המברך על מצווה 'שהכל נהיה בדברו' האם יצא ידי חובה?

יאקב

משתמש רגיל
המברך על מצווה 'שהכל נהיה בדברו' האם יצא ידי חובה?
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
יאקב אמר:
המברך על מצווה 'שהכל נהיה בדברו' האם יצא ידי חובה?
עוד יש לשאול, אם בירך את כל י"ח ברכות על מים, האם מותר לו לשתותם!?
בהתחלה חשבתי שיש כאן טעות והכוונה "המברך על מצה" והמתנתי לעריכה, אבל מההודעה לעיל נראה שאכן במצווה עסקינן...
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
פעם טען כך אחד יהודי חשוב למו"ר הגרמ"ד הלוי זי"ע כי הרי מפורש במשנה 'על כולם' אם אמר שהכל יצא, ולכן התעקש הנ"ל כי אם בירך על ד' מינים שהכל יצא,
אך מו"ר דחה אותו מכל וכל שאין שום שייכות בין ברכת הנהנין לברכת המצוות,
אך הנ"ל התעקש ולא רצה לקבל זאת,
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
פעם טען כך אחד יהודי חשוב למו"ר הגרמ"ד הלוי זי"ע כי הרי מפורש במשנה 'על כולם' אם אמר שהכל יצא, ולכן התעקש הנ"ל כי אם בירך על ד' מינים שהכל יצא,
אך מו"ר דחה אותו מכל וכל שאין שום שייכות בין ברכת הנהנין לברכת המצוות,
אך הנ"ל התעקש ולא רצה לקבל זאת,

ועל שכמותו צריך לברך 'משנה הבריות', ולשיטתו [שלא לקפחו] די בברכת "שהכל כולל הכל... נהיה בדברו" - כולל השוטים שבדבר ה' מוסיפים גוון וצבע לעולמנו הקודר... :)
 
הרי מבואר שלחלק מהפוסקים אף על הריח לא יצא ב'שהכל' (מב" רטז יג) דלא נתקן אלא על מידי דאכילה ושתיה, ואף לסוברים דעל הנאת ריח נתקן, מכל מקום על שאר דבר שאינו הנאה פשיטא שלא נתקן.

מיהו ראיתי באיזה ספר (שאני זוכר אבל חושש ללה"ר) ששהכל בדיעבד מהני ל'שהחיינו'.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
בן ישיבה אמר:
פעם טען כך אחד יהודי חשוב למו"ר הגרמ"ד הלוי זי"ע כי הרי מפורש במשנה 'על כולם' אם אמר שהכל יצא, ולכן התעקש הנ"ל כי אם בירך על ד' מינים שהכל יצא,
אך מו"ר דחה אותו מכל וכל שאין שום שייכות בין ברכת הנהנין לברכת המצוות,
אך הנ"ל התעקש ולא רצה לקבל זאת,

ועל שכמותו צריך לברך 'משנה הבריות', ולשיטתו [שלא לקפחו] די בברכת "שהכל כולל הכל... נהיה בדברו" - כולל השוטים שבדבר ה' מוסיפים גוון וצבע לעולמנו הקודר... :)

לכן לא הזכרתי שמו של אותו יהודי חשוב
 

נדיב לב

משתמש ותיק
כעת רק שמתי לב שכתבת יהודי חשוב. בכו"א שמו לא הוזכר.

זכור לי שכתבו בשם אחד האדמורי"ם שנהג [או רק פסק] לברך שהכל על עישון סיגריה. כיום זה נשמע מגוחך, אבל אז בזמנם לפני שהוכרע הדין זה לא היה פשוט, ודנו בו בספרי השו"ת.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
כעת רק שמתי לב שכתבת יהודי חשוב. בכו"א שמו לא הוזכר.

זכור לי שכתבו בשם אחד האדמורי"ם שנהג [או רק פסק] לברך שהכל על עישון סיגריה. כיום זה נשמע מגוחך, אבל אז בזמנם לפני שהוכרע הדין זה לא היה פשוט, ודנו בו בספרי השו"ת.

כמדומני כי המדובר בעישון טיטון, שיש בו ממשות  יותר מסיגריה,
אך אינו 'שייך לכאן כי העישון הוא שוב דבר הנהנה, ואם חייב בברכה הרי הוא מברכת הנהנין
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
נדיב לב אמר:
כעת רק שמתי לב שכתבת יהודי חשוב. בכו"א שמו לא הוזכר.

זכור לי שכתבו בשם אחד האדמורי"ם שנהג [או רק פסק] לברך שהכל על עישון סיגריה. כיום זה נשמע מגוחך, אבל אז בזמנם לפני שהוכרע הדין זה לא היה פשוט, ודנו בו בספרי השו"ת.


אך אינו 'שייך לכאן כי העישון הוא שוב דבר הנהנה, ואם חייב בברכה הרי הוא מברכת הנהנין


פשוט וברור. ולא הובא לכאן אלא לנסות להבין קצת מה עלה בראשו של פותח האשכול, שיצא מנקודת הנחה שאם ברכת שהכל די גמישה, למה לא לנסות למתוח עוד..
 

יאקב

משתמש רגיל
פותח הנושא
האם מישהו כאן פוסק לאדם שבטעות בירך על מצות ד' מינים 'שהכל' לחזור ולברך?
 

הכהן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
הרי מבואר שלחלק מהפוסקים אף על הריח לא יצא ב'שהכל' (מב" רטז יג) דלא נתקן אלא על מידי דאכילה ושתיה, ואף לסוברים דעל הנאת ריח נתקן, מכל מקום על שאר דבר שאינו הנאה פשיטא שלא נתקן.
כבר טען מישהו שזה מפורש בסידור "שהכל יפה לבשמים"...
 

משיב דבר

משתמש ותיק
יאקב אמר:
נא להביא מקורות
כעין מקור (בבחינת זכר לדבר): הראשונים דנו על מי שאינו מצוה שלא יוכל לברך, ואחד מהטענות ששאינו יכול לומר וציוונו. ולכאור' עכ"פ שיברך שהכל...
 
 

אור החכמה

משתמש ותיק
יאקב אמר:
המברך על מצווה 'שהכל נהיה בדברו' האם יצא ידי חובה?
"ועל כולן אם אמר שהכל יצא" - "כולן" קאי על מה שכתוב בתחילת המשנה - פירות האילן ופירות האדמה, ובגמ' נחלקו ברכות מ ע"ב אם מדובר גם על פת ויין או לא [אך בוודאי שלא על דברים שאינם מוזכרים כאן].
 
 

ובכן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
ועל שכמותו צריך לברך 'משנה הבריות', ולשיטתו [שלא לקפחו] די בברכת "שהכל כולל הכל... נהיה בדברו" - כולל השוטים שבדבר ה' מוסיפים גוון וצבע לעולמנו הקודר... :)
עליהם כבר רומזים אנו בברכת 'בורא נפשות רבות וחסרונן כו', להחיות בהם נפש כל חי'...
 
 

ובכן

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
פעם טען כך אחד יהודי חשוב למו"ר הגרמ"ד הלוי זי"ע כי הרי מפורש במשנה 'על כולם' אם אמר שהכל יצא, ולכן התעקש הנ"ל כי אם בירך על ד' מינים שהכל יצא...
אור החכמה אמר:
"ועל כולן אם אמר שהכל יצא" - "כולן" קאי על מה שכתוב בתחילת המשנה - פירות האילן ופירות האדמה, ובגמ' נחלקו ברכות מ ע"ב אם מדובר גם על פת ויין או לא [אך בוודאי שלא על דברים שאינם מוזכרים כאן].
וטעותו של היהודי החשוב נובעת מהעברית המודרנית, אשר משתמש ב'כולם' בהוראת 'הכל' [כמו 'הכל חייבין בתלמוד תורה', היום אומרים 'כולם חייבים'].
בעוד ושיבוש הוא, ו'כולם' הוא צירוף של 'כל הם' [יש כזה בשמואל ב כג, ו], והיינו - 'כל אלו'.
 

יאקב

משתמש רגיל
פותח הנושא
 
ובכן אמר:
@יאקב, היש תחת ידך דבר מה בענין זה?

סיפר לי חסיד גור - ירמיהו, שנכנס אל ה'קודש פנימה', ורבו הפליאו בפסק הנ"ל כדבר פשוט, שוודאי יצא ידי חובה בברכת שהכל על המצוות.
ניסיתי לנבור ב'אוצר החכמה' ובשאר ספרים, מלקטים, תוכנות חיפוש, ולא מצאתי.
וכיוון שהדבר היה לפלא בעייני פניתי לתלמידי החכמים ש'בענן' לעזר בעניין.
    
 

מחכים

משתמש ותיק
יאקב אמר:
 
ובכן אמר:
@יאקב, היש תחת ידך דבר מה בענין זה?

סיפר לי חסיד גור - ירמיהו, שנכנס אל ה'קודש פנימה', ורבו הפליאו בפסק הנ"ל כדבר פשוט, שוודאי יצא ידי חובה בברכת שהכל על המצוות.
ניסיתי לנבור ב'אוצר החכמה' ובשאר ספרים, מלקטים, תוכנות חיפוש, ולא מצאתי.
וכיוון שהדבר היה לפלא בעייני פניתי לתלמידי החכמים ש'בענן' לעזר בעניין.
    
האם זה הכנה למצינג?
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
יאקב אמר:
המברך על מצווה 'שהכל נהיה בדברו' האם יצא ידי חובה?
"ועל כולן אם אמר שהכל יצא" - "כולן" קאי על מה שכתוב בתחילת המשנה - פירות האילן ופירות האדמה, ובגמ' נחלקו ברכות מ ע"ב אם מדובר גם על פת ויין או לא [אך בוודאי שלא על דברים שאינם מוזכרים כאן].
ובראשונים נחלקו אף על בשמים 
וכפי שהוזכר לעיל על ידי הרב @פינחס רוזנצוויג 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יאקב אמר:
 
ובכן אמר:
@יאקב, היש תחת ידך דבר מה בענין זה?

סיפר לי חסיד גור - ירמיהו, שנכנס אל ה'קודש פנימה', ורבו הפליאו בפסק הנ"ל כדבר פשוט, שוודאי יצא ידי חובה בברכת שהכל על המצוות.
ניסיתי לנבור ב'אוצר החכמה' ובשאר ספרים, מלקטים, תוכנות חיפוש, ולא מצאתי.
וכיוון שהדבר היה לפלא בעייני פניתי לתלמידי החכמים ש'בענן' לעזר בעניין.
    

דלגת על פרט חשוב. מתי?
תברר עם ירמיהו, אם לא עייל לקה"ק בבי פוריא משתה היין..
 

HaimL

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
נדיב לב אמר:
כעת רק שמתי לב שכתבת יהודי חשוב. בכו"א שמו לא הוזכר.

זכור לי שכתבו בשם אחד האדמורי"ם שנהג [או רק פסק] לברך שהכל על עישון סיגריה. כיום זה נשמע מגוחך, אבל אז בזמנם לפני שהוכרע הדין זה לא היה פשוט, ודנו בו בספרי השו"ת.

כמדומני כי המדובר בעישון טיטון, שיש בו ממשות  יותר מסיגריה,
אך אינו 'שייך לכאן כי העישון הוא שוב דבר הנהנה, ואם חייב בברכה הרי הוא מברכת הנהנין
טיטון = נרגילה? מה יש ב"שתיית טיטון" שאינו בסיגריה?
 
 
חלק עליון תַחתִית