סקר עד איזה זמן אתה קורא קריאת שמע בשחרית?

על איזה זמן אתה מקפיד לקריאת שמע של שחרית?

  • מג"א (כל השיטות)

    קולות: 76 32.6%
  • גר"א

    קולות: 157 67.4%

  • סה"כ בוחרים
    233

חייל של הרבי

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
חייל של הרבי אמר:
לעצמו נברא אמר:
אולי מתחילה החלו מאוחר מחמת הכנות, ולאחר זמן כמו הרבה דברים נשארו עם המאוחר,
ועם ההכנות אולי המדקדקים.


בחב"ד עכ"פ יש רבבות של בחורים, אברכים ובעלי בתים שקמים באזור 6-7 ומתפללים ב10 כהנהגה של לכתחילה. וזאת מחמת ההקפדה לטבול במקווה וללמוד חסידות לפני התפילה
ובאופן רשמי אין התייחסות לנושאים כמו זמן קריאת שמע, זמן תפילה?
בוודאי שיש. קרי"ש קוראים בזמנה בכל מקרה.
ולגבי העניין שמפסידים קרי"ש בברכותיה בסדר התפילה (כן קוראים בברכותיה בתפילה, אבל אחר שיצאו כבר יד"ח וזה דיעבד) והעניין שמתפללים אחר ארבע שעות (שהוא גם דיעבד ואין בו מצוות תפלה בזמנה אבל תפלה כן), יש מכתבים מהרבי להסביר ולעודד זאת, שע"י ההכנה הראויה לתפלה ניתן לכוון בה כראוי (ומכלל הן אתה שומע לאו), והנה הכוונה זהו הדבר הכי חשוב בתפלה, יותר חשוב מאשר שתהיה בזמנה. שהרי גם כשאינה בזמנה נקראת תפלה, משא"כ כשאינה בכוונה אינה תפלה כלל. אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש.

כמובן שהדברים אמורים רק על מי שבאמת משתדל לקום מוקדם, ומשקיע בהכנות לתפלה ללא פטפוטים וסידורים למיניהם.

לגבי השאלה המתבקשת, 'מדוע לא לקום בארבע בבוקר ולהתפלל בשמונה'. לכאורה התשובה היא שזו דרך שאינה מתאימה לכלל (היום עכ"פ).
 
 

חימקו

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
נחפשה דרכינו אמר:
חייל של הרבי אמר:
בחב"ד עכ"פ יש רבבות של בחורים, אברכים ובעלי בתים שקמים באזור 6-7 ומתפללים ב10 כהנהגה של לכתחילה. וזאת מחמת ההקפדה לטבול במקווה וללמוד חסידות לפני התפילה
ובאופן רשמי אין התייחסות לנושאים כמו זמן קריאת שמע, זמן תפילה?
בוודאי שיש. קרי"ש קוראים בזמנה בכל מקרה.
ולגבי העניין שמפסידים קרי"ש בברכותיה בסדר התפילה (כן קוראים בברכותיה בתפילה, אבל אחר שיצאו כבר יד"ח וזה דיעבד) והעניין שמתפללים אחר ארבע שעות (שהוא גם דיעבד ואין בו מצוות תפלה בזמנה אבל תפלה כן), יש מכתבים מהרבי להסביר ולעודד זאת, שע"י ההכנה הראויה לתפלה ניתן לכוון בה כראוי (ומכלל הן אתה שומע לאו), והנה הכוונה זהו הדבר הכי חשוב בתפלה, יותר חשוב מאשר שתהיה בזמנה. שהרי גם כשאינה בזמנה נקראת תפלה, משא"כ כשאינה בכוונה אינה תפלה כלל. אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש.

כמובן שהדברים אמורים רק על מי שבאמת משתדל לקום מוקדם, ומשקיע בהכנות לתפלה ללא פטפוטים וסידורים למיניהם.

לגבי השאלה המתבקשת, 'מדוע לא לקום בארבע בבוקר ולהתפלל בשמונה'. לכאורה התשובה היא שזו דרך שאינה מתאימה לכלל (היום עכ"פ).
 

אפשר להבין אדם שתמיד מכוין ועכשיו מעדיף להתפלל שלא בזמנה בכוונה מאשר בזמנה שלא בכוונה, אבל לנהוג כך לכתחילה תמוה מאד.
וגם לא הבנתי, לא מספיק שעה להכנות?
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
חייל של הרבי אמר:

אפשר להבין אדם שתמיד מכוין ועכשיו מעדיף להתפלל שלא בזמנה בכוונה מאשר בזמנה שלא בכוונה, אבל לנהוג כך לכתחילה תמוה מאד.
וגם לא הבנתי, לא מספיק שעה להכנות?
שעה לא מספיק. יש סדר שלם של לימוד מאמר חסידות באופן עיוני, ואח"כ ההרהור בו ואף ההתבוננות בו (והתבוננות זה דבר קשה מאוד ולוקח הרבה הרבה זמן).
מה שמתכוננים שעתיים וחצי זה דרך המיצוע. יש חסידים בעלי דרגא שעושים הכנות של שעות ממש.

גם המקווה לוקח 10 דקות לזריזים. לפעמים גם צריך 'אשר יצר'. בקיצור להתפלל שעה אחרי הקימה זה לא שייך אם רוצים ללמוד חסידות אפילו קצת.

כשהעבודה שלי התחילה ב8 הייתי צריך לקום ב5 כדי להתפלל ב6 וחצי, וגם זה כי למדתי ממש קצת חסידות (עשרים דקות)
 
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
נחפשה דרכינו אמר:
שמש מרפא אמר:
בן-בנו של ק''ו אמר:
הגרי''מ זכריש ישן בבחרותו אצל מרן החזו''א, וביקשו להעירו לזמן קר''ש הראשון, ואעפ''כ מרן הניחו לישן עד הזמן השני.
שמעתי מנכדו ששמע מפיו.

בדומה לזה מסופר על ר"ש ברמן, וגם זה מפי נכדיו.
אין למדין הלכה מפי מעשה. הגר"נ קרליץ סבר שהחזו"א הורה להחמיר לכתחילה כזמן המג"א.
מקור?
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
חימקו אמר:
תלמיד נאמן אמר:
כמדומני שחובה גמורה בכל פעם שדנים אודות זמן קרי"ש של הגר"א והגר"ז, להדגיש שאסור בשופו"א להתאחר עד סוף הזמן, ואין צריך להאריך בטעמא דמילתא, וחיוב גמור להתרגל לקרות קרי"ש שעה או לכה"פ כחצי שעה קודם סוף הזמן.

למה? יש סוף הזמן וצריך להזהר כמה דקות קודם כמו כל דבר.

לא דמי כלל מילתא דתליא בקימה מהשינה ועוד סיבות
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
רוצה להתעלות אמר:
תלמיד נאמן אמר:
חימקו אמר:
למה? יש סוף הזמן וצריך להזהר כמה דקות קודם כמו כל דבר.

חס ושלום. ופשוט
גם בשקיעה בער"ש החמורה יש להקדים חצי שעה או שעה? איך אשתך מדליקה נרות שבת?
לא דמי כלל, אם כב' היה עוסק בחינוך והיה רואה את המכשולות כמדומני שלא היה כותב כך.
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
לגבי סוף דברי ציינתי שלכאורה לדברי הגאונים, שעות היום נמנים מהנה"ח עד צאה"כ דידהו, וא"כ אין כאן חמה בראש כל אדם בצמצום .(ולפ"ז גם סזק"ש יזוז במעט )
חלילה
ודאי דלהגאונים שעות היום נמנים מהנה"ח עד שקיעה"ח ולא עד צאה"כ וא"כ החמה תהא בראש כל אדם בצמצום.

אין שום שיטה שסופרים מהנץ עד צאה"כ או מעלה"ש עד השקיעה כיון שאין בזה היגיון, כל המח' (הגר"א והמג"א) היא האם מהנץ עד השקיעה או מעלה"ש עד צאה"כ, ולכאו' לגאונים ע"כ א"א לספור מעלה"ש משום שלשי' אין הזמן שמעלה"ש לנץ שווה לזמן שמהשקיעה לצאה"כ וא"כ לא יהא חצות כשהשמש בראש כל אדם.
(אמנם יש שכ' שאפ' ליישב שי' המג"א עם הגאונים שאף שהוא לילה גמור מ"מ לגבי מניין השעות נספר עד ר"ת משום שעדיין יש אור ואפ' להלך (שהרי מקור מניין השעות הוא לפי הילוך בנ"א) אך זוהי שיטה דחוקה מאוד ועכ"פ לא אישתמיט חד דס"ל כמר מנה"ח עד צאה"כ)
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
זאת נחמתי אמר:
לגבי סוף דברי ציינתי שלכאורה לדברי הגאונים, שעות היום נמנים מהנה"ח עד צאה"כ דידהו, וא"כ אין כאן חמה בראש כל אדם בצמצום .(ולפ"ז גם סזק"ש יזוז במעט )
חלילה...
תתמודד עם הראיה שהבאתי מספר האשכול  חלוקת שעות היום לדעת הגאונים
גם אני אמרתי "חלילה" לפני שראיתי את דבריו ...
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
אברהם העברי אמר:
זאת נחמתי אמר:
לגבי סוף דברי ציינתי שלכאורה לדברי הגאונים, שעות היום נמנים מהנה"ח עד צאה"כ דידהו, וא"כ אין כאן חמה בראש כל אדם בצמצום .(ולפ"ז גם סזק"ש יזוז במעט )
חלילה...
תתמודד עם הראיה שהבאתי מספר האשכול  חלוקת שעות היום לדעת הגאונים
גם אני אמרתי "חלילה" לפני שראיתי את דבריו ...
רק השנייה ראיתי את אשכולך תרתי משמע.... הנ"ל,
במחכ"ת ענו לך שם שפיר
כל הנושא שלו הוא להמשיך תפילת מנחה אחר שקיעה"ח ואי"ז קשור כלל למניין שעות היום.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
זאת נחמתי אמר:
אברהם העברי אמר:
תתמודד עם הראיה שהבאתי מספר האשכול  חלוקת שעות היום לדעת הגאונים
גם אני אמרתי "חלילה" לפני שראיתי את דבריו ...
רק השנייה ראיתי את אשכולך הנ"ל
במחכ"ת ענו לך שם שפיר
כל הנושא שלו הוא להמשיך תפילת מנחה אחר שקיעה"ח ואי"ז קשור כלל למניין שעות היום
לא נכון, לא מדובר שם כלל על להמשיך, הגאונים כתבו במפורש שאין צורך להתחיל לפני שקיעה .עיין היטב.
וכן האשכול כתב שעד צאה"כ יממא, ולכן אפשר להתפלל עד צאה"כ , שום קשר לכך שהוא התחיל לפני השקיעה  , וזאת למרות שמפורש בברכות שאפשר להתפלל רק עד סוף שעות היום דאל"כ הגמרא יכלה לתרץ שזה המחלוקת בין ר"י לחכמים ע"ש 
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
אברהם העברי אמר:
זאת נחמתי אמר:
תתמודד עם הראיה שהבאתי מספר האשכול  חלוקת שעות היום לדעת הגאונים
גם אני אמרתי "חלילה" לפני שראיתי את דבריו ...
רק השנייה ראיתי את אשכולך הנ"ל
במחכ"ת ענו לך שם שפיר
כל הנושא שלו הוא להמשיך תפילת מנחה אחר שקיעה"ח ואי"ז קשור כלל למניין שעות היום
לא נכון, לא מדובר שם כלל על להמשיך, הגאונים כתבו במפורש שאין צורך להתחיל לפני שקיעה .עיין היטב.
וכן האשכול כתב שעד צאה"כ יממא, ולכן אפשר להתפלל עד צאה"כ , שום קשר לכך שהוא התחיל לפני השקיעה  , וזאת למרות שמפורש בברכות שאפשר להתפלל רק עד סוף שעות היום דאל"כ הגמרא יכלה לתרץ שזה המחלוקת בין ר"י לחכמים ע"ש 
 
סליחה לא התבטאתי נכון
לא התכוונתי להמשיך לאפוקי להתחיל אלא התכוונתי שאין הנושא אלא לגבי תפילת מנחה ש(לשי' האשכול - לא נפסק כן בפשטות) מותר להתפללה אף אחר שקיעה כל ביה"ש.
את המשך הנידון (אם תרצה להמשיך לדון) נעביר לאשכול הנ"ל.
 

חפר

משתמש ותיק
בלתי נתפס, רוב הבני תורה לא מקפידים לעשות מצווה דאורייתא כשיטת רוב הראשונים.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
חפר אמר:
בלתי נתפס, רוב הבני תורה לא מקפידים לעשות מצווה דאורייתא כשיטת רוב הראשונים.
בלתי נתפס, רוב בני התורה לא מקפידים על איסור כרת וסקילה דאו' כשי' רוב הפוסקים.
 

חפר

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
חפר אמר:
בלתי נתפס, רוב הבני תורה לא מקפידים לעשות מצווה דאורייתא כשיטת רוב הראשונים.
בלתי נתפס, רוב בני התורה לא מקפידים על איסור כרת וסקילה דאו' כשי' רוב הפוסקים.
אינו דומה, כי ממשיכים מנהג אבותם, אבל בזה אדרבה תמיד היה המנהג כהמג"א.
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
חפר אמר:
כי ממשיכים מנהג אבותם
נו נו....
עד הגר"א נהגו כולם כר"ת ואותו גר"א ששינה את זה יכול לשנות גם את זה
בר מן דיין - הרי (בפשטות הסוגיא וכמעט לית מאן דפליג ע"ז) המג"א תלוי בר"ת וזה מגוחך להחמיר כמג"א ולא כר"ת.
 

חפר

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
חפר אמר:
כי ממשיכים מנהג אבותם
נו נו....
עד הגר"א נהגו כולם כר"ת ואותו גר"א ששינה את זה יכול לשנות גם את זה
בר מן דיין - הרי (בפשטות הסוגיא וכמעט לית מאן דפליג ע"ז) המג"א תלוי בר"ת וזה מגוחך להחמיר כמג"א ולא כר"ת.
הרב טיקצינסקי כתב שגדולי ירושלים הסכימו עמו ששיטת המג"א לא תלוי בר"ת.

הגר"א לא שינה כלום רק לחומרא חוץ מבירושלים שאולי נוהגים גם לקולא בדאורייתא, מה שמקילים בזמן מוצאי שבת זהו בזמן של המנחת כהן שכך נהגו בהרבה קהילות גם לפני השואה, ואולי ברוב הקהילות.
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
חפר אמר:
הרב טיקצינסקי כתב שגדולי ירושלים הסכימו עמו ששיטת המג"א לא תלוי בר"ת.
אשמח למקור לזה כי אני מכיר את הטעננה הזאת אך מעולם לא מצאתי דיון ע"ז - אשמח לראות את הדברים ממקורם
חפר אמר:
הגר"א לא שינה כלום רק לחומרא חוץ מבירושלים שאולי נוהגים גם לקולא בדאורייתא, מה שמקילים בזמן מוצאי שבת זהו בזמן של המנחת כהן שכך נהגו בהרבה קהילות גם לפני השואה, ואולי ברוב הקהילות.
זה ארוך מארץ מידה....
עכ"פ ודאי שאין מקום להק' על מנהג העולם בזמן קרי"ש אחר שנפסק אחרת (או עכ"פ אחר שנהוג לסבור שנפסק אחרת....)
 

חפר

משתמש ותיק
אברהם העברי אמר:
חפר אמר:
הרב טיקצינסקי כתב שגדולי ירושלים הסכימו עמו ששיטת המג"א לא תלוי בר"ת.
אשמח למקור לזה כי אני מכיר את הטעננה הזאת אך מעולם לא מצאתי דיון ע"ז - אשמח לראות את הדברים ממקורם
חפר אמר:
הגר"א לא שינה כלום רק לחומרא חוץ מבירושלים שאולי נוהגים גם לקולא בדאורייתא, מה שמקילים בזמן מוצאי שבת זהו בזמן של המנחת כהן שכך נהגו בהרבה קהילות גם לפני השואה, ואולי ברוב הקהילות.
זה ארוך מארץ מידה....
עכ"פ ודאי שאין מקום להק' על מנהג העולם בזמן קרי"ש אחר שנפסק אחרת (או עכ"פ אחר שנהוג לסבור שנפסק אחרת....)
על ההמון אין לתמוה, אבל על בני תורה שמחמירים בכל דבר, ופה מקילים בדאורייתא נגד רוב הראשונים ומנהג ישראל מאז ומעולם, יש לתמוה הרבה.
 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
חפר אמר:
אבל על בני תורה שמחמירים בכל דבר, ופה מקילים בדאורייתא נגד רוב הראשונים ומנהג ישראל מאז ומעולם, יש לתמוה הרבה.
בפשטות הסיבה לכך היא מנהגי עולם הישיבות שהנהיגו הרבה דברים כהגר"א נגד המנהג המקובל ומנא לכל קהילות בני התורה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
חפר אמר:
אברהם העברי אמר:
חפר אמר:
הרב טיקצינסקי כתב שגדולי ירושלים הסכימו עמו ששיטת המג"א לא תלוי בר"ת.
אשמח למקור לזה כי אני מכיר את הטעננה הזאת אך מעולם לא מצאתי דיון ע"ז - אשמח לראות את הדברים ממקורם
חפר אמר:
הגר"א לא שינה כלום רק לחומרא חוץ מבירושלים שאולי נוהגים גם לקולא בדאורייתא, מה שמקילים בזמן מוצאי שבת זהו בזמן של המנחת כהן שכך נהגו בהרבה קהילות גם לפני השואה, ואולי ברוב הקהילות.
זה ארוך מארץ מידה....
עכ"פ ודאי שאין מקום להק' על מנהג העולם בזמן קרי"ש אחר שנפסק אחרת (או עכ"פ אחר שנהוג לסבור שנפסק אחרת....)
על ההמון אין לתמוה, אבל על בני תורה שמחמירים בכל דבר, ופה מקילים בדאורייתא נגד רוב הראשונים ומנהג ישראל מאז ומעולם, יש לתמוה הרבה.
שמעתי מר' בערל פוברסקי שהרב מבריסק אמר לו, "מיר האבן דאך די גאון'ס זמן".
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
שמעתי מר' בערל פוברסקי שהרב מבריסק אמר לו, "מיר האבן דאך די גאון'ס זמן".
כללי ה'סקר' הוא שכל א' יכול למלאות רק עבור עצמו, ולא עבור אחרים, לכן הגרי"ז זצ"ל ויבדלחט"א הגרב"ד שליט"א אינם יכולים להשתתף.

נושא האשכול הוא "עד איזה זמן אתה קורא ק"ש בשחרית", ולא "האם אתה יודע שיש אנשים שקראו/קןראים ק"ש בזמן של המג"א / הגר"א"
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
שמעתי מר' בערל פוברסקי שהרב מבריסק אמר לו, "מיר האבן דאך די גאון'ס זמן".
כללי ה'סקר' הוא שכל א' יכול למלאות רק עבור עצמו, ולא עבור אחרים, לכן הגרי"ז זצ"ל ויבדלחט"א הגרב"ד שליט"א אינם יכולים להשתתף.

נושא האשכול הוא "עד איזה זמן אתה קורא ק"ש בשחרית", ולא "האם אתה יודע שיש אנשים שקראו/קןראים ק"ש בזמן של המג"א / הגר"א"
כבר הבהרתי לך שכל אחד רשאי להגיב בכל אשכול שהוא אם זה נראה לו קשור לענין.
לגופה של טענה לא הצבעתי בשביל הרב מבריסק ובשביל הרב פוברסקי, אלא הגבתי לדברי חפר שתמה על הבני תורה. ועל זה הבאתי דברי הרב מבריסק כפי ששמעתים מרב"פ.
אל תהיה נודניק.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
חפר אמר:
אברהם העברי אמר:
חפר אמר:
הרב טיקצינסקי כתב שגדולי ירושלים הסכימו עמו ששיטת המג"א לא תלוי בר"ת.
אשמח למקור לזה כי אני מכיר את הטעננה הזאת אך מעולם לא מצאתי דיון ע"ז - אשמח לראות את הדברים ממקורם
חפר אמר:
הגר"א לא שינה כלום רק לחומרא חוץ מבירושלים שאולי נוהגים גם לקולא בדאורייתא, מה שמקילים בזמן מוצאי שבת זהו בזמן של המנחת כהן שכך נהגו בהרבה קהילות גם לפני השואה, ואולי ברוב הקהילות.
זה ארוך מארץ מידה....
עכ"פ ודאי שאין מקום להק' על מנהג העולם בזמן קרי"ש אחר שנפסק אחרת (או עכ"פ אחר שנהוג לסבור שנפסק אחרת....)
על ההמון אין לתמוה, אבל על בני תורה שמחמירים בכל דבר, ופה מקילים בדאורייתא נגד רוב הראשונים ומנהג ישראל מאז ומעולם, יש לתמוה הרבה.


כמדומני שלא הודגשה הנקודה המרכזית, כל זמן שסברו שעיקר ר"ת הוא ד' מילין, אבל (כשי' המנח"כ מובא בבה"ל) יש מקומות שצאה"כ קודם ולכן נוהגים לפי צאה"כ בפועל, היה אפשר להבין איך בחצות החמה בראש כל אדם לפי שעות זמניות דתרוה"ד.

אבל משבאו לארץ ישראל וראו (החזו"א ובעולם החסידי הרה"ק ר' אהרן מבעלז, ועוד גדולים) שא"א להבין את שיטת ר"ת וממילא אין הלכה כמותו, ולכן אפי' בא"י אין חוששין לד' מילין, א"כ חזרה הקושיא לתרוה"ד איך יתכן שתהא החמה בראש כל אדם, וממילא מוכח דשעות זמניות דיינינן כשי' הלבוש.

אלא דאכתי יל"ד מצד סברת המג"א המחודשת לענין קריאת שמע. וכבר דיברו ע"ז כאן למעלה.

 
 

חפר

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
אברהם העברי אמר:
אשמח למקור לזה כי אני מכיר את הטעננה הזאת אך מעולם לא מצאתי דיון ע"ז - אשמח לראות את הדברים ממקורם

זה ארוך מארץ מידה....
עכ"פ ודאי שאין מקום להק' על מנהג העולם בזמן קרי"ש אחר שנפסק אחרת (או עכ"פ אחר שנהוג לסבור שנפסק אחרת....)
על ההמון אין לתמוה, אבל על בני תורה שמחמירים בכל דבר, ופה מקילים בדאורייתא נגד רוב הראשונים ומנהג ישראל מאז ומעולם, יש לתמוה הרבה.


כמדומני שלא הודגשה הנקודה המרכזית, כל זמן שסברו שעיקר ר"ת הוא ד' מילין, אבל (כשי' המנח"כ מובא בבה"ל) יש מקומות שצאה"כ קודם ולכן נוהגים לפי צאה"כ בפועל, היה אפשר להבין איך בחצות החמה בראש כל אדם לפי שעות זמניות דתרוה"ד.

אבל משבאו לארץ ישראל וראו (החזו"א ובעולם החסידי הרה"ק ר' אהרן מבעלז, ועוד גדולים) שא"א להבין את שיטת ר"ת וממילא אין הלכה כמותו, ולכן אפי' בא"י אין חוששין לד' מילין, א"כ חזרה הקושיא לתרוה"ד איך יתכן שתהא החמה בראש כל אדם, וממילא מוכח דשעות זמניות דיינינן כשי' הלבוש.

אלא דאכתי יל"ד מצד סברת המג"א המחודשת לענין קריאת שמע. וכבר דיברו ע"ז כאן למעלה.
כמו שלכו"ע נץ החמה הוא לא תחילת היום, ואעפ"כ נחשב לתחילת היום לעניין שעות, כך אע"פ שד' מיל לא נחשב לסוף היום, יכול להיות נחשב לסוף היום לעניין שעות היום, שהרי סוף סוף מצינו שנקרא סוף היום בפסחים לעניין כמה מיל אדם הולך ביום, משמע שעדיין אין לילה גמור עד ד מיל כמו בשחרית שכבר נחשב יום ד מיל קודם הנץ, ועכ"פ כך סברו גדולי ירושלים כעדות הרב טיקוצ'ינסקי.
 
 

חפר

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:


כמדומני שלא הודגשה הנקודה המרכזית, כל זמן שסברו שעיקר ר"ת הוא ד' מילין, אבל (כשי' המנח"כ מובא בבה"ל) יש מקומות שצאה"כ קודם ולכן נוהגים לפי צאה"כ בפועל, היה אפשר להבין איך בחצות החמה בראש כל אדם לפי שעות זמניות דתרוה"ד.

איך אפשר להבין, הרי עלות השחר הוא בין 90 - 60 דקות לפני הנץ, ולשיטת המנחת כהן צאת הכוכבים הוא 30 - 36 דקות אחרי השקיעה.

אבל משבאו לארץ ישראל וראו (החזו"א ובעולם החסידי הרה"ק ר' אהרן מבעלז, ועוד גדולים) שא"א להבין את שיטת ר"ת וממילא אין הלכה כמותו, ולכן אפי' בא"י אין חוששין לד' מילין.
פלא איך מה שראו הרה"ק מבעלז והחזו"א לא ראו הבית יוסף והרדב"ז והחרדים והר"ש סירלו והמהרי"ט והמבי"ט והגר"ח אבולעפיה והמהרי"ף ועוד הרבה גדולים שגרו בארץ ישראל ונהגו כר"ת.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
חפר אמר:
תלמיד נאמן אמר:


כמדומני שלא הודגשה הנקודה המרכזית, כל זמן שסברו שעיקר ר"ת הוא ד' מילין, אבל (כשי' המנח"כ מובא בבה"ל) יש מקומות שצאה"כ קודם ולכן נוהגים לפי צאה"כ בפועל, היה אפשר להבין איך בחצות החמה בראש כל אדם לפי שעות זמניות דתרוה"ד.

איך אפשר להבין, הרי עלות השחר הוא בין 90 - 60 דקות לפני הנץ, ולשיטת המנחת כהן צאת הכוכבים הוא 30 - 36 דקות אחרי השקיעה.

אבל משבאו לארץ ישראל וראו (החזו"א ובעולם החסידי הרה"ק ר' אהרן מבעלז, ועוד גדולים) שא"א להבין את שיטת ר"ת וממילא אין הלכה כמותו, ולכן אפי' בא"י אין חוששין לד' מילין.
פלא איך מה שראו הרה"ק מבעלז והחזו"א לא ראו הבית יוסף והרדב"ז והחרדים והר"ש סירלו והמהרי"ט והמבי"ט והגר"ח אבולעפיה והמהרי"ף ועוד הרבה גדולים שגרו בארץ ישראל ונהגו כר"ת.
 
הרי גם אתם מסכימים שהחזו"א והרה"ק מבעלז ידעו את הקושיא שלכם ?
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
חפר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
על ההמון אין לתמוה, אבל על בני תורה שמחמירים בכל דבר, ופה מקילים בדאורייתא נגד רוב הראשונים ומנהג ישראל מאז ומעולם, יש לתמוה הרבה.


כמדומני שלא הודגשה הנקודה המרכזית, כל זמן שסברו שעיקר ר"ת הוא ד' מילין, אבל (כשי' המנח"כ מובא בבה"ל) יש מקומות שצאה"כ קודם ולכן נוהגים לפי צאה"כ בפועל, היה אפשר להבין איך בחצות החמה בראש כל אדם לפי שעות זמניות דתרוה"ד.

אבל משבאו לארץ ישראל וראו (החזו"א ובעולם החסידי הרה"ק ר' אהרן מבעלז, ועוד גדולים) שא"א להבין את שיטת ר"ת וממילא אין הלכה כמותו, ולכן אפי' בא"י אין חוששין לד' מילין, א"כ חזרה הקושיא לתרוה"ד איך יתכן שתהא החמה בראש כל אדם, וממילא מוכח דשעות זמניות דיינינן כשי' הלבוש.

אלא דאכתי יל"ד מצד סברת המג"א המחודשת לענין קריאת שמע. וכבר דיברו ע"ז כאן למעלה.
כמו שלכו"ע נץ החמה הוא לא תחילת היום, ואעפ"כ נחשב לתחילת היום לעניין שעות, כך אע"פ שד' מיל לא נחשב לסוף היום, יכול להיות נחשב לסוף היום לעניין שעות היום, שהרי סוף סוף מצינו שנקרא סוף היום בפסחים לעניין כמה מיל אדם הולך ביום, משמע שעדיין אין לילה גמור עד ד מיל כמו בשחרית שכבר נחשב יום ד מיל קודם הנץ, ועכ"פ כך סברו גדולי ירושלים כעדות הרב טיקוצ'ינסקי.
 

ידועה הוכחת המנח"כ שסיום פלג המנחה הוא סיום היום, מקושית הגמ' ר' יהודה היינו רבנן, וכ"כ השעה"צ.
 

דניאלי

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
כמדומני שחובה גמורה בכל פעם שדנים אודות זמן קרי"ש של הגר"א והגר"ז, להדגיש שאסור בשופו"א להתאחר עד סוף הזמן, ואין צריך להאריך בטעמא דמילתא, וחיוב גמור להתרגל לקרות קרי"ש שעה או לכה"פ כחצי שעה קודם סוף הזמן.
יש בזה משהו
 

חפר

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
חפר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
כמדומני שלא הודגשה הנקודה המרכזית, כל זמן שסברו שעיקר ר"ת הוא ד' מילין, אבל (כשי' המנח"כ מובא בבה"ל) יש מקומות שצאה"כ קודם ולכן נוהגים לפי צאה"כ בפועל, היה אפשר להבין איך בחצות החמה בראש כל אדם לפי שעות זמניות דתרוה"ד.

אבל משבאו לארץ ישראל וראו (החזו"א ובעולם החסידי הרה"ק ר' אהרן מבעלז, ועוד גדולים) שא"א להבין את שיטת ר"ת וממילא אין הלכה כמותו, ולכן אפי' בא"י אין חוששין לד' מילין, א"כ חזרה הקושיא לתרוה"ד איך יתכן שתהא החמה בראש כל אדם, וממילא מוכח דשעות זמניות דיינינן כשי' הלבוש.

אלא דאכתי יל"ד מצד סברת המג"א המחודשת לענין קריאת שמע. וכבר דיברו ע"ז כאן למעלה.
כמו שלכו"ע נץ החמה הוא לא תחילת היום, ואעפ"כ נחשב לתחילת היום לעניין שעות, כך אע"פ שד' מיל לא נחשב לסוף היום, יכול להיות נחשב לסוף היום לעניין שעות היום, שהרי סוף סוף מצינו שנקרא סוף היום בפסחים לעניין כמה מיל אדם הולך ביום, משמע שעדיין אין לילה גמור עד ד מיל כמו בשחרית שכבר נחשב יום ד מיל קודם הנץ, ועכ"פ כך סברו גדולי ירושלים כעדות הרב טיקוצ'ינסקי.

ידועה הוכחת המנח"כ שסיום פלג המנחה הוא סיום היום, מקושית הגמ' ר' יהודה היינו רבנן, וכ"כ השעה"צ.



מה קשה מקושית הגמרא רבי יהודה היינו רבנן? הקושיא הוא מההוה אמינא של הגמרא שרבי יהודה עד ועד בכלל קאמר, זה טענה אבל לא פירכא, שהרי מה תגיד להשיטות שאין להתפלל מנחה בבין השמשות, אלא מאי הכוונה בחלק הפלג המנחה שעדיין יום.
 
חלק עליון תַחתִית