דף ג הפקעת בכור בזה"ז מצוה

בן עזאי

משתמש ותיק
במעשה רב אות ק"ב כ', ראיתי שקנה בכור היינו בהמה כשהיא מבכרת ונתן בעצמו הבכור לכהן וברך שהחיינו. וצ"ע דהרי פסק השו"ע סי' ש"כ ס"ו דבזה"ז מצוה לשתף עם העובד כוכבים קודם שיצא לאויר העולם כדי שלא יבא לידי מכשול בגיזה ובעבודה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
במעשה רב אות ק"ב כ', ראיתי שקנה בכור היינו בהמה כשהיא מבכרת ונתן בעצמו הבכור לכהן וברך שהחיינו. וצ"ע דהרי פסק השו"ע סי' ש"כ ס"ו דבזה"ז מצוה לשתף עם העובד כוכבים קודם שיצא לאויר העולם כדי שלא יבא לידי מכשול בגיזה ובעבודה.
אולי נכתב שלא בדקדוק והכוונה לפטר חמור ופדאו בשה ונתן לכהן
 
 

HaimL

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
HaimL אמר:
מסתמא נתן לכהן שיודע בו שהוא זהיר.
לכאו' אי"ז מספיק כמבו' בתוס' בכורות ג ב, [ואולי יש לדחוק הדברים].
בפשטות, כל התקנה היא למגדלי בהמות, כמו רב מרי בר רחל, שהיה לו מקנה, וחששו שבכל הבכורות שנותנים לכהנים, יימצא בכור שייכשלו בו בגיזה ועבודה, אבל לתת בכור אחד, לכהן אחד ידוע, נראה שלא שייך לחשוש בזה.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
מעשה רב: ראיתי שקנה בהמה כשהיא מבכרת ונתן בעצמו הבכור לכהן וברך שהחיינו.
מן הסתם הטיל בו מום קודם שיצא לאויר העולם.
 
 

בן עזאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
מן הסתם הטיל בו מום קודם שיצא לאויר העולם.
תוספות מסכת בכורות דף ג עמוד ב

בימי רב מרי היו בקיאין להטיל מום בבכור קודם שיצא לעולם אסור לעשות ע"י הפקעה אבל אנו דלא בקיאין בכך מוטב להקנות לעובד כוכבים קודם שיבא לידי תקלה.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
בכתב היד שצילומו מובא כאן מבואר להדיא שזה היה עז (ולא פטר חמור) וגם משמע קצת שנפל בו מום אחר לידתו ולא קודם (ואינו מוכרח).
ייתכן שהסיבה שהגר"א קנה דווקא עז זה מתוך מחשבה שקל להטיל לו מום באזנו קודם יציאת ראשו, אך אולי למעשה לא איסתייעא מילתא ולא הספיקו להטיל בו מום עד שנולד ולפיכך היה צריך להמתין עד שיפול בו מום.
image.png
וזו לשונו הנצרכת לעניינינו: "וראיתי שקנה עז מבכרת ואח"ז כשהולידה בכור ונעשה בעל מום נתן הבכור לכהן ובירך שהחיינו".
 

בן עזאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
ייתכן שהסיבה שהגר"א קנה דווקא עז זה מתוך מחשבה שקל להטיל לו מום באזנו קודם יציאת ראשו, אך אולי למעשה לא איסתייעא מילתא ולא הספיקו להטיל בו מום עד שנולד ולפיכך היה צריך להמתין עד שיפול בו מום.
אולי באמת זה היה דעתו, אך מ"מ אי"ז מיישב לגמרי, וכמשנ"ת בתגו' הנ"ל בשם התוס' דאנו לא בקיאין בכך.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מסתמא נתן לכהן שיודע בו שהוא זהיר.
אין הו"א שהוא נתן לכהן בכור תמים, כי מה חטא הכהן? (מלבד מה שכבר הבאתי כאן להדיא מכתב יד שהוא נתן את הבכור לכהן אחרי שנפל בו מום.)
 

בן עזאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
אין הו"א שהוא נתן לכהן בכור תמים, כי מה חטא הכהן? (מלבד מה שכבר הבאתי כאן להדיא מכתב יד שהוא נתן את הבכור לכהן אחרי שנפל בו מום.)
כוונתו הרב המגיב שזהיר באיסור גיזה ועבודה.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
דבש לפי אמר:
אין הו"א שהוא נתן לכהן בכור תמים, כי מה חטא הכהן? (מלבד מה שכבר הבאתי כאן להדיא מכתב יד שהוא נתן את הבכור לכהן אחרי שנפל בו מום.)
כוונתו הרב המגיב שזהיר באיסור גיזה ועבודה.
ודאי שהמוסר בכור לכהן לא ימסרנו אלא לכהן זהיר, אך גם ודאי שהגר"א לא מסר בכור תמים לכהן גם אם הכהן זהיר כי אין לו סיבה להעניש את הכהן בעונש זה.
 

שחור כעורב

משתמש רשום
לענ"ד נראה דאי"ז קושיא כלל וכלל, כיוון דזה וודאי דמחד גיסא עדיף להפקיע את קדושת הבכור ע"י מום או מכירה לעכו"ם- כדי שלא להיכשל בו, ואמנם מאידך גיסא- אין שייך למנוע מאחד הרוצה לקיים את המצווה כהלכתה ולומר לו אל תעשה כן- שהרי מצווה היא,
והנה לכתחילה אין לעשות כן מצד התקלה, ואמנם אדוננו הגר"א חפץ ונשתוקק לקיים המצווה (וכידוע שיש עניין לקיים את כל התרי"ג- והיינו גם מה שאינו מחוייב בהם כגון מצוות קיומיות)- ושפיר עשה כן בכדי לקיים המצווה,
ואמנם עדיין יש לטעון- דעל אף דלמכור לעכו"ם לא מכר כיוון דא"כ אי"ז קדוש- מ"מ עדיין תיקשי אמאי לא עשה בו מום- דבזה הוא עדיין קדוש בקדושה חמורה (כמבו' במסכתא זו דף י"ד ע"א במשנה), ואמנם ע"ז יל"ת בפשיטות דהוא משום דאין אנו בקיאין בזה (וכמוש"כ התוס' בדף ג' ע"ב).
 

בן עזאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לענ"ד נראה דאי"ז קושיא כלל וכלל, כיוון דזה וודאי דמחד גיסא עדיף להפקיע את קדושת הבכור ע"י מום או מכירה לעכו"ם- כדי שלא להיכשל בו, ואמנם מאידך גיסא- אין שייך למנוע מאחד הרוצה לקיים את המצווה כהלכתה ולומר לו אל תעשה כן- שהרי מצווה היא,
והנה לכתחילה אין לעשות כן מצד התקלה, ואמנם אדוננו הגר"א חפץ ונשתוקק לקיים המצווה (וכידוע שיש עניין לקיים את כל התרי"ג- והיינו גם מה שאינו מחוייב בהם כגון מצוות קיומיות)- ושפיר עשה כן בכדי לקיים המצווה,
כעי"ז כבר נכתב לעיל, ויל"ד בזה, והדברים מחודשים.
 
חלק עליון תַחתִית