עוד יש לשאול, אם בירך את כל י"ח ברכות על מים, האם מותר לו לשתותם!?יאקב אמר:המברך על מצווה 'שהכל נהיה בדברו' האם יצא ידי חובה?
בן ישיבה אמר:פעם טען כך אחד יהודי חשוב למו"ר הגרמ"ד הלוי זי"ע כי הרי מפורש במשנה 'על כולם' אם אמר שהכל יצא, ולכן התעקש הנ"ל כי אם בירך על ד' מינים שהכל יצא,
אך מו"ר דחה אותו מכל וכל שאין שום שייכות בין ברכת הנהנין לברכת המצוות,
אך הנ"ל התעקש ולא רצה לקבל זאת,
נדיב לב אמר:בן ישיבה אמר:פעם טען כך אחד יהודי חשוב למו"ר הגרמ"ד הלוי זי"ע כי הרי מפורש במשנה 'על כולם' אם אמר שהכל יצא, ולכן התעקש הנ"ל כי אם בירך על ד' מינים שהכל יצא,
אך מו"ר דחה אותו מכל וכל שאין שום שייכות בין ברכת הנהנין לברכת המצוות,
אך הנ"ל התעקש ולא רצה לקבל זאת,
ועל שכמותו צריך לברך 'משנה הבריות', ולשיטתו [שלא לקפחו] די בברכת "שהכל כולל הכל... נהיה בדברו" - כולל השוטים שבדבר ה' מוסיפים גוון וצבע לעולמנו הקודר... :)
נדיב לב אמר:כעת רק שמתי לב שכתבת יהודי חשוב. בכו"א שמו לא הוזכר.
זכור לי שכתבו בשם אחד האדמורי"ם שנהג [או רק פסק] לברך שהכל על עישון סיגריה. כיום זה נשמע מגוחך, אבל אז בזמנם לפני שהוכרע הדין זה לא היה פשוט, ודנו בו בספרי השו"ת.
בן ישיבה אמר:נדיב לב אמר:כעת רק שמתי לב שכתבת יהודי חשוב. בכו"א שמו לא הוזכר.
זכור לי שכתבו בשם אחד האדמורי"ם שנהג [או רק פסק] לברך שהכל על עישון סיגריה. כיום זה נשמע מגוחך, אבל אז בזמנם לפני שהוכרע הדין זה לא היה פשוט, ודנו בו בספרי השו"ת.
אך אינו 'שייך לכאן כי העישון הוא שוב דבר הנהנה, ואם חייב בברכה הרי הוא מברכת הנהנין
אני פוסק רק לבני ביתי, ופשיטא שיחזור ויברך.יאקב אמר:לחזור ולברך
? ברצינות? או שמא הנך חומד לצון?יאקב אמר:האם מישהו כאן פוסק לאדם שבטעות בירך על מצות ד' מינים 'שהכל' לחזור ולברך?
יאקב אמר:האם מישהו כאן פוסק לאדם שבטעות בירך על מצות ד' מינים 'שהכל' לחזור ולברך?
כמובן שלא!השפל באמת אמר:כבר עשה את המצווה או לא?
יאקב אמר:כמובן שלא!השפל באמת אמר:כבר עשה את המצווה או לא?
כבר טען מישהו שזה מפורש בסידור "שהכל יפה לבשמים"...פינחס רוזנצוויג אמר:הרי מבואר שלחלק מהפוסקים אף על הריח לא יצא ב'שהכל' (מב" רטז יג) דלא נתקן אלא על מידי דאכילה ושתיה, ואף לסוברים דעל הנאת ריח נתקן, מכל מקום על שאר דבר שאינו הנאה פשיטא שלא נתקן.
כעין מקור (בבחינת זכר לדבר): הראשונים דנו על מי שאינו מצוה שלא יוכל לברך, ואחד מהטענות ששאינו יכול לומר וציוונו. ולכאור' עכ"פ שיברך שהכל...יאקב אמר:נא להביא מקורות
"ועל כולן אם אמר שהכל יצא" - "כולן" קאי על מה שכתוב בתחילת המשנה - פירות האילן ופירות האדמה, ובגמ' נחלקו ברכות מ ע"ב אם מדובר גם על פת ויין או לא [אך בוודאי שלא על דברים שאינם מוזכרים כאן].יאקב אמר:המברך על מצווה 'שהכל נהיה בדברו' האם יצא ידי חובה?
עליהם כבר רומזים אנו בברכת 'בורא נפשות רבות וחסרונן כו', להחיות בהם נפש כל חי'...נדיב לב אמר:ועל שכמותו צריך לברך 'משנה הבריות', ולשיטתו [שלא לקפחו] די בברכת "שהכל כולל הכל... נהיה בדברו" - כולל השוטים שבדבר ה' מוסיפים גוון וצבע לעולמנו הקודר... :)
בן ישיבה אמר:פעם טען כך אחד יהודי חשוב למו"ר הגרמ"ד הלוי זי"ע כי הרי מפורש במשנה 'על כולם' אם אמר שהכל יצא, ולכן התעקש הנ"ל כי אם בירך על ד' מינים שהכל יצא...
וטעותו של היהודי החשוב נובעת מהעברית המודרנית, אשר משתמש ב'כולם' בהוראת 'הכל' [כמו 'הכל חייבין בתלמוד תורה', היום אומרים 'כולם חייבים'].אור החכמה אמר:"ועל כולן אם אמר שהכל יצא" - "כולן" קאי על מה שכתוב בתחילת המשנה - פירות האילן ופירות האדמה, ובגמ' נחלקו ברכות מ ע"ב אם מדובר גם על פת ויין או לא [אך בוודאי שלא על דברים שאינם מוזכרים כאן].
ובכן אמר:@יאקב, היש תחת ידך דבר מה בענין זה?
האם זה הכנה למצינג?יאקב אמר:
ובכן אמר:@יאקב, היש תחת ידך דבר מה בענין זה?
סיפר לי חסיד גור - ירמיהו, שנכנס אל ה'קודש פנימה', ורבו הפליאו בפסק הנ"ל כדבר פשוט, שוודאי יצא ידי חובה בברכת שהכל על המצוות.
ניסיתי לנבור ב'אוצר החכמה' ובשאר ספרים, מלקטים, תוכנות חיפוש, ולא מצאתי.
וכיוון שהדבר היה לפלא בעייני פניתי לתלמידי החכמים ש'בענן' לעזר בעניין.
טרם מוצאים אנו מקור לכך [ואולי גם אחרי...], אעדיף לחשוב את הסיפור הנזכר כפטומי מילי, או שמשהו השתבש בדרך...יאקב אמר:...ורבו הפליאו בפסק הנ"ל כדבר פשוט...
ובראשונים נחלקו אף על בשמיםאור החכמה אמר:"ועל כולן אם אמר שהכל יצא" - "כולן" קאי על מה שכתוב בתחילת המשנה - פירות האילן ופירות האדמה, ובגמ' נחלקו ברכות מ ע"ב אם מדובר גם על פת ויין או לא [אך בוודאי שלא על דברים שאינם מוזכרים כאן].יאקב אמר:המברך על מצווה 'שהכל נהיה בדברו' האם יצא ידי חובה?
יאקב אמר:סיפר לי חסיד גור - ירמיהו, שנכנס אל ה'קודש פנימה', ורבו הפליאו בפסק הנ"ל כדבר פשוט
וד"לפינחס רוזנצוויג אמר:מיהו ראיתי באיזה ספר (שאני זוכר אבל חושש ללה"ר) ששהכל בדיעבד מהני ל'שהחיינו'
יאקב אמר:
ובכן אמר:@יאקב, היש תחת ידך דבר מה בענין זה?
סיפר לי חסיד גור - ירמיהו, שנכנס אל ה'קודש פנימה', ורבו הפליאו בפסק הנ"ל כדבר פשוט, שוודאי יצא ידי חובה בברכת שהכל על המצוות.
ניסיתי לנבור ב'אוצר החכמה' ובשאר ספרים, מלקטים, תוכנות חיפוש, ולא מצאתי.
וכיוון שהדבר היה לפלא בעייני פניתי לתלמידי החכמים ש'בענן' לעזר בעניין.
טיטון = נרגילה? מה יש ב"שתיית טיטון" שאינו בסיגריה?בן ישיבה אמר:נדיב לב אמר:כעת רק שמתי לב שכתבת יהודי חשוב. בכו"א שמו לא הוזכר.
זכור לי שכתבו בשם אחד האדמורי"ם שנהג [או רק פסק] לברך שהכל על עישון סיגריה. כיום זה נשמע מגוחך, אבל אז בזמנם לפני שהוכרע הדין זה לא היה פשוט, ודנו בו בספרי השו"ת.
כמדומני כי המדובר בעישון טיטון, שיש בו ממשות יותר מסיגריה,
אך אינו 'שייך לכאן כי העישון הוא שוב דבר הנהנה, ואם חייב בברכה הרי הוא מברכת הנהנין