תיק תפלין עם ידית נשיאה - זלזול?

פפפפ

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
סיפר לי יהודי, נרעש קמעה, כי רכש למז''ק תיק תפלין בעל ידית נשיאה, וניגש אליו 'משתוקק אחד' כלשונו, והא/עיר לו, כין אין ראוי להחזיק את התפלין כאשר יישא איש את הקניות מהסופר, אלא יש לאחוז את השקית תחת חיקו.

אותו נרעש סיפר כי ניסה להשיב דאדרבה תחת החיק מקום פחות ראוי ונעים מאשר כף היד מכמה טעמים, ולא קיבל המשתוקק.

האם ישנו מקור לדברי חד מנייהו?

בברכת התורה.
 
בן ישיבה אמר:
גם הבן שלי רצה כזה תיק התפילין ואמרתי לו שזה לא מכובד,
לא יודע אם כתוב מפורש
אבל העין זה הוזכר שלא יתלו ספרים, תליה היא מלמעלה ולשאת דרך כבוד היא להחזיק מלמטה
חומרות מוזרות שאופייניות לדורינו.
של דורנו? 

כל הדורות של אבותנו ואבות אבותינו החזיקו את התפילין בחיקם דווקא, והפטנט של ידית נשיאה איננו המצאה מהפכנית שלא היתה ידועה קודם. 
אין כאן חומרה כלל אלא רגש קדש יהודי שעבר מדור לדור ללא אומר ודברים !
 
וייתכן שאינו נגזר כלל מההלכה של תליית תפילין, אך לומדים מזה מקור שתליה אינה דרך כבוד. 

וזכורני כד הווינא טליא, 
שהיה נער שהחזיק את התפילין בתוך שקית נשיאה רגילה עם ידיות, עוד בטרם ההמצאה החדשה, 
והמג''ש שהיה סמל ודוגמה ליהודי חם לכל דבר שבקדושה,( ליטאי שורשי של פעם... ) קרא לעברו: 

ילד, מה יש לך ביד, שקית עם בצלים? 

אמנם, כל דבר צריך לקחת בפרופורציה שלו, 
ואם מישהו צריך ללכת למרחק בקביעות יקשה עליו מאד להקפיד על זה, 
ומבחינה זו אולי עדיף תיק קשיח וסגור ( ''גימס בונד''), שזה יותר מכובד. 
וכעין מי ששם את התפילין בתוך מזוודה שוודאי איננו חייב להניחה בחיקו. 

וידוע המעשה המפורסם עם החת"ס שלא קיבל לישיבה בחור שדרך על הסכך. 

יפה אמרת 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונת אומן אמר:
ואם מישהו צריך ללכת למרחק בקביעות יקשה עליו מאד להקפיד על זה,

ומה אפוא יעשה מי שנצרך ליקח את התפלין יחד עם עגלת תאומים, ובחיק הדבר אינו בגדר האפשרי, ובתא למטה א''א להניח וק''ל, ועל הגגון הרי הוא בחשש נפילה ה''י.
 

שניאור

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
אמונת אומן אמר:
ואם מישהו צריך ללכת למרחק בקביעות יקשה עליו מאד להקפיד על זה,

ומה אפוא אעשה שנצרך אני ליקח את התפלין יחד עם עגלת תאומים, ובחיק הדבר אינו בגדר האפשרי, ובתא למטה א''א להניח וק''ל, ועל הגגון הרי הוא בחשש נפילה ה''י.
בדליכא כו"ע לא פליגי.
לא יודע אם יש כאן שאלה הלכתית, אבל באזני שמעתי מת"ח מופלג זצ"ל שאחד שאל אותו על זה וענה יש שאלות שלא שואלים, הכבוד לתפילין צריך להיות שלא תהיה מסוגל לסחוב אותם כך.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
שניאור אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
אמונת אומן אמר:
ואם מישהו צריך ללכת למרחק בקביעות יקשה עליו מאד להקפיד על זה,

ומה אפוא אעשה שנצרך אני ליקח את התפלין יחד עם עגלת תאומים, ובחיק הדבר אינו בגדר האפשרי, ובתא למטה א''א להניח וק''ל, ועל הגגון הרי הוא בחשש נפילה ה''י.
בדליכא כו"ע לא פליגי.
לא יודע אם יש כאן שאלה הלכתית, אבל באזני שמעתי מת"ח מופלג זצ"ל שאחד שאל אותו על זה וענה יש שאלות שלא שואלים, הכבוד לתפילין צריך להיות שלא תהיה מסוגל לסחוב אותם כך.
לא מספיק לזה לייק... 
אותו חכם היטיב מאד להגדיר את הענין. 

לא לכל דבר צריך מקור או ראיה,
ויותר מכך, 
אם זה היה כתוב בפוסקים תמיד אפשר למצוא דעה מקילה, 
משא"כ דברים שעוברים מדור לדור ומלב יהודי ללב נוסף, ע"ז לא שייך מחלוקת. 
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
אמונת אומן אמר:
ואם מישהו צריך ללכת למרחק בקביעות יקשה עליו מאד להקפיד על זה,

ומה אפוא יעשה מי שנצרך ליקח את התפלין יחד עם עגלת תאומים, ובחיק הדבר אינו בגדר האפשרי, ובתא למטה א''א להניח וק''ל, ועל הגגון הרי הוא בחשש נפילה ה''י.
יניח את התפילין עם התיק בתוך שקית אטומה של אחת החנויות, או אפילו בתוך תיק גב, שאז אינו ניכר בגדר נושא תפילין כלל. 
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונת אומן אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
אמונת אומן אמר:
ואם מישהו צריך ללכת למרחק בקביעות יקשה עליו מאד להקפיד על זה,

ומה אפוא יעשה מי שנצרך ליקח את התפלין יחד עם עגלת תאומים, ובחיק הדבר אינו בגדר האפשרי, ובתא למטה א''א להניח וק''ל, ועל הגגון הרי הוא בחשש נפילה ה''י.
יניח את התפילין עם התיק בתוך שקית אטומה של אחת החנויות, או אפילו בתוך תיק גב, שאז אינו ניכר בגדר נושא תפילין כלל. 
הלא בד''כ ניכר גם בשקית אטומה.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
שאז אינו ניכר בגדר נושא תפילין כלל. 
[כיון שברגש עסקינן:] אדרבא - מוטב שיהא ניכר, כך לא ישכח מכבודם. וכׇל־עָ֭רוּם יַעֲשֶׂ֣ה בְדָ֑עַת.
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
שואל כעניין אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
 

חומרות מוזרות שאופייניות לדורינו.
לא חומרות מוזרות כלל וכלל

ידיד שלי קיבל לפני כמה שנים את המחלה  במקום יחסית "קל" ה"י
ונכנס לר' דוד אבוחצירא שליט"א ושאלו אם הולך עם התיק של התפילים עם ידית נשיאה והשיב בחיוב וענה לו שאין זה מכבוד התפילין ויראה להחליפו ברגיל וזה יהיה לזכותו שיתרפא וכך היה
לא שכנעת אותי.
לא  ניסתי לשכנע אף אחד פשוט הבאתי מעשה רב של גדול בישראל איך הוא מסתכל על זה
אם לכבודו לא מענייין את מבט גולי ישראל על זה 
אז כבודו צריך בדק בית
 
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ה"בעי'" היא, שבכה"ג (עניני רגש וסנטימנטליות) חיקוי מלאכותי ומעושה לא יועיל, ואדרבא.
אבל נראה שבעבר הרגש היה דבר מוטמע בנפש האדם הישראלי, וחבל על החספוס ברגשות היהודיים.
צודק שאין מקום לחיקוי גרידא, ולכן אין מקום לאסור וכדו' אבל אולי צריך לשוב וחדש קצת את הרגש היהודי.
מסופר על אחד שהתארח אצל ידיד צעיר ממנו בדור או שניים, ובבוקר שאל אותו אם יש לו תפילין נוספות להשאלה ושענה הלה שיש לו רק את שלו שהוא לובש בעצמו, ניגש אותו מבוגר לארון הבגדים וספר את זוגות המכנסיים ואמר " לסבא שלך היה זוג מכנסיים אחד ולפחות שתי זוגות תפילין, ואילו אתה יש לך זוג תפילין אחד וכמה זוגות מכנסיים".
(אגב כשבעל המעשה סיפר זאת לר' יצחק הוטנר הוא התרגש מאד ושיבח את הדבר)
עד לפני כמה שנים לפני החלוקות המסודרות וכדו' יכולת לראות אנשים שקונים אתרוג בדמים מרובים ולמחרת אם ראו אתרוג נאה ממנו לא הססו מלקנות אותו גם, וכן לגבי כתב או סופר יר"ש ובפרט מארץ ישראל שששו לקנות עוד תפילין ועוד ציצית או מזוזה ואפילו פיטום הקטורת מפני חביבות הדבר.
בעיני ראיתי יהודי של צורה הולך בצעדי ריקוד (בזהירות כמובן) עם מצות מצווה שהכין בעצמו, כאשר אושר מאיר מפניו מחביבות המצווה.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
אמונת אומן אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
ומה אפוא יעשה מי שנצרך ליקח את התפלין יחד עם עגלת תאומים, ובחיק הדבר אינו בגדר האפשרי, ובתא למטה א''א להניח וק''ל, ועל הגגון הרי הוא בחשש נפילה ה''י.
יניח את התפילין עם התיק בתוך שקית אטומה של אחת החנויות, או אפילו בתוך תיק גב, שאז אינו ניכר בגדר נושא תפילין כלל. 
הלא בד''כ ניכר גם בשקית אטומה.
תמיד אפשר לפתור את הבעיה עם שקית נוספת/ מתאימה.


אם מדובר על משהו קבוע, אין טוב מתיק/תרמיל.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
סיפר לי יהודי, נרעש קמעה, כי רכש למז''ק תיק תפלין בעל ידית נשיאה, וניגש אליו 'משתוקק אחד' כלשונו, והא/עיר לו, כין אין ראוי להחזיק את התפלין כאשר יישא איש את הקניות מהסופר, אלא יש לאחוז את השקית תחת חיקו.

אותו נרעש סיפר כי ניסה להשיב דאדרבה תחת החיק מקום פחות ראוי ונעים מאשר כף היד מכמה טעמים, ולא קיבל המשתוקק.

האם ישנו מקור לדברי חד מנייהו?

בברכת התורה.
 
בן ישיבה אמר:
גם הבן שלי רצה כזה תיק התפילין ואמרתי לו שזה לא מכובד,
לא יודע אם כתוב מפורש
אבל העין זה הוזכר שלא יתלו ספרים, תליה היא מלמעלה ולשאת דרך כבוד היא להחזיק מלמטה
חומרות מוזרות שאופייניות לדורינו.
של דורנו? 

כל הדורות של אבותנו ואבות אבותינו החזיקו את התפילין בחיקם דווקא, והפטנט של ידית נשיאה איננו המצאה מהפכנית שלא היתה ידועה קודם. 
אין כאן חומרה כלל אלא רגש קדש יהודי שעבר מדור לדור ללא אומר ודברים !
 
וייתכן שאינו נגזר כלל מההלכה של תליית תפילין, אך לומדים מזה מקור שתליה אינה דרך כבוד. 

וזכורני כד הווינא טליא, 
שהיה נער שהחזיק את התפילין בתוך שקית נשיאה רגילה עם ידיות, עוד בטרם ההמצאה החדשה, 
והמג''ש שהיה סמל ודוגמה ליהודי חם לכל דבר שבקדושה,( ליטאי שורשי של פעם... ) קרא לעברו: 

ילד, מה יש לך ביד, שקית עם בצלים? 

אמנם, כל דבר צריך לקחת בפרופורציה שלו, 
ואם מישהו צריך ללכת למרחק בקביעות יקשה עליו מאד להקפיד על זה, 
ומבחינה זו אולי עדיף תיק קשיח וסגור ( ''גימס בונד''), שזה יותר מכובד. 
וכעין מי ששם את התפילין בתוך מזוודה שוודאי איננו חייב להניחה בחיקו. 

וידוע המעשה המפורסם עם החת"ס שלא קיבל לישיבה בחור שדרך על הסכך. 
אין לי בעיה עם הנהגות טובות, יש לי בעיה כשהופכים את זה לחומרא שיש בה חשש הלכתי.
דרכך בפורום להגן על הנהגות טובות ודרכי להגן על ההלכה, ומכולנו תסתיים שמעתתא.
 
 

אשרי העם

משתמש ותיק
אשרי העם אמר:
אולי קשור לפה. 
תשובת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בדעת נוטה:

דעת נוטה חלק ג.PNG

הסיבה שכתבתי "אולי קשור לפה", מכיון שיתכן והשאלה שם מדברת כשמניח זוג תפילין בתוך שקית של 'אור החיים' וכיו"ב - בצורה עראית, שזה באמת יותר מגונה מאשר תיק תפילין מכובד וקבוע - עם ידיות. וצ"ע.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אמונת אומן אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
 

חומרות מוזרות שאופייניות לדורינו.
של דורנו? 

כל הדורות של אבותנו ואבות אבותינו החזיקו את התפילין בחיקם דווקא, והפטנט של ידית נשיאה איננו המצאה מהפכנית שלא היתה ידועה קודם. 
אין כאן חומרה כלל אלא רגש קדש יהודי שעבר מדור לדור ללא אומר ודברים !
 
וייתכן שאינו נגזר כלל מההלכה של תליית תפילין, אך לומדים מזה מקור שתליה אינה דרך כבוד. 

וזכורני כד הווינא טליא, 
שהיה נער שהחזיק את התפילין בתוך שקית נשיאה רגילה עם ידיות, עוד בטרם ההמצאה החדשה, 
והמג''ש שהיה סמל ודוגמה ליהודי חם לכל דבר שבקדושה,( ליטאי שורשי של פעם... ) קרא לעברו: 

ילד, מה יש לך ביד, שקית עם בצלים? 

אמנם, כל דבר צריך לקחת בפרופורציה שלו, 
ואם מישהו צריך ללכת למרחק בקביעות יקשה עליו מאד להקפיד על זה, 
ומבחינה זו אולי עדיף תיק קשיח וסגור ( ''גימס בונד''), שזה יותר מכובד. 
וכעין מי ששם את התפילין בתוך מזוודה שוודאי איננו חייב להניחה בחיקו. 

וידוע המעשה המפורסם עם החת"ס שלא קיבל לישיבה בחור שדרך על הסכך. 
אין לי בעיה עם הנהגות טובות, יש לי בעיה כשהופכים את זה לחומרא שיש בה חשש הלכתי.
דרכך בפורום להגן על הנהגות טובות ודרכי להגן על ההלכה, ומכולנו תסתיים שמעתתא.

במחילה ר' מעיין.
הכותבים לפניך לא דנו בזה מצד הלכה, אלא כתבו שאין ראוי ולא מכובד.

תגובתך שזה ''חומרות מוזרות של דורנו'' היתה שלא ממין הענין.
 

ידידיה

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
אבל נראה שבעבר הרגש היה דבר מוטמע בנפש האדם הישראלי, וחבל על החספוס ברגשות היהודיים.
צודק שאין מקום לחיקוי גרידא, ולכן אין מקום לאסור וכדו' אבל אולי צריך לשוב וחדש קצת את הרגש היהודי.
מסופר על אחד שהתארח אצל ידיד צעיר ממנו בדור או שניים, ובבוקר שאל אותו אם יש לו תפילין נוספות להשאלה ושענה הלה שיש לו רק את שלו שהוא לובש בעצמו, ניגש אותו מבוגר לארון הבגדים וספר את זוגות המכנסיים ואמר " לסבא שלך היה זוג מכנסיים אחד ולפחות שתי זוגות תפילין, ואילו אתה יש לך זוג תפילין אחד וכמה זוגות מכנסיים".
(אגב כשבעל המעשה סיפר זאת לר' יצחק הוטנר הוא התרגש מאד ושיבח את הדבר)
אין שום "רגש יהודי" בלקנות כמה זוגות תפילין, אם יש סיבה לעשות זאת זה משום מחלוקות הלכתיות ולא קשור כלל לרגש [הדימוי למכנסיים סתם מטופש, פעם אנשים היו יותר טפשים?], ודרך אגב ברור שככל שהשנים עוברות יש יותר יהודים יש להם כמה זוגות.
גם האתרוגים ענין האתרוגים בד"כ אינו קשור לרגש, וגם בזה אין שום שינוי לרעה בשנים האחרונות, אין שום אדם שבמקום לקנות אתרוג בכמה מאות שקלים [ואח"כ לקנות עוד אחד] הלך לקנות אתרוג בקופסא, ואדרבא ככל שעוברות השנים מצוי יותר הידור באתרוגים.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
עת הזמיר אמר:
אבל נראה שבעבר הרגש היה דבר מוטמע בנפש האדם הישראלי, וחבל על החספוס ברגשות היהודיים.
צודק שאין מקום לחיקוי גרידא, ולכן אין מקום לאסור וכדו' אבל אולי צריך לשוב וחדש קצת את הרגש היהודי.
מסופר על אחד שהתארח אצל ידיד צעיר ממנו בדור או שניים, ובבוקר שאל אותו אם יש לו תפילין נוספות להשאלה ושענה הלה שיש לו רק את שלו שהוא לובש בעצמו, ניגש אותו מבוגר לארון הבגדים וספר את זוגות המכנסיים ואמר " לסבא שלך היה זוג מכנסיים אחד ולפחות שתי זוגות תפילין, ואילו אתה יש לך זוג תפילין אחד וכמה זוגות מכנסיים".
(אגב כשבעל המעשה סיפר זאת לר' יצחק הוטנר הוא התרגש מאד ושיבח את הדבר)
אין שום "רגש יהודי" בלקנות כמה זוגות תפילין, אם יש סיבה לעשות זאת זה משום מחלוקות הלכתיות ולא קשור כלל לרגש [הדימוי למכנסיים סתם מטופש, פעם אנשים היו יותר טפשים?], ודרך אגב ברור שככל שהשנים עוברות יש יותר יהודים יש להם כמה זוגות.
גם האתרוגים ענין האתרוגים בד"כ אינו קשור לרגש, וגם בזה אין שום שינוי לרעה בשנים האחרונות, אין שום אדם שבמקום לקנות אתרוג בכמה מאות שקלים [ואח"כ לקנות עוד אחד] הלך לקנות אתרוג בקופסא, ואדרבא ככל שעוברות השנים מצוי יותר הידור באתרוגים.

זהו אשר דיברו אותם צדיקים...
לצערי נראה שגם אתה איבדת את הרגש...
 
חלק עליון תַחתִית