כבוד אב ואם הוא חסד???

שלו'

משתמש ותיק
בפיהגר"א בהושע מקביל כבוד או"א לחסד, וז"ל בפ"ד פס' א':
...ואמר כאן יו"ד דברים נגד עשרת הדברות, א' אנכי הוא דעת, ב' שבת הוא אמת כמ"ש כל המחלל את השבת כאילו מעיד, ג' כבוד הוא חסד כו'.

ויל"ע בזה, מדוע כבוד או"א מוגדר כ'חסד'?? אין לך מחוייב כמו בן להוריו, ואף אם לא הטיבו לו כלום מלבד מה שהביאוהו לעולם, מבואר בחינוך [מצוה ל"ג] שראוי לכבדם על כך, וברמב"ן פר' יתרו שכמו שציוה השי"ת בכבודו כך ציוה בכבוד המשתתף עמו ביצירה, ע"ש, ומה ענין 'חסד' לכאן?



ואולי אין המכוון שיסוד כבוד או"א הוא מטעם גמילות חסדים, רק שמכל הדיברות היא הדיברה שיש בה ציווי על מעשי הטבה בפועל כמו מאכילו ומשקהו.
 

נבשר

משתמש ותיק
שלו' אמר:
בפיהגר"א בהושע מקביל כבוד או"א לחסד, וז"ל בפ"ד פס' א':
...ואמר כאן יו"ד דברים נגד עשרת הדברות, א' אנכי הוא דעת, ב' שבת הוא אמת כמ"ש כל המחלל את השבת כאילו מעיד, ג' כבוד הוא חסד כו'.

ויל"ע בזה, מדוע כבוד או"א מוגדר כ'חסד'?? אין לך מחוייב כמו בן להוריו, ואף אם לא הטיבו לו כלום מלבד מה שהביאוהו לעולם, מבואר בחינוך [מצוה ל"ג] שראוי לכבדם על כך, וברמב"ן פר' יתרו שכמו שציוה השי"ת בכבודו כך ציוה בכבוד המשתתף עמו ביצירה, ע"ש, ומה ענין 'חסד' לכאן?



ואולי אין המכוון שיסוד כבוד או"א הוא מטעם גמילות חסדים, רק שמכל הדיברות היא הדיברה שיש בה ציווי על מעשי הטבה בפועל כמו מאכילו ומשקהו.
הערה יפה,
ויש עוד להעיר שמבואר במהר"ל שכיבוד אב ואם שייך למידת הדין, ולכך למדו עד היכן מצוה זו מדמא בן נתינה שהוא גוי וכן עשו היה מכבד הורים ביותר, ומאריך לבאר שמצוה זו מגיעה מצד השכל ולכך הגויים נזהרים וזריזים במצוה זו ועשו כולו ממידת הדין יעויין כאן https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%9C)/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9E%D7%90 
וכן כתב בננתיב גמילות חסדים פרק ב' - דע כי שלשה דברים שזכר התנא הם שלשה דברים אשר כוללים כל הטוב כי מדת הטוב הוא על ג' פנים, האחד כאשר הוא מחויב בדבר לעשות הטוב, החלק השני הוא טוב אשר עושה על צד החסד ולפנים משורת הדין לגמרי ודבר זה הוא חלק השני, החלק הג' הוא טוב אשר ממוצע בין אלו שני דברים, אשר אינם חיוב גמור כמו חלק הראשון ואינו חסד גמור כמו חלק השני אבל הוא כמו ממוצע שהטוב הוא ראוי אבל אינו מחויב רק אם לא עשה הטוב ההוא היה כאן פחיתות בעולם. ולפיכך כנגד אלו שלשה חלקים אמר כבוד אב ואם שהטוב אשר הוא עושה לאב ואם וכיוצא בזה הוא חיוב גמור מאד והוא במדת הדין, והפך זה גמילות חסד כי גמילות חסד הוא אף לעשירים ודבר זה אינו חיוב עליו כלל שהרי נקרא חסד והוא חסד גמור, והשלישי הבאת שלום שהטוב הזה אינו מחוייב שיעשה, ומכל מקום הוא קצת חיוב לגודל רעות המחלוקת כאשר המחלוקת הוא בעולם שהוא מהרס המצב והבנין לגמרי לפיכך מוטל עליו לרדוף שלום, ודבר זה יותר מחויב מן גמילות חסדים ואינו חיוב כמו כבוד אב ואם. אלו הם שלשה דברים ותחת שלשה מיני חסד אלו או שהוא חיוב גמור או שהוא חסד גמור או שהוא ממוצע בין אלו שניהם, תחת אלו הם שאר חלקי גמילות חסד. ולפיכך אל תתמה אם ברייתא של אלו דברים שאוכל פירותיהם בעולם הזה תנא יותר מן אלו שלשה כי שם שנה כל החלוקים, ויתבאר כל זה גם כן בנתיב השלום:
ועכ"פ שם נקט שאמנם הוא מחויב אבל הוא מצד הטוב ואולי זה ההבדל בין הגויים לישראל, ועדיין צ"ע.
 
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
וכן כתב בנתיב גמילות חסדים פרק ב' - דע כי שלשה דברים שזכר התנא הם שלשה דברים אשר כוללים כל הטוב כי מדת הטוב הוא על ג' פנים, האחד כאשר הוא מחויב בדבר לעשות הטוב, החלק השני הוא טוב אשר עושה על צד החסד ולפנים משורת הדין לגמרי ודבר זה הוא חלק השני, החלק הג' הוא טוב אשר ממוצע בין אלו שני דברים

שוב ציינו לי לדבריו בזה גם בגבורות השם פ"ו.

וציינוני לתורעק"א פאה אות א' בשם הר"ש וע"ש באור גדול.
 

דבר חפץ

משתמש רגיל
הרה''ג @שלו'
לכאו' מפורש בגמ' שבת קכ''ז א' דמצות כיבוד או''א אין עניינה מחמת חסד:
אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן הכנסת אורחין וביקור חולים ועיון תפלה והשכמת בית המדרש והמגדל בניו לתלמוד תורה והדן את חברו לכף זכות איני והא אנן תנן אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ואלו הן כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כולם [הני אין מידי אחרינא לא] הני נמי הני בהני שייכי.

ופירש''י שם ד''ה ה''ג:
הכנסת אורחים וביקור חולים היינו גמילות חסדים, ועיון תפלה היינו בכלל גמילות חסדים, דכתיב (משלי יא) גומל נפשו איש חסד וכו', ור' יוחנן לפרש לך אתא, דבכלל שלשה דמתניתין איתנהו להנך ששה, ואיכא נמי לכבוד אב ואם, ור' יוחנן לא פליג עליה.

ומפורש א''כ דכיבוד או''א לא נחשבת כמצות גמילות חסדים, וע''כ אינה נכללת בהא דתנינן וגמ''ח, ומשא''כ הכנסת אורחים וביקור חולים ועיון תפילה.
[ובאמת צ''ע משם עמש''כ הר''ש והגרעק''א בפאה דהוא בכלל גמ''ח].
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שלו' אמר:
בפיהגר"א בהושע מקביל כבוד או"א לחסד . . ויל"ע בזה, מדוע כבוד או"א מוגדר כ'חסד'??
כן נמצא כמ"פ גם בתורת חב"ד, ולפעמים גם נת' בקצרה. לציין מ"מ?
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
שלו' אמר:
בפיהגר"א בהושע מקביל כבוד או"א לחסד . . ויל"ע בזה, מדוע כבוד או"א מוגדר כ'חסד'??
כן נמצא כמ"פ גם בתורת חב"ד, ולפעמים גם נת' בקצרה. לציין מ"מ?
בודאי לציין!!
יישר כוח.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שלו' אמר:
בודאי לציין!! יישר כוח.
ובכן (מניתי גם אזכורים 'פעוטים' לכאורה):
אוה"ת שמות ח"ג ע' תתקנז. ח"ד ע' א'קנז. שם ע' א'קסד. ח"ח ס"ע ג'כח. דברים ח"ב ע' תתרמו. נ"ך ח"ב ע' תשצד. 'תורת שמואל' תרל"ב ח"ב ע' תמב. סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 282 הע' 16. וראה 'תורת שמואל' תרכ"ז ע' רס. סה"מ תרפ"ט ריש ע' 224.
בהמשך אוסיף קישורים, בל"נ.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
בתוספת קישורים (ובתיקונים קלים):
לבי במערב אמר:
אוה"ת שמות ח"ג ע' תתקנז. ח"ד ריש ע' א'קנז. שם ריש ע' א'קסד. ח"ח ס"ע ג'כ[ב]. נ"ך ח"ב ע' תשצד. 'תורת שמואל' תרל"ב ח"ב ריש ע' תמב. סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 282 (סוף) הע' 16. וראה 'אור התורה' דברים ח"ב ע' תתרמו. 'תורת שמואל' תרכ"ז ע' רס. סה"מ תרפ"ט ריש ע' 224.
 
חלק עליון תַחתִית