אכן נמצא הוא שם בע' רפט־רצב (ומוסג"פ), אך - כאמור - מיירי בחצות הלילה. הצג קובץ מצורף הליכות שלמה.pdfנחפשה דרכינו אמר:בספר הליכות שלמה פסח ודאי מובאים דברי הגרשז"א בזה.
אכן נמצא הוא שם בע' רפט־רצב (ומוסג"פ), אך - כאמור - מיירי בחצות הלילה. הצג קובץ מצורף הליכות שלמה.pdfנחפשה דרכינו אמר:בספר הליכות שלמה פסח ודאי מובאים דברי הגרשז"א בזה.
בוודאי שיש. קרי"ש קוראים בזמנה בכל מקרה.נחפשה דרכינו אמר:ובאופן רשמי אין התייחסות לנושאים כמו זמן קריאת שמע, זמן תפילה?חייל של הרבי אמר:לעצמו נברא אמר:אולי מתחילה החלו מאוחר מחמת הכנות, ולאחר זמן כמו הרבה דברים נשארו עם המאוחר,
ועם ההכנות אולי המדקדקים.
בחב"ד עכ"פ יש רבבות של בחורים, אברכים ובעלי בתים שקמים באזור 6-7 ומתפללים ב10 כהנהגה של לכתחילה. וזאת מחמת ההקפדה לטבול במקווה וללמוד חסידות לפני התפילה
חייל של הרבי אמר:בוודאי שיש. קרי"ש קוראים בזמנה בכל מקרה.נחפשה דרכינו אמר:ובאופן רשמי אין התייחסות לנושאים כמו זמן קריאת שמע, זמן תפילה?חייל של הרבי אמר:בחב"ד עכ"פ יש רבבות של בחורים, אברכים ובעלי בתים שקמים באזור 6-7 ומתפללים ב10 כהנהגה של לכתחילה. וזאת מחמת ההקפדה לטבול במקווה וללמוד חסידות לפני התפילה
ולגבי העניין שמפסידים קרי"ש בברכותיה בסדר התפילה (כן קוראים בברכותיה בתפילה, אבל אחר שיצאו כבר יד"ח וזה דיעבד) והעניין שמתפללים אחר ארבע שעות (שהוא גם דיעבד ואין בו מצוות תפלה בזמנה אבל תפלה כן), יש מכתבים מהרבי להסביר ולעודד זאת, שע"י ההכנה הראויה לתפלה ניתן לכוון בה כראוי (ומכלל הן אתה שומע לאו), והנה הכוונה זהו הדבר הכי חשוב בתפלה, יותר חשוב מאשר שתהיה בזמנה. שהרי גם כשאינה בזמנה נקראת תפלה, משא"כ כשאינה בכוונה אינה תפלה כלל. אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש.
כמובן שהדברים אמורים רק על מי שבאמת משתדל לקום מוקדם, ומשקיע בהכנות לתפלה ללא פטפוטים וסידורים למיניהם.
לגבי השאלה המתבקשת, 'מדוע לא לקום בארבע בבוקר ולהתפלל בשמונה'. לכאורה התשובה היא שזו דרך שאינה מתאימה לכלל (היום עכ"פ).
שעה לא מספיק. יש סדר שלם של לימוד מאמר חסידות באופן עיוני, ואח"כ ההרהור בו ואף ההתבוננות בו (והתבוננות זה דבר קשה מאוד ולוקח הרבה הרבה זמן).חימקו אמר:חייל של הרבי אמר:נחפשה דרכינו אמר:
אפשר להבין אדם שתמיד מכוין ועכשיו מעדיף להתפלל שלא בזמנה בכוונה מאשר בזמנה שלא בכוונה, אבל לנהוג כך לכתחילה תמוה מאד.
וגם לא הבנתי, לא מספיק שעה להכנות?
מקור?נחפשה דרכינו אמר:אין למדין הלכה מפי מעשה. הגר"נ קרליץ סבר שהחזו"א הורה להחמיר לכתחילה כזמן המג"א.שמש מרפא אמר:בן-בנו של ק''ו אמר:הגרי''מ זכריש ישן בבחרותו אצל מרן החזו''א, וביקשו להעירו לזמן קר''ש הראשון, ואעפ''כ מרן הניחו לישן עד הזמן השני.
שמעתי מנכדו ששמע מפיו.
בדומה לזה מסופר על ר"ש ברמן, וגם זה מפי נכדיו.
חימקו אמר:תלמיד נאמן אמר:כמדומני שחובה גמורה בכל פעם שדנים אודות זמן קרי"ש של הגר"א והגר"ז, להדגיש שאסור בשופו"א להתאחר עד סוף הזמן, ואין צריך להאריך בטעמא דמילתא, וחיוב גמור להתרגל לקרות קרי"ש שעה או לכה"פ כחצי שעה קודם סוף הזמן.
למה? יש סוף הזמן וצריך להזהר כמה דקות קודם כמו כל דבר.
לא דמי כלל, אם כב' היה עוסק בחינוך והיה רואה את המכשולות כמדומני שלא היה כותב כך.רוצה להתעלות אמר:גם בשקיעה בער"ש החמורה יש להקדים חצי שעה או שעה? איך אשתך מדליקה נרות שבת?תלמיד נאמן אמר:חימקו אמר:למה? יש סוף הזמן וצריך להזהר כמה דקות קודם כמו כל דבר.
חס ושלום. ופשוט
חלילהזאת נחמתי אמר:לגבי סוף דברי ציינתי שלכאורה לדברי הגאונים, שעות היום נמנים מהנה"ח עד צאה"כ דידהו, וא"כ אין כאן חמה בראש כל אדם בצמצום .(ולפ"ז גם סזק"ש יזוז במעט )
תתמודד עם הראיה שהבאתי מספר האשכול חלוקת שעות היום לדעת הגאוניםאברהם העברי אמר:חלילה...זאת נחמתי אמר:לגבי סוף דברי ציינתי שלכאורה לדברי הגאונים, שעות היום נמנים מהנה"ח עד צאה"כ דידהו, וא"כ אין כאן חמה בראש כל אדם בצמצום .(ולפ"ז גם סזק"ש יזוז במעט )
רק השנייה ראיתי את אשכולך תרתי משמע.... הנ"ל,זאת נחמתי אמר:תתמודד עם הראיה שהבאתי מספר האשכול חלוקת שעות היום לדעת הגאוניםאברהם העברי אמר:חלילה...זאת נחמתי אמר:לגבי סוף דברי ציינתי שלכאורה לדברי הגאונים, שעות היום נמנים מהנה"ח עד צאה"כ דידהו, וא"כ אין כאן חמה בראש כל אדם בצמצום .(ולפ"ז גם סזק"ש יזוז במעט )
גם אני אמרתי "חלילה" לפני שראיתי את דבריו ...
לא נכון, לא מדובר שם כלל על להמשיך, הגאונים כתבו במפורש שאין צורך להתחיל לפני שקיעה .עיין היטב.אברהם העברי אמר:רק השנייה ראיתי את אשכולך הנ"לזאת נחמתי אמר:תתמודד עם הראיה שהבאתי מספר האשכול חלוקת שעות היום לדעת הגאוניםאברהם העברי אמר:חלילה...
גם אני אמרתי "חלילה" לפני שראיתי את דבריו ...
במחכ"ת ענו לך שם שפיר
כל הנושא שלו הוא להמשיך תפילת מנחה אחר שקיעה"ח ואי"ז קשור כלל למניין שעות היום
סליחה לא התבטאתי נכוןזאת נחמתי אמר:לא נכון, לא מדובר שם כלל על להמשיך, הגאונים כתבו במפורש שאין צורך להתחיל לפני שקיעה .עיין היטב.אברהם העברי אמר:רק השנייה ראיתי את אשכולך הנ"לזאת נחמתי אמר:תתמודד עם הראיה שהבאתי מספר האשכול חלוקת שעות היום לדעת הגאונים
גם אני אמרתי "חלילה" לפני שראיתי את דבריו ...
במחכ"ת ענו לך שם שפיר
כל הנושא שלו הוא להמשיך תפילת מנחה אחר שקיעה"ח ואי"ז קשור כלל למניין שעות היום
וכן האשכול כתב שעד צאה"כ יממא, ולכן אפשר להתפלל עד צאה"כ , שום קשר לכך שהוא התחיל לפני השקיעה , וזאת למרות שמפורש בברכות שאפשר להתפלל רק עד סוף שעות היום דאל"כ הגמרא יכלה לתרץ שזה המחלוקת בין ר"י לחכמים ע"ש
בלתי נתפס, רוב בני התורה לא מקפידים על איסור כרת וסקילה דאו' כשי' רוב הפוסקים.חפר אמר:בלתי נתפס, רוב הבני תורה לא מקפידים לעשות מצווה דאורייתא כשיטת רוב הראשונים.
אינו דומה, כי ממשיכים מנהג אבותם, אבל בזה אדרבה תמיד היה המנהג כהמג"א.אברהם העברי אמר:בלתי נתפס, רוב בני התורה לא מקפידים על איסור כרת וסקילה דאו' כשי' רוב הפוסקים.חפר אמר:בלתי נתפס, רוב הבני תורה לא מקפידים לעשות מצווה דאורייתא כשיטת רוב הראשונים.
נו נו....חפר אמר:כי ממשיכים מנהג אבותם
הרב טיקצינסקי כתב שגדולי ירושלים הסכימו עמו ששיטת המג"א לא תלוי בר"ת.אברהם העברי אמר:נו נו....חפר אמר:כי ממשיכים מנהג אבותם
עד הגר"א נהגו כולם כר"ת ואותו גר"א ששינה את זה יכול לשנות גם את זה
בר מן דיין - הרי (בפשטות הסוגיא וכמעט לית מאן דפליג ע"ז) המג"א תלוי בר"ת וזה מגוחך להחמיר כמג"א ולא כר"ת.
אשמח למקור לזה כי אני מכיר את הטעננה הזאת אך מעולם לא מצאתי דיון ע"ז - אשמח לראות את הדברים ממקורםחפר אמר:הרב טיקצינסקי כתב שגדולי ירושלים הסכימו עמו ששיטת המג"א לא תלוי בר"ת.
זה ארוך מארץ מידה....חפר אמר:הגר"א לא שינה כלום רק לחומרא חוץ מבירושלים שאולי נוהגים גם לקולא בדאורייתא, מה שמקילים בזמן מוצאי שבת זהו בזמן של המנחת כהן שכך נהגו בהרבה קהילות גם לפני השואה, ואולי ברוב הקהילות.
על ההמון אין לתמוה, אבל על בני תורה שמחמירים בכל דבר, ופה מקילים בדאורייתא נגד רוב הראשונים ומנהג ישראל מאז ומעולם, יש לתמוה הרבה.אברהם העברי אמר:אשמח למקור לזה כי אני מכיר את הטעננה הזאת אך מעולם לא מצאתי דיון ע"ז - אשמח לראות את הדברים ממקורםחפר אמר:הרב טיקצינסקי כתב שגדולי ירושלים הסכימו עמו ששיטת המג"א לא תלוי בר"ת.
זה ארוך מארץ מידה....חפר אמר:הגר"א לא שינה כלום רק לחומרא חוץ מבירושלים שאולי נוהגים גם לקולא בדאורייתא, מה שמקילים בזמן מוצאי שבת זהו בזמן של המנחת כהן שכך נהגו בהרבה קהילות גם לפני השואה, ואולי ברוב הקהילות.
עכ"פ ודאי שאין מקום להק' על מנהג העולם בזמן קרי"ש אחר שנפסק אחרת (או עכ"פ אחר שנהוג לסבור שנפסק אחרת....)
בפשטות הסיבה לכך היא מנהגי עולם הישיבות שהנהיגו הרבה דברים כהגר"א נגד המנהג המקובל ומנא לכל קהילות בני התורה.חפר אמר:אבל על בני תורה שמחמירים בכל דבר, ופה מקילים בדאורייתא נגד רוב הראשונים ומנהג ישראל מאז ומעולם, יש לתמוה הרבה.
שמעתי מר' בערל פוברסקי שהרב מבריסק אמר לו, "מיר האבן דאך די גאון'ס זמן".חפר אמר:על ההמון אין לתמוה, אבל על בני תורה שמחמירים בכל דבר, ופה מקילים בדאורייתא נגד רוב הראשונים ומנהג ישראל מאז ומעולם, יש לתמוה הרבה.אברהם העברי אמר:אשמח למקור לזה כי אני מכיר את הטעננה הזאת אך מעולם לא מצאתי דיון ע"ז - אשמח לראות את הדברים ממקורםחפר אמר:הרב טיקצינסקי כתב שגדולי ירושלים הסכימו עמו ששיטת המג"א לא תלוי בר"ת.
זה ארוך מארץ מידה....חפר אמר:הגר"א לא שינה כלום רק לחומרא חוץ מבירושלים שאולי נוהגים גם לקולא בדאורייתא, מה שמקילים בזמן מוצאי שבת זהו בזמן של המנחת כהן שכך נהגו בהרבה קהילות גם לפני השואה, ואולי ברוב הקהילות.
עכ"פ ודאי שאין מקום להק' על מנהג העולם בזמן קרי"ש אחר שנפסק אחרת (או עכ"פ אחר שנהוג לסבור שנפסק אחרת....)
כללי ה'סקר' הוא שכל א' יכול למלאות רק עבור עצמו, ולא עבור אחרים, לכן הגרי"ז זצ"ל ויבדלחט"א הגרב"ד שליט"א אינם יכולים להשתתף.דרומאי אמר:שמעתי מר' בערל פוברסקי שהרב מבריסק אמר לו, "מיר האבן דאך די גאון'ס זמן".
כבר הבהרתי לך שכל אחד רשאי להגיב בכל אשכול שהוא אם זה נראה לו קשור לענין.יושב אוהלים אמר:כללי ה'סקר' הוא שכל א' יכול למלאות רק עבור עצמו, ולא עבור אחרים, לכן הגרי"ז זצ"ל ויבדלחט"א הגרב"ד שליט"א אינם יכולים להשתתף.דרומאי אמר:שמעתי מר' בערל פוברסקי שהרב מבריסק אמר לו, "מיר האבן דאך די גאון'ס זמן".
נושא האשכול הוא "עד איזה זמן אתה קורא ק"ש בשחרית", ולא "האם אתה יודע שיש אנשים שקראו/קןראים ק"ש בזמן של המג"א / הגר"א"
חפר אמר:על ההמון אין לתמוה, אבל על בני תורה שמחמירים בכל דבר, ופה מקילים בדאורייתא נגד רוב הראשונים ומנהג ישראל מאז ומעולם, יש לתמוה הרבה.אברהם העברי אמר:אשמח למקור לזה כי אני מכיר את הטעננה הזאת אך מעולם לא מצאתי דיון ע"ז - אשמח לראות את הדברים ממקורםחפר אמר:הרב טיקצינסקי כתב שגדולי ירושלים הסכימו עמו ששיטת המג"א לא תלוי בר"ת.
זה ארוך מארץ מידה....חפר אמר:הגר"א לא שינה כלום רק לחומרא חוץ מבירושלים שאולי נוהגים גם לקולא בדאורייתא, מה שמקילים בזמן מוצאי שבת זהו בזמן של המנחת כהן שכך נהגו בהרבה קהילות גם לפני השואה, ואולי ברוב הקהילות.
עכ"פ ודאי שאין מקום להק' על מנהג העולם בזמן קרי"ש אחר שנפסק אחרת (או עכ"פ אחר שנהוג לסבור שנפסק אחרת....)
כמו שלכו"ע נץ החמה הוא לא תחילת היום, ואעפ"כ נחשב לתחילת היום לעניין שעות, כך אע"פ שד' מיל לא נחשב לסוף היום, יכול להיות נחשב לסוף היום לעניין שעות היום, שהרי סוף סוף מצינו שנקרא סוף היום בפסחים לעניין כמה מיל אדם הולך ביום, משמע שעדיין אין לילה גמור עד ד מיל כמו בשחרית שכבר נחשב יום ד מיל קודם הנץ, ועכ"פ כך סברו גדולי ירושלים כעדות הרב טיקוצ'ינסקי.תלמיד נאמן אמר:חפר אמר:על ההמון אין לתמוה, אבל על בני תורה שמחמירים בכל דבר, ופה מקילים בדאורייתא נגד רוב הראשונים ומנהג ישראל מאז ומעולם, יש לתמוה הרבה.אברהם העברי אמר:אשמח למקור לזה כי אני מכיר את הטעננה הזאת אך מעולם לא מצאתי דיון ע"ז - אשמח לראות את הדברים ממקורם
זה ארוך מארץ מידה....
עכ"פ ודאי שאין מקום להק' על מנהג העולם בזמן קרי"ש אחר שנפסק אחרת (או עכ"פ אחר שנהוג לסבור שנפסק אחרת....)
כמדומני שלא הודגשה הנקודה המרכזית, כל זמן שסברו שעיקר ר"ת הוא ד' מילין, אבל (כשי' המנח"כ מובא בבה"ל) יש מקומות שצאה"כ קודם ולכן נוהגים לפי צאה"כ בפועל, היה אפשר להבין איך בחצות החמה בראש כל אדם לפי שעות זמניות דתרוה"ד.
אבל משבאו לארץ ישראל וראו (החזו"א ובעולם החסידי הרה"ק ר' אהרן מבעלז, ועוד גדולים) שא"א להבין את שיטת ר"ת וממילא אין הלכה כמותו, ולכן אפי' בא"י אין חוששין לד' מילין, א"כ חזרה הקושיא לתרוה"ד איך יתכן שתהא החמה בראש כל אדם, וממילא מוכח דשעות זמניות דיינינן כשי' הלבוש.
אלא דאכתי יל"ד מצד סברת המג"א המחודשת לענין קריאת שמע. וכבר דיברו ע"ז כאן למעלה.
פלא איך מה שראו הרה"ק מבעלז והחזו"א לא ראו הבית יוסף והרדב"ז והחרדים והר"ש סירלו והמהרי"ט והמבי"ט והגר"ח אבולעפיה והמהרי"ף ועוד הרבה גדולים שגרו בארץ ישראל ונהגו כר"ת.תלמיד נאמן אמר:חפר אמר:אברהם העברי אמר:
כמדומני שלא הודגשה הנקודה המרכזית, כל זמן שסברו שעיקר ר"ת הוא ד' מילין, אבל (כשי' המנח"כ מובא בבה"ל) יש מקומות שצאה"כ קודם ולכן נוהגים לפי צאה"כ בפועל, היה אפשר להבין איך בחצות החמה בראש כל אדם לפי שעות זמניות דתרוה"ד.
איך אפשר להבין, הרי עלות השחר הוא בין 90 - 60 דקות לפני הנץ, ולשיטת המנחת כהן צאת הכוכבים הוא 30 - 36 דקות אחרי השקיעה.
אבל משבאו לארץ ישראל וראו (החזו"א ובעולם החסידי הרה"ק ר' אהרן מבעלז, ועוד גדולים) שא"א להבין את שיטת ר"ת וממילא אין הלכה כמותו, ולכן אפי' בא"י אין חוששין לד' מילין.
הרי גם אתם מסכימים שהחזו"א והרה"ק מבעלז ידעו את הקושיא שלכם ?חפר אמר:פלא איך מה שראו הרה"ק מבעלז והחזו"א לא ראו הבית יוסף והרדב"ז והחרדים והר"ש סירלו והמהרי"ט והמבי"ט והגר"ח אבולעפיה והמהרי"ף ועוד הרבה גדולים שגרו בארץ ישראל ונהגו כר"ת.תלמיד נאמן אמר:
כמדומני שלא הודגשה הנקודה המרכזית, כל זמן שסברו שעיקר ר"ת הוא ד' מילין, אבל (כשי' המנח"כ מובא בבה"ל) יש מקומות שצאה"כ קודם ולכן נוהגים לפי צאה"כ בפועל, היה אפשר להבין איך בחצות החמה בראש כל אדם לפי שעות זמניות דתרוה"ד.
איך אפשר להבין, הרי עלות השחר הוא בין 90 - 60 דקות לפני הנץ, ולשיטת המנחת כהן צאת הכוכבים הוא 30 - 36 דקות אחרי השקיעה.
אבל משבאו לארץ ישראל וראו (החזו"א ובעולם החסידי הרה"ק ר' אהרן מבעלז, ועוד גדולים) שא"א להבין את שיטת ר"ת וממילא אין הלכה כמותו, ולכן אפי' בא"י אין חוששין לד' מילין.
חפר אמר:כמו שלכו"ע נץ החמה הוא לא תחילת היום, ואעפ"כ נחשב לתחילת היום לעניין שעות, כך אע"פ שד' מיל לא נחשב לסוף היום, יכול להיות נחשב לסוף היום לעניין שעות היום, שהרי סוף סוף מצינו שנקרא סוף היום בפסחים לעניין כמה מיל אדם הולך ביום, משמע שעדיין אין לילה גמור עד ד מיל כמו בשחרית שכבר נחשב יום ד מיל קודם הנץ, ועכ"פ כך סברו גדולי ירושלים כעדות הרב טיקוצ'ינסקי.תלמיד נאמן אמר:חפר אמר:על ההמון אין לתמוה, אבל על בני תורה שמחמירים בכל דבר, ופה מקילים בדאורייתא נגד רוב הראשונים ומנהג ישראל מאז ומעולם, יש לתמוה הרבה.
כמדומני שלא הודגשה הנקודה המרכזית, כל זמן שסברו שעיקר ר"ת הוא ד' מילין, אבל (כשי' המנח"כ מובא בבה"ל) יש מקומות שצאה"כ קודם ולכן נוהגים לפי צאה"כ בפועל, היה אפשר להבין איך בחצות החמה בראש כל אדם לפי שעות זמניות דתרוה"ד.
אבל משבאו לארץ ישראל וראו (החזו"א ובעולם החסידי הרה"ק ר' אהרן מבעלז, ועוד גדולים) שא"א להבין את שיטת ר"ת וממילא אין הלכה כמותו, ולכן אפי' בא"י אין חוששין לד' מילין, א"כ חזרה הקושיא לתרוה"ד איך יתכן שתהא החמה בראש כל אדם, וממילא מוכח דשעות זמניות דיינינן כשי' הלבוש.
אלא דאכתי יל"ד מצד סברת המג"א המחודשת לענין קריאת שמע. וכבר דיברו ע"ז כאן למעלה.
יש בזה משהותלמיד נאמן אמר:כמדומני שחובה גמורה בכל פעם שדנים אודות זמן קרי"ש של הגר"א והגר"ז, להדגיש שאסור בשופו"א להתאחר עד סוף הזמן, ואין צריך להאריך בטעמא דמילתא, וחיוב גמור להתרגל לקרות קרי"ש שעה או לכה"פ כחצי שעה קודם סוף הזמן.
תלמיד נאמן אמר:חפר אמר:כמו שלכו"ע נץ החמה הוא לא תחילת היום, ואעפ"כ נחשב לתחילת היום לעניין שעות, כך אע"פ שד' מיל לא נחשב לסוף היום, יכול להיות נחשב לסוף היום לעניין שעות היום, שהרי סוף סוף מצינו שנקרא סוף היום בפסחים לעניין כמה מיל אדם הולך ביום, משמע שעדיין אין לילה גמור עד ד מיל כמו בשחרית שכבר נחשב יום ד מיל קודם הנץ, ועכ"פ כך סברו גדולי ירושלים כעדות הרב טיקוצ'ינסקי.תלמיד נאמן אמר:כמדומני שלא הודגשה הנקודה המרכזית, כל זמן שסברו שעיקר ר"ת הוא ד' מילין, אבל (כשי' המנח"כ מובא בבה"ל) יש מקומות שצאה"כ קודם ולכן נוהגים לפי צאה"כ בפועל, היה אפשר להבין איך בחצות החמה בראש כל אדם לפי שעות זמניות דתרוה"ד.
אבל משבאו לארץ ישראל וראו (החזו"א ובעולם החסידי הרה"ק ר' אהרן מבעלז, ועוד גדולים) שא"א להבין את שיטת ר"ת וממילא אין הלכה כמותו, ולכן אפי' בא"י אין חוששין לד' מילין, א"כ חזרה הקושיא לתרוה"ד איך יתכן שתהא החמה בראש כל אדם, וממילא מוכח דשעות זמניות דיינינן כשי' הלבוש.
אלא דאכתי יל"ד מצד סברת המג"א המחודשת לענין קריאת שמע. וכבר דיברו ע"ז כאן למעלה.
ידועה הוכחת המנח"כ שסיום פלג המנחה הוא סיום היום, מקושית הגמ' ר' יהודה היינו רבנן, וכ"כ השעה"צ.