות. וד"ל).
אם נחוצה הבהרה זו: תפלה אחר חצות נשללה ע"י כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לחלוטין, ראה המצו"ב. הצג קובץ מצורף שלחן מנחם.pdf
 

שייגניסט

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
שייגניסט אמר:
לעשות סעודה לפני שחרית וחלק שותים וודקה לחיים כמובן....
השמצה והוצש"ר בעלמא. איך לא רעדה ידך בכתבך זאת?!

לגוף ה'טענות': ענין האכילה עצמו נדון מכבר באשכול סמוך, ולמה לנו לכפול הדברים.
המנהג להתפלל שחרית יום השבת אחר זמן ק"ש הוא קדום ביותר, מזמן רבותינו ראשוני אשכנז, ולא על חסידי חב"ד מוטלת ה'חובה' לתרץ ה'תימה' בזה.


לא השמצה ולא הוצאת ש''ר את זה סיפרו לי חבדניקי''ם בעצמם על עצמם ושוב נזהרתי וכתבתי חלק והתימה שנמצאים סביב אותו שולחן וחלק שותים (במקרה הזה הם חלק מההנגה של חב''ד בעירנו) ואין מוחה זה מה שהם בעצמם סיפרו לי. מה יותר מזה ויתירה מכך לשיטתם זה לא הוצאת ש''ר הם מתגאים בזה ומספרים זאת בריש גלי לכן אין בזה גם לשון הרע.
ודרך אגב אני חבר של הרבה חבדניקי'ם די טוב לא מסכים עם כמה דברים זה לחוד ואהבה שיש לי להרבה דברים שהם עושים זה לחוד ומאן דכר שמיה אהבה אליהם עצמם כמובן.
לכן תכתוב לי בבקשה אליבא דהלכתא על העובדות והמציאות הקיימת
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
העובדות והמציאות הקיימת הן, שרובם המוחלט של חסידי חב"ד מתפללים בזמן ורק טועמים קלות קודם התפלה כפי הנצרך לבריאות גופם. ודאי שלא שותים 'משקה' קודם התפלה...
 

שייגניסט

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
א. כתבתי כבר: המנהג הוא לאחֵר התפלה בש"ק. בזמנם התפללו בימות החול קודם זמן ק"ש, ובש"ק - לאחריו (קודם זמן תפלה).
ב. אותם הסועדים לבם כנ"ל - בד"כ הוא דרך ארעי, ועכ"פ ודאי שאינו ברצון הרבנים, המשפיעים וכו' (כוונתי בשאלתי הנ"ל, שאין לסמוך בכה"ג על שמועות פורחות. וד"ל).
אם נחוצה הבהרה זו: תפלה אחר חצות נשללה ע"י כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לחלוטין, ראה המצו"ב.שלחן מנחם.pdf


לא מסכים איתך אותו אחד שסיפר לי על עצמו הוא הגבאי ומנהל המוסדות החזק ביותר של חב''ד בעירנו וסיפר לי זאת גם על המשפיע הראשי הרב של חב''ד בעירנו שכך נוהג
 
 

שייגניסט

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
העובדות והמציאות הקיימת הן, שרובם המוחלט של חסידי חב"ד מתפללים בזמן ורק טועמים קלות קודם התפלה כפי הנצרך לבריאות גופם. ודאי שלא שותים 'משקה' קודם התפלה...
פותחים שולחן זה לא טועמים קלות ולעשות כן קבוע כל שבת זה לא ארעי זה במכוון דרך קבע מי התיר?!
 
 

שייגניסט

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לבי במערב אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
ידוע שיש חב''דים שעושים כן
מר ראה בעיניו־שלו? אם לא, מנין ההיתר להשמיץ ללא יסוד?!
ראיתי בילדותי, ומ''מ אין כאן השמצה כיון שלא אמרתי מי הם ולא אמרתי שרוב החב''דים עושים כן, לכל מגזר יש מקצת שעוברים על ההלכה.
באמת אתה לא יודע שיש שעושים כן או שאתה מיתמם, הלא מי לנו גדול ממך במנהגי חב''ד.
אכן גם אני כתבתי ''חלק'' וזה מה שהם בעצמם סיפרו לי 
 
 

חפר

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
אור החכמה אמר:
שייגניסט אמר:
האם ידוע לחברים כאן על מה סומכים החבדניקי”ם שעושים סעודה לפני שחרית דשבת קודש לכאורה זה נגד תקנת חז”ל והסכמת הפוסקים וכדנפסק בשו”ע שאסור לאכול לפני שחרית ומנו חז”ל ב’ סיבות לא תאכלו על הדם עד שתתפלו על דמכם וכן משום שזו דרך גאוה ואותי השלכת אחרי גווך
בעבר אמרו לי כמו”כ חסידי חב”ד שע”פ היום יום שאדמו”ר מוהר”ש (או מוהרש”ב) ראה שאשתו שהיתה חולה מתפללת מהר ואח”כ אכלה ואז אמר כדאי לאכול כדי להתפלל ולא להתפלל כדי לאכול. אך תמוה שעל זה סמכו מפורש השו”ע כ’ שחולה יכול לאכול לפני תפילה ועד עכשיו לא שמעתי מהם תשובה מספקת כמובן תשובה הלכתית ולא להביא איזה ווארט חסידי כנגד תקנת חז”ל

כתב הרמב"ם (תפילה ה ב) שהרעב והצמא הוא בכלל החולים, ואם אינו יכול לכוון דעתו בתפילה, יאכל וישתה ואחר כך יתפלל.
בבית יוסף (פט ד"ה כתב הרמב"ם בפרק ה') הביא דברי הרמב"ם וכתב על זה שלפי מה שאין אנו נזהרים בכל הדברים שלפני התפילה מפני שאין אנו יודעים לכוון כל כך, הרי שגם הצמא והרעב יש להם להתפלל ואחר כך לאכול ולשתות. אמנם סיים שאם רוצים הם לסמוך על הרמב"ם, הרשות בידם. ובאמת בשלחן ערוך (פט ד) אחר שכתב שאם יכול לכוון דעתו אל יאכל קודם, הוסיף שאם אינו יכול לכוון דעתו, אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה. כלומר שיכול לסמוך על זה, אבל משמע שטוב יותר שיתפלל קודם. וכן העיר במשנה ברורה (כו).
זה במקרה שרעב וצמא קורה לפעמים אבל ככה לעשות באופן קבוע?! וכי כל החבדניקי”ם רעבים וצמאים?! ורק בשבת?!
ואם משום שמתפללים מאוחר בשעה 10:00 או 12:00 זה לכשעצמו אחרי זמן ק”ש וגם מצד אכילה לפני תפילה שיתפללו בזמן נורמלי יותר מוקדם ולא יהיו רעבים עד כדי כך שלא יכולים לכוון בתפילה.
דבר נוסף יש הבדל בין לאכול כדי שלא יהיה רעב לבין לעשות סעודה לפני שחרית וחלק שותים וודקה לחיים כמובן....

הם אוכלים גם בחול, ויש לומר סברתם שחולשה ירדה לעולם, ובזמנינו כולם בכלל רעב הרבה, אחרי צום של 12 שעות.
 
שאלת עם הארץ, לא ממש מענין השו"ט הישיר באשכול.
אדם שהתחיל לאכול לפני עלות השחר מזונות, היש לו צד קולא להמשיך ב'סעודתו' אחר עה"ש, כעין 'אם התחילו אין מפסיקין' דמנחה?
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
שאלת עם הארץ, לא ממש מענין השו"ט הישיר באשכול.
אדם שהתחיל לאכול לפני עלות השחר מזונות, היש לו צד קולא להמשיך ב'סעודתו' אחר עה"ש, כעין 'אם התחילו אין מפסיקין' דמנחה?
עיין שו"ע סימן פט סעיף ה', ובמ"ב סקכ"ט.
 
 
דרומאי אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
שאלת עם הארץ, לא ממש מענין השו"ט הישיר באשכול.
אדם שהתחיל לאכול לפני עלות השחר מזונות, היש לו צד קולא להמשיך ב'סעודתו' אחר עה"ש, כעין 'אם התחילו אין מפסיקין' דמנחה?
עיין שו"ע סימן פט סעיף ה', ובמ"ב סקכ"ט.
 
ייש"כ, ואדכרתני את מקור הדברים,
אך איני רואה שם פשיטות לנקודה הספציפית שאני מסתפק בה, אם לדעת המקילין היינו אף בהתחיל באכילת מזונות, או שמא רק בנט"י (אא"כ כוונתך לדייק מלשון המ"ב ברכת המזון, ויש לידע עד כמה ההכרח מתיבות אלו).
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
שייגניסט אמר:
לעשות סעודה לפני שחרית וחלק שותים וודקה לחיים כמובן....
השמצה והוצש"ר בעלמא. איך לא רעדה ידך בכתבך זאת?!

לגוף ה'טענות': ענין האכילה עצמו נדון מכבר באשכול סמוך, ולמה לנו לכפול הדברים.
המנהג להתפלל שחרית יום השבת אחר זמן ק"ש הוא קדום ביותר, מזמן רבותינו ראשוני אשכנז, ולא על חסידי חב"ד מוטלת ה'חובה' לתרץ ה'תימה' בזה.

אם הבנתי נכון, התימה של שייגניסט היתה על מה שמאחרים הזמן כשזה מצריך אכילה קודם תפילה, ולא על עצם האיחור. וזה בודאי אין לו תקדים בין ראשוני אשכנז.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
אם הבנתי נכון, התימה של שייגניסט היתה על מה שמאחרים הזמן כשזה מצריך אכילה קודם תפילה, ולא על עצם האיחור. וזה בודאי אין לו תקדים בין ראשוני אשכנז.
אין קשר בין איחור התפלה והטעימה שקודם לה, וראי' לדבר מימות החול.
 
יושב בשבת תחכמוני אמר:
אם לדעת המקילין היינו אף בהתחיל באכילת מזונות, או שמא רק בנט"י
סתם לשון אכילה המוזכר גבי קביעת סעודה היינו בנט"י.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
לא מסכים איתך 
מה אעשה? האמור לעיל הוא מנהג רובם המוחלט של חסידי חב"ד, ע"פ הוראות־קדשו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע.
אין ביכלתי לתרץ מעשיהם התמוהים של יחידים, יהיו תפקידיהם בכירים ככל שיהיו.
 
שייגניסט אמר:
מדברי מר נשמע כי מוטב להקדים ולשאלם מי התיר את איחור התפלה עד לשעה בה נפתח השולחן, שכאמור - כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע שלל זאת לחלוטין...
אלא שאין איש חסין מפגיעת היצה"ר. ומסיימין בטוב.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
א. כתבתי כבר: המנהג הוא לאחֵר התפלה בש"ק. בזמנם התפללו בימות החול קודם זמן ק"ש, ובש"ק - לאחריו (קודם זמן תפלה).
ב. אותם הסועדים לבם כנ"ל - בד"כ הוא דרך ארעי, ועכ"פ ודאי שאינו ברצון הרבנים, המשפיעים וכו' (כוונתי בשאלתי הנ"ל, שאין לסמוך בכה"ג על שמועות פורחות. וד"ל).
אם נחוצה הבהרה זו: תפלה אחר חצות נשללה ע"י כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לחלוטין, ראה המצו"ב.שלחן מנחם.pdf
יש מקרה מפורסם של סוכות אחד שהרבי מחב"ד המתין עד שהכל עברו לברך על הד' מינים, והשעה הייתה אחרי 3...
פעם שמעתי ממשפיע מפו' תיאור דרמטי של האירוע.
 
 

אחד התלמידים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אחד התלמידים אמר:
אם הבנתי נכון, התימה של שייגניסט היתה על מה שמאחרים הזמן כשזה מצריך אכילה קודם תפילה, ולא על עצם האיחור. וזה בודאי אין לו תקדים בין ראשוני אשכנז.
אין קשר בין איחור התפלה והטעימה שקודם לה, וראי' לדבר מימות החול.

זו כבר טענה אחרת.

אגב שמעתי פעם מחסיד חב"ד, שהאדמו"ר בעצמו היה מתפלל כל ימי השנה בשעה עשר. האם זה נכון?
 

שייגניסט

משתמש ותיק
חפר אמר:
שייגניסט אמר:
אור החכמה אמר:
כתב הרמב"ם (תפילה ה ב) שהרעב והצמא הוא בכלל החולים, ואם אינו יכול לכוון דעתו בתפילה, יאכל וישתה ואחר כך יתפלל.
בבית יוסף (פט ד"ה כתב הרמב"ם בפרק ה') הביא דברי הרמב"ם וכתב על זה שלפי מה שאין אנו נזהרים בכל הדברים שלפני התפילה מפני שאין אנו יודעים לכוון כל כך, הרי שגם הצמא והרעב יש להם להתפלל ואחר כך לאכול ולשתות. אמנם סיים שאם רוצים הם לסמוך על הרמב"ם, הרשות בידם. ובאמת בשלחן ערוך (פט ד) אחר שכתב שאם יכול לכוון דעתו אל יאכל קודם, הוסיף שאם אינו יכול לכוון דעתו, אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה. כלומר שיכול לסמוך על זה, אבל משמע שטוב יותר שיתפלל קודם. וכן העיר במשנה ברורה (כו).
זה במקרה שרעב וצמא קורה לפעמים אבל ככה לעשות באופן קבוע?! וכי כל החבדניקי”ם רעבים וצמאים?! ורק בשבת?!
ואם משום שמתפללים מאוחר בשעה 10:00 או 12:00 זה לכשעצמו אחרי זמן ק”ש וגם מצד אכילה לפני תפילה שיתפללו בזמן נורמלי יותר מוקדם ולא יהיו רעבים עד כדי כך שלא יכולים לכוון בתפילה.
דבר נוסף יש הבדל בין לאכול כדי שלא יהיה רעב לבין לעשות סעודה לפני שחרית וחלק שותים וודקה לחיים כמובן....

הם אוכלים גם בחול, ויש לומר סברתם שחולשה ירדה לעולם, ובזמנינו כולם בכלל רעב הרבה, אחרי צום של 12 שעות.
ממש מצחיק
אבל מצער שעם סברות מצחיקות מבטלים תקנות חז”ל ודבר המוסכם בכל הפוסקים ואם כדבריך למה פוסקי זמננו לא כתבו זאת 
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
משיב דבר אמר:
יש מקרה מפורסם של סוכות אחד שהרבי מחב"ד המתין עד שהכל עברו לברך על הד' מינים, והשעה הייתה אחרי 3...
הוראת־שעה שאני (הי' זה חה"ס האחרון בו התפלל עם חסידיו בעלמא דין).
 
אחד התלמידים אמר:
אגב שמעתי פעם מחסיד חב"ד, שהאדמו"ר בעצמו היה מתפלל כל ימי השנה בשעה עשר. האם זה נכון?
בשנת האבל אחרי אביו הגה"ק נ"ע - התפלל בשעה 9, ואחר אמו הרבנית ע"ה - בשעה 9.30.
בשנים האחרונות - מתשמ"ח ואילך - התפלל בקביעות עם הציבור, בד"כ בשעה 10.00 (כפי שנהג אף כ"ק חותנו אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע בשנותיו האחרונות בעלמא דין).
בשאר השנים התפלל ביחידות בחדר־קדשו, וכנראה שגם לא היתה לכך שעה קבועה (בימים הבודדים בהם התפלל עם הציבור - ער"ה, עריוהכ"פ ופורים - הי' זה בסביבות 9.00-9.30, ולפעמים אף מוקדם יותר).
 

שייגניסט

משתמש ותיק
אחד התלמידים אמר:
לבי במערב אמר:
שייגניסט אמר:
לעשות סעודה לפני שחרית וחלק שותים וודקה לחיים כמובן....
השמצה והוצש"ר בעלמא. איך לא רעדה ידך בכתבך זאת?!

לגוף ה'טענות': ענין האכילה עצמו נדון מכבר באשכול סמוך, ולמה לנו לכפול הדברים.
המנהג להתפלל שחרית יום השבת אחר זמן ק"ש הוא קדום ביותר, מזמן רבותינו ראשוני אשכנז, ולא על חסידי חב"ד מוטלת ה'חובה' לתרץ ה'תימה' בזה.

אם הבנתי נכון, התימה של שייגניסט היתה על מה שמאחרים הזמן כשזה מצריך אכילה קודם תפילה, ולא על עצם האיחור. וזה בודאי אין לו תקדים בין ראשוני אשכנז.

הבנת נכון וכתבתי זאת מפורש אך צריך ללמוד נקי כדי להבין פשוט
 

חפר

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
חפר אמר:
שייגניסט אמר:
זה במקרה שרעב וצמא קורה לפעמים אבל ככה לעשות באופן קבוע?! וכי כל החבדניקי”ם רעבים וצמאים?! ורק בשבת?!
ואם משום שמתפללים מאוחר בשעה 10:00 או 12:00 זה לכשעצמו אחרי זמן ק”ש וגם מצד אכילה לפני תפילה שיתפללו בזמן נורמלי יותר מוקדם ולא יהיו רעבים עד כדי כך שלא יכולים לכוון בתפילה.
דבר נוסף יש הבדל בין לאכול כדי שלא יהיה רעב לבין לעשות סעודה לפני שחרית וחלק שותים וודקה לחיים כמובן....

הם אוכלים גם בחול, ויש לומר סברתם שחולשה ירדה לעולם, ובזמנינו כולם בכלל רעב הרבה, אחרי צום של 12 שעות.
ממש מצחיק
אבל מצער שעם סברות מצחיקות מבטלים תקנות חז”ל ודבר המוסכם בכל הפוסקים ואם כדבריך למה פוסקי זמננו לא כתבו זאת 
החולשה בעולם הולך ומתגבר בכל דור, לכן בכל דור מוסיפים עוד קולות, בפרט חסידים, חב"ד הוא לא החסידות היחידה שאוכלים לפני התפילה, גם בויזניץ אוכלים, וכמדומה בעוד חסידיות.
 
 

חפר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מה בנוגע לאו"ח סי' תקס והסברות שנאמרו בטעם ביטולו בזמננו? זה לא הוי 'ממש מצחיק'?
למה כתבת באותיות קטנות?
 
 

שייגניסט

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מה בנוגע לאו"ח סי' תקס והסברות שנאמרו בטעם ביטולו בזמננו? זה לא הוי 'ממש מצחיק'?

ולכן את זה הפוסקים צריכים לכתוב בהלכות תפילה ולא אתה יש עוד דוגמאות של ביטול בזמננו אבל הפוסקים שקלו זאת בכובד ראש
 

שייגניסט

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
שייגניסט אמר:
לא מסכים איתך 
מה אעשה? האמור לעיל הוא מנהג רובם המוחלט של חסידי חב"ד, ע"פ הוראות־קדשו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע.
אין ביכלתי לתרץ מעשיהם התמוהים של יחידים, יהיו תפקידיהם בכירים ככל שיהיו.
 
שייגניסט אמר:
מדברי מר נשמע כי מוטב להקדים ולשאלם מי התיר את איחור התפלה עד לשעה בה נפתח השולחן, שכאמור - כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע שלל זאת לחלוטין...
אלא שאין איש חסין מפגיעת היצה"ר. ומסיימין בטוב.
אשמח שתפנה אותי למקור שבו כ”ק האדמו”ר מליובאוויטש זצוק”ל התייחס לזה ואני שמח לשמוע שזה המיעוט (לא יודע אם יחידים) שעושים היפך דעת האדמו”ר
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
בר לבב אמר:
מלבד מה שידוע שכל גזירת חז"ל יש לה טעמים נסתרים מלבד טעמם הגלוי,
אכן ידוע כן מהגר"א.
אכן הרבה זמן איני מבין א"כ מה הביאור במה שדנים בדברי חז"ל לפי הטעמים. וכל האפשרויות שבטל טעם בטלה תקנה מוכח כן. אא"כ כוונתו על דין שבזמנם לא חילקו לפי הטעם, וא"כ כאן אין שייך זאת, וכמו שהתירו בשומר, וצ"ע.
בסתמא סכנה שאני
 

שייגניסט

משתמש ותיק
חפר אמר:
שייגניסט אמר:
חפר אמר:
הם אוכלים גם בחול, ויש לומר סברתם שחולשה ירדה לעולם, ובזמנינו כולם בכלל רעב הרבה, אחרי צום של 12 שעות.
ממש מצחיק
אבל מצער שעם סברות מצחיקות מבטלים תקנות חז”ל ודבר המוסכם בכל הפוסקים ואם כדבריך למה פוסקי זמננו לא כתבו זאת 
החולשה בעולם הולך ומתגבר בכל דור, לכן בכל דור מוסיפים עוד קולות, בפרט חסידים, חב"ד הוא לא החסידות היחידה שאוכלים לפני התפילה, גם בויזניץ אוכלים, וכמדומה בעוד חסידיות.
וכיון שכן שיתפללו יותר מוקדם הכונה בשעה 8:00 ואז לא יהיו חלשים רעבים ומתעלפים
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
חפר אמר:
שייגניסט אמר:
ממש מצחיק
אבל מצער שעם סברות מצחיקות מבטלים תקנות חז”ל ודבר המוסכם בכל הפוסקים ואם כדבריך למה פוסקי זמננו לא כתבו זאת 
החולשה בעולם הולך ומתגבר בכל דור, לכן בכל דור מוסיפים עוד קולות, בפרט חסידים, חב"ד הוא לא החסידות היחידה שאוכלים לפני התפילה, גם בויזניץ אוכלים, וכמדומה בעוד חסידיות.
וכיון שכן שיתפללו יותר מוקדם הכונה בשעה 8:00 ואז לא יהיו חלשים רעבים ומתעלפים
ואח"כ עוד ידברו על הליטאים שמזלזלים בתפילה..
 

חפר

משתמש ותיק
שייגניסט אמר:
חפר אמר:
שייגניסט אמר:
ממש מצחיק
אבל מצער שעם סברות מצחיקות מבטלים תקנות חז”ל ודבר המוסכם בכל הפוסקים ואם כדבריך למה פוסקי זמננו לא כתבו זאת 
החולשה בעולם הולך ומתגבר בכל דור, לכן בכל דור מוסיפים עוד קולות, בפרט חסידים, חב"ד הוא לא החסידות היחידה שאוכלים לפני התפילה, גם בויזניץ אוכלים, וכמדומה בעוד חסידיות.
וכיון שכן שיתפללו יותר מוקדם הכונה בשעה 8:00 ואז לא יהיו חלשים רעבים ומתעלפים
גם בשעה 8 הם רעבים, לכן אוכלים ולכן מתאחר הזמן.
 
 

שייגניסט

משתמש ותיק
חפר אמר:
שייגניסט אמר:
חפר אמר:
החולשה בעולם הולך ומתגבר בכל דור, לכן בכל דור מוסיפים עוד קולות, בפרט חסידים, חב"ד הוא לא החסידות היחידה שאוכלים לפני התפילה, גם בויזניץ אוכלים, וכמדומה בעוד חסידיות.
וכיון שכן שיתפללו יותר מוקדם הכונה בשעה 8:00 ואז לא יהיו חלשים רעבים ומתעלפים
גם בשעה 8 הם רעבים, לכן אוכלים ולכן מתאחר הזמן.
טוב אם כך זה לא סוגיא של חולשה ירדה לעולם אלא רעבתנות ירדה לעולם :-)
 
 
חלק עליון תַחתִית