האם אסור לאדם לבקש מאשתו בפני משפחתם שתביא לו צלחת או שקית?

שייף עייל

משתמש ותיק
בשו"ע אבהע"ז סי' פ' סע' ד': 
וכן כל אשה רוחצת לבעלה פניו, ידיו ורגליו; ומוזגת לו את הכוס; ומצעת לו את המטה; (וי"א דמחוייבת להציע כל מטות הבית) (המ"מ פכ"א ובהר"ן פרק אף על פי); ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתתן לו מים או כלי או שתטול מלפניו, וכיוצא בדברים אלו; אבל אינה עומדת ומשמשת בפני אביו או בפני בנו; (וי"א דוקא באינן סמוכין על שלחן בעלה) (ב"י בשם הר"ן פ' אף על פי). 
לפי זה האם מותר לבקש מאשתו שתביא לו צלחת או כוס ריק או שקית - בפני משפחתו? וכן האם מותר להגיש לפניו אוכל בשבת (לא מיבעיא לפשט הדברים, אלא אפי' לר"ן שמגביל את האיסור לאינן סמוכין על שולחן בעלה) כאשר חמיה או בניו הנשואים נמצאים שם?
 

אור החכמה

משתמש ותיק
מי שנוהג כהרישא [וכן כל אשה רוחצת לבעלה פניו, ידיו ורגליו] ינהוג גם כהסיפא...
לענ"ד ההלכות הללו משתנים לפי הרגילות של בני אדם
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
שייף עייל אמר:
בשו"ע אבהע"ז סי' פ' סע' ד': 
וכן כל אשה רוחצת לבעלה פניו, ידיו ורגליו; ומוזגת לו את הכוס; ומצעת לו את המטה; (וי"א דמחוייבת להציע כל מטות הבית) (המ"מ פכ"א ובהר"ן פרק אף על פי); ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתתן לו מים או כלי או שתטול מלפניו, וכיוצא בדברים אלו; אבל אינה עומדת ומשמשת בפני אביו או בפני בנו; (וי"א דוקא באינן סמוכין על שלחן בעלה) (ב"י בשם הר"ן פ' אף על פי). 
לפי זה האם מותר לבקש מאשתו שתביא לו צלחת או כוס ריק או שקית - בפני משפחתו? וכן האם מותר להגיש לפניו אוכל בשבת (לא מיבעיא לפשט הדברים, אלא אפי' לר"ן שמגביל את האיסור לאינן סמוכין על שולחן בעלה) כאשר חמיה או בניו הנשואים נמצאים שם?


מקופיא, זו לא טעות בהבנה, "משמשת בפני בעלה" ו"אינה משמשת בפני אביו או בפני בנו", לענ"ד הכוונה שמשמשת את בעלה עצמו אבל אינו יכול לחייבה לשמש את אביו או בנו. לא?
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
שוב עיינתי... וז"ל הטור שם...
טור אבן העזר הלכות כתובות סימן פ
דפשיטא שצריכה לעשות כל צרכי הבית ולעמוד לפני בעלה לשרתו אבל אינה צריכה לשרת לא לבנו ולא לאביו.
וכ' ב"י
ומ"ש אבל אינה צריכה לשרת לא לבנו ולא לאביו. ברייתא בפרק אף על פי אינו כופה לעמוד לפני אביו ולא לפני בנו. וכתב הר"ן (כה: ד"ה אין) בשאין סמוכין על שלחנו מיירי דאילו בסמוכין חייבת מדאמרינן לעיל בגמרא (סא.) קמי אורחי ופרחי מאן טרח דמשמע שהיא חייבת לטרוח לפני כל בני הבית הסמוכים עליו: 
ואין ענין כאן כלל לשאלת פותח האשכול וכפי שכתבתי.
 

כהן

משתמש ותיק
שייף עייל אמר:
האם מותר לבקש מאשתו שתביא לו צלחת או כוס ריק או שקית - בפני משפחתו?
הרמ"א בסי' כ"א ס"ה כתב בשם י"א שאין לנהוג דברי חיבה עם אשתו בפני אחרים כגון לפלות כיניו וכדומה עי"ש, אבל להגיש וכדומה אין זה דברי חיבה שאסור בפני אחרים.
 

ששמואל

משתמש ותיק
בכל מקרה אין להשוות בין ג' דברים אלו לבין הבאת צלחת והראיה מימי איסורם.
מעניין לעניין צריך לדעת כי ג' שימושים הנ"ל אסור באשה אחרת ואמנם אין מי שיש לו צד שירחצו פניו וכן מזיגת הכוס (של יין) אינו מצוי אבל לגבי הצעת המיטה, לכאורה אם אחות אשתו מציעה את המיטה (מצוי כשמתארחים) צריך להקפיד שלא יהיה בפניו.
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
וכתב הר"ן (כה: ד"ה אין) בשאין סמוכין על שלחנו מיירי דאילו בסמוכין חייבת מדאמרינן לעיל בגמרא (סא.) קמי אורחי ופרחי מאן טרח דמשמע שהיא חייבת לטרוח לפני כל בני הבית הסמוכים עליו:
זהו דעת הר"ן דלא כהרמב"ם ושאר הפוסקים
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
משבט הכהונא אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
וכתב הר"ן (כה: ד"ה אין) בשאין סמוכין על שלחנו מיירי דאילו בסמוכין חייבת מדאמרינן לעיל בגמרא (סא.) קמי אורחי ופרחי מאן טרח דמשמע שהיא חייבת לטרוח לפני כל בני הבית הסמוכים עליו:
זהו דעת הר"ן דלא כהרמב"ם ושאר הפוסקים
והוזכר ברמ"א, מ"מ אין ענין זה באשכול זה, ושאלת פותח האשכול (ככה"נ) בטעות יסודה, אלא אם יבאר דבריו...
 
 

שייף עייל

משתמש ותיק
פותח הנושא
הייתה לי הבנה שאולי שינה בלשון בכוונה ומשום צניעות נאסר אולי כי יכולים להבין אם היא נדה או לא. 
הרי השו"ע לא העתיק לשון הטור אלא ל' הרמב"ם.
ומהטור לכאו' לא מובן מה הראיה כ"כ בפשטות, כי אין הכי נמי שאינה צריכה לשרת לא לבנו ולא לאביו, וזו הלכה נוספת לצד ההלכה שלא תשמש אותו בפניהם. אבל מהב"י יותר מסתבר שזה בא לפרש את הסוגיה הנ"ל כמו שכתבתם.
 

ששמואל

משתמש ותיק
שייף עייל אמר:
הייתה לי הבנה שאולי שינה בלשון בכוונה ומשום צניעות נאסר אולי כי יכולים להבין אם היא נדה או לא.
אין איסור מן הדין שידעו אם אשתו אסורה או לא.
האיסור הוא לידע מתי ליל טבילה ומתי קיים את המצווה (ואולי היא היא).
יש משמעות לשון בכו"כ מקומות שפעם אשה הייתה הולכת עם בגדים מיוחדים בזמן נדתה.
מה שהיום לא מדברים על כך הוא בגלל חוסר נעימות, והשתא דנהוג לא לספר אולי יש בזה גם משום צניעות.
 

ירמיה

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
בכל מקרה אין להשוות בין ג' דברים אלו לבין הבאת צלחת והראיה מימי איסורם.
מעניין לעניין צריך לדעת כי ג' שימושים הנ"ל אסור באשה אחרת ואמנם אין מי שיש לו צד שירחצו פניו וכן מזיגת הכוס (של יין) אינו מצוי אבל לגבי הצעת המיטה, לכאורה אם אחות אשתו מציעה את המיטה (מצוי כשמתארחים) צריך להקפיד שלא יהיה בפניו.
לסדר את המיטה בפניו אה"נ, אבל בשימת סדין וכיוצ"ב מילי דטירחא נחלקו הפוסקים לגבי הרחקות, ובפשטות אי"ז דבר חיבה. 
 
 

ששמואל

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
ששמואל אמר:
בכל מקרה אין להשוות בין ג' דברים אלו לבין הבאת צלחת והראיה מימי איסורם.
מעניין לעניין צריך לדעת כי ג' שימושים הנ"ל אסור באשה אחרת ואמנם אין מי שיש לו צד שירחצו פניו וכן מזיגת הכוס (של יין) אינו מצוי אבל לגבי הצעת המיטה, לכאורה אם אחות אשתו מציעה את המיטה (מצוי כשמתארחים) צריך להקפיד שלא יהיה בפניו.
לסדר את המיטה בפניו אה"נ, אבל בשימת סדין וכיוצ"ב מילי דטירחא נחלקו הפוסקים לגבי הרחקות, ובפשטות אי"ז דבר חיבה. 
למיטב זכרוני, אדרבה, לשים סדין אסור ודאי ולשים כרית ושמיכה קיל טפי.
אבדוק שוב בעז"ה בערב
 
 
לכאורה בהצעת המטה המקובלת בימינו אין משום חיבה,
והצעת המיטה דימהם היתה מיטת הסיבה שאכלו עליה.
ואני אומר זה לסברא ולא למעשה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
לכאורה בהצעת המטה המקובלת בימינו אין משום חיבה,
והצעת המיטה דימהם היתה מיטת הסיבה שאכלו עליה.
ואני אומר זה לסברא ולא למעשה.
אדרבה, מיטה שעשויה לשינה יש בה הרבה יותר קירוב דעת וחיבה מאשר מיטה של אכילה.
 
 
דרומאי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
לכאורה בהצעת המטה המקובלת בימינו אין משום חיבה,
והצעת המיטה דימהם היתה מיטת הסיבה שאכלו עליה.
ואני אומר זה לסברא ולא למעשה.
אדרבה, מיטה שעשויה לשינה יש בה הרבה יותר קירוב דעת וחיבה מאשר מיטה של אכילה.
בהצעת מיטת השינה יש משום טורח ועבדות, מה שאין כן בהצעת מיטת ההסיבה, בהקבלה למה שמקובל היום, זה עריכת השלחן בצורה נאה עם מפית ומחזיק סכו"ם מכסף, את זה תעשה הגברת של הבית אפילו אם היא מוקפת משרתות. זו תחושה שלי בלבד, אין לי ראיה חוץ מלשון הגמרא 'מוזגת לו כוס ומצעת לו את המטה ומרחצת לו פניו ידיו ורגליו' נראה שהצעת המטה קודמת לרחצת הידים, וכיון שעל כרחך אוכל בידים נקיות, צריך לומר שהצעת המיטה היינו מיטת ההסבה, והוא קודם מיסב, ואחר כך רוחץ, ואחר כך מוגשת הסעודה. 
 
 

ששמואל

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
לסדר את המיטה בפניו אה"נ, אבל בשימת סדין וכיוצ"ב מילי דטירחא נחלקו הפוסקים לגבי הרחקות, ובפשטות אי"ז דבר חיבה.
למה אתה מתכוון סדין וכיו"ב?
החוט שני אכן כותב שבדבר של טורח כגון סידור כרים וכסתות מותר אבל דברים קלים שהם משום חיבה אסור ונראה לי שהוא כותב על סדין לאיסור.
כמו"כ הוא מביא ששמיכת קיץ, מכיון שזה לא דבר טורח ג"כ אסור.
 

ירמיה

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
סנגורן של ישראל אמר:
לסדר את המיטה בפניו אה"נ, אבל בשימת סדין וכיוצ"ב מילי דטירחא נחלקו הפוסקים לגבי הרחקות, ובפשטות אי"ז דבר חיבה.
למה אתה מתכוון סדין וכיו"ב?
החוט שני אכן כותב שבדבר של טורח כגון סידור כרים וכסתות מותר אבל דברים קלים שהם משום חיבה אסור ונראה לי שהוא כותב על סדין לאיסור.
כמו"כ הוא מביא ששמיכת קיץ, מכיון שזה לא דבר טורח ג"כ אסור.
בסדינים שאני מכיר יש טורח בהצעתם, בפרט אם הגומי מתוח מידי, או שאין גומי וצריך 'לתפוס' את הסדין מכל הכיוונים. ואולי יש לחלק.
אני יכול להבין חילוק אחר בין סדין לכרים וכסתות, שבסדין יש התעסקות עם המיטה עצמה, משא"כ בציפוי כרים וכסתות.
בכל אופן, זכור לי שיש מתירים בסדין, ואחפש בל"נ.  

 
 
חלק עליון תַחתִית