האם יש שו"ע או רמ"א שאסור להשתמש בשונה הלכות

היכן הוא
יישר כח

נתן הבבלי אמר:

היכן הוא
יישר כח

לחץ כדי להרחיב...

יו"ד רמג ו

אליהו52 אמר:

יו"ד רמג ו

לחץ כדי להרחיב...

על מי מדובר
מה זה הלכות?

huo yuc יום טוב אמר:

אליהו52 אמר:

יו"ד רמג ו

לחץ כדי להרחיב...

על מי מדובר
מה זה הלכות?

לחץ כדי להרחיב...

להשתמש בת"ח שונה הלכות.

וז"ל השו"ע יו"ד סימן רמג סעיף ו' שציין @אליהו52
עון גדול הוא לבזות תלמידי חכמים או לשנאותן וכל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא והוא בכלל כי דבר ה' בזה:
הגה: ואסור לשמש במי ששונה הלכות וכ"ש במי ששונה תלמוד שהוא הגמ' ויקדים לשמש במי ששונה הלכות קודם שישמש במי ששונה גמ' (רבינו ירוחם נתיב ב'):

מה ההיתר לפי"ז שאברכים משתמשים זה בזה בכולל

נדיב לב אמר:

huo yuc יום טוב אמר:

אליהו52 אמר:

יו"ד רמג ו

לחץ כדי להרחיב...

על מי מדובר
מה זה הלכות?

לחץ כדי להרחיב...

להשתמש בת"ח שונה הלכות.

וז"ל השו"ע יו"ד סימן רמג סעיף ו' שציין @אליהו52
עון גדול הוא לבזות תלמידי חכמים או לשנאותן וכל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא והוא בכלל כי דבר ה' בזה:
הגה: ואסור לשמש במי ששונה הלכות וכ"ש במי ששונה תלמוד שהוא הגמ' ויקדים לשמש במי ששונה הלכות קודם שישמש במי ששונה גמ' (רבינו ירוחם נתיב ב'):

לחץ כדי להרחיב...

לא הבנתי מה זה הלכות

נתן הבבלי אמר:

מה ההיתר לפי"ז שאברכים משתמשים זה בזה בכולל

לחץ כדי להרחיב...

בעושה מעצמו מרצונו כתב בשיורי ברכה דמותר. וכך דרך האברכים שהאחד גומל טובה לחבירו.
כמו"כ לפי מש"כ בשם הסמ"ג והמש"ל פ"ג עבדים דין ח' שבשכר שרי, י"ל דלא גרע מטובת הנאה בעתיד במה שחבירו יעשה עמו אז טובה.

@huo yuc יום טוב יש כמה דרגות בשינון ת"ת, יש שוני הלכות ויש תלמוד וכמו שהוזכר בגמ' ובשו"ע שם.

נדיב לב אמר:

נתן הבבלי אמר:

מה ההיתר לפי"ז שאברכים משתמשים זה בזה בכולל

לחץ כדי להרחיב...

בעושה מעצמו מרצונו כתב בשיורי ברכה דמותר. וכך דרך האברכים שהאחד גומל טובה לחבירו.
כמו"כ לפי מש"כ בשם הסמ"ג והמש"ל פ"ג עבדים דין ח' שבשכר שרי, י"ל דלא גרע מטובת הנאה בעתיד במה שחבירו יעשה עמו אז טובה.

@huo yuc יום טוב יש כמה דרגות בשינון ת"ת, יש שוני הלכות ויש תלמוד וכמו שהוזכר בגמ' ובשו"ע שם.

לחץ כדי להרחיב...

ומה הדין לבקש בלי שעושה מעצמו

נתן הבבלי אמר:

נדיב לב אמר:

נתן הבבלי אמר:

מה ההיתר לפי"ז שאברכים משתמשים זה בזה בכולל

לחץ כדי להרחיב...

בעושה מעצמו מרצונו כתב בשיורי ברכה דמותר. וכך דרך האברכים שהאחד גומל טובה לחבירו.
כמו"כ לפי מש"כ בשם הסמ"ג והמש"ל פ"ג עבדים דין ח' שבשכר שרי, י"ל דלא גרע מטובת הנאה בעתיד במה שחבירו יעשה עמו אז טובה.

@huo yuc יום טוב יש כמה דרגות בשינון ת"ת, יש שוני הלכות ויש תלמוד וכמו שהוזכר בגמ' ובשו"ע שם.

לחץ כדי להרחיב...

ומה הדין לבקש בלי שעושה מעצמו

לחץ כדי להרחיב...

בברכי יוסף שם סימן רמ"ו סעיף כא כתב שאם לא עושה מרצונו אף שמוחל אין מחילתו מחילה, דרב שמחל על כבודו אמרו אבל לא בשונה הלכות דלא הגיע למדרגת תורה דיליה.

ומ"מ לדינא לכאורה דמי לעושה בשכר דשרי, וכפי שנתבאר כאן דלא גרע מטובת הנאה בעתיד במה שחבירו יעשה עמו אז טובה.

נדיב לב אמר:

יש כמה דרגות בשינון ת"ת, יש שוני הלכות ויש תלמוד וכמו שהוזכר בגמ' ובשו"ע שם.

לחץ כדי להרחיב...

האם הלכות זה משניות?

huo yuc יום טוב אמר:

נדיב לב אמר:

יש כמה דרגות בשינון ת"ת, יש שוני הלכות ויש תלמוד וכמו שהוזכר בגמ' ובשו"ע שם.

לחץ כדי להרחיב...

האם הלכות זה משניות?

לחץ כדי להרחיב...

כן עיין בגמ' מגילה כח:

נדיב לב אמר:

כן עיין בגמ' מגילה כח:

לחץ כדי להרחיב...

ברי"ף מסכת מגילה דף ט עמוד א

תנן התם ודאישתמש בתגא חלף
א"ר שמעון בן לקיש
זה שמשתמש במי ששונה הלכות
דאמר עולא
לישתמש איניש במאן דתני ארבעה
ולא ישתמיש איניש במאן דמתני ארבעה

פירוש דתאני ארבעה =
מי ששונה ארבעה סדרי משנה
ופירוש דמתני =
מי שגמר תלמוד ארבעה סידרי:

פסקי רי"ד מסכת נדרים דף ח עמוד א
אמ' רב יוסף נידוהו בחלומו צריך עשרה בני אדם להתירו, והוא דתנו הילכת' אבל מתנו ולא תנו לא, ואי ליכא דתנן הילכאתא אפי' מתנו ולא תנו, ואי ליכא אזיל ויתי' על פרשת דרכים ויהיב שלמא עד דמיקלעין ליה עשרה דגמירי הילכאתא ושרו ליה. הכא משמ' דמאן דתני הוי עדיף ממאן דמתני, ובריש פר' ב' דכתובות אמרי' והני מילי למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא, אלמ' מאן דמתני עדיף ממאן דתני, ובמגילה בפ' בני העיר אמרי' ריש לקיש ספדיה לההוא דהוה תני הילכתא בכ"ד שוראתא, וההוא דהוה תני הילכת' וסיפרי שכיב ואמ' רב נחמן היכי ליספוד האי צנא דמלי סיפרי, ואמרי' תנן התם ודישתמש בתגא חלף, ואמ' ריש לקיש זה המשתמש במי ששונה הלכות, דאמ' עולא לישתמיש איניש במאן דמתני ארבעה ולא לישתמיש במאן דתני ארבעה, ומשמ' דתני הוא מי ששונה הלכות ומתני הוא שלמד גמרא להבין טעמיהן וגדול מאן דתני הלכות ממאן דמתני תלמ', והדר אמרי' התם ת"ר מבטלין תלמ' תורה להוצאת המת כול', עד והני מילי למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא, אלמ' שגדול המתני ממאן דתני. ונר' לי לפרש דודאי תני ייקרא מי ששונה הלכות הן המשניות והברייתות, ומתני הוא מי שעוסק בתלמ' להבין טעמיהן, וגדול הוא דתני שיודע ההלכות אף על פי שאינו יודע טעמיהן, ממאן דמתני להבין טעמיהן ואינו שונה ההלכות, שיותר הוא בעל תורה אותו שיודע ההלכות, והילכך להתרת הנידוי הוא יותר גדול מאן דתני ממאן דמתני ולא תני, וכן נמי לישתמיש איניש במאן דמתני ארבעה, שיותר הוא גדול מי ששונה הלכות ויודעם ואף על פי שאינו יודע טעמיהן, ממי שלמד תלמוד להבין טעמיהן ואינו יודע המשניות והבריתות, ומאי דאמרי' לעניין קבורה והני מילי למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא, ההוא הוי דקרי ותני ומתני דכולהו אית ביה, וזה ודאי אין למעלה ממנו ולית ליה שיעורא,
אבל לעולם גדול הוא מאן דתני ולא מתני ממאן דמתני ולא תני.




איך מבינים תוס' רי"ד כזה